0

בתי ספר ירוקים

9 תגובות   יום חמישי, 12/1/12, 10:27

בחלק גדול מבתי הספר בארץ המציאות עדיין רחוקה מלהיות ירוקה. אבל הכיוון כבר הוכרע:  בתי הספר הירוקים הם בתי הספר של המחר – בריאים יותר, חסכוניים יותר, מעוררי השראה ואף הרבה מעבר. כי השינוי אם יגיע, יבוא משם.

 

כמעט כל בתי הספר בארץ נראים כאילו תכנן אותם אדריכל אחד ובאותו מפרט. 2-3 קומות, מסדרונות ארוכים ותקניים ברוחב 2.4 מטר, שלאורכם מסודרות בטור קופסאות צרות של כ-50 מ"ר כל אחת, וריח... מין ריח כזה של בית ספר שהולך איתך שנים. ראית אחד – ראית את רובם.


בשנת 2004 פתח משרד החינוך בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע, במהלך חינוכי הנקרא "בית ספר ירוק", כדי לעודד בתי ספר לקחת על עצמם מחויבות לחנך את תלמידיהם על פי עקרונות של פיתוח בר קיימא. פרויקט מבורך, ללא כל ספק. אולם המציאות עדיין רחוקה מלהיות ירוקה. חלק גדול מבתי הספר בארץ נמצאים במיתקנים שאינם ראויים. מתוך כ-4,000 בתי ספר בישראל, כמחציתם נבנו לפני 20 שנה ויותר, ובכ-500 מהם קיימים עדיין לוחות אסבסט  מסרטנים.


אבל ברקע מתחיל להסתמן שינוי. פה ושם ברחבי ישראל החלו לצוץ בתי ספר בעלי ניראות רעננה ומקורית, שונה לחלוטין מהמראה הפונקציונאלי והקר של בתי הספר בהם למדנו אנו. תפיסת "עיר החינוך'' שיושמה תחילה במצפה רמון, כבר אומצה גם בבת-ים ובטבריה. שם לומדים הילדים לא רק במבני בתי הספר, העיר כולה הופכת למרחב למידה – המוזיאונים, המתנ"סים, הגלריות,  חוף הים והגנים. הילדים נרתמים למשימות בשכונות ובקהילה, מקבלים תמריצים לחדשנות, ליזמות ולחיבור בלתי אמצעי לעיר, לקהילה ולטבע.


ברהט הצליחו לבנות במגבלות התקציב של משרד החינוך,  קריית חינוך חדשה וירוקה, שניצלה את הסביבה והאקלים המדברי ליצירת סביבה לימודית נעימה ונוחה יותר, שגם הקטינה את עלות תפעול בתי הספר וצמצמה מאוד את הזיהום המיותר.


בית הספר הממלכתי דתי שברובע י"ב באשדוד הוא מופת לחשיבה ירוקה. שם הצליחו להפחית למינימום את צריכת החשמל באמצעות גיוס חום השמש לטובת חימום הכיתות בחורף, ויצרו תאורה טבעית בכיתות שגם עוצרת את הקרינה. כמוהו גם בית ספר קהילתי משגב בגוש שגב, שקירותיו מכוסים בצמחיה מטפסת שיוצרת הצללה ומורידה את הטמפרטורה בכיתות. וכמובן, בתי הספר של זרם החינוך האנתרופוסופי, שהירוק שם טבוע ב-DNA היו אולי הראשונים בארץ להטמיע את עקרונות הבניה הירוקה, והרשימה עוד ארוכה וכבר לא קטנה. 

 

אמנם נכון, ששיטת הבניה הירוקה, למרות יתרונותיה, מחלחלת גם לתחום הבניה הפרטית בישראל באיטיות רבה, יחסית לארה"ב ואירופה. ואם בתחום הבניה הפרטית זה עדין לא תפס, אז כשמדובר על אימוץ עקרונות הבניה הירוקה בתחום בתי ספר, הדבר קשה שבעתיים. בניה של בית ספר מוגבלת בסד של נהלים, תקנים ותקנות, שלא השתנו כבר שנים רבות, והם מכסות כמעט כל זווית אפשרית של התכנון האדריכלי וההנדסי. רובם תקני בטיחות – רוחב המסדרון, גובה החלונות, סוג הריצוף וכד'. וחלקם בעלי היבט פדגוגי – מספר הכיתות, גודלן, מספר המעבדות וכד'. לכן, כל מבנה חדש של בית ספר, המתבסס על עקרונות הבניה הירוקה, מקבל התייחסות של פורץ דרך, ורוב האדריכלים העוסקים בתחום, מוצאים את עצמם נאלצים לשכנע מחדש ביעילות ובכדאיות של הבניה הירוקה, להזכיר את הערך התרבותי והפדגוגי שלה דווקא בבתי ספר, ואת החזרי ההשקעה הצפויים והערכים האקולוגיים של מבנה ירוק.


נראה שתם כבר הוויכוח על השאלה, האם יש קשר בין עיצוב וציונים, האם ביה"ס ירוק יותר הוא גם מוסד חינוכי טוב יותר. כיום כבר אין ספק: בתי הספר הירוקים הם בתי הספר של המחר – בתי ספר מעניינים יותר, שמחים יותר ומעוררי השראה, המותאמים לעולם חדש. המסדרונות פינו את מקומם ל'רחובות' פתוחים ומאווררים, המקשרים ל'אשכולות' של כיתות ול'מרחב ציבורי' בחצרות. מקום שה'כיף' הוא המוטיב המוביל בעיצוב.

    

בדיוק כמו המבנים התעשייתיים, שעברו בעשור האחרון שינוי מהפכני של יצירת תנאי בית לטובת נוחות העובדים, כך מתחיל עכשיו השינוי גם בבתי הספר לטובת התלמידים ולטובת הסביבה. האקוסטיקה מתוכננת בקפידה כדי שיהיה לתלמידים קל יותר להקשיב, להתרכז וללמוד. התכנון הנכון של האוורור וזרימת האוויר במבנים, יוצר לילדים סביבה בריאה יותר שבה אוויר נקי, המצמצם את ההידבקויות וימי המחלה. כמות הפסולת והלכלוך בבתי הספר הירוקים פחותה משמעותית בהשוואה למבנים הישנים, כך גם לגבי עלויות חשבונות המים והחשמל.

   

אבל, כשמדובר בבית ספר, מדובר בהרבה יותר מזה, מדובר בערך חינוכי שיש לו השפעה עצומה על המודעות הסביבתית בחברה ועל העולם בו אנו חיים. כי הילדים הם מובילי השינוי של המחר.


וכך זה נראה בחזונו של האדריכל יפתח הררי, שתכנן את בית הספר הירוק הממלכתי דתי באשדוד:  על גג בית הספר יוצבו קולטי ענק, שייצרו את החשמל שיפיקו המזגנים, שיגירו את המים שישקו את העצים, שיצלו על הילדים שישליכו את שאריות ארוחת העשר לתוך מיכל הקומפוסט, שידשן את ערוגות הירק האורגניות. כך, מבית הספר, תצא הבשורה הירוקה.

 

יורם קראוס, מנכ"ל חברת SMS לניהול פרויקטים, המתמחה בניהול פיתוח בר קיימא

דרג את התוכן: