סערה בכוס מים". כך אפשר להגדיר את השבוע, שעבר על המערכת הפוליטית. סערה ותזזית בעקבות אירועים פוליטים שזכו לכותרות גדולות, ולאחר מכן כוס מים שהושלכה הישר לפניו של אחד מחברי הכנסת, במהלך דיון בועדת החינוך. בעקבות הארוע הזה ניתן לשנות את הביטוי אך במעט ולהגדירו: סערה עם כוס מים.
זה החל עם הודעתו הצפויה של יאיר לפיד על פרישתו מהתקשורת וכניסתו לפוליטיקה, נמשך עם הודעת נועם שליט, על הצטרפות למפלגת העבודה, ולאחר מכן התגלגל לקדימה, עם הודעת לבני על הקדמת הפרימריז. כל זה הוביל לעריכת סקרים הפוליטיים שהחלו להתפרסם בזה אחר זה, לרבות כל הספקולציות על תנודות מצד לצד, גוש ימין, גוש שמאל, ומה יקרה הלאה במפה הפוליטית.
גם הכותרות היו בהתאם, והתחושה היתה שיש ריח בחירות באויר. אלא שהריח הזה מטעה. הריח משכר אולי את אפם של הפרשנים הפוליטיים הזוכים לעדנה, אך הוא ריח משקר. מדובר באוירת בחירות נטולת בחירות.
אנשיו של נתניהו הצהירו מעל כל במה אפשרית, שאין כוונה להקדים את הבחירות ממועדן - בעוד כשנתיים. לכל היותר יוקדמו בכמה חודשים בלבד. זו גם התחושה בקרב כל מי שמצוי בתוככי (הסחי) הפוליטי. ניתוח המהלכים והמצב מוכיח, כי הבחירות לא יוקדמו. אולם בפוליטיקה תמיד יש הפתעות ואין לדעת מה ילד יום ומה יקרה מחר.
"צריך להזדרז"
נתניהו עצמו מצוי בדילמה אמיתית. מצד אחר הוא יודע שכעת הליכוד נמצא במצב מצוין. הסקרים מוכיחים זאת היטב. לפיכך החשש מבחירה מחודשת של הנשיא אובמה, לפני הבחירות במדינת ישראל, והפחד שתקציב גזירות בשנת בחירות, יבריח בוחרים, גורם לו לחשוב בעד הקדמת הבחירות.
מאידך, ההיסטוריה הפוליטית מגלה שכל ראש ממשלה שהקדים בחירות, הפסיד בהן. ולכן למה לו להפסיד שנת שלטון בטוחה נוספת. זו הדילמה של נתניהו. וכאשר ראש הממשלה מצוי בדילמה, הוא מעדיף להשאיר את המצב על כנו, כלומר: אין בחירות.
נתניהו נחשב למנצח הגדול של השבוע. לאנשיו אמר כי הוא ימצא את ההזדמנות להצהיר בפני התקשורת, כי הבחירות יערכו במועדן, לא דקה קודם. בישיבת סיעת הליכוד דיבר על המטלות שלפניו: רכבת לאילת, צהרונים ופעוטונים, שדה התעופה בתמנע, הגדר הדרומית למניעת מסתננים ועוד.
בדבריו לא הזכיר את מועד הבחירות, אך העניק תחושה שיש עוד הרבה מה לעשות. אנשיו הסבירו שיש עוד הרבה דברים על הפרק וצריך להזדרז. היו שניסו לטעון כי הכוונה היא, שלא נשאר הרבה זמן עד לבחירות ומכאן
הצורך ״להזדרז״. כך או כך, בסביבת נתניהו לא מתרגשים יתר על המידה מכניסתו של לפיד למערכת הפוליטית. להפך. חשוב היה לנתניהו להרחיק את לפיד מכורסת התקשורת, שם סיכן אותו הרבה יותר בדברי ביקורת שמתח נגדו. זו גם היתה הסיבה שנתניהו כיבד את לפיד בברכת ״ברוך הבא לחיים הפוליטיים, באופן רשמי כמובן״. לנתניהו היתה סיבה טובה לשמוח.
פיצול השמאל
״חוק הצינון״ הצליח לגרום ללפיד להכנס לפוליטיקה מוקדם ממה שתיכנן. הרעיון שלו היה לשבת על כורסת המגיש עד לרגע האחרון ממש, ואז להכנס פנימה לפוליטיקה. אבל נתניהו ואנשיו הצליחו להרחיק את לפיד מכורסת התקשורת באמצעות איום החוק הזה. לפיד נאלץ לקבל החלטה בעיתוי לא נוח. במקום שהוא יקבע את הלו״ז לכניסתו לחיים הפוליטיים, נאלץ להגרר פנימה מוקדם מידי.
רווח נוסף לליכוד ולנתניהו קשור לפירור ולפיצול של גוש השמאל ל־3 מפלגות שוות (פחות או יותר) בגודלן: קדימה, עבודה ולפיד. כל אחת מהן נעה בסקרים סביב 15 מנדטים, מה שיבטיח לליכוד להיות לאחר הבחירות הבאות - המפלגה הגדולה ביותר בכנסת הבאה, ולקריאה של הנשיא לנתניהו להקים את הממשלה.
לא רק לפיד נגרר, גם לבני נגררת, ונאלצת להודיע על הקדמת הפרימריז במפלגת קדימה. בעייתה היא כפולה, היא זו שמטיפה לנתניהו כל העת ליזום ולהוביל מהלכים מדיניים, והנה היא זו שנגררת. כמו כן לפיד מוריד לה הרבה מנדטים ובעצם מרסק את קדימה.
אחת האפשרויות היא, שאם המצב בקדימה ימשך, לרבות הדרדור בסקרים, גם אם מופז יבחר במקום לבני, תחבור קדימה כולה ללפיד, כדי להוות אלטרנטיבה שלטונית לליכוד ולנתניהו. אפשרות זו נראית כרגע בלתי סבירה, אבל כאמור בפוליטיקה הכל אפשרי.
מהצד מביטים במפלגת העבודה בכל המתחולל, ולצד הדאגה על כירסום אפשרי של מספר מנדטים (קטן) לטובת לפיד, מתנחמים באפשרות, שקדימה הופכת למפלגה שווה בגודלה למפלגתם. ההצטרפות של נועם שליט וכן של ניצב בדימוס משה מזרחי, מחמיאה לעבודה, בשל התחושה שסוף סוף מבקשים להצטרף אליה. תם עידן הנטישה מהעבודה.
אופנוענים מחסלים
השבוע שהחל בארועים פוליטיים רצופים בזה אחר זה, נמשך בחיסול המסתורי הנוסף בלב טהראן. רק שתי יממות קודם החיסול, התבטא הרמטכ״ל בני גנץ, בועדת חוץ וביטחון, כי ״השנה הקרובה תהיה שנה קריטית באיראן, גם מבחינת הדברים שקורים בה באופן לא טבעי״. עם קשר (ואו בלי), חוסל שלשום בבוקר מדען גרעין איראני - סגן המנהל לעניני מסחר של המתקן להעשרת אורניום בנתנז. האם לכך התכוון הרמטכ״ל כאשר דיבר על ״דברים שקורים בטהראן באופן לא טבעי״?
אלא שבטהראן החיסולים הללו הפכו לדבר טבעי. מדובר בחיסול החמישי בתוך שנתיים, בו הופעל מטען חבלה נגד ממלאי תפקידים בכירים ומדענים בתוכנית הגרעין האיראנית. איש מהמחסלים לא נעצר עד היום.
שיטת החיסול די דומה והיא נעשית באמצעות אופנועים, המצמידים מטען חבלה לרכב ולאחר מכן מפוצצים אותו, או שהם יורים מטווח קרוב לעבר היעד. היה מי שכתב בציניות, כי השלב הבא במאבק האיראני לקידום תוכנית הגרעין, יהיה באמצעות חקיקת חוק שיאסור על נסיעת אופנועים ברחובות טהראן... המדען שחוסל הפעם, דר׳ אחמדי רושאן, היה מומחה להעשרת אורניום באמצעות צנטריפוגות ועמד כאמור בראש אחת המחלקות במתקן ההעשרה המרכזי בנתנז. מומחים שונים מסבירים כי המדען הזה עבד על פיתוח רכיב, שאמור היה לשפר ואף להאיץ את תהליך העשרת גז אורניום באמצעות צנטריפוגות, ובכך לפתור את הבעיה המרכזית בתוכנית הגרעין. חיסולו מהווה מכה קשה לפיתוח הזה.
אוירת פאניקה
אוירה של פאניקה אמיתית שוררת בקרב המדענים העובדים באיראן. קשה להסתיר את הפחד שלהם. חמישה מהם כבר חוסלו בפיגועי חבלה, וכל אחד מרגיש שהוא היעד הבא. ארבעה מהמחוסלים היו מדענים ואחד, תת-אלוף חסן טהרני מוקדם, היה ראש פרויקט הטילים הבליסטיים. מלבדם חוסלו ונהרגו עוד מומחים איראנים בדרג נמוך יותר בפיצוצים המסתורים שארעו בשנים האחרונות במחסני הטילים ובמתקני גרעין.
החיסולים כמו גם הפיצוצים המסתוריים, מעידים על אינטרס ברור: להרתיע מדענים ומומחים, ובהם גם זרים, ממעורבות בפרויקטים הקשורים לגרעין האיראני. כמו כן נועדו החיסולים והתאונות לעכב את הפרויקט כמה שאפשר. כל חיסול יש בו כדי לעכב, עד שימצאו את האיש שיחליף את המחוסל.
מלבד זאת מביכים החיסולים הללו את השלטונות האיראנים. כל חיסול כזה מציג אותם כמי שאינם מסוגלים למנוע אותו, פעם אחר פעם. כל הסימנים מראים כי מי שעומד מאחורי החיסולים הוא ארגון הקשור למדינה כלשהי. זאת כיון שרק למדינה יש את המשאבים הדרושים לביצוע חיסולים ופיגועים מהסוג שמבוצע באיראן.
מדובר בהשקעה באיסוף מודיעין, אמצעים מתוחכמים של איסוף מידע לקראת המבצע, גיוס ואימון המבצעים, וכמובן תיכנון דרכי המילוט תוך טשטוש העקבות. רק ארגוני ביון של מדינות מסוגלים לעשות את כל זה.
מהסיבה הזו נוטים האיראנים יחד עם התקשורת הבינלאומית לטעון כי ה- cia האמריקאי והמוסד הישראלי אחראים לשורת החיסולים באיראן בשנים האחרונות. בתקשורת הבינלאומית מזכירים שוב ושוב כי שיטת חיסול המדענים באיראן, מזכירה את שיטות הפעולה של המוסד שפגעה בראשי הטרור הפלשתיני במשך שנים.
טביעות אצבע
טביעות האצבעות של המוסד, על פי האיראנים, ניכרות בצורת החיסול וביעד. מדובר על הקפדה בלתי מתפשרת על פגיעה נקודתית אך ורק ביעד החיסול, תוך הימנעות מפגיעה באנשים מסביב. זאת בשונה מכל פעולת טרור של ארגון אל קעידא וכדו, המעוניינים בפגיעה המונית. כמו כן שימוש באופנועים ככלי רכב, שקל להימלט באמצעותם אחרי ביצוע הירי או הצמדת המטען למכונית היעד, אפילו כאשר מדובר ברחוב סואן ובפקק תנועה.
כך או כך, יש כבר הוכחות ברורות שהפיצוצים במתקנים והפגיעות במדעני ובמומחי האטום והטילים האיראנים משיגים את מטרתם. קיימת האטה בקצב פיתוח הפרויקטים והפחד של המדענים יסייע לעכב עוד את התוכנית שלהם.
במדינת ישראל כמובן לא מתיחסים רשמית לאירועים הללו, ומלבד התגובות הרגילות והרשמיות, שלא מצטערים על מה שקרה, אך לא לוקחים אחריות, לא תהיה גם להבא כל התיחסות.
על פי פרסומי ה׳לה־פיגרו׳ הצרפתי, המוסד הוא שאחראי על הפעולות הללו באמצעות הפעלת גולים איראנים ממוצא כורדי. תמיר פרדו, לא יאשר את זה אף פעם, גם לאחר שיפרוש. אפילו דגן סוגר את פיו. |