"המצב שנוצר במהלך השנים גובל "באנרכיה מוסכמת" לפיה כל יקב המעוניין לשווק, משנה , לפי דעת מנהליו ויועצי השיווק שלו , את הניסוח לאזור הגיאוגרפי המוצג בתווית" (ציטוט ממאמר של פרופ' עמוס הדס באתר של מכון היין הישראלי). כידוע, טיב היין ואיכותו נקבעים בהתאם לפרמטרים רבים, ובתוכם התנאים הגיאולוגיים והאקלימיים בהם גדלו הענבים וישנה חשיבות קריטית לאזור גידול הענבים כמשפיע על אופי היין ואיכותו. בשנת 1965 נחקק בישראל "חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים" ומאז הוא עבר מספר תיקונים כדי להתאים אותו לאמנות שישראל הצטרפה אליהן בתחומי הסחר הבינלאומי (הסכם ליסבון ואמנת הטריפס). "ציון גאוגרפי" מוגדר בחוק- "ציון המזהה בישראל מוצר כמוצר שמקורו באזור גאוגרפי מסוים שהוא מדינה חברה [באמנה] , אזור או חבל ארץ בה, אם ניתן לייחס תכונה מסוימת, מאפיין מסוים או מוניטין של המוצר בעיקר לכך שמקורו באותו אזור גאוגרפי". סעיף 21 א' לחוק קובע כי "שימוש בציון גיאוגרפי ביחס למוצר שמקורו אינו באזור הגאוגרפי המצוין הוא שימוש שלא כדין בציון גאוגרפי, אם יש בציון הגאוגרפי כדי להטעות ביחס לאזור הגאוגרפי האמיתי של מקור המוצר" . לדוגמה: השימוש בסימן הגיאוגרפי "הקוטב הדרומי" לציון תפוזים ,אינו פסול, כיוון שאיש לא יחשוב כי הקוטב הדרומי הוא מקור התפוזים. לעומת זאת, שימוש על גבי תה בשם האזור Darjeeling שבהודו, ייחשב כשימוש מטעה באם מקור התה, אינו במחוז Darjeeling שבהודו. הדין מחמיר לגבי יין ומשקאות אלכוהוליים וסעיף 21 ב' (א) לחוק, מטיל איסור מוחלט על שימוש "בציון גיאוגרפי" שאינו מקור המוצר ואפילו אם אין בכך כדי להטעות וכך קובע הסעיף: "שימוש בציון גיאוגרפי המזהה יין או משקה אלכוהולי, כאשר מקורו של אותו יין או משקה אלכוהולי אינו באזור הגאוגרפי המצוין, הוא שימוש שלא כדין בציון גאוגרפי, ויראוהו כהפרת זכות כינוי מקור לפי סעיפים 22 ו-23, וזאת גם אם הציון הגאוגרפי מלווה בביטויים כגון: "מין", "טיפוס", "סוג", "חיקוי", או ביטויים דומים או תרגומם בשפה לועזית." בדומה, סעיף 11 (12) לפקודת סימני המסחר, פוסל לרישום סימן המזהה יין או משקה אלכוהולי הכולל ציון גיאוגרפי, אם מקורו של היין או המשקה האלכוהולי אינו באותו איזור גיאוגרפי .
לא כל אזור גיאוגרפי הוא "ציון גיאוגרפי " והחוק קובע שני תנאים מצטברים כדי לזכות במעמד של "ציון גיאוגרפי": 1) הציון מזהה את המוצר כמוצר שמקורו באזור גיאוגרפי מסוים; 2) ניתן לייחס תכונה מסוימת, מאפיין מסוים או מוניטין של המוצר בשל כך שמקורו באותו אזור גיאוגרפי. דהיינו- בהקשר של יין , "ציון גיאוגרפי " אינו אזור גיאוגרפי גרידא וכדי להיחשב "כציון גיאוגרפי" במובן החוק, עליו להיות בעל אופי מבחין נרכש "כאזור יין" . השמות "גולן" או "גלעד" אינם בגדר "ציון גיאוגרפי" כיוון שאין לפי שעה , אופי מבחין נרכש לגבינות המיוצרות ברמת הגולן או באזור הגלעד. לעומת זאת, השם של העיר "רוקפור" בצרפת הוא "ציון גיאוגרפי" מובהק כיוון שיש מוניטין מיוחד לגבינה שמקורה באותה עיר. ניטול לדוגמה את המותג "ירדן" של יקבי רמת הגולן. הענבים מהם מופק היין מסדרת "ירדן", אינם נבצרים בכרמים הנמצאים באפיק נהר הירדן וחרף זאת, לא חלה מניעה על יקבי רמת הגולן להשתמש בשם "ירדן" וניתן היה לרשום אותו כסימן רשום . ראשית: לא קיים בישראל חבל ארץ מובחן הנקרא "ירדן" ושנית: לאזור בו עובר אפיק נהר הירדן , אין אופי מבחין נרכש בהקשר של יין . חרף זאת, יקבי רמת הגולן החליטו מטעמים השמורים עימם, "לשפץ" את מפת ארץ ישראל ובאתר האינטרנט של יקבי רמת הגולן תחת המותג "ירדן" נאמר כי "המותג ירדן נקרא על שם נהר הירדן החוצה את רמת הגולן והגליל העליון" ... בדומה, לא קיים איזור גיאוגרפי בישראל בשם "הרי גליל" וכבר נפסק ע"י רשם סימני המסחר כי "הרי הגליל אינם איזור מסוים שניתן להצביע עליו ועל גבולותיו. כלומר, הסימן המבוקש "יקב הרי גליל" אינו סימן שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית".
לפיכך, רשם סימני המסחר אישר את רישום סימן המסחר "יקב הרי גליל" בתנאי שתינתן ע"י היקב "הודעת הסתלקות" לפיה רישום הסימן , אינו מעניק זכות בלעדית לשימוש במילים "הרי גליל" אלא בהרכבו בלבד, דהיינו- "יקב הרי גליל". בדומה, מצאנו כי יקבים לא מעטים עושים שימוש בכינוי האזור "Judean hills" -"גבעות יהודה" גם אם אין לו קשר של ממש למקור הענבים מהם יוצר היין ויוזכר כי אזור "גבעות יהודה" הוא האזור של העיר מודיעין. כתבה ראשונה בסדרה. האמור בכתבה זו אינו מהווה ייעוץ משפטי. |