הכוכבית שהופיעה מולם הגיעה בזמן והודיעה ברקידה : "בואו, היכנסו, בפנים יש מסעדה!".הם נענו להצעה והתיישבו מול גוף אור כתום. כל אחד התרכז במאכל הרצוי לו ותוך שניות הכל היה מוכן על המדף העגול שלפניהם. מסביבם , על מסכי ענק, הוקרנו נושאי מחשבותיו של כל אחד מהם, וגם שיתוף הפעולה ביניהן. בין נתיבי מדע מומלצים וידועים , פילים ממוחשבים, מפות מפורטות וכוכבים רחוקים הופיעה ילדה.כך נודע לכולם שלאחד מהם יש אהבה קטנה בלב. וגם היה לה כלב.היא הייתה קטנה וחולמנית, אבל כשהתקרב אליה המתבונן התעוררה מחייכת, שואלת בעיניה: "איזה עוד הפתעות יגיעו בדואר המחשבות?" טל החל לגרגר משמחה ואפילו זימזם לעצמו מחשבה לא ברורה, לא סדורה, והיא אמרה: "קווקווים ואורים, לאסוף גם אותה, מיזחלות ותינשמת, ירח, קורים". ניף-נוף, דיף-דף ומיף-מף הסתודדו ביניהם ופנו מייד לעיסוקיהם.דיף-דף העלה כמה מילים על הכתב, ניף-נוף אותת בשרביט ללכוכב ומיף-מף שלח את הרובוט הקטן לאחר שקיבל מטל סימן, והסימן אמר: "אני מוכן!". בינתיים התרוקן מסך הילדה והכלב וטל הרגיש קליקטן בלב, ופתאום עלה מאחורי עורפו ריח קל של עצים בחורף. טל הסתובב לאט, מרוצה. הוא אהב ריחות נעימים כמו זה. "רווית, איזה יופי, הגעת בזמן. נצא ביחד ". רווית אמרה בצהלה: "קודם נרחף קצת, ואז תתבהר לנו המחשבה". טל והפנפנים הסכימו מייד וטל כיוון את המגנטבעת אל על. זה התחיל כמו תרגיל בריקוד, עם פחות כבידה ויותר חלומות. במהלך הריקוד הם שילבו ידיים, וגם הכלים קיפצו לידם. האוויר מתחתם התמלא צלילים וביחד איתם נוצרו המילים. הם שרו שיר חדש, לא מוכר, שיריחוף גבה-גלי. והשיר אמר: רחיפות, מישקפות ושיברי הזיות נתאחד ונהיה כמו רבי-חוליות ונשיר ונרקוד ונגיד: עוד ועוד ונמשיך כל הזמן להרקיע, לדאות ואז אוליי נצליח לראות כל מה שהיה נעלם ונחלם
כשירדו מהרחיפה הרגישו חדשים. הם התיישבו על קרן האור האדמונית וזימזמו:
יש גדולים שקטנים יש קטנים שגדולים ואיפה נפגשים? בשילוב הדרכים
********************
רולי היה מטוס צעצוע ורוד. כשטל יצא למסע הושאר רולי מאחור.רולי לא אהב את זה. הוא היה קצר-רוח. תעופתו הייתה מותנית במפעילו וכשזה נעדר נותר רולי מושבת וחסר עניין. טל הגיע אל רולי ביום הולדתו השלישי ומאז הספיקו השניים לצאת למסעות רבים בחדר ומחוצה לו. לטל היה שלט שעזר בהכוונת התעופה ורולי, מצידו, היה מדרבן אותו לצאת למסעות ולהעיז יותר. הבעייה הייתה שעם חלוף השנים התעמעמה התקשורת ביניהם: רולי עדיין הבין את טל אבל טל היה עסוק בדברים אחרים. כשראה רולי שטל מתעכב בחלל ימים רבים החליט לאמץ את זיכרונו ולהגיע למוקד הריחוף העצמי. למרות שיכולת זו לא הייתה מצויינת בדף ההוראות , הוא עצמו היה מודע לאפשרות: זה היה הערך המוסף. הוא מתגלה בתנאים של חיבה ועידוד. כך יצא שרולי, מונע על ידי געגוע, שיעמום וסקרנות, מצא עצמו דואה בחלל החדר, נחבט אל הקירות כפרפר מכני, ונחישותו גרמה להגברת התאוצה. בשלב המכריע נסק אל מחוץ לחלון הפתוח ונעלם בחשיכה.
באותו זמן היה טל עסוק בהדיפת טבעות זרחניות יפיפיות,שהתעקשו להסתחרר דווקא מסביב לגופו. אוליי היה זה משחק חללי, אוליי טקס קבלת פנים מסתורי? אוליי היה זה מסר שנשלח אליו מגורם אלמוני? טל לא פסל אף לא אחת מהאפשרויות, ובשלב מסויים הפסיק לבצע תנועות הדיפה. הוא ניצב דומם, מוקף על ידי החישוקים הזוהרים, חבוי כולו בתוך הגליל הבוהק שיצרו. הוא היה שקט ורגוע והקשיב לזמזום שנפלט מהחישוקים. הוא קלט רחש עמום שהזכיר לו דיבור הבוקע מצינורות תת-מימיים. הקול הצטלל לאיטו וטל הבין שהחישוקים שוגרו אליו כדי לקחתו למרכז פיענוח צפנים קוסמיים, שהיה ממוקם לא הרחק משם. הוא שאל אם גם חבריו מוזמנים ונענה בחיוב. כל אחד מהם יוסע בנפרד, על ידי צוות טבעות אישי, אם ירצה בכך. טל היה נסער. מרכז פיענוח צפנים קוסמיים! הוא ציפה למיפגש עם יצורי חלל חושבים, וגם הצפנים נראו לו מבטיחים.
 |