אל תכעסי על סשה
אהובתי בבקשה, אל תכעסי על סשה, זה שמו של האיש שהביא לך את השבב. סשה רק לחץ על הכפתור, אני הוא זה שביקש ממנו לעשות את זה. האמת היא שבחברת ההפקה היו כל מיני רעיונות לערוך תחרות על התפקיד, לעשות תכנית מקבילה, לעשות עוד בוחטה על חשבוני אבל בסוף, על פי בקשתי, הם נתנו לי לבחור את האדם שיעיף אותי לעולם שכולו חושך, עולם טוב יותר,עולם שאין בו אלוהים.
בזמן כתיבת שורות אלה אני כבר לאחר החזרה הכללית, לאחר התאמת הזמנים ללין אפ, לאחר שצוות ההפקה ווידא שהכל דופק כמו שצריך, ליטוש אחרון של הכניסות והטקסטים והכנסת הפרסומות. מההפקה הודיעו לי שצפוי רייטינג ענק של שמונים אחוז ושההכנסות הצפויות עומדות לשבור את כל השיאים של תכניות הריאליטי בכל הזמנים. אני יודע שאת כועסת ובטוחה שאם הייתי קצת יותר חכם, קצת יותר גמיש, קצת יותר מתחשב, אולי הייתי יכול לצאת מזה בשלום אבל שנינו, עמוק עמוק בליבנו ידענו שלא היה לי שום סיכוי, שכל העסק היה מתוסרט מראש, שנולדתי אדיוט ומתתי אדיוט, שהמניעה היחידה לסיום הידוע מראש היתה להיוולד במקום אחר, להורים אחרים, עם עקרונות שונים, או לשקר לכולם בפרצוף יום יום, שעה שעה, דקה דקה.
את בוודאי זוכרת את הפרק הראשון ואת הפרק השני בזמן הצגת המועמדים ושיטות ההוצאה להורג. הם בחרו בנו מתוך מאות מועמדים לגרדום. אגף הנידונים מלא במאות אנסים, רוצחים, פדופילים ובוגדים (ככה הם קוראים למתנגדי ה"נביא"). איזה סיכוי היה לי, שקראתי לנביא רוצח, שהשלכתי על פרצופו המזוקן פצצת סירחון מול פדופיל, רוצחת בעלה ושוכב בהמה? לפי הספר "אמונת דוד" שכתב הנביא שנים לפני שעלה לכס המלוכה, אחרית הימים לא תיכון עד שלא יפוצו שונאי השם, או שישובו בתשובה מלאה. לפדופילים, רוצחים ושוכבי זכר ובהמה אין שום בעיה לחזור בתשובה, לחבוש כיפה גדולה ולהפוך ליראי שמיים ולאזרחים למופת בממלכת השם ונביאו. לנו, הספקנים, האתאיסטים, יש בעיה הרבה יותר גדולה. כדי לחבוש כיפה, ללבוש ציצית,להתנענע בתפילה כלולבים ולדבר בעגת המאמינים (ברוך השם, אי"ה, בעזרת השם, השם ישמור, השם יעזור, השם ירחם, ועוד), אנחנו צריכים לשקר לכולם אבל בעיקר לעצמנו. ככה את מכירה אותי? ככה חינכו אותי? ככה היית אוהבת אותי? תמיד הייתי אדיוט, תמים, טמבל...ותמיד שילמתי. סוף סוף אני משלם את המחיר הסופי שלאחריו אני סוגר את האוברדרפט אחת ולתמיד. אני יודע שכולם מדברים מאחורי גבכם, מנידים את הראש ברחמים כשאתם עוברים ברחוב. אני גם יודע מה עובר על הילדים בבית הספר. אין אכזרים מילדים. את המכות והאבנים, ההצקות של המחנכים והקללות הם יצליחו לשרוד אבל מה יעשה ילד שמכנים אותו בוגד בן בוגד? אני כל כך מצטער, כל כך מצטער. העיניים שלי מתמלאות דמעות כשאני חושב על הילדים. בעיני רוחי אני רואה את הפרחחים מכים את ישראל הקטן, מקיפים אותו במעגל ושרים: "אבש'ך בוגד נשרף על המוקד , אמש'ך זונה חסרת כל אמונה אם לא תעשה תשובה נהרוג אז גם אותך
אסיר חדש סיפר לי בחצר איך צועקים על רחל הקטנה "פריצה', זונה בת זונה מזדיינת עם ערבים". הלוואי שלא הייתי יודע על כל זה. מה הם יודעים בכלל הקטנטנים האלה? לאיזה עולם הולדנו אותם? מה עבר לנו בראש כשהחלטנו שאנחנו מקימים משפחה? אני כל כך מצטער שהסכמתי להשתתף בתכנית, הייתי צריך להיתלות בצנעה, כמו כולם ולחסוך מכם את הפרסום. הח"ש (בואי נקרא לו ח"ש, חזיר שמן) הבטיח לי מאה אלף דולר ואת כל מה שייגבה מהא"ח (אברי חילוף) להשתלות כדי שתוכלו לעזוב את ממלכת השם ונביאו לארץ אחרת ולהתחיל מחדש. רואה? זה כל מה שהצלחתי להשיג עבורכם אבל זה יותר טוב מכלום. אני מתחנן בפנייך: קחי את הילדים וצאי מהארץ הזאת, אני לא רואה שום סיכוי שמשהו ישתנה בקרוב. בארץ של נביאים, אין מקום לבני אדם. פעם חשבנו שנבנה פה חברה של בני אדם. פעם היהודים הגיעו לארץ וחשבו שהם מסוגלים ליותר אחרי כל מה שהם עברו.
מחר, אם ירצה השם והוא ירצה, תצנח לה הגליוטינה במהירות אדירה על עורפי וראשי ייפול אל תוך סל נצרים כשרים שקלעו מאמינות בתולות במיוחד לארוע. איזה טררם הם עשו בבחירת כלי ההוצאה להורג...ארבעה מליוני מיסרונים נשלחו למערכת והגליוטינה נבחרה בגדול. שישים וחמישה אחוז בחרו בגיליוטינה, עשרים בתליה, ורק חמש עשרה אחוז בחרו בכיתת יורים. מהיר, נקי, יעיל וחלק. בינינו, הם רוצים לראות דם. הרבה דם. משפריץ מהעורקים הראשיים של הצוואר, חדווה גדולה ליהודים, אורגזמת רייטינג שטרם הייתה כמוה. אגלה לך כאן בסוד, רק לך, שגם אם הגליוטינה לא היתה נבחרת הם היו מזייפים את התוצאות. לאנשים שמזייפים אמונה אין שום בעייה לזייף תוצאות בבחירת שיטת ההוצאה להורג ובטח שלא בבחירת הנידון. גם אם היתי מזייף חזרה בתשובה, חובש כיפה בגודל של סיר מטבח ומצטט את כל חז"לינו, לא היה לי שום סיכוי, "נצחוני" היה מובטח מראש. זה לא שהם לא ניסו לשחד אותי לעשות את ההצגה הזאת, עם דמעות והכל אבל אני ידעתי מראש שאין לזה שום סיכוי ואמרתי להם שחבל שיהיו להם קשיים אם חס ושלום אצליח לרגש מישהו בהצגה המטומטמת הזאת. אז הם הפסידו פרק,לא כל כך נורא אם חושבים על רווחי העתק של "נקמת ה' ". תודי שזה שם יפה. קול המון כקול שדי.
אתמול בלילה, ע"פ בקשתו, הגיע אלי לביקור הח"ש בכבודו ובעצמו כדי לשוחח איתי קצת. את בטח רוצה לדעת למה הסכמתי לדבר איתו בכלל, עם האיש שמוציא אותי להורג בשידור חי לעיני מליוני ילדים, נשים וגברים וגורף מיליונים. למען האמת התחבטתי לא מעט בעניין הזה ומה שגבר בסוף זה הסקרנות. רציתי לראות את הבן אדם הזה ששורד כל כך הרבה זמן בכל כך הרבה שיטות מימשל ומתעשר, כל הזמן מתעשר. רציתי לראות מה יותר חשוב לו, הכסף? האגו?אולי האהבה שהוא מקבל מהקהל? מה יש בו בחרא הזה, חסר הכשרון, עם החן המגושם והכיעור הפנימי והחיצוני (פרצוף ירח ועיני חזרזיר) שאין בהמון יפים וכשרוניים. מה יש בו? פשוט מאוד, תאוות בצע שלא יודעת גבולות, יכולת מניפולטיבית של ראש ארגון פשע, כשרון אדיר בריצוי שועים ורוזנים וחסרון בסופר-אגו. הבנאדם פשוט לא מסוגל להבחין בין טוב לרע. מבחינתו של ח"ש 'טוב' זה ח"ש עשיר ו'רע' זה ח"ש עני נקודה. "אהלן איש" הוא אמר כשנכנס. "אהלן אחותך" עניתי "אתה מדבר עם בנאדם שמחר כבר לא יהיה כאן". "סליחה, נסחפתי" הוא התנצל "אני מקווה שהמקרופונים והמצלמות מכובים אחרת אני לא מוציא מילה" אמרתי "עלי" הוא ענה. רק אחרי שהיתי בטוח שהכל כבוי, ביקשתי ממנו שיספר קצת על תולדות ההפקה ואיך הם הגיעו לרעיון ה"נפלא" לעשות "אקסקיוטד נולד". "עשיתי כבר הכל" הוא אמר. "צייר נולד, זמר נולד, הולכים אל המיליארד, מאהב מושלם, זונת צמרת, סופר-כוסית, אלוף ההלכה, החז"ל לעתיד, האדיוט המושלם (בזה אני היתי זוכה אם היו נותנים לי צ'אנס) מה נשאר לי? תגיד לי?" אמרתי לו שאולי היה שווה לו לקחת את הכסף וללכת הבייתה. " זה כמו סם, עוד כסף, עוד פרסום ועכשיו, כדי שתהיה בטוח שהמקרופונים כבויים,אני אגיד לך. אני אוהב להרגיש כמו משה על הר סיני...הקולות, המראות הפנסים האוטומטיים, זיקוקי הדינור, הקהל המשולהב . אני מכור לכסף ולריגוש. לפעמים, השם ישמור, אני מרגיש כמו הקב"ה בכבודו ובעצמו." רחמתי עליו, איזה עלוב. "אני מותח את הקהל עד הסוף...ועובר לפרסומות. יודע בכמה אנחנו מוכרים מחר דקת פרסום? מליונים! יודע כמה אסאמסים יהיו לנו מחר? וכמה כסף כבר עשינו העונה? חבל על הזמן" הוא מתלהב לי. איזה עלוב. כל החיים שלו הוא עשה כסף ממציצנות ומפניה לדחפים הנחותים ביותר של ההמון. כל החיים שלו דיברו על התכנית שלו ליד פינות הקפה. האיש פשוט מכור, יותר גרוע מהג'אנקי המסכן ביותר. "תראה" אמרתי לו," אנחנו בשני הצדדים של אותה הסכין. אתה בניצב ואני בלהב. בעצם, אתה הוא הרוצח שלי. מחר, בשעה 23-45 סשה, חבוש במסכת התליינים הממותגת (בחסות המותג "אדוארדו חרמני") ילחץ על הכפתור והגליוטינה (בחסות "ברברוסה פלדות"), תערוף לי את הראש. אין לך הרהור שני בקשר לזה? אני מתכוון בקשר לתפקידך בפארסה הזאת?" בהתחלה הוא גמגם קצת, לקח לו זמן לחשוב אבל הוא התעשת מהר. " זה לא אני שהורג אותך" הוא מתחסד "השופט הוא שגזר את דינך, אני נתתי לך צ'אנס" "באמת? אתה בטוח? אתה ידעת כל העונה שלא היה לי שום צ'אנס, שלרוצחת ולפדופיל היו סיכויים הרבה יותר טובים" אמרתי והוא ענה לי שלפחות ישאר משהו לאשתי ולילדים. "אני ממש מודה לך על הנדיבות" עניתי "אשתי והילדים יקבלו מאה אלף וקצת על איברי החילוף ואתה הולך הביתה עם מליונים, תודה לך המון תודה" כאן התחיל להיות לו קצת לא נעים והוא רצה ללכת. "לפני שאתה הולך" אמרתי לו "תדע לך שאתה סתם חזיר שמן ומכוער שמככב ב"ג'יפה הפקות" בחסות "משקאות מיצשלזבל בע"מ" ונביאם הטייקון, מרצה את כל המשטרים כולל משטר האייתולות הנוכחי וחי מהטמטום של ההמון הנבער." "אבל מחרתיים בבוקר" הוא ענה "אני אהיה חי ואתה תהיה מת לגמרי. אתה עם כל הרעיונות ההומניים שלך, עם העוני שלך, עם הספרים הישנים שלך, עם כל מה שאתה, תהיה קפוט, פיניש, ואני אהיה בקריביים עם משקה-אמברלה ולא אהרהר בך או בנביא או במטומטמים שאוהבים אותי כל כך ואחשוב על הדבר הבא. אולי יש לך איזה רעיון? אני ראן אאוט". "אולי איזה ג'נוסייד קטן בשידור חי?" הצעתי "הפגזת כפר או עיר או משהו כזה....יכול להיות יפה עם כל הפגזים והפצצות" "וואללה זה רעיון" הוא ענה לי.
אהובתי, אלופת נעורי,שמחת לילותי, אם ילדי, אל תכעסי על סשה. אני בחרתי בסשה לאחר שקראתי על החובות שהוא נקלע אליהן בגלל ניתוח השתלה מסובך שבתו הקטנה צריכה לעבור והצעתי להפקה להזמין אותו ולשלם לו עבור הניתוח. בהתחלה הוא סירב ואמר שהוא לא מוכן להרוג אדם, בטח לא בשידור חי אפילו שפניו יהיו מכוסות. "סשק'ה" אמרתי לו "אני כברמת מזמן, רק שעדיין לא קיבלתי הודעה. תהיה אלכסנדר, תפתח את הפלונטר באבחת חרב, בלחיצת כפתור.קח את הכסף, תן צ'אנס לילדה ולעצמך. אם איזה חלק ממני מתאים לה, אשמח עוד יותר. אותי הרגו הנביא ומאמיניו, תאוות הבצע, האגו והשררה. הרבה שנים לקח לאדיוטים להחזיר את עונש המוות ומעט מאוד זמן לקח לאנשי הבידור לעשות כסף מהתליות בכיכר. ככה זה היה פעם וככה זה הולך להיות. אתה עושה לי טובה, לא אני לך" ככה שכנעתי אותו , תליין נולד. בכל השרשרת המכוערת שמתחילה בנביא, ממשיכה באלי ההון, בבית המשפט ובטלוויזיה, האדם האחרון וזה שילחץ על מתג הגליוטינה, יהיה בן אדם.
אוהב אתכם
|
