כותרות TheMarker >
    ';

    קוטבוסר טור

    רישומים של ישראלינאי

    0

    כי לפעמים, הכיבוש הוא רק תירוץ

    22 תגובות   יום שבת, 14/1/12, 17:50

    אתמול חגגתי שנה בברלין.

    אתמול היה מסוג הימים בהם אני בסערת רגשות מבוקר עד ערב, מלא אהבה (ממש, מהסוג הכי היפי שיש) לכל מי שבטובו נכנס לחיי בשנה האחרונה. לפני הכל, הייתי רוצה לנצל את הבמה כדי להודות לכולכם.

    אז תודה רבה, והנה מחווה לג'ון פרושיאנטה מהצ'ילי פפרז שמגיש דיגיטל_מי. תהנו.

     

    לאחרונה ניסיתי דוכן לבנוני חדש, קרוב לבית. פלאפל מצויין, הם יודעים מה הם עושים. על דוכן הפלסטיק השקוף ובתוכו כל הסלטים, הבחנתי בסטיקר קטן עם דגל פלסטין, ועליו הכיתוב "תמיכה בעצמאות פלסטין היא אינה אנטישמיות".

    חשבתי הרבה על הטענה הזו. יש בי כעס על ישראלים רבים שנוהגים לכנות את ההתנגדות האירופית לכיבוש "אנטישמיות" באופן אוטומטי. א' משום שזו מגננה זולה וקלה שלא דורשת מאמץ רב מדיי, ומשחקת על מצפונם של אירופאים רבים. יש מילה לתופעה הזו: דמגוגיה. ב' משום שזו הזנייה של המונח אנטישמיות, שהולך ונשחק ככל שהשימוש בו נפוץ יותר וממוקד פחות.

    עם זאת, אני חייב להודות, שלפעמים - רק לפעמים, יש צדק בדבריהם של הדמגוגים המזנים.

     

    במהלך השבוע נפגש שר הבטחון אהוד ברק עם ממשלת יוון.

    ידידה יווניה שתפה על הקיר הפייסבוקי שלה תמונה ששתפה קודם לכן קבוצת אינדימדיה יוונית לקראת הביקור.

    בתמונה, נראה אהוד ברק כקצין בצה"ל בשנות השבעים המאוחרות, פורק חגור ורימונים מגופה המת של פלסטינית חמושה.

    הכיתוב שהוסיף ה"עיתונאי" היווני היתה בערך "אהוד ברק, שנפגש עם בכירי הממשלה היום, עם גופה של אישה פלסטינית". ללא שום התייחסות לסיטואציה.

     

    לפני שאתנפל, או יותר נכון אתרגם את ההתנפלות שלי מיום חמישי לעברית, אני מוכרח לציין שדעותיי הפוליטיות נוטות לשמאל הרדיקלי הישראלי. כשמאלני (מניאק), היה לי ברור משחר הבנתי הפוליטית, שאני מתנגד לכל סוג של אלימות, כמעט בכל מקרה. אין זה משנה מי המקריב ומי הקורבן, אין בי יותר סימפטיה להרוגים פלסטינים או להרוגים ישראלים, ואיני חושב שדמו של עם אחד סמיך יותר מדמו של העם השני. ועוד - יש בי סלידה קשה למר אהוד ברק, אבל הוא ממש לא האישו בכל הסיפור הזה.

    הבעיה שלי היא עם חוסר ההבנה הבסיסית שהקשת הפוליטית היא בעצם מעגל, ואלו ששמאלה ממני, מתחילים קצת להישמע כמו ימין.

     

    מיד הגבתי לתמונה, הבעתי את ספקותיי על כישורי העברית של היווני המתרגם והוספתי שההרוגה בתמונה היא חמושה. אינטרתי את התגובה שלי ובהיתי במסך עוד דקה - עד שהחלטתי שלא מספיקה לי התגובה הזו.

    בתגובה הבאה כבר תקפתי את עצם הכתרת הדף המארח כדף "עיתונאי". שהרי ישנם חוקים אתיים מסוימים, ואינטגריטי עיתונאי שמוכרח להיות נוכח בכל עבודה עיתונאית, אפילו אם מדובר בתרגום כיתוב של תמונה, וזו דוגמה מצויינת לעבודה עיתונאית מרושלת שעלולה לייצר אי הבנות, או עבודה לא עיתונאית, תעמולתית מדוייקת שנועדה ליצור אי הבנות.

    מיד נשאבתי לדיון סוער עם חברי הקבוצה הקיצוניים, שכנראה היתה זו הפעם הראשונה שישראלי מתפרץ להם לדלת פתוחה בזמן אוננות.

    לקחתי את הכיתוב המסכן של התמונה כסטאדי קייס לשטחיותה ולעתים אף ילדותיותה של התקשורת האירופית, במיוחד זו המתיימרת להיות עצמאית, אך כבולה היטב בכבלי אידיאולוגיות עיוורות ומסוכנות.

    החיים בישראל כאדם פוליטי - לא כחבר מפלגה, אפילו כאדם שקורא עיתון ורואה חדשות - מביאים אדם לידי ההבנה שהמצב מאוד לא פשוט. מסובך אפילו. הדבר האחרון שאפשר לומר על הקונפליקט הוא שהוא שחור ולבן.

    להבנה הזו, לא מצליח להגיע השמאל האירופי, ונדמה שהוא אפילו לא מנסה. נוח לו לא להגיע. נוח לו לא לחשוב. מבחינתו, (ולא רק בנושא הסכסוך, גם בנושאים כלכליים וחברתיים), יש Bad guys ויש Good guys. וזה מזכיר לי איך ששיחקנו "שוטרים וגנבים" בכיתה ב' בחיפה. הייתי אז בן שמונה, וזהו גילם המנטלי או הפוליטי של הרבה מקורבנות הפוסט הזה.

     

    את תובנותיי הפוליטיות רכשתי בהרבה דם, יזע ודמעות. קראתי, ראיתי, חשבתי, השקעתי זמן ומרץ בהבנת הקונפליקט לפני שאני ממקם את עצמי על הסקאלה. זו לו דרכו של הבלוק השחור, וההידרדרות מתחילה בעיתונאים מתיימרים חסרי אינטגריטי.

     

    לראשונה בחיי, מצאתי את עצמי מאשים מישהו באנטישמיות, ממש כך, בפניו (או במסך מחשבו).

    עוררתי עליי חמה גדולה עוד יותר, והסטיקר מתחילת הפוסט התגלם כתגובה - התנגדות לכיבוש היא אינה אנטישמיות.

    מיד לקחתי על עצמי את המשימה לתחום את שני הנושאים, לטובת ציבור המפגינים וציבור המאשימים כאחד.

    בעיני, שני תנאים הופכים את ההתנגדות לכיבוש לאנטישמית. פעיל שמאל אירופי יקר, ומידה ואתה עונה על אחד או יותר מהתופעות הבאות, אנא צעד בסך אל הטור הימני:

     

    1. חוסר יכולת להפריד בין התנגדות לכיבוש, הקונספט של מדינת ישראל, והעם היהודי, כשהראשונה לגיטימי, השניה תלויה בהגדרות והשלישית אנטישמית ללא צל של ספק.

    שהפגנות עוברות מ"די לכיבוש" ל"די ליהודים", נדמה שהחלפתם צד.

    2. פוקוס לא פרופורציונלי. אני מתנגד לשיטת הכלכלה הקפיטליסטית. על כן, אני מתנגד לה שהיא בארה"ב, בישראל, בגרמניה ובכל מקום אחר בעולם. אני גם מתנגד לאונס. וזה לא חשוב לי מי המקריב ומי הקורבן, זו התנגדות עקרונית. אני מתנגד לדיכוי של עם אחד בידי עם אחר. בין אם זה קורה בישראל, או בדרום סודן, או בצ'צ'ניה, או בארמניה, או בכורדיסטאן וכו'. משום שזו התנגדות עקרונית. התנגדות לכיבוש הישראלי בלבד, וזה במקרה לעתים לא נדירות, היא אינה התנגדות עקרונית אם כך, או לפחות לא על פי עקרון ההתנגדות לדיכוי, אלא עקרון אחר.

     

    ''

    קריקטורה מעיתון מפלגת העבודה האמריקאית (מסתבר שיש כזו). מחאה לגיטימית או אנטישמיות? שימו לב לסרט על הזרוע.

     

    כוונותיהם טובות, אני בטוח.

    אבל איש לא יצדיק באוזניי הרג חיילים כשאחי הצעיר בצבא.

    השמאל הקיצוני האירופי ברובו (הגרמני לא כל כך, כראוי), ניזון מתקשורת שטחית ומכנה את גופי התקשורת האחרים שטיפת מוח.

    בתוכניות טלוויזיה מצויירות שראיתי כילד לפעמים, האיש הרע היה מודע לכך שהוא רע. זה לא עובד כך בעולם האמיתי, של המבוגרים, ואולי ראוי שאותם פעילים כבר יצעדו לתוך העולם הזה ויצאו מהסרט המצוייר בו הם חיים.

    הרי כל אדם שניזון מכל כלי תקשורת - משוכנע ששלו הוא הנכון והשאר שוטפים את המוח. הרי כל אדם השותף באופן אקטיבי בכל קונפליקט (כולל לוחמי צה"ל ולוחמי חמאס כמובן), משוכנע שהוא האיש הטוב והצד השני הוא הרע.

    וישנם הרבה יותר משני צדדים לקונפליקט שמעורב בו העולם כולו.

     

    ''

    הקריקטורה של עמותת הימין-אך-מתיימרת-להיות-מרכז "אם תרצו". מחאה לגיטימית או הגזמה פרועה (שבכל מקום אחר בעולם היתה מתקראת אנטישמיות)?

     

    לכן, בתוך הסבך הפוסט-מודרני הזה, אכן דרושה התעלות חריגה כדי להצליח לראות את התמונה השלמה, שבסופו של יום - שום גוף תקשורתי, אף לא אינדימדיה, לא יציג. ההתעלות הזו היא השאיפה שלי, ומי שמסתפק במידע שמאכילים אותו, אם הוא ימין ישראלי, או שמאל, שמאל אירופאי או ימין פלסטיני וכו', בוחר בדעה המבוססת על בערות ולוקה באופן הכרחי בדעות קדומות.

    במקרה הישראלי זו שנאת זרים למשל. במקרה של החברים בקבוצה היוונית זו אנטישמיות במסווה.

    אין לי ספק שהם נרתעים מההגדרה הזו, אבל גם רוב הסקסיסטים בעולם אינם יודעים כלל שהם סקסיסטים, אלא חסר להם המידע כדי להגיע למסקנה הזו.

     

    לסיום אופטימי יותר, F!tch המוערך העלה את הדבר היפה הזה לפני חודש, אתם מוזמנים להרים את הבס ולצלול.

    וטריילר להצגה שמגיעה לברלין השבוע, של גוב סקוואד.

     

    ''

     

    בברכת 2012 טובה,

    ושתהיה עוד שנה מוצלחת בברלין במהלכה אם ירצה השם אתחיל ללמוד :)

    תומר.

     

    נ.ב

    הדיון בפורום נגמר הלכה למעשה כשאחד הביא קישור לידיעה שממשלת ישראל תשלם לסטודנטים על מנת להפיץ תעמולה בעולם וסבר שאני עובד מדינה. בסטטוס נוסף טען מקים הקבוצה שייתכן ואני סוכן מוסד. עבדכם סירב להשקיע אנרגיה בהפרכת תיאוריות קונספירציה ויצא מהדיון.

     

    דרג את התוכן:

    תגובות (22)

    התוכן ננעל וכעת לא ניתן להגיב.

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
    הרי ברנרד אונרי לוי אמר ובצדק שכל האנטי הישראליות היא סובלימציה של נאציזם ושחושבים על זה, במיוחד בהקשר הגרמני, זה ברור.
      16/1/12 11:19:

    צטט: FLY! 2012-01-16 00:35:54

    אכן נושא ה"כובוש" מוגדר בחוק הבינלאומי.
    כיוון שישראל כבשה שטחי יש"ע, במהלך מלחמה, הרי הם "שטחים כבושים" שישראל רשאית להחזיק בהם על-פי כללי אמנת ז'נבה הרביעית עד תום הסכסוך. ומאחר וירדן הביאה ריבונות על שטחים אלה לפני המלחמה הרי שאחרי הסכם בין שתי המדינות השטחים בריבונות חוקית של ישראל. השקפה זו באה לידי ביטוי בהחלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם.
    זה שישראל נוהגת ביהודה ושומרון להבדיל מירושלים והגולן כשטחים שלא חל עליהן החוק הישראלי זה כבר סיפור אחר.
    תוסיף לזה  את החוק הבינלאומי, שלפיו הזכויות הלאומיות של העם היהודי בשטחי ארץ-ישראל המערבית, כמפורש בסעיף 80 של מגילת האו"ם, לא השתנה עד עצם היום הזה.
    קשה לשים חוצץ בין דעות אישיות להגדרות משפטיות.
      16/1/12 10:42:
    "אל תהיה יהודי" זה ביטוי אנטישמי, בהחלט. מה הקשר לכיבוש? התעלמות מעובדות היא דבר שכולם עושים. לכל אחד יש תפישת עולם שממנה נובע יחס לא אחיד לפרטים השונים, מה העיקר ומה הטפל. לכל אמצעי תקשורת יש אג'נדה. גם לך.
      16/1/12 10:05:

    צטט: דבקוטב0 2012-01-16 08:57:56

    גם אי-ידיעת כל העובדות איננה אינדיקציה לאנטישמיות. גם התעלמות מחלק מהעובדות איננה אינדוקציה לאנטישמיות. גם ישראלים רבים (רובם?) אינם יודעים את כל העובדות ומתעלמים מעובדות שאינן נוחות להם, זה לא הופך אותם לאנטישמים. אני סקרן לדעת מה אמר זה שזכה לתואר "אנטישמי" ממך.

     

     

    ודאי שאי ידיעת העובדות היא אינדיקציה, אנחנו ב2012 בעולם שהמידע זורם בו כמו בחופשיות מדהימה.

    אני לא אומר חלילה שכל המתנגדים לכיבוש הם אנטישמים (וזו באמת פעם אחת יותר מדיי שאני חוזר על זה, לא נכתב פוסט כדי להעתיק אותו לתגובות). אמרתי שלפעמים כן ישנה חצייה את הגבול. מה אינדיקציה ומה לא אינדיקציה? באירופה, בביה"ס היסודיים ותיכוניים, נהוג לומר לחבר קמצן "אל תהיה יהודי". אמיתי לגמרי. אצלנו נפוץ "יא הומו" הראשון אנטישמי כמו שהשני הומופובי. לטענתך שניהם לא, לטענתי שניהם כן - מה ההבדל? גישתי מציגה את האמירות כטעונות תיקון בעוד ששלך משלימה עמן.

    התעלמות מעובדות נעשית בכוונה. שהיא מגיעה מגוף תקשורתי היא נעשית על מנת לעצב דעת קהל, כלומר מניפולציה על קהל שיגיע למסקנה מסוימת, שלא היה מגיע אליה אם לא ההתעלמות מהעובדות (אחרת היא אינה רלוונטית), ותמיד במקרה כזה (ונכון, אתה צודק, זה קורה בארץ חדשות לבקרים, מעולם לא טענתי אחרת) מוכרחים לחשוב - את מי זה משרת? האם זה משרת את השלום או את המלחמה? את הסיבות בגינן אני מצמיד את התווית אנטישמי או איסלמופוב, או סתם גזען, תוכל לקרוא למעלה. לא חוזר יותר על דברים שכתובים בפוסט, לא משתף פעולה עם מלחמות התשה.

      16/1/12 08:57:
    גם אי-ידיעת כל העובדות איננה אינדיקציה לאנטישמיות. גם התעלמות מחלק מהעובדות איננה אינדוקציה לאנטישמיות. גם ישראלים רבים (רובם?) אינם יודעים את כל העובדות ומתעלמים מעובדות שאינן נוחות להם, זה לא הופך אותם לאנטישמים. אני סקרן לדעת מה אמר זה שזכה לתואר "אנטישמי" ממך.
      16/1/12 07:54:

    צטט: דבקוטב0 2012-01-16 03:37:24

    ובכל זאת -- ההתנגדות לכיבוש בשום פנים ואופן איננה אנטישמיות. בהחלט יש אנטישמים שמתנגדים לכיבוש -- ללא כל ספק -- אבל ההתנגדות לכיבוש כשלעצמה איננה אנטישמיות בשום מקרה. אדם יכול להתעלם מכל עוולות העולם ורק להתמקד בעוולות ישראל -- זו לא אנטישמיות. אדם יכול לתמוך בטרור כדרך התנגדות -- זו לא אנטישמיות. גם השוואת ישראל לנאצים, השוואה החביבה על קרלוס לטוף -- זו השוואה נאלחת ללא ספק (שמסוגה יש בכל קצוות הקשת הפוליטית בישראל) -- אבל זו לא אנטישמיות. אנטישמיות זה רק דבר אחד -- שנאת יהודים באשר הם. אתה יכול לחשוב שהמצב "מורכב" ושאין "טובים ורעים" וגם להתנגד לאלימות בכל מצב ובכל מקרה, ואדם אחר יכול לחשוב דווקא שהמצב הוא "שחור ולבן" ושישראל הם ה"רעים" ולתמוך במאבק אלים נגד ישראל, זה לא אומר שהוא אנטישמי. גם אם דעותיו שונות באופן קיצוני מדעותיך, "אנטישמיות" היא לא המסקנה המתחייבת. אני לא יודע מה אמר לך אותו אדם שגרם לכך שתקרא לו אנטישמי, אבל אם זה לא היה הערה אנטישמית אז לשווא הזנית את המושג (אם להשתמש במינוח שלך).

     

     

    כשם שהסכמתי עם רונן, איני מאשים באנטישמיות אדם שדעותיו שונות משלי, באופן אוטומטי.

    שוב, ייתכן אדם שדעותיו כשלי ועדיין יהיה אנטישמי בעיניי. השאלה היא על מה מבסס אדם את דעתו. האם הוא מסתפק בשמועות (או גופי תקשורת המתנהלים כשמועות) או שחקר לפני שיצא במסע הצלב שלו. וכאמור, זו לאו דווקא אנטישמיות גלויה ומתוך החלטה, והם אינם התגלמות הרוע, לרוב מלאים בכוונות טובות - האם כל מי שמשתמש במילה "כוסית" הוא סקסיסט? חד וחלק כן, על אף שישנם אנשים ממש נחמדים שמשתמשים בה.

     

    העובדה היא, שהמצב מורכב. וכדי לחשוב שהוא שחור ולבן עליך להתעלם מפרטים או לא לדעת אותם. הרי לוחמי צה"ל ולוחמי חמאס חושבים שניהם שהם עושים את הדבר הנכון והצד השני לא - זה כבר מבטל את העובדה שיש צד טוב מודע וצד רע מודע.

      16/1/12 05:05:
    ********
      16/1/12 03:37:
    ובכל זאת -- ההתנגדות לכיבוש בשום פנים ואופן איננה אנטישמיות. בהחלט יש אנטישמים שמתנגדים לכיבוש -- ללא כל ספק -- אבל ההתנגדות לכיבוש כשלעצמה איננה אנטישמיות בשום מקרה. אדם יכול להתעלם מכל עוולות העולם ורק להתמקד בעוולות ישראל -- זו לא אנטישמיות. אדם יכול לתמוך בטרור כדרך התנגדות -- זו לא אנטישמיות. גם השוואת ישראל לנאצים, השוואה החביבה על קרלוס לטוף -- זו השוואה נאלחת ללא ספק (שמסוגה יש בכל קצוות הקשת הפוליטית בישראל) -- אבל זו לא אנטישמיות. אנטישמיות זה רק דבר אחד -- שנאת יהודים באשר הם. אתה יכול לחשוב שהמצב "מורכב" ושאין "טובים ורעים" וגם להתנגד לאלימות בכל מצב ובכל מקרה, ואדם אחר יכול לחשוב דווקא שהמצב הוא "שחור ולבן" ושישראל הם ה"רעים" ולתמוך במאבק אלים נגד ישראל, זה לא אומר שהוא אנטישמי. גם אם דעותיו שונות באופן קיצוני מדעותיך, "אנטישמיות" היא לא המסקנה המתחייבת. אני לא יודע מה אמר לך אותו אדם שגרם לכך שתקרא לו אנטישמי, אבל אם זה לא היה הערה אנטישמית אז לשווא הזנית את המושג (אם להשתמש במינוח שלך).
      16/1/12 02:33:

    צטט: FLY! 2012-01-16 00:35:54

    שלום תומר, אם כבר הגעת לתובנה הזו לך עוד צעד אחד - המונח "כיבוש" הוא מונח הבא לנקות עמדה אישית ולא מונח נאוטרלי. באותה המידה אני יכול להגיד שהשטחים "משוחררים". כל עוד יש סכסוך בו צד א' אינו מסכים עם עמדות צד ב' יהיה נכון להדיר את הסטטוס של יהודה, שומרון והגולן כ"שטחים שבמחלוקת". יהודה ושומרון "שוחררו" או "נכבשו" מירדן שויתרה רשמית על בעלות על אדמות אלו. הגולן שעד לא מזמן חלקים נרחבים בציבור הישראלי היו מוכנים להגיש על מגש של כסף למשטר של אסד נשאר למזלנו עדיין "כבוש" או "משוחרר". ואף מילה על שטחים שהיו במחלוקת ושמעמדם הוסדר, ראה חצי האי סיני ורצועת עזה.

     

     

    מזלי, ושוב, בפעם השלישית בדיון הזה, לא שזה נושא הפוסט - ישנן הגדרות בינלאומיות למונח "כיבוש". אין הגדרות ברורות בשום סדר גודל למונח "שחרור" לעומת זאת. אני מעדיף להשתמש בהגדרות המקובלות בעולם ושנקבעו באמנות למיניהן ולא בהגדרות אקראיות סובייקטיביות. נראה לי יותר מקצועי ככה.

      16/1/12 00:35:
    שלום תומר, אם כבר הגעת לתובנה הזו לך עוד צעד אחד - המונח "כיבוש" הוא מונח הבא לנקות עמדה אישית ולא מונח נאוטרלי. באותה המידה אני יכול להגיד שהשטחים "משוחררים". כל עוד יש סכסוך בו צד א' אינו מסכים עם עמדות צד ב' יהיה נכון להדיר את הסטטוס של יהודה, שומרון והגולן כ"שטחים שבמחלוקת". יהודה ושומרון "שוחררו" או "נכבשו" מירדן שויתרה רשמית על בעלות על אדמות אלו. הגולן שעד לא מזמן חלקים נרחבים בציבור הישראלי היו מוכנים להגיש על מגש של כסף למשטר של אסד נשאר למזלנו עדיין "כבוש" או "משוחרר". ואף מילה על שטחים שהיו במחלוקת ושמעמדם הוסדר, ראה חצי האי סיני ורצועת עזה.
      15/1/12 22:39:

    צטט: itzik4u 2012-01-15 22:36:32

    אני ממש בהלם מהפוסט הזה!!! יכול להיות שיש גם שמאלנים (קיצוניים, להגדרתך) עם עיניים ומחשבה חופשית?????

     

    אוף, די נו.

      15/1/12 22:36:
    אני ממש בהלם מהפוסט הזה!!! יכול להיות שיש גם שמאלנים (קיצוניים, להגדרתך) עם עיניים ומחשבה חופשית?????
      15/1/12 22:23:

    צטט: מיכל שלום 2012-01-15 17:29:04

    צ'ילי פפרס הם חבורת מאוננים מלוקקים חסרי מעוף


    בשביל פלי הכל שווה.

      15/1/12 21:48:

    צטט: מיכל שלום 2012-01-15 17:29:04

    צ'ילי פפרס הם חבורת מאוננים מלוקקים חסרי מעוף

     

     

    נכון, אבל לג'ון פרושיאנטה יש גם קריירת סולו ענפה ומעניינת. היית מרגישה טוב יותר אם לא הייתי מזכיר שהוא מהצ'ילי פפרז?

      15/1/12 21:40:

    צטט: רונן מאיר 2012-01-15 20:05:48

    פוסט נאה וראוי.

    אתה קצת מתבלבל בעניין של האנטישמיות.
    הבעיה אינה ביקורת על הכיבוש או מחאה נגדו. את זה גם לי יש.
    הבעיה היא הביקורת על ישראל, כאילו שהכיבוש נוצר יש מאין, בלי רקע, בלי סיבה ומסובב.
    מי שמציג את הדברים כך (וזה פחות או יותר הטון השולט) בעצם אומר שישראל היא התגלמות של רוע ולכן היא צריכה להתחסל.
    לא כולם אומרים את החלק השני, אבל הוא תמיד שם.
    כי אם ישראל היא מדינה נאצית או מדינת אפרטהייד אז היא צריכה להיעלם מן העולם.
    זאת האנטישמיות. 

    הכיבוש אולי רע ואפילו רע מאוד, אבל ההשוואות המסוימות מעידות על כמה דברים.
    אחד הוא הבורות, אי הידיעה. שני היא השטחיות - עם הקפה של הבוקר מבינים את העולם אלק.
    השלישי הוא היכולת האוטומטית לייחס ליהודים את תמצית הרוע.
    אל זה אסור לעבור.

    העובדה שיש גם ישראלים שנגררים לזה היא מחליאה. 

     

     

    תודה רונן. זו בדיוק היתה כוונתי. הביקורת על הכיבוש לגיטימית, שהיא נובעת מתוך ידע ושאיפה לתמונת עולם מלאה. שהיא נובעת מתוך חלקיקי מידע שעברו כמה מסננות - היא כנראה נובעת ממקום אחר.

    לצורך העניין, ייתכן שדעתי על הכיבוש ודעת אלמוני בריטי תהיה אותה דעה, ובכל זאת דעתו אנטישמית ושלי לא.

      15/1/12 21:35:

    צטט: דבקוטב0 2012-01-15 19:23:46

    אפשר היה לכתוב מתחת לתמונה "אהוד ברק עם גופה של מחבלת פלשתינאית" ואפשר היה לכתוב "אהוד ברק עם גופה של לוחמת חופש פלשתינאית". הכיתובית הראשונה היתה מעלה בדמיון הקוראים את פועלו למען בטחון ישראל והשניה היתה מזכירה את תפקידו במנגנון הכיבוש והדיכוי. תלוי בנקודת המבט, מה לעשות. גם אי-אפשר לומר שהקריירה הצבאית שלו לא רלוונטית -- הוא הרי לא בנה את הקריירה הפוליטית שלו כעסקן מפלגה. האם מותר לאזכר את עברו הצבאי רק כשזה נוח לו? רק כשזה נוח לך? אתה מתיימר להיות שמאלני רדיקאלי פוסט-מודרניסט אבל האמת היא שהאמת שלך בעניין הזה (טרוריסטים/לוחמי חופש) היא בגבולות הקונסנזוס הציוני ואתה מדמיין שמדובר באמת מוחלטת -- מכאן שמי שאיננו מסכים הוא בטח אנטישמי. זו בדיוק הלוגיקה הישראלית הקלאסית.

     

     

    לא ברור לי איך הצלחת להבין איזה כיתוב הייתי שם אני לתמונה. באופן מודע נמנעתי מלהציג את דעתי שלי על הכיבוש כפי שעניתי כאן כבר מקודם, משום שזה לא עניינו של הבלוג או הפוסט. עניינו הצורה שבה מסקרת התקשורת והחברה האירופאית את הקונפליקט, ומשטיחה אותו הרבה פעמים לרמת ה טובים והרעים, כשברור לכולנו שלא כך המצב, וכיצד התפיסה הנוחה הזו גוררת אחריה אלפי צעירים שמחפשים להיות שייכים לסצנה רדיקאלית כלשהי בלי להתאמץ יותר מדיי. את מקומי ברדיקאליזם הרווחתי ביושר, באם אתה מעוניין בדעתי אנא שלח הודעה פרטית ואשמח לענות. לא כאן המקום לדיון הזה.

      15/1/12 20:30:

    צטט: דבקוטב0 2012-01-15 19:23:46

    אפשר היה לכתוב מתחת לתמונה "אהוד ברק עם גופה של מחבלת פלשתינאית" ואפשר היה לכתוב "אהוד ברק עם גופה של לוחמת חופש פלשתינאית". הכיתובית הראשונה היתה מעלה בדמיון הקוראים את פועלו למען בטחון ישראל והשניה היתה מזכירה את תפקידו במנגנון הכיבוש והדיכוי. תלוי בנקודת המבט, מה לעשות. גם אי-אפשר לומר שהקריירה הצבאית שלו לא רלוונטית -- הוא הרי לא בנה את הקריירה הפוליטית שלו כעסקן מפלגה. האם מותר לאזכר את עברו הצבאי רק כשזה נוח לו? רק כשזה נוח לך? אתה מתיימר להיות שמאלני רדיקאלי פוסט-מודרניסט אבל האמת היא שהאמת שלך בעניין הזה (טרוריסטים/לוחמי חופש) היא בגבולות הקונסנזוס הציוני ואתה מדמיין שמדובר באמת מוחלטת -- מכאן שמי שאיננו מסכים הוא בטח אנטישמי. זו בדיוק הלוגיקה הישראלית הקלאסית.


    אפשר היה גם לכתוב רק את הדיווח: "אהוד ברק עם גופה של לוחמת פלסטינית".
    הכי פשוט, לא?! מבחינה עיתונאית גם הכי מקצועי. 

      15/1/12 20:05:

    פוסט נאה וראוי.

    אתה קצת מתבלבל בעניין של האנטישמיות.
    הבעיה אינה ביקורת על הכיבוש או מחאה נגדו. את זה גם לי יש.
    הבעיה היא הביקורת על ישראל, כאילו שהכיבוש נוצר יש מאין, בלי רקע, בלי סיבה ומסובב.
    מי שמציג את הדברים כך (וזה פחות או יותר הטון השולט) בעצם אומר שישראל היא התגלמות של רוע ולכן היא צריכה להתחסל.
    לא כולם אומרים את החלק השני, אבל הוא תמיד שם.
    כי אם ישראל היא מדינה נאצית או מדינת אפרטהייד אז היא צריכה להיעלם מן העולם.
    זאת האנטישמיות. 

    הכיבוש אולי רע ואפילו רע מאוד, אבל ההשוואות המסוימות מעידות על כמה דברים.
    אחד הוא הבורות, אי הידיעה. שני היא השטחיות - עם הקפה של הבוקר מבינים את העולם אלק.
    השלישי הוא היכולת האוטומטית לייחס ליהודים את תמצית הרוע.
    אל זה אסור לעבור.

    העובדה שיש גם ישראלים שנגררים לזה היא מחליאה. 

      15/1/12 19:23:
    אפשר היה לכתוב מתחת לתמונה "אהוד ברק עם גופה של מחבלת פלשתינאית" ואפשר היה לכתוב "אהוד ברק עם גופה של לוחמת חופש פלשתינאית". הכיתובית הראשונה היתה מעלה בדמיון הקוראים את פועלו למען בטחון ישראל והשניה היתה מזכירה את תפקידו במנגנון הכיבוש והדיכוי. תלוי בנקודת המבט, מה לעשות. גם אי-אפשר לומר שהקריירה הצבאית שלו לא רלוונטית -- הוא הרי לא בנה את הקריירה הפוליטית שלו כעסקן מפלגה. האם מותר לאזכר את עברו הצבאי רק כשזה נוח לו? רק כשזה נוח לך? אתה מתיימר להיות שמאלני רדיקאלי פוסט-מודרניסט אבל האמת היא שהאמת שלך בעניין הזה (טרוריסטים/לוחמי חופש) היא בגבולות הקונסנזוס הציוני ואתה מדמיין שמדובר באמת מוחלטת -- מכאן שמי שאיננו מסכים הוא בטח אנטישמי. זו בדיוק הלוגיקה הישראלית הקלאסית.
      15/1/12 18:51:

    כידוע לך וודאי, עובדות אינן משנות דעות. (אחרת לא היה היטלר מפתיע את סטאלין, סאדאת את גולדה, וכו').  

    למרות הכתוב לעיל, יפה עשית כשניסית להסביר. אבל יציאתך מן הדיון כשהחלו להאשים אותך באפיית מצות מדם ילדים פלסטיניים (טוב, נו, עובד המוסד, בשבילם זה אותו דבר) - התפרשה על ידם בלי ספק כחשיפת פניך האמיתיות.

    כאדם פרטי, אינך חייב כמובן דבר "לאומה", אבל אם תיכנס שנית - מציע שלא לצאת כשהשטויות שלהם נותרות לבדן בזירה. 

      15/1/12 17:29:
    צ'ילי פפרס הם חבורת מאוננים מלוקקים חסרי מעוף
      14/1/12 22:57:
    חיים, לא כתבתי כאן מילה אחת בעד המצב שהצגת. אני לא כותב כאן על פוליטיקה ישראלית, אני חי בברלין וענייני האירופאים המקיפים אותי על מגוונם, והמקסימום שאכתוב כאן על הפוליטיקה הישראלית הוא על היחס של האירופאים כלפיה (נ"ל). אני לא מאמין שמישהו שפוי יהיה בעד מצב של חייל מכוון נשק על ילד, וזהו כלל לא נושא הפוסט.

    ארכיון

    פרופיל

    tomerdot
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין