הפוסט הזה מציק לי במאחורה של העורף כבר איזה זמן. נכון, אין לאן לברוח. אנחנו מוצפים בפרסומות וכל פיסת קיר/ מדרכה/ אתר בניה הופכים לשטח פרסום.
אבל תסבירו לי בבקשה למה כשאני נכנסת לי בסבבה להחזיר את הבירה לבורא בפאב השכונתי אני צריכה למצוא פרסומת לתחתוניות?
אגב, בעקבות תור ארוך במיוחד בשירותי הנשים גיליתי שהענין הזה לא פוסח גם על הגברים שבינינו... אצלהם זו פרסומת לתכשירים נגד התקרחות...
כוסאומו פרסומות! לעשן כבר אסור, אבל אולי תתנו לי להשתין בשקט?
יש לכם 22 דקות להעביר? בקרו פה, קאנונג'י שלח לי...היה שווה.
|
אודי ברוך
בתגובה על ככה סתם באמצע היום
תגובות (33)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חחח..
אולי לא פיפי - אבל נדמה לי שיש משהו בין קרחות לזקפה... :-)
תגידי תודה
אצלכן לפחות תחתוניות קשור איכשהו לפיפי, אבל אצלנו מה? קרחת ופיפי?
סבבה. וכשתמצאי - אני אשמח לדעת...
אתה יודע מה..
לקחתי!
LOL!!
נעים מאוד.
בברכת יעלמו הפרסומות לאלתר!! (נגד התקרחות ואחרות..)
הברקה :-)
זה משנה את כל הפרספקטיבה..
זה הופך אותך להרבה פחות שבוי :-)
טרם, לא עצבנו אותי עד כדי כך.
אבל אני שומר לעצמי את האופציה
דפנטלי פרסומת לאגוזי (מאיפה הבאת לי את עד הפרור האחרון? אני הייתי מעדת האגוזי אז)
די. על הדלת מול האסלה? טרם ראיתי. מודה. (פעם אחרונה שהיה לי פיפי זה היה בקפה בזל עם השרותים החשוכים וכל מה שחשבתי היה שהחושך הוא פטנט נפלא שלא אראה כמה מלוכלך סביבי)
קראתי על פרסומת של איקיאה בחו"ל: הם שמים ספות (את הספות הנוחות שלהם...) באמצע הרחוב ואז אנשים שבא להם לשבת, אתנחתא מהשופינג..., יושבים.
אני מאלו שיושבים על הברזלים עדין (מחכה שם לדן תורן מ 1985)
"אגב, בעקבות תור ארוך במיוחד בשירותי הנשים גיליתי שהענין הזה לא פוסח גם על הגברים שבינינו... אצלהם זו פרסומת לתכשירים נגד התקרחות...
גרייט מיינדס.. :-)
ינשופה
אז ככה, אין לנו בעיה שתשתיני בשקט....
אבל תוך כדי כך את חייבת לקרוא פרסומת או שתיים...
ואני שואלת מאיפה את יודעת איזה פרסומות יש בשירותים של הגברים ?
(- :
האמת שגמאני מתגנבת לשם לפעמים...כי אין שם תור...
דרשתי דרשתי ו.... יוק!
הרי לך ולי אין סיכוי עליהם.
מצד שני - יש לנו איפה לבכות על זה... :-)
יפה דרשת
אם כי - ואיך שלא נסתכל על זה - זה הקהל השבוי במיטבו
אני רק תוהה איך לא עלו על זה קודם :)
אני מבינה שאתה מבית פולני?
מה זה ככה טיזינג?
מיד לפרט..
:-)
נצ'יקות גם.
מי מדבר על התור?
בתוך התא! מול האסלה!
זה לא שיש לי ברירה אחרת..
והרכבת לא היתה פרסומת למקופלת? (עד הפירור האחרון..)
אוי שאתה צודק.. אכן קהל שבוי. הכי שבוי שיש.
מה שהכי מטריד אותי הוא שממילא תפיסת המציאות האנושית מעוותת מראש, למה להוסיף?
קיטור משובח :-)
אני רק לא בטוחה שהפעם אפשר שוב להאשים את המח היהודי..
נכון!! דווקא נתקלתי בזה.. מצד שני במקרה הזה אינך קהל שבוי..
וזה שיש אנשים שלא מזהים פח אשפה כשהם רואים אחד - זה כבר סיפור אחר..
כל פעם שתתלונני - תקבלי כוכב.
איך אני איתך?
ינשופה (לשעבר?) יקירתי, כ"כ צודקת.
<למרות שעלו לי בראש מצבים יותר מביכים שהפרסומות מהסוג הזה הופיעו...:)>
הפרסומות האלה מביכות אותי כל פעם מחדש.
נצ'יקות.
ווידוי (מיני) אני אוהבת פרסומות
(חלק מוזר באישיות שלי)
עוד מימי רכבת האגדות של אגוזי.
והגלויות של שלי, שבד"כ בתור לפיפי מצחיקות אותי (לא נוגעת בהם - בטח מלא שלא שטפו ידיים מיששו אותם) - זה קריאטיב זול ולכן זה במקום זול.
ואם הפרסומת באה עם שיר מה 80 אני מזמזמת בקול ובזיוף.
וכשיש לי פיפי מי בכלל מסתכל על הפרסומות,
משוגעת אחת, זה מה שאת עושה בתור לפיפי?
יש מקומות בהם גברים גם צריכים לסבול בשירותים הציבוריים פרסומות לקונדומים, דאודורנטים ועוד.
ואין יותר "קהל שבוי" מאשר גבר במהלך שימוש במשתנה, שהפרסומת תלויה לו בדיוק בגובה העיניים...
עולם הפרסום מציב פרסומות בכל מקום שהוא רק יכול. הרי אפילו במוניות שירות כבר אי אפשר לנסוע בלי מסך קטן של פרסומות שלא מפסיק להבהב לך מול העיניים.
ולמה זה קורה? מסיבה פשוטה:
כי הם יכולים!
מי יעצור אותם בדיוק, ואיך?
את לגמרי צודקת, אלא שאת עוד סלחנית;
אני חושבת שעברו כאן כל גבול עם "פלטפורמות הפרסום" שמחרבות כל חלקה טובה- ולאו דווקא בעיר או בכבישים- אלא על כל דבר אפשרי שעיננו סורקות במהלך היום.
זו חשיפה על גבול שטיפת מוח שאנחנו אפילו לא מודעים לה, ברוב המקרים.
.
לפעמים נדמה שהמוח היהודי ממציא לנו פטנטים פרסומיים חדשים חדשות לבקרים, וש'פלטפורמה פירסומית' זה היוגה החדשה של המילניום.
אם לא מספיקים הבאנרים (כאלה שגם עוקבים אחריך עם כל Scroll עד שאתה תוהה אם הם ממשיכים אחריך גם אל מחוץ למסך) אז יש לנו גם את שטחי הפרסום בתוך תאי השירותים, על המשענות של כסאות התיאטרון, על כל מדף בסופרמרקט יש עשרות אלמנטים של פרסום שצצים מבין המוצרים, חלקם דוממים וחלקם מתחלפים על-פני מסך אלקטרוני, המדבקות הענקיות על רצפת הסופר, וזה עוד בטרם הזכרתי את הבניינים המכוסים בפרסומותש מציפים את ת"א, בעיקר, את מסכי הטלוויזיה הענקיים בצמתים (שעיקר הישגם הוא סינוור פסיכי של הנהגים) את השלטים הענקיים בתלת-מימד לאורך כביש איילון צפון, וקראתי שגם בפייסבוק יש איזה עניין עם שטחי-פרסום שמוצמדים לאפליקציות או משהו? (עוד לא נדבקתי לפייסבוק כך שלא ממש התנסיתי בזה).
.
בקיצור, אנחנו מוצפים. ומה שמטריד יותר זה שעומס החשיפה הוא ביחס הפוך לחלוטין לרמה של הפרסומות, שלא בדיוק הולכת ומשתבחת.
מה הלאה? ניחוש שלי: זן מיוחד של חמניות, שעל עלי הכותרת שלהם יודפסו פרסומות. כלומר, מה הטעם להביא פרחים למישהי/ו אם לא ניצלת את השטח הפנוי לאיזה באנר?
זה עוד טוב...
...בשכונה בה אני גר בגבעתיים מצמידים לחלונות הרכבים כרטיסי ביקור של מכוני ליווי,לפחות אחת לחודש.בפעם הראשונה חייכתי, אבל אח"כ זה התחיל להעיק.
לצערי הרב רוב האנשים משליכים את הפרסומת הזו על הרצפה ואת יכולה לשער לעצמך איך נראה הרחוב בבוקר שאחרי...
אתה בטוח?
כי אני בכלל לא...
דוקא נשמע לי משעשע
לחשוב על גברים מתמודדים עם הפרשות..
נשים ממילא מתקרחות עם הגיל.. יותר לאט, אבל די בטוח..
זה נורא,
זה איום,
הוא הרס לי כבר את כל היום...
(טריביוט לשרון ליפשיץ - יחי שנות השמונים העליזות)
ואתה צודק, אבל להתלונן תמיד אפשר לא?
עדיין העולם שאת מתארת עדיף מזה שבו
ישימו בשיותי נשים פרסומות עבור תכשירי
אנטי התקרחות,
ובשירותי הגברים פרסומות לתחתוניות.
אין מה לעשות..
לא משנה לאן תפני את מבטך - תיחשפי לפרסומת כלשהי.
זה מדהים.
וזה נורא
[ואני עוד עובד במשרד פרסום]