פתאום כשעזבת...

TheMarker Cafesteinbergerצריכים שינויפתאום כשעזבת...

צריכים שינוי

כולנו עושים אותו דבר.
אותו שטאנץ, אותו מסלול, אותו טיול אחרי צבא, אותו כאב, אותו פחד ואותן תלונות.
לבלוג הזה אני מזמין כל אחד שרוצה להציע ולערער על איזושהי אמת שכולנו פועלים תמיד לפיה....
אז אני מזמין אתכם - סוחרי מניות שתורמים לקבצנים בצומת, עורכי דין ותיקים שמאמינים בצדק חברתי, רווקים תל אביביים צעירים שמאמינים ברומנטיקה, פוליטיקאים עם עמוד שדרה, זוג צעיר שמעדיף לשכור דירה מאשר לקחת משכנתא, ואפילו את שמעון פרס. סתם - אם הוא באזור, שיקפוץ, יגיד משהו לח'ברה....

פתאום כשעזבת...

‎4

21 תגובות יום רביעי, 12/12/07, 01:12

עזבת אותי.

ככה פתאום, לא צפוי.

היו לנו בעיות פה ושם, אני לא אכחיש.

אבל תמיד הסתדרנו. תמיד פתרנו הכל בשם האהבה.

אוהב מהרגע הראשון שנפגשנו, לפני כל כך הרבה זמן.

הייתי שם איתך, בכל תלבושת וצורה, בכל אופן וגירסא,

נאמן. בערבים, בסופי שבוע, חופשות, הכל.

מעריץ, קשוב, משקיע שעות, עוזב הכל כשמרגיש געגוע.

תמיד כשהיה לי יום קשה, כואב, מתסכל, מעצבן,

ידעתי שברגע שאחזור להיות איתך - הכל יהיה בסדר וכלום לא יפריע לי.

שנים ביחד, ואני כבר ידעתי איך ללחוץ על הכפתורים הנכונים שלך,

ידעתי להדליק אותך, את ידעת לרגש אותי.

הבאת אותי לשיא, כל פעם מחדש, כל פעם מתוק יותר.

בלי משחקים מיותרים, זז לפי התנועות שלך, מתאים את עצמי בנאמנות ושקדנות.

תמיד הקפדתי לגוון ולחדש, לתדלק מחדש את האהבה.

קניתי לך צ'ופרים, רק שנוכל להנות עוד ביחד.

גם אם פתאום השתנית לי - התאמתי את עצמי לקשר.

אפילו כשההורים שלי התנגדו לך, נשארתי נאמן, איתך נגד העולם.

התמודדנו עם כולם, וביחד ניצחנו פעם אחר פעם,

לפעמים מפסידים בקרב, אבל בסוף לוקחים את כל הקופה.

וככה פתאום, הפסקת.

מהרגע שחשדת שאני מסתכל על אחרת - עזבת.

ואני - לא יודע מה עושים עכשיו? איך ממלאים את החסר?

איתך מתמודדים עם הבדידות שבלעדייך?

אפילו השכנים שמעו אותי מתוסכל מאובדנך.

כל הזמן הפנוי, ואת לא איתי, אני כ"כ מתגעגע לקול שלך, לתנועה, למשחקים שלנו...

מה לא עשיתי כדי לתקן?!?! רק שתחזרי.

התחלתי מחדש, שוב ושוב, לשווא.

פניתי לעזרה מקצועית - בלי בושה, אבל זה לא עזר.

בלי לומר כלום, בלי להסביר, פשוט התנתקת לי.

הפסקת להגיב אליי...

כן אחיי היקרים, זה נגמר, בכאב רב. שום דבר לא החזיר אותה אליי.

ביום ראשון בערב,

הFIFA הפסיקה לעבוד לי במחשב.

הגיע הזמן לקנות פלייסטיישן.

דרג את התוכן:

תגובות (21)

נא להתחבר כדי להגיב

התחברות או הרשמה

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

RSS

princess h

12/7/08 16:49:

אוף, הלחצת אותי!

אני כזאת פתי.

steinberger

12/7/08 14:07:

אני כבר שבועיים עם טלויזיה מקולקלת... הפלייסטיישן דומם....

זה כל כך כואב הניתוק הזה פתאום....

מנחם אש

13/1/08 13:10:

ואתמול גלית גילתה לי להקה חמודה בשם השובבים,

ומסתבר שאכן - Great Minds Think Alike...

קבלו - http://www.youtube.com/watch?v=0oWLOb3_hJQ

מילקי וניל

3/1/08 09:44:

צטט: מנחם אש 2008-01-03 09:17:17

קניתי פלייסטיישן!!!

ואתמול לראשונה נהניתי מאלימות כלפי נשים. גלית חטפה מכות בTEKKEN!!!
(החטיפה לי יותר למען האמת, אבל עדיין.......)

אתה פשוט עלוב במשחק הזה...

אצלי מתוך שינה חטפת בגדול... מאמי דחוף להתאמן עזוב פיפ"א...

מתי ת'בא?

מנחם אש

3/1/08 09:17:

קניתי פלייסטיישן!!!

ואתמול לראשונה נהניתי מאלימות כלפי נשים. גלית חטפה מכות בTEKKEN!!!
(החטיפה לי יותר למען האמת, אבל עדיין.......)

Rit78

15/12/07 09:14:

לא פשוט מה שתיארת פה... יש לי תחושה שהרבה מהגברברים שבאתר (למרות שלא יודו בזה לעולם) מרגישים בדיוק כמוך :-)

מתה עליך

נשיקות

טרנקילו

13/12/07 21:11:

אתה מכור... :)

הבירה והפיצוחים עלי

just mick

13/12/07 16:10:

מחפשות להכות בך כי אתה שווה מכות

סתם כי קל לנצח אותך כנראה... האמת שלא היית בכלל אתגר...

תיצמד לFIFA עדיף...

מנחם אש

13/12/07 15:04:

צטט: מלכת בדולינה 2007-12-12 11:01:52

ע נ ק !!!!

הייתי קרובה לדמעות....

קדימה אלי - לקנות פלייסטיישן - אני באה לשחק TEKKEN

גלית

אם היה לי שקל על כל בחורה שרצתה לבוא לשחק איתי TEKKEN...

אז היו לי בעצם 3 שקלים....

עדיין נשאלת השאלה - למה אתן מחפשות להכות בי?

caffe ine

13/12/07 06:48:

לכל אחד יש בבטן כדור כזה שלא רואים אבל מרגישים. כדור של אושר

הקיום של הכדור הזה לא תלוי בגורם חיצוני כלשהו. הוא פשוט שם.

לפעמים הוא גדל, מתרחב ומאיר אותנו ואל הסביבה שלנו. לפעמים הוא מתכווץ, קטנטנן וכמעט שנעלם. אבל בכל מקרה הוא תמיד תמיד שם. חלק מאיתנו מודעים לקיומו וחלק- לא.

אלו שלא מודעים אליו, בטוחים שהאושר שלהם תלוי בגורמים חיצוניים... כסף, בית, מכונית, חברים או חברות, בני זוג, אוכל או תוכנת FIFA במחשב...

העניין הוא שהמירוץ אחרי כל אלה, שלכאורה יביאו אושר, רק מקטינה את הכדור אם לא מצליחים להגיע אליהם.

מסקנה: כדאי להיות מודעים לכדור (כי בדיוק כשקשה ונראה שהכל אבוד, אבל עדיין יודעים שזה לא פוגע בקיומו של כדור האושר... הכל נראה אחרת לגמרי)

מנחם אש

12/12/07 15:45: