כותרות TheMarker >
    ';

    על הריצפה

    אני מבקש לשמור על פונט 12 וצבע שחור, אני אלרגי לנסיונות התבלטות ומרפקנות כפי שהם מתבטאים בצבעים וגדלים מוגזמים.

    היחידי שמותר להשמיצו בבלוג הוא אותי (כל המרבה הרי זה משובח).

    ההומלס "שלי"

    9 תגובות   יום רביעי, 12/12/07, 01:15

    יש הומלס אחד די קבוע ברחוב שלי, הוא זקן אלכוהוליסט היד שלו תמיד רועדת, יש לו עין אחת כחולה והשניה ירוקה, מאוד ציורי.

     

    מן הסתם בגלל שהוא כזה ציורי אני תמיד מתייחס אליו (מאוד קל בניו יורק פשוט לחלוף על פני אנשים בלי להחליף מבט), לפעמים אני נותן לו כמה דולרים (הוא לא מבקש) לפעמים סיגריה (כשהוא מבקש) ולפעמים אני אפילו מתעכב ושואל אותו מה שלומו.

     

     

    אבל את הכל אני עושה ממרחק (לא דווקא פיזי). אני חושב לי שהמרחק הזה יותר מששומר עלי שומר עליו (על כבודו, פרטיותו ומי יודע מה עוד).

     

    הוא מאוד אוהב את הכלב שלי ואותו הוא דווקא מלטף (ואליקו גם מחזיר לו חיבה).

     

    אני לא יודע אם יש מזה איזושהי מסקנה מלבד זה שאולי החברה עשתה אותנו כאלו סטרילים אבל הסיפור של חיה בהחלט הזכיר לי את ההומלס שלי ואת רגשותיי המעורבים בנוגע לסיטואציה היומיומית הזאת .

     

    אני חושב שהוא יושב בדאון טאון, בטוח שראיתי אותו בסאבוואי כמה פעמים

     

    מצחיק אבל זה לא בדיחה הוא תמיד עם השלט הזה, כנראה שזה עובד.

     

    רחוב 13 והשישית, הוא תמיד שם (ליד המספרה של אליקו)

     

    ההוא שמקבל נשיקה הוא כמעט כוכב קולנוע, ראיתי אותו לפחות בשני דוקומנטרים וגם בפרק ליד הבית שלי

     

     

     


    תמונה של ההומלס "שלי" לא מצאתי אבל גם אלו שצרפתי מוכרים לי (מי יותר ומי פחות).


    נזכרתי שלחברתי המחוקה אניה היה פוסט על הומלסים וקבצנים, אז אני מצרף פה את הפסקה הראשונה בתקווה שבעלי חוש ההומור שבכם ירוצו לקרוא את הפנינים שלה ואולי גם למחות על מחיקתה ע"י צוות שוקן שכל כך אוהב את זכות הביטוי.... 

    קושיות לסופ"שים: האם מותר לתת כספך לקבצן?

     הנה משהו שמציק לי לאחרונה; הומלסים. אבל לא רק חסרי בית, גם קבצנים בצמתים, גם חרשים אילמים עם פיסות נייר של "קנה ממני כרטיס זה". מה אני אמורה לעשות עם האנשים האלה? אתם יודעים, יש לנו אינפלציה חמורה באיכות הקבצנים במדינה שאיש לא שם אליה לב. פעם, כשהייתי צעירה עוד יותר, החרשים-אילמים היו מחזיקים סטוק של מחזיקי מפתחות מאירים. הייתי נמצאת במקום ציבורי כלשהו, נניח רכבת ישראל. הוא היה מניח את מחזיק המפתחות על השולחן לארבעה בו ישבתי עם חברותי. היה שם גם כרטיס מנויילן שמסביר שהוא חירש ואילם וכיוצא בזאת, ולפי כך איננו יכול להתפרנס ומבקש מהקורא לקנות ממנו את מחזיק המפתחות המצפצף/מאיר בעשרה שקלים. לפחות הייתה לזה איזושהי צורה אז. לאחרונה, כלומר בשנה-שנתיים אחרונות, חלה הרעה חמורה בכל ה"טקטיקות" קיבוץ נדבות האלה. כפי שניתן לראות כאן, כאן, וגם כאן.  (רק אזהרה קטנה, במידה ואינכם נחנים בחוש הומור מפותח אולי עדיף שתמנעו מקריאת הבלוג שלה). 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/12/07 06:29:

       

      צטט: חיה b 2007-12-12 09:24:47

      ולנו "מוכרים" בתקשורת שבניו יורק כבר אין הומלסים, ש"ניקו" אותם, שצריך לעשות כאן כמו בניו יורק...

       

       

      הכל יחסי. פעם היה הרבה הרבה הרבה יותר.

       

       אני הפוסט הזה קשה לי. היות וכמו רבים רבים מתושבי ניו יורק בשנות ה90 ו80 הפסקתי לתת כסף לקבצנים והומלסים לאור פקודתו הישירה של המלך רודי ג'וליאני הראשון ניקה את העיר באמת ובתמים. אגב הוא עשה את זה אומנם באיכפה חזקה אולם ישראל יכולה רק לחלום על שירותי רווחה שמתקרבים לשירותי הרווחה של ניו יורק. אחת הסיבות שג'וליאני יכול היה ל"נקות  העיר" היתה העובדה שהוא הצליח לשכנע את תושבי העיר כי שירותי הרווחה מספקים פתרונות נאותים להומלסים. חוץ מזה הוא טיפל בכל הפרות הסדר ביד קשה ובזרוע נטויה. וחוץ מזה כל מי שהיה בפועל בניו יורק ב9/11 לא ישכח את המנהיגות שהאיש הזה הפגין.

        14/12/07 23:59:

       

      צטט: the glitch 2007-12-14 22:35:00

      פצצה של בלוג, איתמר!

      מתי התחלת לכתוב? 

      שזה בא ממך זה באמת מחמאה גדולה, תודה צוחק 

       

      אני חושב שבמרץ, שלחתי לך לינק לפני איזה חצי שנה....

       

       

        14/12/07 22:35:

      פצצה של בלוג, איתמר!

      מתי התחלת לכתוב? 

        13/12/07 05:28:

       

      צטט: *lil* 2007-12-13 02:47:12

      אין ספק שזאת בעיה ויש כאן בהחלט גם ספקט של מטרד. אני מלאת הערכה לפועלו של ג'וליאני בעיקר בכפלת או השלשת כוח השיטור בעיר וגם, אם זוכרת נכון, בהכנסת כוח איכותי יותר - בעיה ששנים כבר לא מצליחים להתמודד איתה בארץ. אחת מיני רבות של בעיות מערכתיות.

      עדיין חושבת שהמדינה צריכה להיות שותפה חלקית בסיוע לאלו שהם חלשים מכדי לסייע לעצמם - מנטלית ופיזית.

      אתה צודק שהבעיה היא מעבר לאותו רגע שבו אנחנו עומדים מול אותו הומלס (שלך או שלי) ומה אנחנו עושים עם זה.

      ועדיין, המעמד הזה תמיד זורק אותנו למחשבות על ההידרדרות לכך וכן...גם על השבריריות של המצב האנושי - אותו human condition שכה רבות דובר ונכתב עליו.

       

      משטרת ישראל ולמה השוטרים לא אוכפים את החוק בארץ זה גדול עלי, ניסיתי להבין את זה פעם ולקרוא על זה מחקרים או כתבות אבל לא מצאתי כלום אז לא הצלחתי מעולם להבין את הסיפור הזה.

       

      לעניין המדינה ועזרה סוציאלית אין ספק שיש לה חלק משירותים כאלו, הבעיה היא שבארץ יש ציפיה מהמדינה לעשות הכל וזאת ציפיה לא ראלית וגם מזיקה כי היא גורמת לרובנו לא לקחת אחריות (כי המדינה אחראית).

       

      אני בטוח שתסכימי איתי שלא הכל המדינה יכולה לעשות גם אם היא מקדישה לכך את כל האמצעים האפשריים ובכל מקרה התוצאה של אזרחים ששותפים למפעלים כאלו היא הרבה יותר מאשר רק העזרה (כתבתי בתגובה לחיה שהעזרה לאחרים עוזרת לנו לא פחות ממה שהיא עוזרת להם, לפחות ככה אני מאמין). רציתי להפנות אותך לפוסט שכתבתי על אירגון ניפלא בשם CASA גם כי זה באמת רעיון נפלא שהייתי שמח אם היו מיישמים בארץ וגם כי מה שהאירגון הזה השיג שום מערכת סוציאלית ממשלתית לא היתה יכולה להשיג לבד.

       

      בנוגע לאותה שבריריות אנושית דעתי היא שבלי אותה שבריריות אין משמעות לאנושיות. (זה אולי קצת קשור למה שחיה כתבה בסוף הפוסט שלה).
        13/12/07 02:47:

      אין ספק שזאת בעיה ויש כאן בהחלט גם ספקט של מטרד. אני מלאת הערכה לפועלו של ג'וליאני בעיקר בכפלת או השלשת כוח השיטור בעיר וגם, אם זוכרת נכון, בהכנסת כוח איכותי יותר - בעיה ששנים כבר לא מצליחים להתמודד איתה בארץ. אחת מיני רבות של בעיות מערכתיות.

      עדיין חושבת שהמדינה צריכה להיות שותפה חלקית בסיוע לאלו שהם חלשים מכדי לסייע לעצמם - מנטלית ופיזית.

      אתה צודק שהבעיה היא מעבר לאותו רגע שבו אנחנו עומדים מול אותו הומלס (שלך או שלי) ומה אנחנו עושים עם זה.

      ועדיין, המעמד הזה תמיד זורק אותנו למחשבות על ההידרדרות לכך וכן...גם על השבריריות של המצב האנושי - אותו human condition שכה רבות דובר ונכתב עליו.

        13/12/07 02:00:

       

      צטט: רונתי 2007-12-12 16:12:50

      יש שם פחות "דרי רחוב" ממה שיש אצלנו, באופן יחסי. המצב בתל אביב ובערים גדולות אחרות פשוט מזעזע. עוד אחת מהבעיות החברתיות שאנחנו מטאטאים מתחת לשטיח.

       

      אולי אני כבר לא מצוי בקורה בתל אביב אבל אני מאוד בספק. אומנם מספרים על כך שבברודווי לא היה אפשר ללכת בלילה על המדרכה בלי לדרוך על הומלס ישן אבל גם היום בקיץ לא תעברי בלוק (אומרים שבחורף הם כולם נוסעים לפלורידה אבל כנראה שהם פשוט משתמשים בשרותי המקלטים הפזורים בעיר) בלי לחלוף על פני הומלס ישן וביום הם מתרבים עשרות מונים.

       

      חיפשתי קצת סטטיסטיקה בנושא ומדובר על כ 40-50 אלף הומלסים בשבוע נתון בניו יורק בשנת 2005 שזה אומר חצי אחוז מאוכלוסיית ניו יורק הגדולה ובהנחה שרובם מתגודדים במנהטן מדובר על 3-5% מאוכלוסיית האי.

        13/12/07 01:44:

       

      צטט: חיה b 2007-12-12 09:24:47

      ולנו "מוכרים" בתקשורת שבניו יורק כבר אין הומלסים, ש"ניקו" אותם, שצריך לעשות כאן כמו בניו יורק...

       

      ועוד איך שיש אבל איכשהו נראה לי שהם מקבלים הרבה יותר טיפול ועזרה מאשר בארץ ועל כן הם לא צריכים להציק ואולי הם פחות מורגשים.

       

      אין דרך לנקות אנשים והסיפורים על מה שעשה ג'ולייני פה (מה שהבנתי שמספרים בארץ) הם רק חצי מהסיפור, יש פה המון אירגונים שעוזרים להם, המון אנשים מתנדבים לכך (אני אישית מכיר 3 אנשים שמקדישים לכך לפחות חצי יום בשבוע וחוג המכרים שלי פה די מצומצם) ומצד שני ג'ולייני הפעיל את המשטרה ביתר נחישות על מנת למנוע מהם להטריד עוברי אורח על ידי אכיפה של כל מיני חוקים מוזרים.

       

      הסיפור המפורסם כאן הוא על שוטפי השמשות המאוד בוטים של ניו יורק שג'וליאני הכניס למעצר בצורה סידרתית על הפרעה לתנועה ובכך תוך שבוע פסה התופעה הזאת מרחובות ניו יורק (אני עדיין זוכר את ההוא בפרישמן שהיה מקלל אותי כל בוקר כי לא הסכמתי שיגע לי בשמשה).

       

        12/12/07 16:12:

      יש שם פחות "דרי רחוב" ממה שיש אצלנו, באופן יחסי. המצב בתל אביב ובערים גדולות אחרות פשוט מזעזע. עוד אחת מהבעיות החברתיות שאנחנו מטאטאים מתחת לשטיח.

        12/12/07 09:24:
      ולנו "מוכרים" בתקשורת שבניו יורק כבר אין הומלסים, ש"ניקו" אותם, שצריך לעשות כאן כמו בניו יורק...

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      itamarp
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין