החופש שלי
בחודשים האחרונים הרגשתי את העולם סוגר עלי אנשים, ציפיות של אנשים, הפחד שלי לא לאכזב אף אחד, נחנקתי לא הבנתי למה אני לא יכולה להיות נורמאלית למה רוב האנשים מחפשים בכל כוחם להשתייך ואילו אני, בורחת מזה כל עוד נפשי מה לא בסדר אצלי? למה אני כל כך אוהבת את הלבד למה גילויי אהבה מביכים אותי ואז בא הגילוי רוב חיי, למעשה עד שבני נולד לי בגיל 40 חיפשתי להיות חלק ממשהו חלק ממשפחה, חלק מחברה הייתי מוכנה לעשות הכל כדי שזה יקרה אז שיניתי את עצמי, התאמתי את עצמי לכל מקום שהגעתי אליו ובמהלך הניסיונות האלה להשתלב, פשוט אבדתי את עצמי היום בעיקרון אני נגד לא רוצה להיות חלק מכלום כי אם את חלק ממשהו, את צריכה להתאים את עצמך לערכים של אותו משהו, להרגלים של אותו משהו ואני גמרתי להתפשר על עצמי היום, אני זאת אני, זה מה יש מי שאוהב אותי או לא אוהב אותי מקבל את כל כולי כמו שאני, ערומה וחשופה והחופש שלי טמון בעובדה שאני קשורה לעצמי בלבד אני משחררת את עצמי מצפיות של אחרים, מאשמה, מאחריות אני חופשיה, להיות אני |