בפתח הדברים יש לברך את יאיר לפיד על שהוא מינה לעצמו מועצת עוצרים המורכבת מהחברים של אבא שלו. תמיד טוב להתייעץ עם אנשים מבוגרים לפני שאתה מחליט לקנות צעצוע יקר. יאיר לפיד מספר לנו ברשימתו שהוא יבוא למשא ומתן הקואליציוני עם סכין בין השיניים. הדבר הזה מצביע כמובן על כך שיאיר ראה בנעוריו את הסרטים הנכונים. אבל קצת מוזר שמי שמוגדר אצלנו כמאמי הלאומי משתמש בדימוי שמתאים לו כמו כפפה לרגל. והאג'נדה שלו תהיה אחת: להחזיר את הכסף למעמד הביניים (בהזדמנות זו תודה לדפני ליף וחבריה ששימשו מעין זמרי חימום ליאיר לפיד והביאו לו את האג'נדה הזו על מגש של כסף ממש. מעניין אם גם לפני המחאה החברתית יאיר לפיד היה מעלה על דעתו אג'נדה חלומית שכזו). יאיר לפיד מתחייב ומבטיח לנו באותות ובמופתים שהוא לא יוותר על האג'נדה הזו "כמו שהחרדים לא מתפשרים על השבת", והוא מנסה לשכנע אותנו "שאין שום דרך ללחוץ עליו כי הוא ויתר פעם על הכל". יענו הוא בא לפוליטיקה לאחר שנפרד ממנעמי החיים. ההכרזה הזו של לפיד שאין שום דרך ללחוץ עליו עושה לי טוב בגב. אני גוזר ושומר. אבל מה שבאמת מעורר קצת גיחוך הוא שיאיר לפיד מקונן ברשימתו על המצב ואינו מבין למה המדינה שלנו "שקועה בתוך בירוקרטיה מושחתת של העולם השלישי". נו באמת, יאיר - הרי מי שלכאורה הוא הכהן הגדול של השחיתות הוא אחד החברים הכי קרובים של אבא שלך שישב אצלך בבית באותו ערב יחד עם שאר המבוגרים והסביר לך איך עושים פוליטיקה. נראה לך רציני לשבת בסלון עם אולמרט ולמחרת לקטר לנו על שחיתות?
|