אם היה לי שקל בכל פעם שאמרו לי את המשפט החיים הם לא שחור ולבן גם בעברית על כל גווניו כולל גם באנגלית (life is not black or white) הייתי איש עשיר היום ...אני חייב לומר שאני לא ממש אוהב לשמוע אותו כי הוא תמיד נאמר לי בכדי לנסות להסביר לי למה עלי להיות פחות נחרץ בנושא כזה או אחר ולקבל את העובדה שהרצון שלי לקחת החלטה ברורה לא מציאותי וכי עלי להתפשר על משהו באמצע..... ובכן אני לא ממש איש של פשרות כי אני מאמין שברוב המקרים הפשרות הללו באות מתוך רצון לרצות את כל הצדדים ולא באמת לפתור בעיה או לקחת את ההחלטה הקלה והיא לא לקחת החלטה, לא לקחת צד.

אבל היום אני דווקא רוצה לדבר על המשפט מכיוון אחר , ודווקא לחלוק אתכם את העובדה כי בהמון נושאים בחיים מנסים למכור לנו שהחיים הם כן שחור ולבן קרי שיש רק שתי אפשרויות , שתי דרכים שאחת היא נוראית ואחת מצויינת (תלוי כמובן את מי שואלים) וכולם מתווכחים בין שתי הדרכים עד חורמה ולא מנסים אפילו לחשוב האם יש דרך שלישית? או אולי רביעית? וכאשר מישהו כן מנסה להציע אז מייד שוללים זאת באמרה "זה לא אפשרי, אתה לא מבין או הדברים הם קצת יותר מסובכים מזה"... ובכן אני חושב (למרבה הפלא) שבהמון נושאים דווקא יש המון אפשרויות בין השחור והלבן , הן בדרך כלל חדשניות , אחרות והרבה פעמים גם די פשוטות רק התרגלנו לא לנסות לבחון אותן.... למה אני מתכוון ובכן הנה כמה דוגמאות:

למשל ניקח את עולם המשפט , כול נושא מערכת "הצדק" כאשר פה ניתן להיכנס להמון תתי תחומים, בפוסט קודם שלי כבר זרקתי לאויר את דעותי בנושא בכל הנוגע לשיטת גזרי הדין וניתן לדבר על עוד המון נושאים כגון בחירת שופטים שמאוד פופולארית בימינו. אבל בסיס הטענה שלי היום היא שוב שברור לכולנו שהשיטה המאוד ישנה של מערכת המשפט בישראל פשוט לא עובדת מספיק טוב מהמון סיבות והנה כמה מהן:

 -  בבסיס השיטה עומדת ההנחה שהשופטים הם סופר אנשים , ללא דופי, ללא דעות קדומות וכי הם גם צריכים להכריע בספק הדין וגם בגזר הדין. בפועל כולנו רואים כי השופטים אינם סופר אנשים אלא הם אנשים כמו כולנו חכמים ככול שיהיו, הם באים עם דעות ואג'נדות , הם ניתנים לסחיטה ולאחרונה גוברת התחושה שהם לא ממש מייצגים את דעת רוב העם אלא את דעתו של קומץ אליטיסטי ספציפי.

 - שיטת עסקות הטיעון פרוצה לחלוטין, כל אדם בר דעת רואה את חוסר הצדק המשווע שנגרם מהשיטה הגרועה של מציאת עסקה שתאפשר לכל הצדדים להיות מרוצים חוץ מהקורבן, הפרקליטות בזה שנחסך לה הצורך ללכת למשפט ולהוכיח אשמה, השופט שירד לו עוד תיק מעומס התיקים הקיים, וכמובן הפושע ופרקליטיו שיוצאים בזול.

 - השיטה אינה מייצגת צדק אלא הליך סופר טכני של דיני ראיות, יש יאמרו מה אתה רוצה משפט ללא ראיות ? ואני אומר שברור שצריך ראיות אבל היום כאשר אתה בוחן את הליך המשפט וכיצד מלמדים אותו באוניבריסטאות ברור כי הצדק אינו חשוב, וכל תפקידו של הסניגור הוא למצוא היכן נעשה פגם טכני על מנת שיהיה אפשר לפסול את הראיה ובכך לזכות נאשמים שלכולם ברור אשמתם.

אז מה טענתי ? ובכן ראשית יש לציין כי יש עוד המון בעיות בשיטה הנוכחית שאצטרך מאות עמודים על מנת להביא את כולן , ואינני טוען כי יש לי עכשיו את הפתרון לכולן מה שאני טוען הוא שאנשי המשפט מנסים לשכנע אותנו כי הדברים הם שחור או לבן קרי או השיטה הקיימת (והם יאמרו כן היא לא משולמת אבל....) או אסון מוחלט , הם לא פתוחים לשינויים בשיטה ובעצם לא מקיימים שום דיון בדרכים לפתור את הבעיה מעבר ל "צריך עוד שופטים, עוד כסף" האמנם?? האם אין אפשרויות אחרות? אני מאמין שיש והרבה רק צריך את הנכנות למצוא אותם ,ולנסות אותם. לי ברור דבר אחד, השיטה הקיימת רעה מאוד ותוצאותיה ניכרות בשטח וזו סיבה מספיק טובה לשינוי בטח שיטה שלא השתנתה מזה עשרות רבות של שנים.

דוגמא נוספת רלוונטית מאוד היא כל נושא התמודדות עם יוקר המחיה, גם על נושא זה כתבתי לא מעט בפוסטים קודמים וגם כאן אני רואה את אותו הקיבעון על השיטה, כולם צועקים שרוצים שינוי אבל בעצם מנסים לפעול באמצעות אותם חוקים שבעצם מובילים לבעיה. מצד אחד אומרים יש קשר של הון ושלטון, הפוליטיקה מושחתת ומצד שני כל מה שדורשים זה שהפוליטיקאים יכריחו את בעלי ההון להוזיל מחירים , אתם לא רואים את הפרדוקס? מצד אחד צועקים על כך שאין שקיפות על צורת קביעת המחירים מהיצרן עד לצרכן ושרשתות השיווק קובעות את המחירים בצורה שרירותית , ומצד שני מוצאים מאות אלפי אנשים לרחובות ובסוף מבקשים מרשתות השיווק "תורידו את מחיר הקוטג' ב 2 שקלים".... מה לא היה ברור שבשניה שהמחאה תשקט אותן רשתות יקפיצו את המחירים חזרה?

ברור שכן כי לא השתנתה השיטה, כי אנחנו כל הזמן חושבים בתוך קופסה של שחור או לבן, או שהממשלה תפקח על כל המחירים של כל המוצרים בצורה של חוקים או שהרשתות יחגגו ויעשו ככול העולה על רוחם, האם אין משהו אחר? האם אין אפשרויות אחרות לפיקוח שוטף שלא ע"י הממשלה? באחד הפוסטים שלי בנושא הצעתי מספר גישות שאינני אומר שהן היחידות (להיפך בטוח יש עוד המון אחרות) אבל הן בהחלט מציעות אלטרנטיבה לשחור ולבן בהם אנחנו מתבוססים כבר למעלה מ 60 שנה.

דוגמא נוספת עליה כתבתי בעבר היא התמודדות עם פקקי תנועה, גם כאן אנחנו שקועים בתוך פרדיגמות של "צריך להגביל את מספר המכוניות בכבישים", "צריך עוד כבישים", או "צריך עוד רכבות" , ו "צריך עוד אוטובוסים" וכדומה .... וכמובן הכול מדבר על יותר מאותו דבר אין חשיבה שונה אחרת. בעבר דווקא הייה ניצוץ כזה כאשר ניסו להגביל את כמות הרכבים על הכביש ע"י חלוקת ימי נסיעה, המודל לא עבד אבל היה רעיון יפה. האם בגלל שנכשל צריך להיכנע ולחזור ל"פתרונות" המוכרים?

אני העליתי רעיון נוסף שיכול לפתור מגוון בעיות בין היתר את כמות הרכבים על הכביש וזה מודל העבודה מהבית. כן מה פתרון יותר טוב מלהשאיר את האנשים בבתים? הרי בעיות הפקקים נובעות מכך שכולנו מנסים להגיע למקומות העבודה שלרוב מרוכזות באותם מקומות , בדיוק באותם ימים ובאותם שעות. עידוד עבודה מהבית יאפשר לאנשים להימנע מלהגיע למשרד בכל יום ואם יעשה בצורה שיטתית גורפת יוריד את מספר הרכבים בכבישים בעשרות אחוזים. ומה העלות ? למה שלא ננסה? כי זה שחור או לבן, או יותר כבישים ורכבות או פקקים. זה מה שמנסים לומר לנו.

אני יכול להביא עוד הרבה דוגמאות מהרבה תחומים בחיים אבל אני חושב שהעיקרון ברור, אנחנו לא חושבים יצירתית כאשר הדברים נוגעים לחיי היום יום, הרי העם היהודי תמיד המציא דברים , לא סתם אנחנו מובילים בתחום הסטרטאפים, חקלאות וכדומה יש לנו את היכולת , למה שלא ננצל אותה גם לדברים היותר יום יומיים? עם קצת יצירתיות, פתיחות ואמונה שהדברים הם לא שחור ולבן, וכי יש יותר משתי אפשרויות לפתור בעיה, שצריך תמיד לנסות ולא להתרגל ולקבל מצב נתון כגורל נוכל לפתור המון מהבעיות שלנו ללא צורך בתקציבי ענק ולחיות במדינה אפילו יותר טובה ממה שהיא היום.