לא יודעת למה, אנלא מאמינה להם. אפילו לא בגרוש. ועכשיו סליחה מראש. אני הולכת להכליל. באמת סליחה כי יתכן שיש רשויות מקומיות הוגנות. אם יתכן דבר שכזה.
אז ככה, ניסיתם פעם להרחיב ת'בית? נניח להוסיף חדר או לסגור מרפסת, גם אתם מיד קיבלתם כאב ראש? יפה. מי שגר באחת מהערים הגדולות יודע שהרצון הטבעי, הפשוט והתמים לסגור מרפסת מסכנה במדינת ישראל 2012 כרוך בהפעלת מאכרים יקרים (מילה יפה לנתינת שוחד מעל השולחן וללא בושה) בטירטורים של לך ושוב בהמצאת מליוני מסמכים-אישורים-תכנונים-מפות-חתימות-והמצאות של פקידים עייפים מערבבי תה וקפה. כולה מה, מה??? רצון תמים פשוט וטבעי לסגור מרפסת.
למה נראה לי או נדמה לי שאת הרשויות המקומיות מנהלים חבורה אנשים לא מאוד חכמים ועסקנים סוג ד'? באמת. סליחה שאני מעליבה. אני כותבת ומתנצלת מראש. אני, תשלמו לי, אני מעדיפה לעבור דירה ולעשות סלטות באוויר ורק לא ליפול בידיו של איזה פקיד עיריה משועמם. האמת, גם לא רוצה להגיש תלונה במשטרה על משהו. זו אותה תחושה. תחושה שהבירוקרטיה באה לבלוע אותי ולהשאיר ממני שלד עצמות מרוסק.
ועכשיו כשהם כועסים וצועקים. אני לא מאמינה להם. צר לי. לא מאמינה למילה אחת שיוצאת להם מהפה.
קודם שיקלטו שהם נותנים לנו שירותים. לנו, האזרחים. שיקלטו שאנחנו בארנונה הגבוהה שאנחנו משלמים, מפרנסים אותם! הם לא עושים לנו טובה שהם מפנים את הזבל. הם לא עושים לנו טובה שהמתנ"ס עובד, או שנסלל כביש חדש. זה התפקיד שלהם. והם צריכים לשבת כל יום בישיבת עבודה ולשאול את עצמם: איך אנחנו מצ'פרים את תושבי העיר הנאמנים, המסורים, הנקיים, המתמידים בתשלומים בזמן, איך אנחנו מקלים עליהם והופכים את העיר ליפה יותר, ידידותית יותר ומעניקה שירותים יעילים יותר. ולא כפי שהם עושים היום.
כמו שילדים לא מפריעים להורים שלהם. הם פשוט חיים ודורשים טיפול, טיפוח וחינוך, כך גם אנו, התושבים של העיר לא מפריעים לכם לחגוג, אנחנו פשוט צריכים טיפול, טיפוח ושירות.
אז עובדי הרשות המקומית. אנחנו לא מפריעים לכם לעבוד. אנחנו חיים כאן ואתם שם כדי לתת לנו שירותים בבקשה, תגדילו את האמון בכם. תהיו יותר ישרים. יותר הגונים. יותר נכונים להקל עלינו את החיים
ואז אולי נתמוך במאבק שלכם. אז אולי נאמין לכם. כשלסגור מרפסת לא יהיה משימה מתישה ובלתי אפשרית אלא משימה פשוטה ומובנת. אז אולי נתמוך במאבק שלכם, כי הוא יהיה גם המאבק שלנו.
יעל אלון |