עוד 3 שבועות יומולדת.

כמעט כמעט 35

אין לי מושג איך קוראים לו , או שהוא בא לבד, 

אבל אני יודעת מה אני רוצה שיקרה כשהוא יגיע.

אני רוצה שהוא יגיע בידיים פתוחות ומושטות, ולב פתוח להכיר אותי.

אני רוצה לשמוע את הוילון\ חומה שלי נסדקים, להיפתח גם אני כדי להכיר אותך.

יש לי פנטזיה ישנה.. מאז שהייתי ילדה,

שבלילה הראשון יחד, גם אם נשכב יחד באותה המיטה- נשאר לבושים.

ורק נדבר, ונתחבק, נלטף, ונסיט את השיער, ונחייך, והעיניים תנצנצנה בחושך, בלי מילים.

האם זו בקשה גדולה מידי ?

בעידן הזה שבו להיות בתולה בגיל 18, כבר נחשב לממש מאוחר?

כשרוב האנשים לא נותנים צ'אנס אמיתי להכיר את מי שמולם , ורק מקטלגים לקטגוריות?

רוב מערכות היחסים שלי היו ארוכות, הקצרה בינהן שנה ו 3 חודשים והארוכה 3.5 שנים , אז אני חושבת שאני יודעת איך להגיע לזוגיות . אבל איך מגיעים מזוגיות לחבר תאום , לנפש תאומה ? לחבר הכי טוב? 

או שמא זה הפוך- איך מוצאים את החבר הכי טוב ואז יוצרים עימו זוגיות ?

אם למישהו יש מתכון , אשמח שיכתוב לי את זה, אחרי הכל הדרך לליבו של גבר, כך אומרים, עוברת דרך הקיבה.

אני רוצה להכיר אותך, את האני האמיתי שלך.

 זה שיוצא לרוב רק בחושך, בין 3 ל 5 לפנות בוקר, כשאף אחד לא משגיח ..בנשימות איטיות ... בין החלומות. 

אתה שיודע מה הצבע האהוב עליך , כי הלב שלך שר כשאתה צופה בו,

אתה שמחייך כל בוקר מחדש, כי אז אתה קרוב עוד יום אחד לפגישתנו,

אתה שתגרום לי להשיל את החומות, המוסכמות והציפיות, במלחמת כריות,

שבסופה נפשי תמצא את האהבה והשלווה לה היא מייחלת.

אתה , שתהיה חזק דייך להכיל אותי, על הפנטזיות שבי, על כל גווניי, 

ותדע כמוני לא לוותר . לעולם לא לוותר על האהבה.

אתה שנותן לי חופש להיות אני ואני שנותנת לך חופש להיות אתה. 

אתה שארשה לעצמי להישבר אל בין זרועותיך כי אתה תחבר אותי מחדש , ללא חשש. 

אתה שתרשה לעצמך לראות בעיניים שלי , שאין כמו האהבה שלי.

ועל כן כדאי לך , מאוד כדאי לך לקחת צ'אנס איתי ולהכיר אותי, באמת להכיר אותי.

מאחלת לעצמי רק אותך 

ליומולדת הזה ולנצח

לי