ברית נכדתי הבכורה התבקשה על ידי המורה לכתוב מילים של שירה
ואני שאיני חושב ששירה באה בכפיה סתם דעה אישית ו..סליחה חושב ששירה באה כדמעה שיורדת מעין כחיוך שנשפך מיין כחום שבא מהלב כענן בלב שדואב כחלום שהוגשם או הועם וכגשם מרווה נחליו
במילים פשוטות טהורות לפעמים בסעור הנפש ולפעמים כבדרך אגב
בתמונה - ברית מימין וליה אחותה הקטנה במרכז |
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יפה כתבת , סבא אהוד
ויפות נכדותיך :)
אכן :)
יפיפיות הקטנות
אמת דברת . אך לעיתים
מתוך הטכניקה יוצאת
המודעות ליכולת
ולעיתים מחלטים שלא מתאים
ולומדים שאם לא מנסיםלא טועים
כמה. כמה שאני מסכימה אתך!
ואיזו תמונה נהדרת. כלומר שתיהן.
בדיוק חשבתי על ההתחלה איזה יופי זה ברית.
ליה זה שם שאהוב פה ממזמן :))
ואגב,
לי באופן אישי יש בעיה בכלל עם מילים מוזמנות.
לא חשוב ההקשר. לא משנה הזמן,
הן באות כשהן באות.
הגבת לי לשירhttp://cafe.mouse.co.il/post/2160093/
"כשמשורר כותב השיר כותב אותו "
אני חושבת שאני מתחברת אל החשיבה הזאת :)
לא, איני יצא חס וחלילה נגד המורה . כנראה לא הובנה בקשתה. ברית נכדתי האהובה, כשתכתבי שירה, חישבי על חלומותייך, על מאווייך, על כאבייך וכ"ו כי שירה יוצאת אך ורק מהלב. ונכון, אפשר לכתוב גם עם שגאוט ותאויות. אני נפסלתי בבית הספר. היום, הכל קצת אחרת. ואלוהים שנתן לי יכולת גדולה להביע דעתי בצבעים. קצת נפגעה יכולתי אז להביע באותיות. ולאט לאט למדתי, ונהנתי ועדיין נהנה מכל אות צבע וצליל.