מאמר במוסף הארץ "האש שבוערת וזו שכובתה" מביא את סיפורו של צביקה פוגל התא"ל במיל' שמונה לראש המועצה הממונה בטובה-זנגריא. נניח לשיקולי שר הפנים למנות לתפקיד זה תא"ל יהודי. מה שלכד את עיני הוא הקטע הבא:
מבין שלל תפקידיו בשירות הצבאי, פוגל גאה במיוחד על חלקו במבצע "דין וחשבון", שמטרתו היתה, על ידי הפגזה ארטילרית מסביב לכפרים לבנוניים ובתוכם, ליצור פאניקה ותנועה של פליטים. "המטרה היתה להסביר ללבנונים שאנחנו לא מוכנים יותר לסבול את העובדה שהם נותנים מחסה לטרוריסטים", הוא אומר בטון סמכותי. "רצינו שתושבי לבנון ילחצו על ממשלת לבנון לפעול נגד חיזבאללה, כיוון שאנחנו ספגנו קטיושות בלי סוף. לכן, ממשלתו של יצחק רבין החליטה לקיים מבצע שכולו אש ותכליתו לקחת את תושבי לבנונים שגרים מדרום לליטאני, ולהעביר אותם דירה, לצפון הליטאני". 24 אלף פגזי ארטילריה המטירו כוחותיו של פוגל, אז אלוף-משנה בפיקוד צפון, על תושבי דרום לבנון. "הכל קרה בשישה ימים", הוא מתאר. "לפני כל הפגזה העברנו לתושבים מסר: 'עזבו את ביתכם'. אחר כך התחלנו בירי, בטבעת של קילומטר לפני היישוב. אחרי שעתיים התרענו שוב וירינו בטבעת של 500 מטר. בדרך הזאת הוצאנו 300 אלף איש שעברו לפאתי צור וביירות, בלי שתושבים נפגעו", הוא מציין, חרף העובדה שדו"ח ארגון אמנסטי קבע כי יותר מ-100 אזרחים נהרגו באותה לחימה. "בסופו של דבר, הממשל בלבנון הרגיש את הלחץ והתחייב לשלוט ולמנוע ירי קטיושות לעבר ישראל. להערכתי, אם היינו מתנהגים כך במלחמת לבנון השנייה, יתכן מאוד שלא היינו חווים בכלל מלחמה ושההישגים שלנו היו גבוהים יותר". הכותב מתפעל מסמכויותו של צביקה פוגל. אני תוהה האם מבצע שמטרתו הפחדת מאות-אלפי אזרחים אינו משום טירור? מבחינתי זה מחריד שפוגל "גאה במיוחד" בתפקידים אלו. גם אם צריך היה לעשות זאת ? להיות גאה במיוחד ? כנראה שהתדרדרנו. |