כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אקטואליה והחברה

    הסרט "שלטון החוק" – המציאות והביקורת

    2 תגובות   יום שני, 16/1/12, 20:44

    הסרט התיעודי "שלטון החוק" – זכה במקום הראשון בפסטיבל סרטי תעודה בירושלים ונבחר לתחרות יוקרתית בארה"ב, לפסטיבל סאנדנס (מתוך 10.000 מועמדים) – שזה הישג וכבוד גדול.

    הסרט "שלטון החוק" – הוא תעודה היסטורית חשובה, על הנעשה ביהודה שומרון ועזה מאז כניסת צה"ל, לשטחים אלה וביסוס מערכת משפט צבאית ואזרחית, בהתאם לעקרונות המשפט הישראלי האזרחי והצבאי, ובהתאם למשפט הבינלאומי, כללי המלחמה ואמנות ג'נבה.

    תשובות והבהרות – לביקורת, לתגובות על הסרט וגם על חוסר ההבנה של חלק מהמבקרים את המטריה המשפטית והביטחונית.

    אפתח בגילוי נאות – אני אחד המרואיינים בסרט תיעודי זה, בהיותי בין הראשונים שהגיעו ליהודה ושומרון ומאוחר יותר לעזה וצפון סיני – והייתי בין אלה שהניחו היסודות ל"שלטון החוק" בשטחים אלה.

    בתפקידיי הרבים, החל כתובע צבאי, שופט צבאי ויועץ משפטי ברצועת עזה וצפון סיני, משך תקופה של 10 שנים 1977-1967 – בדרגת סא"ל, הייתי שליח צה"ל והמדינה בשטחים שנכבשו ב-1967. ההנחיות שקיבלנו מהפרקליט הצבאי הראשי דאז אל"מ מאיר שמגר (נשיא בית המשפט העליון – בשלב מאוחר יותר) – לשמר את החוק והמערכת המשפטית המקומית ולהוסיף עליה את צווי הממשל שעיקר עיסוקם וחיוניותם בשלבים הראשונים היו שמירה על האינטרסים של צה"ל וביטחונו.

    לשמור, לדאוג, לייצב – אלה היו העקרונות העיקריים

    לשמור: על המערכת הפנימית, האזרחית הקיימת שתמשיך לפעול ולתפקד ולספק שירותים משפטיים לאוכלוסיה האזרחית. הדבר התבטא בפועל, בהשארת כל המנגנון המשפטי של אכיפת החוק על כנו, החל מהמשטרה המקומית, התביעה המקומית, מערכת המשפט – השופטים בכל הערכאות ובתפקוד מלא של בתי המשפט ובית המשפט לערעורים.

    המרואיינים הרבים שבסרט – היו בין מניחי היסוד לרוח החוק. בין המרואיינים שבסרט נמצאים ממלאי התפקידים הראשיים והעיקריים בהבאת "שלטון החוק", לשטחים שנכבשו בידי צה"ל ב-1967.

    הפרקליט הצבאי הראשי אל"מ (דאז) מאיר שמגר – אין מחלוקת על כך, אני מקווה, לא בין הפוליטיקאים ולא בין אנשי צה"ל וקהיליית עורכי הדין, כי עו"ד מאיר שמגר, מכוח תפקידו, אישיותו ומנהיגותו הצבאית, משפטית, הטיל את מלוא כובד משקלו הן בצה"ל והן בממשלה, על שמירה דקדקנית של שלטון החוק.

    אנשי הפרקליטות הצבאית – היו בגל השני, של לוחמי צה"ל שנכנסו לשטחים לאחר שנכבשו ותוך שעות וימים, הקימו את המנגנון המשפטי הצבאי, את הייעוץ הצמוד של המפקדים הצבאיים, של המושלים הצבאיים שמונו סמוך לאחר הכיבוש ואת בתי הדין הצבאיים.

    אפשר לומר בוודאות שכל מפקד צה"ל וכל מושל הלך עם יועץ משפטי צמוד (קצינים בסדיר ובמילואים), מבין טובי המשפטנים בישראל ו"שלטון החוק" החל את פעולתו מיד ובסמוך לאחר שכוחות צה"ל השתלטו על הגדה המערבית ועל כל עריה וכפריה בנפרד.

    הבסיס שהנחה את היועצים המשפטיים – על פי ההנחיות הברורות של מאיר שמגר – היה החוק הישראלי על עקרונותיו הפליליים, המשפט הצבאי בישראל בתיאום ובשינויים המתבקשים מהמשפט הבינלאומי, כללי המלחמה ואמנות ג'נבה.

    המרואיינים למיניהם – נתבקשו להציג את מעשיהם ופעולותיהם בתקופות שבהן שרתו באיזור, כאשר הם מביעים את דעתם לאור מעשיהם, הנסיבות ועובדות שהביאו אותם לבצע פעולות אלה ואחרות – באומץ, בשקיפות ובשכנוע משפטי ואישי גלוי לב.

    לא כל דברי המרואיינים – מצאו חן בעיני הצופים והמבקרים והדבר מובן. אסור לשכוח, שאנו דנים ומבקרים, חלק מהמעשים בפריזמה של זמן ומרחק שכמובן מקהים או משחירים חלק מהתמונה, תוך התעלמות מהלחצים והצרכים המיידים שבאותם מעשים ובאותו פרק זמן נתון.

    עריכת הסרט תוך הובלת המרואיינים למחוזות על פי השקפתם של יוצריו – באים לביטוי בעשייתו.

    ברור לי, שאין אפשרות להביא בסרט תיעודי את דברי כל המרואיינים במלואם. ברור לי גם – שעריכתו יכולה ולפעמים יוצרת אווירה, ברוח חזונו של היוצר, או העורך או שניהם יחד.

    אם דבריו של הפרקליט הצבאי הראשי דאז מאיר שמגר, לא מובאים במלואם ובהקשרם הנכון, עלולה להיווצר אי הבנה ערכית, או עיוות מסוים של המצב על מעשיו ועקרונותיו.

    יכולה אני להעיד על עצמי – שדברי בסרט, שנערכו וקוצצו (בשל אילוצים שאני ער להם), לא הביאו לידיעת הצופים, את התמונה בשלמותה על בעיותיה, פתרונותיה והתנהלות צה"ל, להשלטתו וקיומו של שלטון החוק.

    עם החלקים שלא הוכנסו לסרט – מתוך הראיונות הרבים של המרואיינים, ניתן לעשות סרט נוסף, שממנו התמונה תתקבל שונה במקצת, על פי מה שאני למד, מהתגובות בפייסבוק של התכנית, מהתגובות בכתב ומהכתבות שהיו עם הקרנת הסרט בסינמטקים ברחבי הארץ.

    ההצלחה של הסרט – מצביעה על כך שהציבור מתעניין וער למצב השלטוני המתמשך מאז 1967 ועד ימינו, אך לא נראה לי שכולם מבינים, את מהותו וערכיותו של הנושא ובוודאי לא מההיבט המשפטי שלו, את ההשלכות הביטחוניות שהיו ועדיין קיימים והקושי שבעצם ביצוע התפקיד.

    חלק מהביקורת והתגובות – נובעים מדעות והשקפות פוליטיות לגיטימיות, אך לוקות בחוסר ידע מהותי על המניעים, פעולות המנע ובעיקר הפעילות החיובית בנושא.

    הביקורת של העיתונאי ירון לונדון (ידיעות – 9.1.12). העיתונאי המוערך, ירון לונדון, הוא אוטודידקט מוכשר, בעל אינטליגנציה רחבה ולשון חדה. הערותיו של מר לונדון לסרט "שלטון החוק", היו חדות ותואמות את השקפתו הפוליטית, חברתית ועל כך אין לבוא עליו בטרוניות.

    אבל לגוף העניין והנושא – יש כמה אמיתות ופרשנויות שהן ללא ספק, ממבט עינו של המסתכל והכותב.

    אחד הצדדים של חקיקה וחוקים ספציפיים שניתן לפרשם או לראותם בכמה אפשרויות משפטיות, שנותנות אפשרות קלאסית לפלפול משפטי מתמשך, שכל צד טוען שהוא צודק.

    מה אפשר לעשות שמעשית – ישראל כבשה ב-1967 שטחים שהוחזקו ונשלטו ע"י מלך ירדן ולא היו שייכים למדינה ריבונית – עפ"י משפט הבינלאומי.

    העברת אוכלוסיה לשטחים שנכבשו (בדגש שלא למדינה ריבונית) ביש"ע, או עזה, שבפועל עד היום איננה מדינה ריבונית מוכרת, היא תופעה היסטורית, עתיקת יומין.

    הרומאים היו מומחים בתחום זה, והמושבות של החיילים המשוחררים או הגמלאים ונספחיהם מלאו את אירופה.

    במלחמת העולם ה-I ואחריה, היו לא רק העברת אוכלוסיה, אלא העברת מדינות או מחוזות שלמים ממדינה למדינה ע"י צירופים מלאכותיים, ראה לדוגמא את טרנסילבניה שנותקה מהונגריה והועברה לרומניה. עד ימים אלה, התושבים במקום לא וויתרו על השתייכותם ההונגרית ורצונם לחזור לאמא המקורית.

    הדוגמאות לתופעה זו רבות – כמו סקוטלנד, כמו איי פוקלנד ודוגמאות ממלחמת עולם ה-II כאשר הרייך הגרמני צירף שטחים ומדינות בסיטונות, ללא תגובה בינלאומית, ראה פרשת חבל הסודטים וסיפוח אוסטריה.

    ירון לונדון אינו היחיד, שיש לו ביקורת על "שלטון החוק" בשטחים שנכבשו – אבל כשמדגישים את הנקודות הרעות או הדורשות תיקון, לפי הבנת המבקר, מן הצדק וההגינות לציין ולהדגיש גם את הצדדים החיוביים הרבים שהיו, הופעלו, השתרשו והמערכת המשפטית התאמצה לקיים, גם במצבים קשים, סבוכים, לא נוחים ולא נעימים את עקרונות "שלטון החוק".

    כדוגמאות בולטות אביא רק מספר נבחרים

    לפי המשפט הבינלאומי ודיני המלחמה, לא היה מקום להחיל את אמנות ג'נבה, על השטחים שנכבשו. מאיר שמגר – כפרקליט הצבאי הראשי – עמד על כך, שהאמנות יחולו על השטחים והתושבים - וכך היה.

    מאיר שמגר עמד על כך – שבג"צ יוכל לדון בעתירות של תושבי השטחים יש"ע ועזה – למרות שהדבר אינו מחייב לפי המשפט המדינתי ובוודאי לא הבינלאומי - וכך היה.

    אין דוגמא בעולם של מדינה שכבשה שטחים ממדינה ריבונית אחרת, בכל המלחמות עד ימינו אלו שהחילו את זכות העמידה בבג"צ, לפי המצב המשפטי בכל מדינה, על שטח כבוש.

    במלחמת יום כיפור – כבשו חיילי צה"ל את השטחים מעבר לתעלה. למרות האוכלוסיה הדלה שנשארה שם, מיהר צה"ל, להכריז על המקום כנפה – היא "נפת פאיד" – ולמנות יועץ משפטי למפקד הצבאי, כאשר "נפת פאיד" מסופחת לממשל עזה וכותב שורות אלה מונה כיועץ משפטי שלה, עד להחזרתה למצרים.

    דוגמאות אלו באות ללמד, עד כמה ממשלת ישראל, באמצעות צה"ל והפרקליטות הצבאית כזרועות שלטוניות מבצעות ומבצעיות, היו כפופות ואמונות על "שלטון החוק" וביצועו.

    כיועץ משפטי של עזה – דאגתי להקים את לשכת עו"ד המקומית מחדש וגם ניסחתי את תקנון הלשכה, המתפקד עד ימים אלה, וכך גם בנושאים אחרים כמו קופת הפנסיה של גמלאי עובדי המדינה, תקנות התחבורה, טיפול בנמל עזה, בחקלאות, בעיריית עזה ובכל שטחי החיים, תוך הובלתם לארגון מודרני וקדמה נוסח ישראל.

    חבל שלא כולם מבינים זאת ולא רואים את זה באור הנכון ולא בפריזמה פוליטית, גם שהיא לגיטימית. כמובן, שהיו גם שגיאות וחריגות של העושים במלאכה, אך צריך לראות התמונה הכוללת, את העשייה בגדול ולא לשכוח – שאנו לא נמצאים בשטחים, כתוצאה מרצון כיבושים אלא מהכרח הביטחוני.

    לסיכום – הסרט "שלטון החוק" – הוא מסמך היסטורי משפטי חשוב ועצם הצלחתו בארץ ובחו"ל, תוך הסבר מתאים והצגתו באור הנכון, יכל להביא כבוד לממשלת ישראל ומאמציה הכנים להשליט את "שלטון החוק", על אף כל הקשיים האובייקטיביים והמעשיים בשטחים שנכבשו, עד להסכם שישים סוף לצורך בנוכחות צבאית בשטחים.

    ואז אולי תשקוט הארץ 40 שנה.

    וליוצרי הסרט, נאחל הצלחה גם בחו"ל, ברוח הדברים שכתבתי לעיל.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/1/12 18:00:

      מתנה לקוראייך - 

       

      טריילרים "שלטון החוק"
      http://vimeo.com/31362802

       

      כתבה של ירון לונדון ידיעות 9.1.12, שאמורה להמצא תחת "עתונות" באתר YNET 

      http://www.thelawfilm.com/files/YaronLondon9.1.jpg

       

      בברכה לאושר בר-קיימא למען כולם

        17/1/12 12:36:

      חוקים לא מגינים על ילדים; בני אדם מגינים עליהם. (מסר שקיבלתי בחלום 31.12.2011)
      סוגי אלימות על פי ארגון בריאות העולמי

      הנך מוזמן לעבור דרכי כדי להגיע למערכת המשפט של בהוטן

      הגישה בסיכום שלך מעניינת וראוייה להבלטה בכתב מודגש. לגבי "תשקוט הארץ" - אמן. 

      אקרא את ירון לונדון ואשתדל לצפות בסרט. תודה לך ולקפה.

      בברכה לאושר בר-קיימא.

      ארכיון

      פרופיל

      אברהםפכטר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין