| שבתי ערפלי זכרוני זיככתי שם על ספסל עץ ירוק תחת האשל ישבנו חבקו ערבי ירח בין אותיות ענוגות ולחישות סמוקות נשקנו , את היפה בבנות נעוריי אני השובב שבפרק , הידעת ? את כתבת את בראשית שיריי , הפעמת פעמוני לבבי תמונת יופייך חרטת בדמיוני , כה נעם קולך ממרחק הזמן עת ענבל געגועים הדהד ... |
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מילים קסומות הבוקעות מלב אוהב-חולם, כך אתה ניגש אליה מתוך חושים ומתוך תבונת רוחך. והדרך נעשת קלה עם עומק הרגש.
נפלא ומרגש.