הותיקים מבין ששת הקוראים של הבלוג יודעים על הקמפיין הבלתי מוצלח בעליל שלי לשכנע שיש במדינה פחות ופחות עבריינות, פחות ופחות אלימות כולל אלימות קשה ופחות ופחות תאונות דרכים. אף אחד לא מאמין לי, אומרים שהנתונים לא נכונים, אומרים שהמשטרה משקרת, אומרים שאני לא לקחתי כדורים מתאימים, ועוד. ובכל זאת, הנה מה שמפכ"ל המשטרה אומר על הנתונים, ותזכרו שהמשטרה באמת לא יודעת לספור כי היא סופרת במספרים מוחלטים ולא באופן יחסי. הרי האוכלוסיה גדלה בערך ב- 2% לשנה ונתונים כאלה צריך לספור לפי כמות המקרים ל- 100,000 איש. כלומר שהירידה היא משמעותית יותר.
לפי הנתונים, רמת הפשיעה בישראל ירדה ב-2011 ב-5.3% ביחס לשנת 2010: בעוד שב-2010 דווח למשטרה על 385,074 מקרי פשיעה - ב-2011 דווח על 364,730 מקרי פשיעה.
עוד עולה מנתוני המשטרה כי לא מדובר במקרה, וכי רמת הפשיעה בעשור האחרון בישראל יורדת באופן עקבי מאז שנת 2004, שבה הגיעה הפשיעה לשיא של 517,238 מקרים.
ירידה בעבירות רכוש
ירידה מתונה, אך עקבית, ניתן לראות באופן ספציפי גם בכמות עבירות הרכוש המבוצעות בישראל. (עבירות כגון שוד, גניבה, סחיטה, הצתה וגרימת נזק לרכוש) החל מ-2003, שהייתה שנת שיא בכמות תיקי עבירות הרכוש.
לפי הנתונים, ב-2003 נפתחו 278,078 תיקי עבירות רכוש; ב-2010 - 168,187 תיקים; וב-2011 נפתחו 161,880 תיקי עבירות רכוש "בלבד".
נתון מפתיע נוסף שעולה מהדיווח של המפכ"ל בממשלה הוא כי מספר המעורבים בתאונות דרכים בישראל ירד ב-35% לאורך העשור האחרון. לפי נתוני המשטרה, בעוד שבשנת 2000 היו 38,218 איש מעורבים בתאונות דרכים בישראל - ב-2011 היו 24,963 מעורבים בתאונות דרכים.
ירידה בהרוגים בתאונות דרכים עוד עולה כי לאורך העשור האחרון ירד מספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל ב-26%. ב-2002, שנת השיא השלילי של העשור האחרון, נהרגו 556 איש בתאונות דרכים; ב-2010 נהרגו 398 איש; וב-2011 נהרגו 385 איש.
השוואת כמות מקרי רצח למדינות אחרות ישראל סובלת מפחות מקרי רצח מאשר רוב מדינות העולם. ב-2010 התרחשו בישראל 1.8 מקרי רצח לכל 100 אלף תושבים. לשם ההשוואה, בארה"ב אירעו ב-2010, 5 מקרי רצח לכל 100 אלף תושבים; בגואטמלה - 41.4 רציחות; ובתאילנד 53 מעשי רצח לכל 100 אלף תושבים. סינגפור היא המדינה שבה התרחשו הכי פחות מקרי רצח (0.5), וגם מצבה של גרמניה טוב מזה של ישראל (0.8 מקרי רצח ל-100 אלף תושבים).
עוד עולה מהנתונים שהציגה המשטרה כי שיעור תיקי החקירה שפתחה המשטרה עקב מקרי אלימות בישראל ב-2009 הוא מהנמוכים בין מדינות ה-OECD ועומד על 1.8 תיקי אלימות לאלף תושבים. זאת, בהשוואה ל-16 תיקי אלימות לאלף תושבים שנפתחו באוסטריה.
ובשוליים: היום סיפרה לי מישהי מהעבודה שביקרה אצל קרובי משפחתי כשבא הצוות שלנו, של ההודעה המרה, להודיע כי בנם נהרג בתאונת דרכים. כל הסטטיסטיקות מתגמדות, מתפוררות לרסיסים מול האובדן הנורא והמיותר.
|
עמיתלוין3
בתגובה על למידה כנסים וטכנולוגיה חלק ג'
ההלך
בתגובה על לילה יורד על נהר ה saone
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יבגניה- שנינו מסכימים שרמת הדיווח אינה כפי שהיא צריכה להיות, שאוכלוסיות מוחלשות מדווחות פחות. אני פשוט אומר שאוכלוסיות מוחלשות תמיד היו כאן ותמיד היה להן קשה להתלונן. נדמה לי שהויכוח ביננו רק מחזק את טענתי- זה בלתי נתפס שיש ירידה כזו. יש כאן חומה קוגניטיבית כמעט בלתי עבירה. בניגוד לאנשים אחרים אני פוגש באופן יומי כמעט בני משפחות שכולות על רקע אזרחי- שבניהן נהרגו בתאונות דרכים, התאבדו או נרצחו. האובדן הוא נורא. וכל מקרה מכאיב מאוד וצובע את כל השמיים בשחור ואדום. אבל לעצמי אני מזכיר שיש גם מציאות אחרת, סטטיסטית אומנם אבל גם היא קיימת. אז אולי האופטימיות היא נסיון להכניס את האופטימיות - כדי להמשיך.
אני לא קובעת שפעם סמכו על המשטרה יותר, אני רק מטילה ספק במסקנות שלך, ובעיקר ברוח האופטימית שנושבת מהן.
על כל קמפיין שמעודד נשים להתלונן על עבירות מין ואלימות, יש 20 קמפיינים נגדיים, שלא מוגדרים כקמפיינים אבל נותנים לנשים תצוגת תכלית ברורה מאוד של מה שצפוי להן במקרה שיעזו להתלונן. אז כמה קמפיינים שלא תעשה, ברגע שאישה שנאנסה רואה מה עושים למתלוננות בתקשורת, במשטרה ובפרקליטות, היא מבינה טוב מאוד מה היא צריכה לעשות.
אם הייתי צריכה לתת הסבר לירידה בדיווחים, הייתי מנחשת שהאלימות לא התפוגגה לה פתאום, אלא שינתה צורה והיא מתבטאת היום בעבירות שפחות מדווחות למשטרה, כלומר, עבירות נגד אוכלוסיות מוחלשות יותר: פלסטינאים, עובדות זרות, קטינים, זונות וכו'.
"נשים מתלוננות במשטרה הרבה יותר מבעבר והיחס במשטרה לתלונות אלה עבר שינוי גדול. ועדיין למרות כל הקמפיינים להתלונן כשצריך- יש ירידה בכמות התלונות"
הא?? מתלוננות יותר או ירידה בכמות תלונות?
כי אם הטענה שלך היא שאחוז יותר גבוה מתוך הנשים שנפגעו מעבירות אלימות מתלוננות - אשמח לשמוע איך אתה יודע את זה.
אני לא מתבססת על צריכה מוגברת של אמצעי תקשורת, אין לך מושג כמה מעט אמצעי תקשורת אני צורכת. אני בזה לסיקור התקשורתי הצהוב והפורנוגרפי של מקרי אלימות בודדים ו"פוטוגניים" (לעומת ההתעלמות משפע מקרי האלימות היומיומיים, שמביאים פחות רייטינג).
אבל אני בכל זאת חושבת שהירידה בכמות התלונות מעידה רק על כך שיש ירידה בכמות התלונות. למה אזרחים לא מתלוננים? אולי בגלל שלא בוצעו נגדם עבירות רכוש ואלימות, ואולי מסיבות אחרות. אני עצמי מנהלת בימים אלה תביעה אזרחית על הטרדה מינית, ולא עלה בדעתי אפילו לרגע אחד להתלונן במשטרה, למרות שלפי החוק בוצעו בי עבירות שדינן 4 שנות מאסר. למה? כי אני רואה איך המשטרה והפרקליטות נוהגות בנשים שמתלוננות על עבירות מין, ואני אומרת לא תודה. אני שמחה להצטרף לסטטיסטיקת הירידה בעבירות האלימות שלך :)
אי אפשר להתווכח על נתונים סטטיסטיים, אבל אפשר להתווכח על המשמעותם שלהם.
ראשית, כל סוציולוג ארגוני יאמר שהמשטרה כארגון ביורוקרטי מעוניינת לפרסם עלייה שמספר התלונות, כי כמו בכל ארגון יותר עבודה= יותר תקציב. לפחות בנושא של עבירות רכוש (פריצות, גניבות וכדו') ועבירות אלימות , הירידה במספר התלונות מעידה יותר מכל דבר אחר על עומק משבר האמון שבין הציבור הישראלי למשטרה. ומי שפנה אי פעם למשטרה יודע בדיוק במה מדובר.
שנית, בנוגע לתאונות הדרכים, לפי נתוני הלמ"ס מספר הנפגעים ומספר תאונות הדרכים החמורות אכן יורד בעקביות בשנים האחרונות, בעיקר בזכות הגדלת המודעות ופעילות של גופים לא ממשלתיים, כמו עמותת אור ירוק. כמות התאונות הכללית דווקא עולה (גם במספרים מוחלטים וגם יחסית למספר כלי הרכב בכבישים- פרסמתי את נתוני הלמ"ס באחד פוסטים שלי), אבל רוב התאונות לא מדווחות למשטרה, (ומן הסתם לא מופיעות בסטטיסטיקה), כי אין בהן נפגעים אלא רק נזק לרכוש (והמון עיכובים בתנועה). כפי שכתבתי בטור שלי בנושא המשטרה היא כמו אותו שחקן כדורסל שדואג רק לסטטיסטיקה האישית שלו ולחוזה (התקציב) הבא, על חשבון הישגי הקבוצה, והחשבון פשוט: ככל שרושמים יותר דוחות עולה ההכנסה למדינה וככל שיש יותר פקקים (אם בשל כמות המכוניות לקילומטר כביש, אם בשל נוכחות של ניידות בכבישים, ואם בשל תאונות), מהירות התנועה יורדת וכמות התאונות החמורות יורדת בהתאמה. מדיניות המשטרה כארגון (ואני כלל לא מזלזל בעשרות אלפי השוטרים שעושים את עבודתם נאמנה), היא בעיקר להגדיל את ההכנסה מדוחות ופחות לדאוג לכך שמי שנוהג בלי רשיון בלי אחריות ובלי ידע פשוט לא יהיה על הכביש.
בקשר לנתוני האבטלה, כל המחאה החברתית מהקיץ האחרון נגרמה בגלל שמשפחה ממוצעת בישראל לא מצליחה להתפרנס גם אם שני ההורים עובדים. ועד שהפוליטיקאים יבינו שהציבור הישראלי לא מוכן יותר לחיות במצב שבו שני שכירים צריכים לפרנס משפחה בפחות מ-10000 ש"ח לחודש בזמן שיש אנשים (ולא רק בשוק הפרטי אלא גם המגזר הציבורי), שצריכים להסתפק במשכורת חודשים שגדולה פי 40 משלהם (לא כולל הפרשות לפנסיה), המחאה תמשך, ולא יעזרו כל תרגילי הסטטיסטיקה.
ולסיכום, בנוגע למספר מקרי הרצח והאלימות - קודם כל אתה יכול לשאול כל אישה שסבלה מאלימות מצד בן זוגה מה יחס המשטרה לתלונות האלו, ושהמצב הגיע לידי כך שאפילו הארגונים שעוזרים לנשים האלו ממליצות לפעמים לא להגיש תלונה במשטרה. בקשר לסטטיסטיקת הרצח, השאלה היא לא מה מצבנו מול שאר מדינות העולם אלא למי אנחנו רוצים להשוות את עצמנו. ברוב המדינות הדמוקרטיות מספר הרציחות נמוך משמעותית מבישראל. רוב המדינות שבהן מספר הרציחות יחסית לאוכלוסיה גבוה מאשר בישראל הן של מדינות לא דמוקרטיות או של מדינות שבהן יש קרטל סמים ששולט בחלק מהמדינה. מבין המדינות הדמוקרטיות ארצות הברית היא יוצא הדופן, בשל התיקון לחוקת ארה"ב על פיו לכל אזרח יש זכות לשאת נשק, ומנהגם של האמריקאים (כולל המשטרה) לירות קודם ורק אח"כ לשאול שאלות.
מסוג התגובות בענין האבטלה.
והרי לא ייתכן שביבי והלכוד בשלטון והאבטלה ירדה, מה פתאום - אנשים לא מתייצבים בלשכות העבודה (אבל בינתיים ממשיכים לעבוד על "השחור") - "סממן של יאוש".
אילן שלום,
אל תקלקל להם. ביבי והלכוד בשלטון אז הכל רע.
אתמול חזרתי מהצפון (אפשר לחשוב! כולה, אני גר באזור חיפה) - ת-ע-נ-ו-ג - איזה כבישים, איזה מחלפים.
מצומת סומך, שפרעם, ביר אל-מכסור, צומת המוביל בואכה צומת גולני - כבישים רחבים נפתחו לתנועה, גשרים, מחלפים, יורד גשם חזק, כל כך יפה בחוץ. הפוגה כעבור שעה, עובדים (כן יש עובדים בארץ הזו) נוטעים עצים משני צידי הכבישים, בונים מסלעות.
עזוב, אל תקלקל להם - לכל בוגרי החוג לספרות והסטוריה שכל אחד מהם ממש למד לכתוב מאמר נוקב, תחקיר, וכל אחד מסתובב כאילו הוא הוא החוזה בשער, הוא לא אחר מאשר הנביא ישעיהו או ירמיהו - ככה למדו אותם בביצפר.
כולם בנביאים - במבצע עינבי זעם.
לקריאה בקובץ הסטטיסטי של המשטרה- אפשר דרך הקישור הזה
אופטימיסט תמיד היית
והסוף עצוב עד מאוד.
פגשתי את דבי הרטסטון ארנין השבוע
ודיברנו בכם.
מסור שלום לחמוטל.
ותגיד משו יא חמר.