כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פיסול אישיות

    מה שאני כבר כן יכולה להגיד בפנים // אוהבת להרגיש / קופץ לי מתוך האצבעות // עולה מהבטן

    © כל הזכויות שמורות לי
    [זה נוגע לכל רעיון שלי. מילה. פסיק ו//או נקודה
    וזה חשוב לי אגב. תודה]

    אני לא שמה אבנים.

    100 תגובות   יום שלישי, 17/1/12, 12:31

    אלא אם מדובר ממש.

    בהלוויה.

    וגם אז.

    רק אם אני מצליחה

    להידחף לשורה הראשונה.

    אני לא אוהבת הלוויות.

    לא מחבבת בתי קברות.

    לא נדחפת לשורות.

    הראשונות,

    אלא אם מדובר

    בביקור פרטי.

    מאד פרטי.

    שלי.

     


    והביקורים האלה

    הפרטיים.

    הופכים מטרידים.

    מעונה לעונה,

    בין אם מדובר על יומולדת.

    ו//או סתם על יום של שנה,

    על שיחה חשובה,

    עשר דקות

    פנויות.

    מהכלניות.

     


    כל פעם יש שם אבנים.

    חדשות. שבאות. לבקר

    אותו.

    וכמה שאני אוהבת אבנים.

    וגם סלעים בעיקר,

    הן לא אומרות לי כלום.

    ופשוט מסרבות.

    לספר,

     


    ואני מסדרת אותן.

    כל פעם בסדר אחר.

    וחושבת איך פעם שיחקתי חמש אבנים.

    פעם כלב.

    ופעם חתול.

    ואיך תמיד באמצע.

    נמאס לי ממשחקים של בנות

    והייתי עוזבת אותן

    והולכת לצד. של

    הבנים,

     


    ולא רק הן.

    גם הוא.

    כמו אז,

    ועכשיו.

    עכשיו זה באמת

    כבר קצת מאוחר,

     

     

     

    * * * 

     


    יש רגעים שנשבר לי

    מהחוסר וודאות הזה.

    אני לא אוהבת.

    וכמעט אפילו שונאת.

    ממש.

    חוסר וודאות.

     


    והוא ממשיך.

    לא לספר לי.

    כלום.

     


    שותק.

    ועוזב.

     

     

     


    ואני עוזבת. גם.

     


     

     

     

     

     

    ''

     

     

     

     

     

     

     

    ©

     

     


    .

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (100)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/1/14 12:05:

      צטט: rossini 2014-01-13 07:29:29

      אבנים שותקות וחבל שכך...

       

      לי יש חלוקים בגינה. של נחל. פעם אחת אני ברורה :)) וכבר כתבתי לך ולא רק על חיבתי לכרובים. גם לניצנים. לא רק לכרוב ניצנים. וכרוביות  צוחק תודה! 

        13/1/14 12:02:

      צטט: צוריאל צור 2014-01-12 20:57:19

      עצוב..
      מוות וחיים, לידות ולוויות, אבנים דוממות ופרחים חיים -כולם שני צדדים של אותה המטבע.
      שירבו שמחות ..

       

      כן. תודה :))

      אתמול הצלחתי ללכת לשם לבקר. ועל הדרך לא להשתתף בלוויה. אבל לתת נשיקה לאיש שעשה לי המון טוב לפני מליון שנה. גם זו שמחה. גדולה! 

        13/1/14 07:29:

      אבנים שותקות וחבל שכך...

        12/1/14 20:57:

      עצוב..
      מוות וחיים, לידות ולוויות, אבנים דוממות ופרחים חיים -כולם שני צדדים של אותה המטבע.
      שירבו שמחות ..

        12/1/14 18:30:

      מותק.

      בשביל שלא יהיו פה ים של דבורות. למרות שאני מתה עליהן ומאד. הנה אחת

       

      ''

      וכן. גם אני לא מתה על בתי-קברות. את יכולה לראות שם אם את במקרה חוזרת לכאן.

       

      אז גם אורנית לוהבת לוהטת איך שבא לה שיקראו לה. העיקר שהיא כתומה.  ולוע-ארי :)))

      צטט: face 2014-01-11 15:11:59

      ''

       

      כלניות זה נפלא.

       

      קברים איני אוהבת. זה משהו משפחתי. "אפילו" את הקרובים ממש איני מבקרת, זה לא מתאים להם. הם היו כל כך חיים. קודם. למדתי את הגישה הזאת מאבא שלי, שאבדתי בגיל צעיר. מותו הטרגי (תאונה) ומות בן דודי גד אוגד (איינבינדר), גם הוא בתאונת דרכים, הם אירועים מעצבים בחיי. 

      http://cafe.themarker.com/image/2716117/

        11/1/14 15:11:

      ''

        17/7/12 12:51:

      צטט: תכשיט 2012-01-26 10:20:25

      מרגש...

       

      תודה. תודה רבה,

        17/7/12 12:51:

      צטט: צ'ה. 2012-01-26 10:13:04

      שתיקה רועמת יש לאבנים בבית הקברות.אולי הם מדברים עם המתים.יפה ומרגש כתבת.

       

      כן. ובאמת בקיץ החם הזה חם נורא. לא הייתי כבר המון זמן. צריכה לראות אם האבנים עשו טיול מעצמן. אולי באיזה ערב קרוב. עכשיו כשאת מזכירה...נשיקה

        26/1/12 10:20:
      מרגש...
        26/1/12 10:13:
      שתיקה רועמת יש לאבנים בבית הקברות.אולי הם מדברים עם המתים.יפה ומרגש כתבת.
        24/1/12 17:22:

      צטט: נ.י.צ.ן 2012-01-24 09:09:51

      צטט: נ.י.צ.ן 2012-01-24 09:05:50

      מצחיק ששמת ענבים במקום אבנים : )

      בתמונה.

      וזה גם יפה כי האבנים הן נפרדות זו מזו והענבים כולם מחוברים לאשכול אחד. כך שאולי זה מתאים יותר לשים ענבים על קברים במקום אבנים. יכול להיות שעלינו על סטארט אפ.  

       

      אולי. אולי. לכי תדעי.

      אוהבת את הראש-שלך!

      סמארט-אפ. כלבבי }}{{

       

      ''


      :))

        24/1/12 17:17:

      צטט: נ.י.צ.ן 2012-01-24 09:05:50

      מצחיק ששמת ענבים במקום אבנים : )

       

      כי לא היתה מי שתצייר מלאכיות. ו//או בנות ים. הכי קסומות,

       

      נשיקה

        24/1/12 09:09:

      צטט: נ.י.צ.ן 2012-01-24 09:05:50

      מצחיק ששמת ענבים במקום אבנים : )

      בתמונה.

      וזה גם יפה כי האבנים הן נפרדות זו מזו והענבים כולם מחוברים לאשכול אחד. כך שאולי זה מתאים יותר לשים ענבים על קברים במקום אבנים. יכול להיות שעלינו על סטארט אפ.  

       

        24/1/12 09:05:
      מצחיק ששמת ענבים במקום אבנים : )
        24/1/12 01:07:

      צטט: מיסיס H 2012-01-24 00:24:32

      האבנים האלו, דיברו אלי מאד. כל כך מרגש מה שכתבת.

       

      כל-כך תודה.

      עשית לי להתרגש. והמון. בחזרה,

       

       

        24/1/12 01:06:

      צטט: עברתי רק כדי לראות 2012-01-23 19:39:25

      "מי שלא היה בתקופת-האבן

      לא יודע דבר על תקופת-האבן

      הוא יכול לשמוע מליון סיפורים על אבנים

      הוא יכול ללמוד שבע שנים את מדעי-האבן

      הוא יכול לאכול אבן

      אבל הוא לא יכול להרגיש"

       

      (זה לא אני. זה הוא. סתם כי נזכרתי בו  ---->יהונתן גפן)

       

      :)

       

      את יודעת כמה אני אוהבת אותו. ואותו גם.

      וכל פעם שמזכירים את רמת-גן,

      אני עדיין זוכרת שהיא עיר של אבאים.

      למרות ששלי מעולם לא עבר שם.


      המונים של תודות.

      עשית לי לחשוב על שיר מדהים של חברה.

      אני לא יודעת אם היא מרשה.

      אם כן תקבלי אותו ישירות :))

        24/1/12 00:24:
      האבנים האלו, דיברו אלי מאד. כל כך מרגש מה שכתבת.

      "מי שלא היה בתקופת-האבן

      לא יודע דבר על תקופת-האבן

      הוא יכול לשמוע מליון סיפורים על אבנים

      הוא יכול ללמוד שבע שנים את מדעי-האבן

      הוא יכול לאכול אבן

      אבל הוא לא יכול להרגיש"

       

      (זה לא אני. זה הוא. סתם כי נזכרתי בו  ---->יהונתן גפן)

       

      :)

        22/1/12 18:54:

      צטט: אביה אחת 2012-01-22 18:13:38

      נוגעת כתיבתך כל כך ואני כל כך מכירה את הסלע את האבן את האבנים האלו תודה לימים טובים ויפים ערב נפלא

       

      המון תודה.

       

      [ את נגעת בי אצל פנינה. רק שתדעי ]



        22/1/12 18:51:

      צטט: טומבוי 2012-01-21 13:31:58

      אני גם לא שמה אבנים וגם לא מדליקה נרות. האבן נמצאת תקועה בלב... והאש גם....לא צריכה סמלים חיצוניים או מנהגים שכולם עושים כי ככה אומרים

       

      נרות אני אוהבת נורא. אבל נרות צבעוניים. לעולם לא נרות נשמה. אז הם אומרים. אז מה?

      נשיקה

        22/1/12 18:49:

      צטט: דמעה 2012-01-20 12:30:48

      מתחברת אלייך. נמנעת מביקורים בבתי קברות ומעדיפה לזכור בלב. וחוסר וודאות - זה חרא חרא של דבר !! אי אפשר פשוט לדלג לאמצע כבר ??

       

      חוסר וודאות של הכי-הכי-הכי לא זה! מה זה מסכימה. כמה שנים לא קפצתי על חבל. זוכרת שגם שם היו שני סוגים? זה שמשחקים לבד והארוך שאפשר להיכנס מהצד הרגיל או מהצד השני? כמעט שכחתי ממנו כבר. תודה }}{{

        22/1/12 18:47:

      צטט: Between Jobs 2012-01-20 10:09:31

      מקום מחורבן זה. אני גם שם אבן אבל זה נראה קצת מטופש. והם לא עונים אף פעם, אנחנו מדברים לאבן ובאמת הלב חמוץ על מילים שלא אמרנו כשעוד היה אפשר. תמיד זה ככה.

       

      לגמרי.

      מצד שני. יש עוד דברים שלומדים. גם אם נראה שקצת מאוחר,

      [לי לפחות יצא-ככה. ע"ע שדות של מטוסים :)) ]

       

      נשיקה

       


        22/1/12 18:44:

      צטט: מלוסינקי 2012-01-20 00:34:25

      יפה אשכול המלים שלך. גם מזכיר נשכחות שלמעשה לעולם לא ישכחו באמת. אצלי זה היה לסדר את הורדים הצהובים. לגבי האבנים אני אומרת - למה להכביד? ( תמיד מחפשת את ההכי קטנה)

       

      תודה.

      ומילים לא נעלמות רק נאלמות לפעמים כשאין בהן מנגינה :))

        22/1/12 18:13:
      נוגעת כתיבתך כל כך ואני כל כך מכירה את הסלע את האבן את האבנים האלו תודה לימים טובים ויפים ערב נפלא
        21/1/12 21:04:

      צטט: בלדד השוחי 2012-01-19 00:30:29

      אבנים דוממות...

       

      ויש רגעים שזה מדי קשה. שהן ולא רק הן לא עונות.

      [עכשיו מגיעה לי בגללך ובגלל התזכורת. הפסקה ... ]

        21/1/12 21:03:

      צטט: amnondahan 2012-01-19 00:01:46

      אמרו שזה מנהג של נוצרים ואני נוצר ןאת כותבת יפה

       

      ואתה מצייר. ונפלא!

      תודה אמנון. ופה גם חמים כבר. אגב :))

        21/1/12 21:02:

      צטט: ~בועז22~ 2012-01-18 23:10:03

      יש דבר-מה מנחם בריטואל הזה, בין אם הוא נעשה ברשות היחיד, בפרטיות..., ובין אם הוא נעשה ביחד עם המשפחה. ולעניין עצמו: הדבר היחידי שמעורר בי פחד של ממש היא הוודאות בקיומה של חוסר-וודאות, אם כי אני בהחלט מודע לכך שהדבר היחידי שצריך להפחיד אותי (אם בכלל...) הוא הפחד עצמו... (((~:

       

      פה אנחנו שונים. הפחד לא מפחיד אותי. אותי מפחידה רק חוסר וודאות וחוסר ידיעה. וגם שם לי יותר קל כמו שיותר קל תמיד. אבל כרגיל ואני עוד חייבת לך ממזמן. וזה יבוא :)) תודה בועז. תודה רבה }}{{

        21/1/12 21:00:

      צטט: שולה ניסים 2012-01-18 16:27:17

      בדיוק עכשיו נגמרו לי הכוכבים. כתבת מקסים. גם אני לא שמה אבנים. וגם קשה לי להיות שם באזכרה. אבא שלי נפטר לפני כמעט עשרים שנה ולא תמיד אני הולכת. לפעמים מבריזה. המשפחה כבר לא כועסים עלי, למדו לקבל את זה.

       

      שלי לפני קצת יותר :)) אני לא צריכה להיות שם בכדי להרגיש. רק לפעמים. לי לפחות אין את הבעיות עם המשפחה. 

       

      שתמשיכי לזכור את אבא שלך רק ואיך שמתאים לך וכמה ובעיקר איפה שאת רק רוצה..

        21/1/12 20:56:

      צטט: minisrael 2012-01-18 16:18:03

      החלטה שנתקבלה לא מזמן - בלי אבנים ובלי שורות ראשונות ובכלל כמה שפחות ריטואלים וכמה שיותר להרגיש מה נכון לי. ולרוב ממש לא נכון לי להיות שם, פשוט.


      מיני.

      כמה שאני אתך. בורחת אחורה אם אין ברירה וחייבת ללכת. אלא אם ממש רוצה בזמן שלי ועם עצמי.

        21/1/12 20:55:

      צטט: רפאלה 2012-01-18 13:56:09

      **********

      חיוך

        21/1/12 20:54:

      צטט: סיגל שוחט 2012-01-18 13:11:22

      אומרים שיש "אבנים עם לב אדם " ויש ענבים שקראו להם "ענבי זעם " . ישנה חיות גם בדומם ,גם בצומח מנקודת מבט אחרת .

       

      אני בעד קקטוסים. כשזה נוגע ל-שם :))}{

        21/1/12 20:53:

      צטט: פקה-פקה 2012-01-18 11:38:04

      ענבים זה כמו אבנים, רק עיפה אחרת, לא? אני לא מבינה בבתי קברות אבל נראה לי שאף אחד לא באמת אוהב אותם. אסופה של סמלים וכמה עצמות יבשות. האבנים שנוחתות בנשמה, זה מה שקובע. אני חושבת.

       

      אני מתה על האדומים עם הבלי גרעינים. יש להם עונה מה זה קצרה נשיקה

        21/1/12 20:51:

      צטט: לולי 57 2012-01-18 11:20:42

      יופי..בעיקר אבני נחל..

       

      סגרו את אתר החרמון. היום, שעה אחרי שהוא נפתח. 

        21/1/12 20:50:

      צטט: Benj 2012-01-18 01:04:10

      יש יופי באבנים, בעיקר באבני דרך.

       

      גם באנשים שאוהבים ו//או אהבו את השבילים :))

      תודה בני.

       

        21/1/12 20:49:

      צטט: אנה כהן 2012-01-17 22:25:50

      מחבקת אותך, יקירתי, נגעת הי

       

      תודה,

        21/1/12 20:48:

      צטט: לכלילדמגיע 2012-01-17 22:11:31

      מיוחד כל כך, אכן "אבנים הם סימן ולכל אבן יש ספור..."

       

      ובדיוק אני חוזרת אלייך ביום של משו נחמד על העיתון ההוא ויומולדת לאיש אחר ומקסים במיוחד.. גלגלים שעושים שמח והמון :))

        21/1/12 20:47:

      צטט: פרודת רשתית 2012-01-17 21:34:16

      אני חושבת שזה הפוסט הכי חזק שלך שקראתי. יש באבן משהו הקובע נוכחות. בבתי קברות יש תמיד סיפור, סיפור של אלפי אנשים פרטיים המשתזרים לי לספור אחד גדול. יש בהם משהו מרתק, בעיקר היכן שטמונים אנשים שאני לא מכירה ולא אהבתי

       

      יש לי ריטואל די קבוע כשאני הולכת לבקר אותו. אני מבקרת כבר גם את סבא וסבתא שלי. הם בצד אחר. באותו בית קברות. ובדרך באמת יש כמה וכמה שמות שהכרתי. בדרך אליהם ובדרך אליו. והפעם הזו המחשבות שלי נדדו רחוק. מאד רחוק, קצת נחו על תארים ועל החיים שהיו לאנשים לפני שהם הגיעו לשם...


      תודה. היתר ייצא בטח בזמן כזה או אחר. מן הסתם ..

        21/1/12 20:44:

      צטט: muliofir 2012-01-17 20:50:38

      ואת תמיד שמה את האבן שלו בשבילה וזה באמת מטריד אם זה רק זכרונות ותו לא...אבל אפילו אבן כזו פשוטה ונטולת צורה ואופי הופכת אצלך בפוסט למלכה - כמו שאת

       

      אתה מותק מולי.

      אני רק מבלבלת להן את המוח. לאבנים שמסודרות. וזוכרת בימים ובשעות אחרים גם :))}{

        21/1/12 20:42:

      צטט: עברתי רק כדי לראות 2012-01-17 20:24:26

      בשביל להגיד את הדברים החשובים באמת, לא צריך מילים.

      ומה שאני הבנתי, כשעוד אפשר היה, בין המילים. ומה שאני מבינה עכשיו, מהשתיקה שנותרה.

      חשוב לי בעשרות מונים.

      (וגם אני לא מחבבת אבנים. בעיקר את הגדולות. עם הקטנות אפשר לקשט. לצייר לבבות)

       

      את הכי הבנת בעולם. אני מתקשה בכלל להשתמש במילים להגיד כמה הבנת.

      יש פה בבית ציור שאבא שלי צייר. אני לא מעלה אותו לפה. הוא כל-כך מתאים עכשיו במקום תגובה:))

      במקומו אני שמה משו אחר,

       

      ''


      ונישוק.

      והמון תודה!

        21/1/12 13:31:
      אני גם לא שמה אבנים וגם לא מדליקה נרות. האבן נמצאת תקועה בלב... והאש גם....לא צריכה סמלים חיצוניים או מנהגים שכולם עושים כי ככה אומרים
        20/1/12 12:30:
      מתחברת אלייך. נמנעת מביקורים בבתי קברות ומעדיפה לזכור בלב. וחוסר וודאות - זה חרא חרא של דבר !! אי אפשר פשוט לדלג לאמצע כבר ??
        20/1/12 10:09:
      מקום מחורבן זה. אני גם שם אבן אבל זה נראה קצת מטופש. והם לא עונים אף פעם, אנחנו מדברים לאבן ובאמת הלב חמוץ על מילים שלא אמרנו כשעוד היה אפשר. תמיד זה ככה.
        20/1/12 00:34:
      יפה אשכול המלים שלך. גם מזכיר נשכחות שלמעשה לעולם לא ישכחו באמת. אצלי זה היה לסדר את הורדים הצהובים. לגבי האבנים אני אומרת - למה להכביד? ( תמיד מחפשת את ההכי קטנה)
        19/1/12 18:40:

      צטט: נירניר001 2012-01-17 20:05:27

      שמים אבנים מכיוון שבזמנים קדומים קברו ליד הכפר בבור שנחפר באדמה והאבנים כיסו את האדמה כדי להגן מחיות שלא יפגעו בגופה. כמו כן האבנים אמורות לסלק שדים שנמצאים בבתי קברות,משליכים את האבנים על השדים.

       

      זה יכול להשמע רע. מה שאני אומרת עכשיו. זה לא קשור למה שכתבתי קודם למעלה. זה קשור לבכלל. המון פעמים אני באופן אישי בעד שדים ובעלי חיים. על פני אנשים ששכחו קצת מה זה להיות בני אדם .. נשיקה

        19/1/12 18:37:

      צטט: DN/DN/500 2012-01-17 19:53:40

      ''
      הוספת תגובה

      שיר נפלא.

      יש לי משו לספר לך עליו ועל ימי זכרון בכלל.

      [ לא כרגע. לא כאן ..]

        19/1/12 18:30:

      צטט: עורך דין שי וקנין 2012-01-17 19:01:09

      אני שם אבן, בעיקר כדי לא לצאת חריג. אין לי שמץ מה מקור המנהג

       

      גמני לא בדקתי. לא אוהבת הלוויות. לא מבינה למה צריך לסיים שם איפה שצומחים עצים ירוקים מתוך האדמה ..

        19/1/12 18:29:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2012-01-17 19:00:09

      לפעמים אני שמה . כן.

       

      אצלו אני לא שמה לעולם. רק מסדרת את אילו שיש ולפעמים הופכת הכל. ובודקת בפעם הבאה מה קרה קריצה

        19/1/12 18:28:

      צטט: פוצקלה 2012-01-17 18:55:37

      ובספור עמי ותמי האבנים הקטנות סימנו את הדרך... ואבנים הם סימן ולכל אבן יש ספור. ואני מאמינה בכוחן של אבנים. וכתבת מקסים.

       

      מתה על ספורים עם מכשפות. בכל הגירסאות הקיימות.

      ותודה שבאת ושאת!

        19/1/12 18:26:

      צטט: נ ו ני 2012-01-17 16:58:58

      את חושבת שאכפת לו אם אני לוקחת אבנים ממישהו אחר? (ובכלל אם אבנים אז מעדיפה אבנים נוצצות )

       

      אני תמיד העדפתי מכוניות. קטנות. אבל שוות.

      :))


      [ ברגע שאני מקבלת יהלומים. מעבירה לך. מבטיחה נשיקה ]

        19/1/12 18:24:

      צטט: שלויימה (חוני) 2012-01-17 16:57:55

      זה חמש ענבים או חמש אבנים ?

       

      רק ענבים בלי גרעינים!

      אתה יודע כמה שווים עכשיו ענבים משובחים? ..

       

      קריצה

        19/1/12 18:23:

      צטט: ...אירית... 2012-01-17 16:54:22

      עדיפ כבר יער מלא בעצים ולכל עצ יש שם.

      כי אבנים קרות כאלה. גדולות גם קטנות...לא מובנות בכלל.
      זה ה-מקום לשאלות בלי תשובות.

      קשה לי עם המקום הזה.
      }}{{

       

      לי לא קשה. לא עם המקום. הזמן זה כן :))

      לא ממש יודעת מתי בלי הכנה עפה לשם.

      אולי מוזר לפעמים עם השאלות. זה קצת יותר מדויק,

      לפחות ב-שם הזה. יש מלא ירוק ושקט מבורך,

      }}{{

        19/1/12 18:21:

      צטט: Lisi-strata 2012-01-17 16:47:46

      צטט: face 2012-01-17 12:55:07

      צטט: אריהיגודה 2012-01-17 12:51:37

      איך שכחתי כלב וחתול בחמש אבנים לא שם אבנים על מצבות ולא מבין למה אחרים שמים

       

      נכון?

      גמני לא מבינה.

      וגם לא פרחים. שנובלים.

      אני קונה לי פרחים במקום :))


      קצת מצטערת שלא שמרתי ג'ולות שוות מאז,


      ....

      אצלינו קראו לזה בלורות:))

      יש כמה מילים כאלה שבכל מקום בארץ אמרו אותם אחרת..

      גם גולות - סתם בג' וגם בנדורות...

      קני קני פרחים, יפתי  - לך!

      ושמרי את זכרונו בתוכך -

      היכן שהוא תמיד.

      כמו אצלי. שלי.

      עזבי את האבנים ואת סיפוריהן.

      הלך הלך

      ועוד מעט קט גם אנחנו נלך -

      כל אחד בזמנו.

      אז לא כדאי לבזבז זמן על מחשבות בעלמא.

      חיי את העכשו. בטוב ובאהבה. זה מה יש.

      נשיקה.

       

      חיה.

      חיה.

      כל רגע ודקה.

      מחכה כבר לבוא לראות את התאטרון בובות.

      נישוק גדול חזרה!

        19/1/12 18:19:

      צטט: איציק אביב 2012-01-17 15:56:18

      הוא?

       

      הלהקה?

      מי?

       

      תמים

        19/1/12 18:18:

      צטט: החתול במסיכה 2012-01-17 15:22:54

      "יש אנשים עם לב של אבן, יש אבנים עם לב אדם".

       

      פעם אחרונה שהייתי בכותל. בר-מצווה שאין לברוח ממנה...שברתי עקב של סנדל משובח.

      לא נוסעת יותר לשם :))

        19/1/12 18:17:

      צטט: זונות פוליטיות 2012-01-17 15:04:18

       

       

      ברוטוס:   עכשף דפקה בא לי לשים לך שיר של האבנים המתגלגלות

        

        

      נטוס:      אז מה מונע מבעדך לשים? יאללה, תכניס לינק כבר  

        ..

       

       

      ''

       

      Wild Horses

        

      אחח אתם בסדר.

      בסדר גמור!


      הנה סוס. ועוד חצי-אחד. גם,

      [ תמונה שכמו השיר המתגלגל אני אוהבת במיוחד. אגב, ]

       

      ''


      :))

        19/1/12 18:10:

      צטט: Zvi Hartman 2012-01-17 14:43:52

      כתבת מאוד מרגש. הזיכרון לא נמצא באבנים. ולא ב-אבן עצמה. הזיכרון נמצא בתודעה. ומשם לא יוצא. -לפעמים מקהה -אבל עוד פעם חוזר לביקור נוסף.חוזר וחוזר.

       

      עניין של ימים.

      תקופות.

      לפעמים מילה של מישו ממקום אחר.

      קרוב-רחוק :))

        19/1/12 18:09:

      צטט: . ארז . 2012-01-17 14:42:53

      פשוט הוצאת לי את המילים מהפה ♥

       

      תודה. והיום אין לי אף תמונה של היפים בקופים :))}{

        19/1/12 18:08:

      צטט: luis56 2012-01-17 13:56:35

      געגוע הוא חוסר שאינו מתמלא לעולם
      גם לא באבנים
      אבל אבנים הן דרך יפה לבטא געגוע

       

      לפעמים גם תמונות.

      בלי מסגרות

      ואפילו בלי צבעים :))

      תודה.

      כי שנינו לגמרי מבינים..

        19/1/12 00:30:
      אבנים דוממות...
        19/1/12 00:01:
      אמרו שזה מנהג של נוצרים ואני נוצר ןאת כותבת יפה
        18/1/12 23:10:
      יש דבר-מה מנחם בריטואל הזה, בין אם הוא נעשה ברשות היחיד, בפרטיות..., ובין אם הוא נעשה ביחד עם המשפחה. ולעניין עצמו: הדבר היחידי שמעורר בי פחד של ממש היא הוודאות בקיומה של חוסר-וודאות, אם כי אני בהחלט מודע לכך שהדבר היחידי שצריך להפחיד אותי (אם בכלל...) הוא הפחד עצמו... (((~:
        18/1/12 16:27:
      בדיוק עכשיו נגמרו לי הכוכבים. כתבת מקסים. גם אני לא שמה אבנים. וגם קשה לי להיות שם באזכרה. אבא שלי נפטר לפני כמעט עשרים שנה ולא תמיד אני הולכת. לפעמים מבריזה. המשפחה כבר לא כועסים עלי, למדו לקבל את זה.
        18/1/12 16:18:
      החלטה שנתקבלה לא מזמן - בלי אבנים ובלי שורות ראשונות ובכלל כמה שפחות ריטואלים וכמה שיותר להרגיש מה נכון לי. ולרוב ממש לא נכון לי להיות שם, פשוט.
        18/1/12 13:56:
      **********
        18/1/12 13:11:
      אומרים שיש "אבנים עם לב אדם " ויש ענבים שקראו להם "ענבי זעם " . ישנה חיות גם בדומם ,גם בצומח מנקודת מבט אחרת .
        18/1/12 11:38:
      ענבים זה כמו אבנים, רק עיפה אחרת, לא? אני לא מבינה בבתי קברות אבל נראה לי שאף אחד לא באמת אוהב אותם. אסופה של סמלים וכמה עצמות יבשות. האבנים שנוחתות בנשמה, זה מה שקובע. אני חושבת.
        18/1/12 11:20:
      יופי..בעיקר אבני נחל..
        18/1/12 01:04:
      יש יופי באבנים, בעיקר באבני דרך.
        17/1/12 22:25:
      מחבקת אותך, יקירתי, נגעת הי
        17/1/12 22:11:

      מיוחד כל כך, אכן "אבנים הם סימן ולכל אבן יש ספור..."

        17/1/12 21:34:
      אני חושבת שזה הפוסט הכי חזק שלך שקראתי. יש באבן משהו הקובע נוכחות. בבתי קברות יש תמיד סיפור, סיפור של אלפי אנשים פרטיים המשתזרים לי לספור אחד גדול. יש בהם משהו מרתק, בעיקר היכן שטמונים אנשים שאני לא מכירה ולא אהבתי
        17/1/12 20:50:
      ואת תמיד שמה את האבן שלו בשבילה וזה באמת מטריד אם זה רק זכרונות ותו לא...אבל אפילו אבן כזו פשוטה ונטולת צורה ואופי הופכת אצלך בפוסט למלכה - כמו שאת

      בשביל להגיד את הדברים החשובים באמת, לא צריך מילים.

      ומה שאני הבנתי, כשעוד אפשר היה, בין המילים. ומה שאני מבינה עכשיו, מהשתיקה שנותרה.

      חשוב לי בעשרות מונים.

      (וגם אני לא מחבבת אבנים. בעיקר את הגדולות. עם הקטנות אפשר לקשט. לצייר לבבות)

        17/1/12 20:05:
      שמים אבנים מכיוון שבזמנים קדומים קברו ליד הכפר בבור שנחפר באדמה והאבנים כיסו את האדמה כדי להגן מחיות שלא יפגעו בגופה. כמו כן האבנים אמורות לסלק שדים שנמצאים בבתי קברות,משליכים את האבנים על השדים.
        17/1/12 19:53:

      ''
      הוספת תגובה

      אני שם אבן, בעיקר כדי לא לצאת חריג. אין לי שמץ מה מקור המנהג
        17/1/12 19:00:
      לפעמים אני שמה . כן.
        17/1/12 18:55:
      ובספור עמי ותמי האבנים הקטנות סימנו את הדרך... ואבנים הם סימן ולכל אבן יש ספור. ואני מאמינה בכוחן של אבנים. וכתבת מקסים.
        17/1/12 16:58:
      את חושבת שאכפת לו אם אני לוקחת אבנים ממישהו אחר? (ובכלל אם אבנים אז מעדיפה אבנים נוצצות )
        17/1/12 16:57:
      זה חמש ענבים או חמש אבנים ?
        17/1/12 16:54:

      עדיפ כבר יער מלא בעצים ולכל עצ יש שם.

      כי אבנים קרות כאלה. גדולות גם קטנות...לא מובנות בכלל.
      זה ה-מקום לשאלות בלי תשובות.

      קשה לי עם המקום הזה.
      }}{{

        17/1/12 16:47:

      צטט: face 2012-01-17 12:55:07

      צטט: אריהיגודה 2012-01-17 12:51:37

      איך שכחתי כלב וחתול בחמש אבנים לא שם אבנים על מצבות ולא מבין למה אחרים שמים

       

      נכון?

      גמני לא מבינה.

      וגם לא פרחים. שנובלים.

      אני קונה לי פרחים במקום :))


      קצת מצטערת שלא שמרתי ג'ולות שוות מאז,


      ....

      אצלינו קראו לזה בלורות:))

      יש כמה מילים כאלה שבכל מקום בארץ אמרו אותם אחרת..

      גם גולות - סתם בג' וגם בנדורות...

      קני קני פרחים, יפתי  - לך!

      ושמרי את זכרונו בתוכך -

      היכן שהוא תמיד.

      כמו אצלי. שלי.

      עזבי את האבנים ואת סיפוריהן.

      הלך הלך

      ועוד מעט קט גם אנחנו נלך -

      כל אחד בזמנו.

      אז לא כדאי לבזבז זמן על מחשבות בעלמא.

      חיי את העכשו. בטוב ובאהבה. זה מה יש.

      נשיקה.

        17/1/12 15:56:
      הוא?
        17/1/12 15:22:
      "יש אנשים עם לב של אבן, יש אבנים עם לב אדם".
        17/1/12 15:04:

       

       

      ברוטוס:   עכשף דפקה בא לי לשים לך שיר של האבנים המתגלגלות

        

        

      נטוס:      אז מה מונע מבעדך לשים? יאללה, תכניס לינק כבר  

       ..

      ''

      Wild Horses

       

        17/1/12 14:43:
      כתבת מאוד מרגש. הזיכרון לא נמצא באבנים. ולא ב-אבן עצמה. הזיכרון נמצא בתודעה. ומשם לא יוצא. -לפעמים מקהה -אבל עוד פעם חוזר לביקור נוסף.חוזר וחוזר.
        17/1/12 14:42:

      פשוט הוצאת לי את המילים מהפה ♥

        17/1/12 13:56:

      געגוע הוא חוסר שאינו מתמלא לעולם
      גם לא באבנים
      אבל אבנים הן דרך יפה לבטא געגוע

        17/1/12 13:33:

      צטט: daaaag 2012-01-17 13:18:17

      געגוע אינסופי. כן.

       

      כן.

      }{

        17/1/12 13:18:
      געגוע אינסופי. כן.
        17/1/12 13:09:

      צטט: עין קשובה 2012-01-17 13:08:07

      חזק!

       

      תודה ע.

      ע.צוב .

        17/1/12 13:08:
      חזק!
        17/1/12 13:04:
      ממילא ליבותינו מליאים אבנים.. אז למה ללכת לשם? מרגש, יקירתי!
        17/1/12 12:55:

      צטט: שיווה 2012-01-17 12:54:08

      כאבן שאין לה הופכין

       

      כן.

      ממש ועוד אחר-כך גורמת לי ליותר מדי שעות של מחשבות ...קריצה

        17/1/12 12:55:

      צטט: אריהיגודה 2012-01-17 12:51:37

      איך שכחתי כלב וחתול בחמש אבנים לא שם אבנים על מצבות ולא מבין למה אחרים שמים

       

      נכון?

      גמני לא מבינה.

      וגם לא פרחים. שנובלים.

      אני קונה לי פרחים במקום :))


      קצת מצטערת שלא שמרתי ג'ולות שוות מאז,


      ....

        17/1/12 12:54:
      כאבן שאין לה הופכין
        17/1/12 12:51:
      איך שכחתי כלב וחתול בחמש אבנים לא שם אבנים על מצבות ולא מבין למה אחרים שמים
        17/1/12 12:51:

      צטט: liat62 2012-01-17 12:47:51

      אהבתי...מאוד

       

      תודה ליאת.

      זה עושה לי כל פעם לא פשוט.

      ופותח שם שאלות עם חצאי-תשובות.

      מחדש,

        17/1/12 12:47:
      אהבתי...מאוד

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      face
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין