0
הופכים והופכים ומתהפכים
אורי: (מנעים) בוקר, בוקר... בני: מה העליזות הזו? איזה בוקר עליך? עכשיו ערב. אורי: איזה אף ארוך, מה אתה כזה רציני. בני: ומדוע לא? אורי: עזוב, עזוב... שמע, הייתי אתמול בפתיחה, ומה זה התרשמתי ו... בני: של מי? אורי: סבלנות... בני: אל תלמד אותי, טוב?... של מי... אורי: וואו איזה עצבים... מי עקצה אותך?... נו, הפתיחה של גילה... בני: ואיך היה?... אורי: אז תאר לך, היו שם, אתה יודע, כל ה... בני: ממש לא מעניין אותי. תגיד, איך היו העבודות? אורי: הבחורה השקיעה את כל הפוטנציאל שלה, אבל... בני: כן, אני מכיר את העבודות שלה . לדעתי הן... אורי: נו, נו...מהטון שלך לא ניראה לי ש... טוב, גם אני חושב כך...עבודות די... בני: גם אתה לא בדיוק נחרץ... נו, תשמיע כבר משהו חכם... אורי: מה להשמיע, הרי חרצת כבר את הדין...אה, הבעת פניך אומרת אחרת, אז אולי לא... בני: אם להתייחס לכמה עבודות שלה, הרי הקווים הרכים והמעוגלים מדברים... אורי: נו, סוף סוף... ומה הם אומרים? בני: והראשים המוטים הצידה כאילו אומרים... אורי: נו, נו, דווקא עליהם רציתי לדבר איתך, אז מה עם ההטייה הזאת, נכון שהיא... בני: היא בהחלט ... אורי: (צוחק) תגיד לי, לא ניראה לך שאנחנו משוחחים על ריק? בני: מה אתה מתפקע שם מצחוק...עוד תדביק אותי... השניים מתגלגלים מצחוק... אורי: (חוזר ומרצין) נו, טוב, אז רציתי רק לומר לך שדעתך התקבלה עלי. בני: איזו דעה ואיזה נעליים? לא הבעתי שום דעה. אורי: בקיצור, תחליט כבר , האם עבודותיה של גילה מוצאות חן בעיניך, כן או לא?... בעצם, עכשיו לאחר שיחתנו אני מתחיל לפקפק ביכולתה. חשבתי קודם ש...אבל עכשיו בהחלט אינני בטוח.. בני: ואני, עכשיו לאחר השיחה בינינו ולאחר שהתמונות חזרו והצטיירו בדמיוני אני דווקא די משוכנע שצפוי לה עתיד כלשהו... נו, טוב, בוא ניכנס לשיעור.
|