זה לא קורה הרבה שמצליחים לקנות חברה במיליארדי דולרים ומוכרים אותה זמן קצר לאחר מכן ברווח משמעותי. סקייפ היא אחד המקרים האלה.

סקייפ, המספקת שירותי שיחות באמצעות האינטרנט, הוקמה על ידי ניקלאס זנסטרום ויאנוס פריס הדני והושקה באוגוסט 2003. ב-2005 איביי רכשה את סקייפ תמורת 2.6 מיליארד דולר ובספטמבר 2009, אחרי שלא הצליחה לפתח אותה, מכרה אותה לקבוצת משקיעים בראשות מארק אנדריסן ובן הורוביץ לפי שווי קצת יותר גבוה, 2.75 מיליארד דולר.

ההפתעה הגיעה במאי 2011, כשמיקרוסופט הודיעה שתרכוש את סקייפ תמורת 8.5 מיליארד דולר במזומן. המחיר הזה מייצג לא רק תשואה של פי שלושה על הכסף בתוך פחות משנתיים כי אם רווח ממשי של כמעט 6 מיליארד דולר.

אנדריסן והורוביץ, וגם מיקרוסופט כמובן, השקיעו בסקייפ בגלל יכולתה להוות תחליף זול, זמין ואמין לשוק ענק – בעיקר שוק התקשורת הקולית. עד לפני חמש שנים, השוק הזה התמקד בעיקר במחשבים שולחניים ולפטופים, אבל עם הגדלת השימוש בטלפונים חכמים נקודות החיבור של סקייפ למאות מיליוני לקוחות גדלו בצורה משמעותית.

תת-השוק הראשון שסקייפ מתאימה לו כמובן הוא השיחות ארוכות-הטווח והבינלאומיות, שכן אלה השיחות שעלותן היא הגבוהה ביותר.

נתונים עדכניים של TeleGeography מראים בצורה מאוד ברורה כיצד סקייפ הורסת את הביזנס של חברות הטלקום המסורתיות. על פי הנתונים האלה, במשך שנים, קצב הצמיחה השנתי של דקות השיחה בשיחות ארוכות-טווח אצל המפעילות המסורתיות בארה"ב נע סביב 13%.

קצב הצמיחה הכולל במספר דקות השיחה עדיין נע סביב הרמות האלה, אבל בעוד שעד לפני כשלוש שנים רק המפעילות המסורתיות נהנו ממנו, עתה הן נשארו עם 4% ואילו רוב הצמיחה עבר לספקיות האלטרנטיביות – וסקייפ בראשן.

בעתיד יקרו כנראה שני דברים. הראשון הוא שהחברות המסורתיות ימשיכו לאבד שיעורי צמיחה לטובת סקייפ וחברותיה. השני הוא שהירידה במחיר תגרום לעלייה במספר הכולל של דקות – ושם הספקיות האינטרנטיות יהיו היחידות שייהנו ממנו.

ענף נוסף העובר תהליך דומה הוא מוסיקה – הפורמטים הדיגיטליים מחליפים את הפורמטים הפיסיים. כמו בשיחות קוליות, גם כאן מה שמאיץ את התהליך הוא עלייתם של הטלפונים החכמים – גם מכיוון שהם מאפשרים למשתמשים לקחת את המוסיקה איתם וגם מכיוון שהם מאפשרים לרכוש מוסיקה בקלות.

וגם כאן למספרים יש משהו פסקני מאוד לומר. על פי נתוני נילסן ו-Billboard המסכמים את ענף המוסיקה בארה"ב, 2011 היתה השנה הראשונה מאז 2004 שבה המכירות של אלבומים רשמו צמיחה חיובית, אבל לא מספיק כדי לחמוק מנקודת ציון היסטורית: 2011 היתה גם השנה הראשונה שבה סך המכירות של מוסיקה דיגיטלית היו גדולות יותר מאלה של מוסיקה בדיסקים.

לא מדובר כמובן באירועים מקריים או כאלה שאין קשר ביניהם: התהליכים שהניעו אותם הם גם אלה שגרמו לכך שהמכירות של מצלמות דיגיטליות עלו על אלה של מצלמות עם סרטי צילום, שהמכירות של ספרים דיגיטליים עברו את המכירות של ספרים בכריכה רכה או קשה, שרשתות למכירת ספרים והשכרת סרטים קרסו ושקודאק עומדת בפני פשיטת רגל – תהליכים שקשה היה לדמיין לפני עשור.