הבנק הגיש תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המשיב וחברה שבבעלותו על יתרת חוב בחשבון החברה בסך של 211,000 ש"ח. בבקשת רשות להתגונן טען המשיב  כי הונה ע"י שותפו וכי החוב נוצר כתוצאה מזיוף שיקים של החברה בלא ידיעתו.

נפסק

ככלל, במקרה של פרעון שיק שחתימת המושך זוייפה עליו, או שהחתימה עליו אינה בהרשאה, אין המשיב יכול, בתור תאגיד בנקאי, לחייב את החשבון של הלקוח בסכום הנקוב בשיק שנפרע. חובתו החוזית של הבנק היא לא לכבד הוראות תשלום של הלקוח ושל אלו אשר הורשאו לתת אותן, ועל כן שיק אשר הוצג לפרעון ונפרע בנסיבות אחרות, אינו מעביר ואינו מציג את רצונו של הלקוח.

חריג לכלל זה קיים כאשר הלקוח מנוע מלטעון כי אין זו חתימתו, או במקרה שהוא מאשר תשלומים שעשה הבנק, או כאשר הלקוח מאמץ חתימה שאינה חתימתו האמיתית. הפעלת מבחן המניעות כרוך בקיומם של כמה יסודות ועל בתי המשפט להקפיד ולדרוש הוכחה משכנעת כי אומנם יסודות אלה מתקיימים. בנסיבות אלו מן הראוי כי בית המשפט יבחן את התננהגות הצדדים ולפיכך יש מקום ליתן רשות להתגונן.

המשיב הגיש תביעה משפטית נגד המבקשים ע"ס 210,955 ש"ח בהליך שך סדר דין מקוצר והמבקשים הגישו בקשה זו למתן רשות להתגונן בפני התביעה הנ"ל.

המבקשת מסעיף 1 חברת י.א. אמיר- פרטיס בע"מ חברה מוגבלת במניות, רשומה כדין בישראל ואילו המבקש מסעיף 2 הינו בעל כל המניות במבקשת.

בתאריך 2/11/01 המבקשת חתמה אצל המשיב על בקשה לפתיחת חשבון ובעקבות כךהמשיב פתח עבור המבקשת חשבון אצלו . על פי מסמכי פתיחת חשבון, החתימה שמחוייבת את המבקשת מורכבת מחותמת המבקשת בצירוף חתימת המבקש כדוגמת החתימה המופיעה על טופס פתיחת חשבון.

בתאריך 5/11/01 המבקש חתם על כתב ערבות מתמדת ובלתי מוגבלת בסכום אשר לפיו הוא ערב כלפי המשיב לכל התחייבויותיו של המבקשת. המשיב טען בתביעתו כי בתאריך 27/11/01 הוא הלווה למבקשת סך של 60,000 ש"ח וכי יתרת ההלוואה נכון ליום 25/6/02 מסתכמת בסך 55,553 ש"ח וכי יתרת החוב בחשבון העו"ש נכון אותו יום הינה 155,402 ש"ח ובסה"כ הגיע למשיב מהמבקשים סך של 210,955 ש"ח.

בישיבת בית המשפט מיום 13/1/03 המבקש הצהיר בפני כי היתרות, כפי שהן מופיעות באותו יום בחשבון, הינן נכונות בכפוף לטענות שנטענו על ידיו בבקשה.

המבקש נחקר בקצרה על תצהירו והוחלט על הגשת סיכומים מטעם הצדדים.

להלן עיקר הטענות של המבקשים:

המבקש הקים את המבקשת כבסיס משותף עם אדם בשם אסעד אמארה אשר היה מקצועי בתחום חלקי חילוף עם מוניטין רב.

כביטחון ועד אשר ישקיע אסעד את כספו כשותף לעסק. המבקש החזיק בכל המיות ובזכות החתימה הבלעדית בחשבונות הבנק של המבקשת.

העבודה בעסק החדש התחלקה בין המבקש שהיה אחראי על המחסן ואסעד אשר היה אחראי על כל הניהול הכרוך בעסק.

בניהול העסק, אסעד רכש מלאי גדול, אולם הוא לא השקיע את חלקו בעסק והתנהגותו הנ,ל של אסעד לא עוררה במבקש חשדות כלשהם מאחר והוא הבחין שהמלאי בעסק הולך וגדל.

בחודש 1.02 אסעד הביא קרוב משפחה בשם מוחמד אמארה משקיע המעוניין לרכוש את חלקו של המבקש בעסק ואסעד ומוחמד אף הקימו חברה חדשה בשם דומה לשם המבקשת. מאז הופעת מוחמד בתמונה, המבקש התחיל לקחת חלק פחות פעיל בענייני המבקשת.

בסופו של דבר, הסכם עם מוחמד לא נחתם ובנתיים חשבון המבקשת אצל המשיב הסתבך והמשיב הודיע למבקש על החזרת שיקים ולאחר חקירה שנעשתה ע"י המבקש, הוברר לו, לתדהמתו, שאסעד רימה אותו, גנב שיקים וחילק כספים לגורמים לא ידועים.

המבקש טען כי הכספים הוצאו מחשבון המבקשת על סמך שיקים מזוייפים בתקופה שבין חודש 11/01 ועד לחודש 4.02 כשנודע למבקש לראשונה על זיוף חתימת המבקשת ע"י אסעד.

לעומת טענו בבקשתם שהמשיב פעל בחשבון בניגוד להסכם פתיחת החשבון וכי פקידי הבנק פעלו ברשלנות בכך זיהו את החתימות המופיעות של השיקים של המבקשת אשר זוייפו ע"י אסעד.

לעומת טענות המבקשים, המשיב טוען כדלקמן:

שתיקת המבקשים כשנודע להם על הזיוף מונעת מהם לטעון שהם לא הסכימו למעשי הזיוף.

המשיב טוען כי השיק מסעיף 8 נחתם ע"י המורשים ועם חתימתו, המבקשים היו צריכים לדעת ששיקים 1-7 זוייפו.

כמו כן, מסעיף 43 נמסר לפקודת המבקש עבור משכורת וקדמו לשיק הנ"ל שיקים מזוייפים, לטענת המשיב.

ככלל, במקרה שבפנינו היא שהמשיב כיבד שיקים אשר נמשכו על חשבון המבקשת על אף החתימות אשר הופיעו על השיקים הנ"ל.

על מנת להפעיל מבחן המניעות, בית המשפט ישים דגש מיוחד בהערכת התנהגותו של הלקוח בניהול החשבון ובמקביל יש להעריך הערכה דומה של התנהגות הבנק, אם כי בהלכת שטראובר שצוטטה ע"י ב"כ המשיב, הדגש הושם על הערכת התנהגות הלקוח.

במקרה שבפנינו יש צורך שבית המשפט יבחן את הנתהגותם של המבקשים ואת התנהגותו של הבנק את איכות הזיוף.

בשלב של הדיון בבקשה למן רשות, אין מקום לבחון התנהגות הצדדים ואיכות הזיוף ומן הראוי שעניין זה יוכרע ע"י בית המשפט אשר ידון בתיק העיקרי.

לאור האמור לעיל, ניתנת למבקשים רשות להתגונן בפני התביעה.

מאת ניהול ובקרה פיננסי / יאן קליימן