האדם שעבר ליד הבית,   שמע, האזין, וחלחלה אחזה בו למישמע הקול,    שערותיו של האיש הזה   ,סמרו, וקולו רעד  כשאצבעותיו לחצו על  המיספר   המבוקש.מהצד השני של קו הטילפון,  ענה השוטר, ועל אף דבריו של האדם הזה, השוטר ניסה להרגיעו, מברר5, את מיספר הבית והרחוב בו שמע האיש הזה, את צעקותיה של הילדה   הצווחת, "הצילו, ברור היה כי דבר מה נורא, מתרחש כאן, מעבר לדלתות הסגורות, וקולה הנואש של הילדה המשיך  להדהד באוזניו  של האיש הזה  שעכשיו כבר חיכה לנו , לשוטרים   ,שנסענו באותו זמן  במהירות צופרים ו משמיעים צפירות זהירות לנהגים בכביש שפינו לנו את הדרך, ודי מהר הגענו לבית האמור. לא היה צריך להרבות במילים, כי גם אנחנו שמענו, את הקול  הזועק הצילו", ןדהרנו במדרגות עד לקומה השלישית משם בבירור שמענו  את הקול. מי יודע למה הילדה צווחה כך. האפשרויות, היו לכל בסיבות והכיונים, כלאמר אולי זר מאיים עליה, בתוך הבית, או וזה קורה, אולי אחד ההורים והיא מחכה לעזרה שתבוא להצילה יש מאין. או, מי יודע, יתכן, וניפגעה  מדבר מה בתוך הבית, כמים חמים, כל ניחוש,  טוב כרעהו. עכשיו עמדנו ממש מול  הדלת וניסינו  לפתוח אותה,  אך ללא הצלחה.  ועכשיו גם,   זהו. הרעש הנורא, הצוחות הצילו, מהילדה האלמונית, פסקו באחת. הכנסתי  ידי לכיס, בתנועה חדה ומהירה שלא לאבד אפילו רגע נוסף.  הוצאתי אותו מהכיס,  שלפתי אותו ,את המפתח, זה מפתח  שעשוי כך שניתן לפתוח בו כימעט כל דלת.  וניכנסנו אני וחברי הבלש השני  לתוך הדירה החשוכה. הדממה, ממש "זעקה" באוזנינו, וחיפשנו בכל פינה  מאירים בפנס אחר הילדה שצווחה אך זמן קצר  קודם לכן.  ולא ראינו כלום, שום דבר. המשכנו בשיא המהירות, לדלת הסגורה    השניה שהתגלתה לעיננו. וכאן ראינו את הדבר מבלי יכולת להחמיץ אותו. תחילה עוד העידו פנינו בנו  כי אנחנו לא מאמינים לאשר אנחנו רואים אך במישנהו, פרצנו בצחוק אדיר. עכשיו זהינו את הגורם לכל המהומה  שגרם לעובר אורח להזעיק משטרה,  ולהפחיד כל כך בצוחותיו המדהימות הדומות להפליא לקולה של ילדה. התוכי, הביט בנו במבט תמים למדי, ואז שב ופרץ בצרחות הזועה הצילו"  .וכל המוסיף גורע וכאן מסתים לו להיום סיפורי.