יש ארגוני גברים שכבר צועקים שנים איך בגירושין נותנים את המשמורת לילדים אוטומטית לאמהות. אז ישבה ועדה והוציאה מסקנה מרעננת- אין יותר ילדים אוטומט לאמא. משמורת גם לאבא לפי כל מקרה לגופו.

היה צפוי שישמחו? איפה. עכשיו צועקים על זה שזה יפגע להם ביכולת להשתכר ואיך הם ישלמו את המזונות המפלצתיים שבתימ"ש מחייבים אותם.

לרגל האירוע החגיגי עיתון גלובס יצא עם כתבה על אב תאורטי שמשתכר עשירייה וביה"מש משאיר אותו עם 4000 לחודש כשאשתו משתכרת 7000 ועכשיו הוא גם יצטרך לבקש מהמעביד שישחרר אותו בשעה שלוש כדי להיות עם ילדיו, ואיך זה יסתיים כולנו מנחשים- כנראה שגם יפטרו אותו.

כל העניין הזה של אבות שמשלמים לכאורה מזונות עתק כדי שהאמהות תחגוגנה על חשבונם כל כך מנותק מהמציאות, אבל איכשהו, משום מה, זה הכוון שמוזן בתקשורת כבר שנים, ובאין קונטרה- זה מה שנקבע בתודעה הציבורית.

כיוון שגם הנושא של משמורת משותפת גולש באופן חד צדדי לעלויות הכספיות ושוב כמה מסכנים האבות, הנה כמה דוגמאות ל"חגיגות". מקרי לחלוטין שלושה חודשים אחרונים מבתיהמ"ש-

אב שמשתכר 18,000 ואם שמשתכרת 10,000 שלושה ילדים ביחד- מזונות 8000 כולל. הוא לבד נשאר עם עשיריה היא +3 ילדים 18,000. מי חי יותר טוב?

האב 15000 נטו האם 4500 נטו. ילד אחד 2000. הוא נשאר עם 13,000. היא+ ילד 6500. מי חי יותר טוב?

האב  43000 נטו. האם 12000 נטו. שלושה ילדים לכולם 10500 כולל. הוא נשאר עם 32500. היא+ 3 ילדים 22500. מי חי יותר טוב?

האב 6000 האם 4500. ילד אחד מזונות 1700 כולל. הוא נשאר עם 4300. היא + ילד 6200. ברור ששניהם מסכנים אבל יחסית מצבו לא גרוע מזה של ילדו והאם..

למה אף פעם לא נתקלתי בכתבה שמספרת את סיפורן של הנשים האלה? ואלה באמת לא הסיפורים הקשים.