הרבה פעמים אנשים מגדירים את עצמם לפי העיסוק שלהם. כאילו העיסוק הוא שמביא את הערך לאדם. אנחנו כל הזמן שומעים את השאלה "מה היא עושה?" כשבעצם הכוונה היא ללמוד על הערך שלה, או שלו.
מה זה אומר, בעצם? אם מישהו הוא עורך-דין, מה זה אומר עליו כאדם? הרי ברור שאם הוא עו"ד המתמחה התיקי גירושין זה שונה מהותית ממי שעובד בעמותה למען לקויי למידה.
אז מה המדד לערך של העבודה שלנו? הכסף? יתכן, שכן ידוע שהכסף שאנחנו מקבלים משקף באופן כלשהו את הערך אותו אנחנו מביאים בעבודתינו. לכן דוגמנית יכולה להרוויח הרבה יותר ממורה. הערך הכלכלי שהיא מביאה נתפס כגבוה יותר מהערך שמביא מורה. אני לא יודע מה אתם חושבים על זה ואני ממש לא מזלזל בדוגמניות (להיפך! אני מאוד אוהב דוגמניות), אבל זה לא משקף את התרומה של המורים לקהילה.
עוד מדד שעלה בראשי זה מדד ההשפעה - כמה השפעה יש לכם על חייהם של אנשים אחרים. הכוונה שלי היא בהשפעה חיובית - לשיפור חייהם לטובה. במובן הזה, אפשר להתבונן בדוגמאות הקודמות במבט חדש - כמה השפעה לטובה יש לדוגמנית או למורה? לעו"ד? כמובן, ההגדרה הזו מאוד "רכה" - איך בוחנים את מעגל ההשפעה? את ההשפעה עצמה? איך בוחנים את השפעתם של פקידי ציבור?
לי נראה שיש צורך בשיקלול יותר ממדד אחד לבחינת העבודה. מדד ההשפעה, בעיני, תופס מקום של כבוד, לא במקום, ליד מדד הענין, ההכנסה ויחס הזמן / ההכנסה מה אתם אומרים?
---
כשאני בוחן את הקריירה שלי, ב- 20 שנותי בהי-טק השפעתי על חוג יחסית מצומצם של אנשים - הייתי אומר עשרות אנשים. היום, אני תומך באלפים. אותי זה מרגש.
|
דריה 123
בתגובה על מתכרבלים
תגובות (40)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שמחתי לביקור ולתגובה המפרגנת.
תודה לך!
אכן, אנחנו הוויה אינסופית בתחפושת יצור סופי (אדם)...
הרי אנו בוחרים את התחפושת שלנו, כן? אז מה מונע מאתנו לבחור את תחפושת כזו, המשקפת אותנו?
זה ממש מתאים לפורים..
יש אנשים שקשה להם
להבחין בין התחפושת לאדם.
(התחפושת = דברים שאנשים לובשים או עושים= סוג של מעטה חיצוני...)
ויש אנשים שמגיבים לתחפושת שהם רואים (או שומעים)
במקום לאדם שבפנים.
(כי זה נוח להם או מתאים לתחפושת האישית שלהם ).
הממממ..
אכן, אין להגדיר עפ"י עיסוקו...
אני מאמין שאדם ראוי לעבוד בעבודה שהוא אוהב וגם להרוויח טוב!
השרדות זה בסדר, לחיות בשפע זה ממש מעולה :)
דעתי בעניין שאין להגדיר אדם עפ"י עיסוקו .
ומה אם אדם עוסק במה שהוא עוסק כי הוא במקרה התגלגל לתחום ונשאר בו כי הוא צריך לשרוד ולהתפרנס ? או כי זו ברירת המחדל שלו ולא יכל להיות יותר מידי בררן כחיפש במה לעסוק? כי היה חייב לעבוד.
המהות של אדם מורכבת מהמון דברים והטייטל של במה אתה עוסק ,מקטלג אותך "כמוצלח ומצליח" בחייך, לא חביב עלי כלל .
יש לי חבר טוב שהוא נגר והאיש אומן בכל רמח אבריו- אז מה זה שהוא נגר בלי תארים מעיד עליו כאדם שריק מתוכן, נהפוך הוא ובגדול , מה שמחזירו אותי לטענה שלי בראשית דברי.
הכי חשוב זה שאדם קם שמח בבוקר ורוצה ללכת למקום בו הוא עובד וחש סיפוק בעשייה שלו וקוצר פירות.
רב האנשים לא עוסקים במה שהם באמת רוצים מהמון סיבות.
הי שחר,
אני מסכים אתך לגמרי. בדיוק בגלל זה אני רואה את ילדי כהישג... ואתה לא חשבת על זה.
הרי אתה ואני יותר דומים משונים. זה נקודת המבט שיוצרת את הפרטי.
תודה על השיתוף!
אופס! להגדיר את ילדי כהישג?
אפע'ם לא חשבתי על ילדי כהישגי למרות שאני מאוד אוהב ומעריך אותם. ראשית אם לדייק אז חצי הישג (נו, גם אשתי פה בסיפור) שנית אם לשפוט לפי שעות החיכוך שהיו לי אתם לעומת אשתי אז זה רבע הישג.
אני בכלל חושב שהישג זה משהו יחסי ואישי לאחד השגת כסף זה הישג לשני פתרון בעיה במתמטיקה זה הישג ולשלישי עזרה לאחר זה הישג. אני מסתכל על הסיפוק העצמי וההנאה מהעיסוק.
כוכבית
גם אותי זה מפתיע כל פעם מחדש שאנשים מגדירים עצמם דרך עבודתם. אני זוכר ראיונות עבודה בהם שאלו אותי "באיזה הישג אתה הכי גאה?" תמיד עניתי "בילדי"
העבודה שלי באופן חד משמעי לא מספקת לי משמעות לחיים.
היא מקור פרנסה בלבד. אני לא משתעממת, ולא סובלת, אבל כמו שאמרתי, פרנסה בלבד.
את המשמעות והתוכן אני מקבלת בחוץ.
לא כ"כ אוהבת את העובדה שרוב האנשים כאשר נשאלים על עצמם, מתארים את העבודה ופוסחים על תחביבים, אהבות ושאר הדברים הטובים שיש לעולם להציע לנו.
יקירי,
מה אומר?
תודה לך על הכנות ועל הפרגון.
חברים כמותך, מחמם את הלב (בחוץ יורד שלג)
הלכתי, איתרתי, קראתי.
סיפור יפה.
אבל נניח שאלך לפי המשל שלך
הפתרון של לזרוק כוכב כוכב לים
הוא לא מוסרי למישהו שיכול לפתור
את בעיית כל כוכבי הים במכה.
עכשיו, אני לא הופך אותך לאל גור
אבל יש לך יכולות
למשל, היזמות של חברך מסאפ,
אם אכן לא עורבא פרחא
זה דבר מעניין ...
אבי,
מכיר את הסיפור על כוכבי הים?
ככה אני מרגיש
יעל,
תודה על הביקור והפרגון!
אכן, אני מרגיש מבורך. אני עכשיו בניו יורק אצל שותפים שלי... קשה לי לתאר את החוויות שאני עובר כאן.
מסכים אתך לגבי המורים והעובדים הסוציאלים - גם חינוך מיוחד, אחיות בבתי"ח ועוד ועוד...
זה הכל מנקודת מבטי הצרה, לי כואב שבעלי התפקידים האלו משתכרים כ"כ מעט יחסית להשקעה שלהם
היי אורן, הפוסט שלך נוגע (ריפרוף אך בהחלט מורגש !) בנקודות רבות וחשובות
- לפחות בעיני. כיצד אנו "מודדים" או מעריכים אדם אחר או במידה רבה שופטים
אותו על-סמך עבודתו...- ויתכן כאן כל- כך הרבה זיוף, מסכות, בעיקר של מי, ששופטים
אדם אחר, בהתאם לגובה המשכורת שלו.
במדינה מתוקנת, מורים היו צריכים להיות בין מקבלי השכר וההערכה הגבוהים ביותר !!!!
לצערי, אין זה כך ותראה את הזיקה ושאלת הביצה והתרנגולת....
אגב, אין לי כל בעיה אם דוגמנית משתכרת סכומים גבוהים ביותר, בעיקר אם יש מי שמוכן
לשלם ומאמין, ביכולתה להעלות את מכירותיו. כן קשה לי, עם כך שבדרך כלל היא גם
זוכה להערכה או הערצה או שנייהם גם יחד, הרבה יותר ממורה או עובד/ת סוציאלי/ת
או כל מקצוע אחר, הנושא פניו למען האחר ועוסק בעשייה, שהיא משמעותית ובעלת
ערך. ערך שאינו נמדד בגובה השכר.
ערך ומשמעות אמיתית ומכאן גם תחושת סיפוק, יכולה להגיע מעיסוק שהוא בעל ערך
חברתי, עשייה למען אנשים, חיות, טבע, סביבה. עשייה, הנושאת עמה תרומה ובהחלט
בעלת השפעה, לטובת ולמען האחר/ים.
אשרייך, שבחרת לעשות תפנית ולהשפיע לטובה - זכית !
מאחלת לך המשך עשייה משמעותית ובעלת ערך,
יעל.
כן, הפכת
את העולם שלך.
אני מדבר על
העולם הגדול.
ת'יודע משהו?
בעצם הפכתי אותו :)
אבל, חמוד, מה שמתאים לך.
אוהב אותך גם ככה.
אורן,
אתה אומר לי שלם ומחובר, תורם, גדל ומתפתח. ואני אומר שאתה יכול
לפוכתעולםלפוכתעולםלפוכתעולםלפוכתעולםלפוכתעולםלפוכתעולם
לפוכתעולםלפוכתעולםלפוכתעולםלפוכתעולםלפוכתעולםלפוכתעולם
לפוכתעולםלפוכתעולםלפוכתעולםלפוכתעולםלפוכתעולםלפוכתעולם
לפוכתעולםלפוכתעולםלפוכתעולםלפוכתעולםלפוכתעולםלפוכתעולם
לפוכתעולםלפוכתעולםלפוכתעולםלפוכתעולםלפוכתעולםלפוכתעולם
לפוכתעולםלפוכתעולםלפוכתעולםלפוכתעולםלפוכתעולםלפוכתעולם
ג'ים רון אומר שהנתינה יותר חשובה מהקבלה, כי הנתינה מתחילה את תהליך הקבלה.
בעיסוק שלך יש הרבה נתינה... סחתיין עליך!
אבי,
תודה על הפרגון.
אני מעריך את דעתך ומקבל את זה שנקודות המבט שלנו שונות. איך אומרים? דברים שרואים מכאן לא רואים משם. בהחלט יתכן ואני עיוור כרגע לפוטנציאל שיש לי בתחום ההי-טק.
אני מאוד שלם מאוד מחובר לעיסוק הנוכחי שלי. אני מרגיש שאני תורם להרבה אנשים, אני גדל ומתפתח באופן אישי ושותף בצמיחתם של רבים. במובן מסוים, אני רואה בעיסוק הנוכחי שלי המשך ישיר של מה שהיה חשוב לי בהי-טק.
אתה יודע, הרבה פעמים אנחנו רואים את העולם דרך החור שבגרוש שלנו...
צטער, אורן, אתה לא בכיוון.
הנקודה המשמעותית היא
כשהיית בהיי-טק יכולת להפוך את העולם.
יש מעט מאוד אנשים אחרים שהייתי אומר להם את זה.
לא עשית את זה, אבל - להערכתי - יכולת.
לתמוך באלפי אנשים לא משתווה לזה.
אכן סיפור מענין כולנו מכירים מקרים דומים... הבגד אינו עושה את האדם, בהחלט יכול לשנות את ההתיחסות של הסביבה...
סיפור קטן
יום אחד נכנס גבר לחנות שעבדתי פעם
לבוש בג'ינס וחולצת טריקו
הוא חיפש לאישתו מתנה
הבוסית שלי בזמנו לא ממש "התלהבה"
התיחסה אליו באדישות
אחרי כמה ימים הוא הגיע עם אישתו להחליף את המתנה
והפעם היה לבוש במדי צבא עם דרגות מכאן ועד...
ראיתי את הבוסית שלי מקרקרת סביבו
מדברת פתאום ברכות..
התביישתי...בשבילה
איך היא שינתה את התנהגותה רק כי היה "עטור דרגות"
צחקתי לעצמי...
וככה זה
אנשים נמדדים לפחות בהתחלה
לפי ה"מעמד" שלהם...
וחבל
אמת כתבת...
פוסט מעניין, אני רוצה לענות כל מיני דברים עכשיו
שעולים לי להכרה (או לאינסטנט) מהקריאה..
אבל האמת?
נראה לי שאני אלך להרהר בזה קצת..
תודה
הכוונה שלי הייתה שנתינה היא דבר לא מדיד
ואולי אפילו טוב שכך כדי שלא נתחיל להתחשבן
בעניינים של הלב. ללא הלב אין לנתינה משמעות.
מקווה שהפעם קלעתי.
אז מה 20 שנה?
לי לקח 8! חח..
סחטיין גבר (good move, wise choice)
באשר לפוסט... אני למדתי שאי אפשר ללמד את זה
רק להוות דוגמא ואת זה אתה עושה טוב, במיוחד לילדים (חמודים ד"א)
see-ya around...
שריתה,
אני מאמין גדול שכשאנו עוסקים במשהו ראוי שיהיה לנו תגמול נאות (לאו דווקא כספי). כך שנראה לי שאנו מסכימים ואני מקבל את הערתך הנכונה!
לגבי שאלתך - קשה לי עם שאלות מופשטות, האם את יכולה להביא דוגמאות?
תודה (:
היי אורן,
אתה אוהב מאוד דוגמניות?
:)
אני סבורה שאפשר להשפיע על אנשים רבים גם בדרכים שאינן לשם פרנסה.
כך שכל המדדים על "ערכנו" מתרחבים.
חובב דוגמנית?
ואני חשבתי שנשים מלאות וסקסיות יותר חביבות עליך.
...
החשוב מכל הוא, שכל אדם ירגיש שהוא במקום הכי נכון שלו בעבודתו, שירגיש שהוא נותן את המקסימום המנטאלי שבו למען אחרים.
ברגע בו הריקנות מגיחה, מגיעה העת לומר שלום.
ככה, בכל אופן, אני פועלת.
המשך בתובנותיך.
וקבל ממני כוכב-על.
מסכים עם מה שכתבת.
אני חושב שאחת הדרכים שלי לבטא את עצמי היא דרך העיסוק שלי. רוב בני האדם משקיעים שעות רבות בעיסוקם.
הי טלוש.
הגבתי לפוסט שלך. תודה על התגובה
לי אין שום ערך למהו עיסוקו של אדם.
בעיניי עיסוקי לא מגדיר אותי כלל וגם לא את האחרים בסביבתי.
פגשתי מספיק אנשים עם תארים, עבודות זוהרות ועיסוקים ש"נחשבים"
שחוץ משהיו טובים במקצועם בכל השאר הם היו בורים.
קודם כל תהיה בן אדם, זה הפרמטר שהכי חשוב ולא משנה לי מה אתה עושה.
כמה שהייתי צריכה את הפוסט הזה היום........
הנה, כאן http://cafe.themarker.com/view.php?t=249992
תודה שהזכרת לי. לכולנו. מה חשוב באמת.