יריית הפתיחה של מערכת הבחירות הבאה שירה יאיר לפיד בשבוע שעבר, השפיעה ומשפיעה על כל המערכת הפוליטית, ולא רק על ישראל כץ. היא משפיעה בכנסת, בתקשורת, בהתבטאויות של הח״כים, בהתנהגות ובהתנהלות בכל מקום. זאת למרות שאף אחד לא יכול לומר בוודאות מתי יתקיימו הבחירות לכנסת ה־19.

בקדימה הולכות להיות סוף סוף פריימריס. לאחר שמ־ חנות מופז ולבני הקיזו זה את דמו של זה במשך שבועות ארוכים, לבני נכנעה והודיעה על הסכמתה לקיים בקרוב פריימריס על ראשות המפלגה.

עד לא מכבר נדמה היה ששאול מופז מוביל בהת־ מודדות מול לבני, וזו הסיבה שלבני חששה להקדים את הפריימריס. כעת, לאחר שלזירה נכנס באופן רשמי גורם חדש העונה לשם יאיר לפיד, יחסי הכוחות השתנו, ומאזני המשקל כבר לא ממש מטים את הכף לטובתו של מופז.

גם הסקרים הלא מחמיאים, בלשון המעטה, שהיו לקדימה בשבוע שעבר, במקרה שמופז יעמוד בראש המפלגה, הרחיקו את מופז ממטרתו. חלק מהסקרים אף העניקו לקדימה בראשות מופז 6 מנדטים בלבד, ואין כל ספק שחבר קדימה שראה סקר כזה, כבר לא יצביע למופז בפריימריס.

מלבד שיקולי פריימריס וההשפלה שספג בסקרים, קשה מאד להסביר את התנהגותו והתפרצותו של מופז בוועדת החוץ והביטחון, כאשר כינה את נתניהו ״שקרן״ וטען ש״עשה מעשה נבלה״.

מופז האשים את נתניהו שהנחה את דובריו לשקר בשמו. ואולם, נתניהו ישב ליד מופז לאורך כל ישיבת הוועדה. לא היתה לו שום אפשרות להנחות את דובריו מבלי שמופז ישים לב לכך, וגם לא נטען ששלח להם פתק. אז כיצד טוען מופז שנתניהו פעל נגדו במכוון והוציא דיבתו רעה בתקשורת? הרי הוא ראה במו עיניו שאין הדבר כך.

אולם כאשר שיקולי פריימריס על השולחן, העיניים לא רואות דבר, האוזניים אינן שומעות והאף אינו מריח כלום. רק פריימריס. וכדי לנסות ולזכות בחשיפה תקשורתית שאולי תעניק כמה נקודות זכות בקרב מתפקדי ״קדימה״ השונאים את נתניהו, כל הדרכים והאמצעים כשרים. גם התפרצות עד איבוד עשתונות לחלוטין.

ואולם, בכנסת העריכו שמופז דווקא נפגע מהתנהגותו. ציבור מתפקדי ״קדימה״ נהנה אומנם בכל עת אשר חובטים ומכים בראש הממשלה, אולם אין לו שום רצון לראות בראש המפלגה אדם שאינו שולט בעצביו וביצריו ומאבד את עשתונותיו. כמפלגה גדולה (בקדימה משוכנעים שהירידה בסקרים היא זמנית) שהעומד בראשה יתמודד על ראשות הממשלה, מבינים מתפקדי ״קדימה״ שעליהם להציב בראש דמות מאופקת, שקולה, רגועה, בעלת סבלנות ועצבי ברזל, כזו שיש לה שיקול דעת רחב ולא להיפך. מופז בהתנהגותו השבוע גילם בדיוק את ההיפך מהפרמטרים הנדרשים מראש ממשלה, והרחיק ממנו את אהדת מתפקדי מפלגתו.

הפריימריס שיבש אולי את שיקול הדעת של מופז, כשלעומתו הציבור נחשף דווקא להתנהגות מכובדת ומאופקת של נתניהו מול ההתפרצות הזו כלפיו. נתניהו לא יצא מגדרו למראה התנהגותו של מופז, לא החזיר בצעקות ולא התפרע. בקול שקט הוא ביקש ממופז להירגע, וניסה להסב את תשומת לבו לכך שאיבד את עשתונותיו. אך לשווא. מופז המשיך במופע ההתפרצות אל מול עיניהם הנדהמות של חברי הוועדה, שלא האמינו מה התמודדות פוליטית יכולה לחולל.

היכונו לבחירות אזוריות

שנים רבות מדברים על הצורך בשינוי שיטת הממשל, ובעיקר על שילוב של בחירות אזוריות בבחירות לכנסת. ראש ממשלה בא, ראש ממשלה הולך, קדנציה נוספת חולפת, והדיבורים על בחירות אזוריות נמשכים ונמשכים.

כשהוקמה הממשלה הנוכחית, הקים נתניהו ועדה לבחינת שינויים בשיטת הממשל, בדיוק כמו שעשו קודמיו וקודמי קודמיו. בתחילה עמד בראש הוועדה שר המשפטים יעקב נאמן, וכשלו נמאס החליפו שר התחבורה ישראל כץ. אף אחד לא חשב וגם כעת לא חושב שמשהו רציני ייצא מהוועדה הזו, למעט ישראל כץ המשוכנע שבבחירות הבאות אזרחי מדינת ישראל יצביעו בפעם הראשונה גם בשיטה של בחירות אזוריות.

השבוע, באווירה של הבחירות שהוכרזה משום מה במדינת ישראל בשבוע שעבר על ידי יאיר לפיד ונועם שליט, החליט ישראל כץ להזכיר לעם ישראל את קיומו וקיומה של הוועדה בראשותו. במסיבת עיתונאים שקיים בתל אביב, טען כץ, כי אין לו שום ספק ששיטת הממשל תשונה כבר בבחירות הקרובות.

כץ הכריז, כי שיטת הממשל תשונה בארבעה פרמטרים: אחוז החסימה יגדל; יוגבל מספר השרים וסגניהם בממשלה; יגדל הרוב הדרוש להפלת הממשלה בהצעת אי אמון; שיטת בחירות אזורית תשולב בבחירות הכלליות לכנסת.

כץ טען, כי ״הצורך בשינוי שיטת הממשל אינו נתון למחלוקת, והוא מצוי בשלב היישום. מטרת השינוי של שיטת הממשל אינה הבטחת המשילות למפלגה זו או אחרת, אלא הבטחת משילות יציבה לכל ממשלה באשר היא. על מנת שמדינת ישראל תוכל להתמודד עם האת־ גרים הניצבים בפניה, אנו חייבים ליצור שינויים בשיטת הממשל, כך שיתאפשר לממשלה המכהנת לקבל החלטות משמעותיות וליישמן. כל הפרמטרים המוצעים לשינוי שיטת הממשל יועלו לחקיקה בכנסת זו, על מנת להשפיע כבר על הבחירות הבאות לכנסת״.

כדי לשנות את חוקי הבחירות ושיטת הממשל, יש צורך בהסכמה של כל הסיעות המרכיבות את הקואליציה. כך נקבע בהסכמים הקואליציוניים. התנגדות של סיעה או כמה סיעות לשינוי זה או אחר, ימנע כמובן את ביצוע השי־ נוי. כץ מודע לכך, ולכן למרות נחישותו, הודה שנתניהו, שהוא הרי זה שבסופו של דבר יחליט איזה שינוי יבוצע אם בכלל, אינו מתואם עמו לגבי כל ההצעות וכל הפרמטרים המוצעים אלא רק לחלקם.

בחירות אזוריות משרתות את המפלגות הגדולות ובעיקר את המפלגות החילוניות. לכן אין פלא שהשר כץ והליכוד מעוניינים בקידום שיטת בחירות זו. מי שעשויות מאד להיפגע אלו המפלגות החרדיות ובעיקר ״יהדות התורה״, שמרבית קולותיה מרוכזים באזורים מאד מסויימים, אך לא במידה שתספיק לה כדי לקבל ייצוג דומה למה שהיא מקבל כיום בשיטת הבחירות הארציות היחסיות.

"מדברים אל עצמנו"

פעמים רבות חשים חברי הכנסת מתוסכלים על כך שהם מתריעים פעם אחר פעם בנושא מסויים, אך הממשלה אטומה לכל ההתרעות והאזהרות, אינה שומעת ואינה שמה על לב, והח״כים חשים כמי שמדברים אל עצמם. לרב אורי מקלב, חבר כנסת לא כל כך ותיק עדיין, זה קרה לא מכבר. הרב מקלב, כידוע, עוסק רבות בכנסת בכל נושאי הצרכנות והרווחה, הבעיות של השכבות החלשות, המסכנים והנזקקים, הנכים, ובוודאי משפחות ברוכות ילדים. כך ראינו אותו עוסק ללא הרף בכל הקשור למחירי המים, חשמל, יוקר המחיה וכו׳.

לא מכבר פורסם שחברת החשמל מתכוונת להעלות את מחיר החשמל בעשרות אחוזים. חברי הכנסת, כולל הרב מקלב, נזעקו על כך ובצדק, ובינתיים הגזירה בוטלה, או יותר נכון נדחתה, או עוד יותר נכון חולקה לפרוסות.

כלומר, הוחלט להעלות את מחיר החשמל ב־9 אחוזים בלבד (כאילו שזה לא בעיה משמעותית ולא תקשה על משפחות נזקקות וקשות יום), צעד שאותו כינה הרב מקלב ״הונאה של הציבור״. וכל כך למה? לדברי הרב מקלב, ההחלטה להעלות ב־9 אחוזים את מחיר החשמל אינה נובעת מהתעשתות או פיכחון שתקף את הממשלה ואנשי רשות החשמל. אלא מתרגיל שיווקי בלבד.

בדיון בכנסת בנושא העלאת מחירי החשמל, טען הרב מקלב, כי ״התייקרות מחירי החשמל בתשעה אחוז היא הונאה של הציבור. שהרי מתחילת השנה האחרונה התייקר החשמל ב־24 אחוז״. בהמשך דבריו הסביר, כי ״העלו את זה רק בתשעה אחוז, משום ששר האוצר אמר שאינו רוצה עלייה דו ספרתית, אבל תהיה עלייה כזו בכמה פעימות. כלומר, היום גם באוצר עובדים לפי מעצבי דעת קהל״.

הוא הדגיש כי ״גם אם זה תשעה אחוז וגם אם בסך הכול זה 24 אחוז, הציבור מרגיש את זה. ובעוד כמה חודשים, אחרי עוד תשעה אחוז, ועוד תשעה אחוז, ועוד ועוד, הציבור ירגיש היטב בכיס את מחיר החשמל. וזה הרי לא רק חשמל. ההשלכה של התייקרות מחירי החשמל היא נרחבת ותגרור בעקבותיה ייקור של כלל המוצרים במדינת ישראל. כולם אחרי זה מעלים מחירים ומתאימים את עצמם לעליה הזאת״. הרב מקלב, כדרכו, ניסה לברור את מילותיו בעדינות (וחוץ מזה הוא הרי חלק מן הקואליציה והממשלה), ואמר, כי ״אנחנו מרגישים כאן כמו בממשלת חלם. רוצים לקבוע חינוך חינם לילדים מגיל שלוש, אבל מאיפה יגיע התקציב לזה? מקיצוץ. החשש שלי הוא שכדי לממן את הקיצוצים הללו שוב יהיו עליות מחירים. ושוב הציבור החלש ישלם. הבעיה היא שמשגעים את הציבור, מבלבלים אותו, מסחררים אותו. הציבור לא יודע איך לכלכל את צעדיו. הוא חושב שהוא יחסוך פה או שם, הוא יתנהל ככה ויעשה פעולה כזו או אחרת כדי לשרוד, והנה מודיעים לו על עליית מחירים כזו, עליית מחירים אחרת, וכל תוכניות החיסכון שלו קורסות. זה בלתי אפשרי״.

כאן חתם הרב מקלב במסקנ ה אליה הגיע די מהר, לאחר מספר שנים לא גדול בכנסת, ואמר: ״אנחנו, חברי הכנסת, נמצאים בנושאים האלה ודנים בהם שוב ושוב עם אותו שר. שבוע אחר שבוע אנחנו דנים באותם נושאים. השאלה היא אם אנחנו לא מדברים אל עצמנו, נראה לי שהתשובה היא - כן. והשאלה היא האם יש מישהו שהוא אוזן קשבת לכל הדברים הללו, נראה לי שהתשובה היא - לא״.