הדרך למשרד וממנו הביתה רצופה צמתים. כל צומת מתועדת היטב ומסומנת, ולכל צומת יש שם כדי שלא אלך לאיבוד ואדע בדיוק נמרץ את מקומי. זה מאד מועיל אם אתה צריך להגיד לאשה שאיתך בעוד כמה זמן תגיע הביתה. אז יש את צומת הכדורגל ואת צומת הבית ספר ואת צומת הדלק הירוק ואת צומת הדלק הכחול ואת צומת השדה הפתוח ואת צומת הכביש השבור ועוד כהנה וכהנה מיני צמתים ומיני שמות שמועילים לאדם שבדרך למשרד או בדרך חזרה הביתה.

בחלק מהצמתים יש רמזורים. אז אני ממתין לירוק שגם אם יבושש לבוא בסופו של דבר יגיע. אבל יש סדר בבלגן, וברור לי מי נוסע מתי, והכי חשוב לאיזה כיוון. וגם זה מועיל מאד לאדם שבדרך למשרד או בדרך חזרה הביתה.

אבל מה עושים אם יש תמרור עצור. ולא סתם תמרור עצור, כי אם עצור בכל ארבעת הכיוונים?

מה זה, בדיחה? אם יש עצור בכל הכיוונים אז מי נוסע? כולם עומדים ומחכים לפרייר שיסמן לאחרים שהם יכולים לעבור? בחיים לא! אני לא פרייר של אף אחד, ואני לא מסמן, שימות העולם ואחותו, ואפילו אם אני נשאר פה עד מחר בבוקר. מה הם חושבים לעצמם? הנה, זה עם השפם בג'יפ. בטח חוזר עכשיו מהמאהבת. בטח לא עבד היום, ואלי גם אתמול. ואני אתן לו לעבור? למה אני לא עבדתי כל היום? אני לא ממהר הביתה? חוץ מזה מאיפה יש לו כל כך הרבה כסף לקנות כזה אוטו? בטח מעל, או גנב, או איזה עשירון עליון שלא משלם מסים, או עשירון תחתון שחי על חשבוני. זה חי על חשבוני ושאני אתן לו לעבור? שהוא יתן לי לעבור. לא מעניין אותי מכלום, למה מי הוא? אני נותן גז ונוסע. וגם אם כולם יתנו גז ויסעו, לא איכפת לי, אני נוסע. למה אני צריך לחשוב על זה עם השפם? למה הוא לא חושב עלי. אני נוסע. 

איך עוברים את הצומת המזורגגת הזאת? הכרעת מנהלים דרושה פה. מולטי טאסקינג זה צחוק לעומת מה שקורה פה בצומת. תור מי עכשיו לעבור? יש פה תור בכלל? לאיזה כיוון מותר לסוע קודם? אולי בכלל אסור לעבור עד שיבוא שוטר? לא יכלו לשים פה רמזור? ומה הוא מצפצף, זה שמאחורי? אני לא זז עד שיבוא שוטר. זהו.

נקישה על החלון, או שרק נדמה לי? שוב נקישה. אני מסתכל שמאלה ושוטר מסמן לי לפתוח את החלון. "מה קורה? למה אתה עומד?"

"אה... כי יש לי עצור..."

"כן, נכון", השוטר מסביר פנים, "אבל זו לא התנחלות, זה רק תמרור עצור. עוצרים ונוסעים"

"בטח, ומה אם זה עם השפם יחליט לסוע בדיוק מתי שאני נוסע?"

"זהו שהוא לא! מכונית אחת מכל כיוון. אתה מבין? כל פעם מכונית אחת מכל כיוון. זה הכל."

הבטתי על השוטר כאילו הוא פסיכי, והוא קלט את המבט שלי, חייך ושאל: "מאיפה אתה?"