כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מחשבות בע"מ

    מחשבות, תהיות, בהייה ושירה

    0

    שקיעתה של הזריחה

    5 תגובות   יום שבת, 21/1/12, 19:20

    פעם אהבה, כמו תכתובת של מכתבים בין ארצות מעבר ים, בין מלחמות ותקומות, היתה יכולה להמשך על פני שנים ארוכות.

    לאנשים, ביחס הפוך לתוחלת החיים הקצרה אז, היה אורך רוח.

    אולי זו תמצית הרומנטיקה- היכולת לחכות. ציפייה.

    ואולי, סתם לא היתה להם ברירה.

    מוזר איך מילה נצחית כמו רומנטיקה משתנה בהתאם לטכנולוגיה. זה מוציא ממנה את כל הרומנטיקה.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/1/12 22:45:

      צטט: that's me 2012-01-22 18:50:25

      הולידו (בין היתר) אותי :)

       

      אוי.. זה רומנטי. פרי של אהבה אתה :-)

        22/1/12 18:50:
      היום הייתי בירושלים. איזה קפאון :)
        22/1/12 18:50:
      הולידו (בין היתר) אותי :)
        22/1/12 13:53:
      נכון מכלה את הרוח. אבל גם מביאה אותה. מודה שלפעמים המהירות טובה לי.. אין לי סבלנות.. ומה עם "הידידים"? הם התחתנו בסוף?
        21/1/12 22:16:
      פרספקטיבה מעניינת על מושג הזמן. ככל שיש פחות ככה מספיקים יותר ויש יותר אורך. רוח. לפעמים הטכנולוגיה של היום זה כמו אש. היא מכלה את האויר. את הרוח. אם שטים עליה כמו על אבוב בזרם של נהר מהיר במיוחד. (מזכיר לי שמצאתי כמה גלויות של זוג מפעם. בתקופה שאביה אסר עליה להתחתן איתו. והוא נאלץ לחתום 'בידידות'. אי שם בסוף שנות הארבעים. תחילת החמישים:)

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      שלולי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין