זה התחיל כל כך מבטיח חיבור אנושי ועסקי שיתוף פעולה איפה עוד ניתן למצוא תמהיל נדיר שכזה? אז זהו, שמסתבר שאין תמהיל הכל הכל ים אינטרסים אחד גדול. באמצע השבת בלי כל כבוד למנוחת האדם התקשר לאחר עבודה משותפת של כשבועיים ימים וביטל בכל מובן המילה כל מאמץ ועבודה שעשיתי. הוא גם הוסיף ואמר בלי למצמץ: "אה תחזירי בבקשה את כל הסכום שקיבלת על העבודה, לא עשית דבר וחצי דבר".
כל כך שמחה שזה קרה, מעכשיו נחמדה נחמדה אבל כזו שמגובה בחוזים משפטיים. רגש בחוץ, זה כואב ומפריע לתנועה.
מאחה את השברים ומתבגרת...וזה אף פעם לא רק עסקי לא אצלי, יחי העסקיים חסרי הרגש.
יודעת שחשוב להיות מחוברת לאחד שכזה בקרוב חוברת אל קר מזג עסקי כשותף. ובכל זאת לסיים במשהו אופטימי לערב זה
מי אמר שפריירים לא מתים, הם רק מתחלפים? פריירים לא מתים, לא מתחלפים, הם פשוט מתפקחים! לא, לא למדתי לשקר ולא רוצה, אבל...לא מאמינה יותר, שלום לתמימות.
|
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נכון מני:)
אמת, פה קבור הכלב אפי
זה נורא יפה
לא הכרתי
זה לא שלי -
של קרילוב
ידידות של כלבים:
על יד מטבח רבצו יחדיו
וחממו גבם בשלו
חצרון – הכלב
והבהב.
הם לא מכבר אכלו לשובע
והתעצלו לצאת הרחובה,
לשמור על שער החצר -
ותחת זאת התחילו לדבר,
על דא והא: על מנת חלקו של כלב.
על טוב ורע, וגם לאחרונה,
על ידידות נאמנה,
רעות בלי שקר ובלי סלף.
"מה טוב" - אומר חצרון:"מה טוב ומה נעים
לשני רעים
לשבת יחד!
כלום יש לנפש יתר - נחת?
תמיד לדרוש טובת ידיד
ואת ריבו לריב תמיד,
לא להחמיץ שום רגע כושר
לגרום לו עונג וששון,
יחדיו לסעוד – יחדיו לישון
הן רק בזה צפון האושר!
לו, למשל, ביננו כאן
רעות כזו היתה רווחת
כי אז ודאי מרוב הנחת
לא חשנו כלל, איך גז הזמן".
"ולמה לא? גם זה ענין!"
עונה הבהב: "אגיד לך בלי כחד:
גם לי כבר לזרא התקוטטות ניצחת.
אין לנו יום ללא תיגרה!
ועל שום מה אחי?
חלקינו לא ניגרע.
מכל האחרים
תודה לאדונינו!
אכן חרפה היא זאת לשנינו:
הרי הכלב מתמיד,
נחשב לסמל של ידיד!
ואי רעות של צמד חמד
בין הכלבים אינה קיימת!
הא, גם בינם שנאת חינם
ממש כמו בן בני אדם!"
"אם כן, נראה מופת אנחנו לדורנו!"
קרא חצרון:" תן כף, הבהב!"
" הנה היא - רע נאהב!"
וכאן בולמוס חיבוק נלהב
הציף כליל את גיבורינו:
" חצרון יקר!"
" הבהב חביב!"
" לעזאזל מדון וריב!"
" שנאה, קינאה – שתיהן לשחת!"
פתאום השליחה הטבחת,
מלמעלה – עצם לחצר,
כמטורפים קפצו מהר
שני ידידי הנפש יחד,
היכן רעות וברית לבב?...
הם זה בזה תקעו שיניים
וציציות משער השניים,
פרחו לרוב בשדה הקרב
סוף סוף הפריד בקושי רב
בין הניצים סילון של מים
כל העולם כולו מלא רעות כזאת:
לפי שיחו של צמד חמד
ומליצתו המרוממת,
דומה זכינו לחזות
לבב אחד בשני חזות
אך זרוק נא עצם בין השניים
וזה לזה יוציא מעיים.
אני חושבת שכן יהיה
עדיין חושבת שהאדם הזה לא מאנייק
הוא דיבר מתוך היסטריה
חושבת שהוא לא יודעת להתנהל
וחושבת עם כל ההבנה
שעל העבודה שלי על פי חוק מגיע לי מה שמגיע
צר לי עליו שכך הוא פועל
לא היה זה מרוע
היה זה מחוסר שימת לב לעובדה
שבדרך למטרה שלו דרך את הבאר ממנה שתה
ושיבח
אמיר בדיוק כך
ויש לי עוד המון לכתוב
כתבתי, מחקתי
עדיף כך!
פריסטייל, פשוט אב טיפוס לאפליה מתקנת:))
מקסים אפי
כן, נרמסה לי המוזה
היא לא מוחלת
עד השתקמות מלאה:)
ואני אומר, :)
מי שיש לו אגו גדול ו.....קטן מתנהג כך
אבל תובנה אחרת הייתי חושב שכדאי ללמוד מהשיעור
הלכת עם הלב שלך וההרגשה ולמרות הנחס,
אני מאחל לך שתמשיכי ללכת עם הלב
נראה לי שיותר קשה הביטול שביטל אותך ואת המאמצים שעשית מהכסף
יהיה טוב אחותי :)
חוזה לך ברח,
אני מעדיף אותך - כך,
רק שלא אני המעסיק,
שאת המסקנות מסיק,
חמור נוער מהר פרנס
רומס כל מוזה בלב גס.
לפני איזה 5-6 שנים... חבר שלי קיבל תביעה מתביעות קטנות וגם תבע תביעה נגדית...
הוא ביקש ממני לבא איתו לבית המשפט כדי שלא יהיה לבד...
אז הלכתי...
היה שם נוהל כזה שמכניסים כל פעם "5 תיקים" ואת לא יודעת את הסדר שלהם... וגם נכנסנו קצת לפני זה... והמזל שלנו היה שהיינו האחרונים מבין החמישה (כי לטעמו של השופט - ואני חושב שבצדק - התיק הזה לא התאים לתביעות קטנות...)
אז יצא לי לראות 6 "משפטים קטנים"...
אני חייב לומר שבסרטים הכי דמיוניים של שפילברג... או לוקאס... לא ראיתי כאלו סיפורים דמיוניים... הזויים...
כשנגמר הסיפור - אמרתי לחבר שלי שאם יום אחד אהיה מובטל ולא יהיה לי מה לעשות - אני אבלה את שארית חיי בלראות משפטים של תביעות קטנות...
.
במקביל וללא קשר... (כן יש קשר כי כנראה מדובר באותה אוכלוסייה...)... אני שומע מידי פעם סיפורים שונים ומשונים מידידות קרובות שלי לגביי דייטים שלהם...
זה הרבה יותר הזוי מכל התביעות בבתי המשפט !
.
אז מה רציתי לומר לך בכלל... - אה כן - נזכרתי...
בסך הכל למדת "שיעור על החיים" בחינם...
הלכו לאיבוד שבועיים עבודה... כלומר משהו כמו 100 שעות עבודה מחייך...
הוכחת לעצמך שאת עדיין מי שאת... (המניאק עוד עלול לתבוע ממך כספים על כך...)
העלאת את האגו שלך ואת העובדה שאת אוהבת את עצמך יותר ממקודם (הרי את מחשיבה צדק הרבה יותר מלהיות ממולחת חלקלקה...)
ועצם העצבים שלך, התסכול הקצר שלך, האכזבה, שבירת החלום וכ"ד - רק מחזקים אצלך את העובדה שאת חיה ובועטת ועדיין לא הפכת ל"אדם אפרורי" שנע עם הזרם הכללי בלא שום יכולת התנגדות ואפילו בלא מודעות למתרחש...
בטח גם הרווחת איזה פינוק מהבעל... ואם סיפרת לילדים אני בטוח שהם ייחלו לאותו אחד את כל המחלות שבכדור הארץ ולך נתנו שפע של חיבוקים ומשפטי : אימא אנחנו אוהבים אותך...
אז מה רע ?
.
עכשיו כשאת מחוייכת ורגועה ואפילו מבסוטית עד הגג...
עכשיו תפני לע"ד יעל ובקור רוח של קרחון - תקרעו למניאק את הצורה ובעיקר את הכיס...
בהצלחה גלית
את פשוט ענקית, ואני הולכת לעשות זאת
תודה לך
לורי
תגידי שאת עורכת דין...טוב?
נו תשקרי קצת גם אם את לא לגמרי:)
את צודקת כמובן
תודה לורי
אין ספק שהוא חזיר
מה גם שלקח את כל הקרדיט לעצמו
יש דברים שאין לי את הכלים הנפשיים להתמודד איתם
וזה בעיקר קשור לחוסר יושר
אל תחזירי לו מאומה.
חרף העובדה שאינך מגובה בחוזה, אין לו שום הוכחה שלא ביצעת עבודה, ועליו להוכיח שלא ביצעת שום עבודה.
ספק אם בית דין לעבודה יאשר את בקשתו להשבת הכספים.
מדובר בחזיר כפוי טובה ועם חזירים צריך להתנהג כמו שהם מבינים - בצורה חזירית נטו. אז שילך לחפש...