חמדנותם של אנשי הנדלן
על גבול כ'ס הוד השרון(מגדיאל) בקצה הרחוק של מגרש החניה לרכבת ישראל עומד לו עץ אקליפטוס ולו גזע עבה ומפוצל ,בן 102 שנה הוא העץ. שתלו אותו היהודים שברחו בזמן הפרעות ביפו 1926 באופן סרקסטי ניתן לומר החורש שניטה בא להעלות את ערך הנדלן העץ הוכר כעץ מוגן וכך התחיבו גם קברניטי רכבת ישראל ההתחיבות כללה תנאים של עד היכן תוכל לחתוך בשרשים(כיוון שמתחם התחנה בסוקולוב הוא במפלס נמוך יותר מהמפלס בו נטוע החורש. מכל החורש לפחות היתה איזו אמונה בציבור שהנה העץ הזה הנהדר בשפע ענפין ובצילו על שביל הטייסים העובר לצידו. והנה תמונת העץ ועליו המצהיבים וקליפתו המשילה עצמה ממנו לא כסימן להתחדשות אלא כציון רגעי הגסיסה האחרונים של סמל תרבות ונכס היסטורי. רק משום שעמד בדרכו של כביש המיועד לחבר את כביש 531 לר'ח סוקולוב כביש שעוקף בבירור את מגרש החניה של רכבת ישראל, שבכונת קברניטיה לקרות אותו בקומה נוספת כדי להיצמד לאותו מפלס של שארית היער שעוד נותר וגורלו להפוך לשטח נדלני יקר ערך בבעלות הוד השרון פלוס בעלות פרטית וככה ינגישו ויקישו נדלן בנדלן ובא לציון המלין(המילירדר במקרה זה)
ארכיון
MIRRORING 2
בד'כ אינני נותן הסברים לתמונות שאני מעלה באתר, במקרה הזה אחרוג קצת מהרגלי, במרבית המרים כאשר לדימוי יש משמעות מורכבת אנחנו נתפסים כמו קבוצת עיוורים ש ממששת פיל בג ן החיות, כל אחד עומד בפני חלק אחר מגוף הפיל ורואה תמונה שהיא שונה בתכלית מאלו שעומדים לצידו, ואם נעבװר מהעיוורים, לצופים שלנו, יהיו כאלו שהצבעים והגוונים בתמונה יתפסו א ת חושיהם, כאלו שד וקא האור הנחתך מהחלון , ימשוך את תשומת ליבם, וגם כאלו שהנפשות הפועלות בצילום, יעניקו להם מסר של חום ומשפחתיות, אבל משהו בכל זאת חסר , מה הסיפור שמסתתר בתמונה, הצילום צולם לפני 3 ימים בהפוגה בין הגשמים של חודש ינואר, השמש הפציעה והתחבאה חליפות, כשמסגרת החלון מופיעה ונעלמת לסירוגין כמו מופע תעתועים, כשהעליתי את התמונה באתר , קראתי לה מחבואים, הדמות היושבת בכורסה היא דמות אמי, צילמתי אותה מהגב, ומספר שנות חייה (87) איננו נרמז בתמונה, הדמות היושבת על ספה באפלולית וקוראת בעיתון, היא של יעל , ומזה שנים מאומצת ע'י אמי כבת משפחה, (זה מעין מלוי ב קשה של שר ה אמה של יעל שהיתה חולה בסכרת ונפטרה בג יל צעיר (54), אפשר לומר שיעל מסתתרת באפלולית החדר וגם עסוקה בקריאת עיתון, הילד הנלחץ בתווך בין שתי הדמויות הוא יונתן, נכדה הבכור של יעל, והוא מסתיר את עיניו בסרט פלסטיק כחול, אם תתאמצו מעט תוכלו לדמיין את אמי אוחזת בשולי האור כאילו היה עמוד כפול בעיתון, והיא נראית ישובה כהרגלה וקוראת קטעי אקטואליה מעיתון יומי, אבל בעצם מה שמתואר בעיתון זה סיפור חייה, במרכז נראה כד עם פרחי פלסטיק, שלא מזמן אהבה לעסוק בצביעה ובעיטור כדי חרס , כמו גם בפרחי פלסטיק,צביעת בדים, תפורה וכיו'ב, בפינה השמאלית התחתונה הפנים המחייכות של יונתן עדיין מציצים מבין דפי העיתון , ואילו החלק הנותר נשאר בטריטוריה האפלולית של יעל, התמונות בחלק השמאלי של התצלום הם חלק מתעוד של יער אוסישקין, שעליו אני עובד משנת 2004,  |
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ערב טוב לך אינתי יקרה, אני שמחתי מאוד שהגבת ובחרת בפוסט הזה,
למעשה אני מרוצה יותר שהעדפת את הפוסט הזה, מאשר אילו היית מגיבה על יותר פוסטים,
מאחר ואני עצמי רואה בו תפנית, אם עד עכשיו העסיקו אותי דימויים של השתקפויות צללים
וכל מיני דברים שנשברם ומתעוותים, ברור לי עכשיו, שזה היה בעקרו עניין של אסתטיות ,
שאין בו מסר ממוקד,בצילום הזה שחלק ממרכיביו אני תולה במזל, כי האמת שלא תכננתי אותו בקפדנות ,
(ואולי מן הסתם ראוי היה יותר שהאקראיות תשחק תפקיד, מאשר הקפד נות, אז בעצם המזל הוא שהאקראיות שחקה פה תפקיד) ולעצם התפנית: שאני רואה אותה, כאפשרות של שילוב(באמצעים של מוטיבים בצילום כמו סמלים,או אפילו חפצים יומיומיים, וכמה שיותר פשווטים ומוכרים) עם תאורה השתקפות וכל מה שמקודם עלה , יחברו אותנו ,
עם רבדים ועומק של תקופות שונות בחיים, בניגוד זה לזה , או אולי בתימוכין,
והתפקיד שלי פה יותר מאשר הוא מתקשר לצילום(זה לא אומר שאין בכלל קשר כזה),
מתקשר הוא לפצוח באמצעות תמונה של כתב החידה , כך שיוצא מצד אחד אני מעלה א ת כתב החידה , ומצד שני אני מעלה גם רמזים לפתרונה,
ולמה ברמזים? כדי להשאיר מרווח עם שוליים מספיק רחבים , שיתאים לכל אחד בדרכו להבין,
כנראה שזה מה שיעסיק אותי בזמן הקרוב,
זה לא אומר שאעשה רק את הדברים האלו , ובהחלט אשתעשע גם עם צילומים פשוטים ואולי אפילו שטותיים,
כי ברצינות יש גם ר געים פלצניים,
שמחתי שגם את קראת בעיתון, ויכול להיות שאפילו נתקלת בסמלים ובחפצים בעברך , ולכן קראת לצילום MIRRORING
כי לכל אחד ניתנת האופציה לשנות את הדברים,
והצילום בא כדי לשקף לכל אחד ואחד את הפנים,
אולי ההסבר מסובך , והדברים במציאות יותר פשוטים,
אלא שלא תמיד אנחנו יודעים על איזו מציאות אנחנו מדברים,
ולפעמים כך נדמה לי שאנו באזור הדמדומים,,
ונראה לי שהוחמאתי יותר מהראוי,
ובכלל זה לא מקובל שסתם אזרח(כמוני) לקבל מחמאות כה מרחיקות ,ממלאך(כמוך),
ולמרות- אני חייב להודות, שמצאו חן בעיני כל דברייך,
ואולי איני מבטא זאת כהלכה,
מה שאת חשה כלפי , גם לי תחושות דומות כלפייך ,
ואת חברתי הטובה מכולן , זכרתי חסד נעורייך,
בידידות בחיבה ובהערכה שלך אשר
הפיל הזה שלך הוא הכי רגיש והכי מלא חיים שהכרתי בחיי...
גם אני קראתי בעתון שבידי אמך :)
מקסים. הכל התמונה . במיוחד אתה, אשר.
אתה איש יפה.
שבת קסומה לך , חבר
בזמן האחרון מעסיק אותי במיוחד החיבור בין המציאות (זו הפשווטה והיומיומית) לבין ההויה הפנימית (שהיא גם סוג של מציאות,, אבל סוג של מציאות שעוברת פילטרציה שממסכת את הימיום, ,והיא יותר מופשטתויותר אוניברסלית,
למעשה בלי המציאות הפנימית, אנחנו מסתכנים באישיות פלקטית חסרת עומק ומשעממת,
מצד שני המציאות היומיומית מחזיקה אותנו בשפיות, ומגבילה אותנו שלא נאחז באיזה פנטזיה ,
ונרחף איתה בעולמות אחרים,
לדעתי היכולת הזו להנשא על כנפי הדמיון ולהנתק מהמציאות מובנית יותר במין הגברי,
ואילו האשה תמיד יציבה על הקרקע, היא יותר נתונה להשפעה של מעגלי הטבע,
כמו מחזור פוריות ולידה,
האפשרות להעלות בתמונה אחת את הרעיון של השילוב ביון הפנימי ליומיומי, מהוה אתגר לא קטן בשבילי,
ובמקרים שאני מתמודד עם האתגר ומגיע לתוצאה סבירה,
אפשר לומר שההנאה שווה את המאמץ,
שטוטית יקרה ,עשית את המעשה הנכון ,
לישון ה לא רק זכות זה גם חובה,
לככב ולהגיב, זה רק עניין של בחירה,
ובכל מקרה אני יודע שאת קוראת כל תגובה,
ואת נמצאת בעניינים ובמקום לא רע,
והתיעוד שלי ממילא נשאר פה לפחות עוד שנה,
וגם אם בא לך לשוטט ובלא תגובה,
אקבל זאת הבנה,
אז בין כיכוב לתגובה תפסת תנומה,
תמיד תהיי חברה חברה,
שיהיה לך שבוע נעים יקירתי ,
בידידות בחיבה ,ובהערכה רבה ,
אשר
אז קודם כל ידידי אני רואה את זה כמחמאה, וזה נחמד גם לחשוב לרגע, שהיצירה נובעת רק ממחשבה שקולה,
ואם זה היה נכון ספק אם ההנאה היתה שלמה, אני אומר בגלוי ,ידה של אמי נתפסה בשולי האור,
ואני הארתי רק מה שנקרה בדרכי על דרך מקרה,
וכשאתה מתעסק באמנות, ישנם צירופי מקריםשלא יאמנו,
אני לא תכננתי שיונתן ישים סרט ויכסה את עיניו ועוד יחייך במשובה,
לא חשבתי לצלם את אמי יושבת בכורסה עם הגב אלי,
והיא הושיטה את יד ה כ די לתמוך בהסבירה דבר מה ליעל,
לא תכננתי שיעל תשב בא פלולית החדר,
ועכשיו לך וחשב את ההסתברויות ,
שכל דבר שלא תוכנן והוא מרכיב כה חשוב בתמונה,
והשמש יוצאתובאה בכל שניה ושניה,
וכל הדברים מסתדרים בתוך התמונה,
כאילו מנצח מסתורי, מוצא את ההרמוניה שחיפש במקום שעל דעתו כלל לא עלה,
אם הייתי צריך לביים את אותה תמונה ,התוצאה השניה היתה פחות טובה,
כי יש משהו בראשוניות איזה חספוס לא נתפס ושם איזו שר יטה,
למעשה הייתי אומר שהחכמה שלי היא למצוא קשריםלאחר העלאת התמונה,
לא כל תמונה מורכבת דימויים ,וטומנת הק ש ר ים כמו התמונה הזו,
מה שאני יכול להבטיח שאם יש איזה סיפור או הסבר שיכול להאיר עיניים,
ואולי לשנות את דרך ההסתכלות , ושוב אינני מבטיח באיזו תדירות,
אתה והגולשים האחרים יזכו לראותם,
שיהיה לך שבוע בכיף ידידי,
בידידות ובהערכה רבה
אשר
הצילום הראשון תחת השם Mirroring
ופיע בזוטא ,ואין קשר ישיר בין הצילומים,
כל אחד מהם מספר סיפור אחר,
שבוע טוב שיהיה לך יקירה,
בידידות ובחיבה רבה ,
אשר
תודה לך כש-רונית על הכיכוב ועל התגובה,
ככל שאני מתבונן בתמונה , נערמות לי עדויות שמכסות תקופה אחר תקופה, משה בין מציאות לאשליה
ונכון ראית את הניגודים, בין צהוב לכחול בין אור לצל בין זקנה לילדות ,ואפילו בינך לביני,
הגבול מאוד חד בין המעברים כמו בין הצהוב לכחול הנה אתמול עוד היית ילד,
ולמחרת כאילו בחטף קפצה הזיקנה, העולם כמנהגו תעתוע, אין חדש תחת השמש נאמר בקוהלת,
ושום דבר לא השתנה,
שיהיה לךלילה טוב ידידתי,
בידידות ובחיבה רבה ,
אשר
תודה לך איציק ידידי על הכיכוב ועל התגובה, אני שמח שאתה רואה את הקסם בתמונה,
לכאורה תמונהפשוטה, אבל כל המסופר סביבה שואב אותי לעומק ולרבדים של תקופה על תקופה,
חלק מהדברים שנמצאים בסלון, כאילו הוקרנו מתוך עיתון וירטואלי שבו אמי קוראה,,
ידה השמאלית אוחזת בשולי העיתון, ואפילו הקו של החלון מסמןאת חלוקת הדף הכפל שזה עתה,
פרשה, כך היא נוהגת בעיתוני הבוקר שמגיעים עד פתח ביתה,
ולמרות שהסיפור נשמע רגיל בעיני הוא נפלא,
שיהיה לך לילה טוב ידידי וד'ש חם עליזה,
בידידות ובהרבה הערכה ,
אשר
תודה לך מ.י.כ.ל על הביקור ועל הכיכוב
ועל התגובה, גםאותי זה מפליא לעיתים איך תמונה בודדת וקפואה בזמן , פורשת את אותו הזמן ומספרת קורות חייםדומה כאילו אמי קוראת את קורות חייה מתוך איזה עיתון וירטוא לי,שמוקרנות ממנו דימויים ש ל כד שצבעה במו יד יה, פרחים מלאכותים ,שהעסיקו אותה גם בפרק מסוים בחייה ,הילד יונתןשהיה יכול להיות נין של חברתה שנפטרה בגיל צעיר ממחלת הסכרת,אותה חברה שצברה מאות ואלפי עיתונים שנשמרו בקרטונים , שאולי ישעשעו אותה לעת זיקנה , אלא שרצה הגורל ואותה חברה התעוורה,כשהמחלה פגעה ברשתית עיניה, ואפילו הצריבה בלייזר לא הצילה את ראייתה, כך נשארו העיתונים המצהיבים ואין להם דורש ולאחר מותה , נמכר ביתה וחצרה לקבלן ובית דירות הוקם על הריסותיו,
יעל בתה כהבטחה של אמי , אומצה על ידה, ליעל נכד ונכדה, בתמונה מופיע הנכד יונתן, ולידו יושבת יעל וקוראת בעיתון,
כשאני מתבונן בתמונה , לגבי היא מכילה הרבה מאוד אינפורמציה שמשתרעת על תקופה ארוכה,
מעניין איך אמי ויעל יראו זאת בעיניהם,
ואיך יראה זאת יונתן כשתעבור שנה אחרי שנה,
שיהיה לךלילה טוב יקירה ,
בידידות רבה אשר
תודה לך תמוש יקירה,על הכיכוב ועל התגובה,
אני שמח שהתאור היטיב עם הנצפה,
כמו גם עם הצופה,
גם לי זה מסמן נתיבים חדשים כרגע זה קצת מעורפל לי ,
זה כמו לפענח מקרה רצח כשאין לך גופה,
ויש רק עלילה,
שיהיה לך שבוע טוב יקירה,
בידידות ובהערכה רבה ,
אשר
תודה לך yonbir על הכיכוב ועל התגובה,המושג Mirroring' הוא מושג חדש יחסית ,
בפסיכולוגיה טיפולית, שבו חב רי ה קבוצה משמשים כמראה דרכה רואה המטופל את זהותו החסרה,
ברגע שהמטופל לא מגיב למשהו שאמור היה להיות בעל הנעה חזקה מצידו,
[סימן שהוא תקוע רגשית , או מתוך חויה טראומטית בעברו או ע'י חינוך דיסיפליני,
כמו למשל שילדים זכרים אינם בוכים,
אני יותר הראיתי שאנחנו מקבלים כל הזמן רפלקציות ,שמאירות לנו נקודות חשוכות בחיים,
וזה לא חיב לבוא מקבוצה טיפולית כלשהי,
שיהיה לך שבוע טוב ידידי,
בידידות רבה ,
אשר
תודה לך לאה על הכיכוב ועל התגובה , את בודאי יודעת כמה קשה,להראות צילום מורכב ,
שיראה כצילום פשוט,
שיהיה לך שבוע נחמד יקירתי,
בידידות ובהערכה רבה ,
אשר
תודה לך אורה יקירה, על הכיכוב ועל התגובה ,
לפעמים למילה יש ערך של תמונה,
נכון שתמונה יכולה לקלוט סיטואציה של 1000 מילים,
אבל לעיתים תכופות יותר אנו נזקקים לכמה מילים,
כדי שהתמונה תתבהר,
וכך נקטתי במקרה הזה ,
ואני שמח שזה הואיל במשהו למישהי,
שיהיה לך שבוע מרתק,
בידידות רבה ,
אשר