בד'כ אינני נותן הסברים לתמונות שאני מעלה באתר,

במקרה הזה אחרוג קצת מהרגלי,

במרבית המרים כאשר לדימוי יש משמעות מורכבת אנחנו נתפסים כמו קבוצת עיוורים ש ממששת פיל בג ן החיות,

כל אחד עומד בפני חלק אחר מגוף הפיל ורואה תמונה שהיא שונה בתכלית  מאלו שעומדים לצידו,

ואם נעבװר  מהעיוורים, לצופים שלנו, יהיו כאלו שהצבעים והגוונים בתמונה יתפסו א ת חושיהם,

כאלו שד וקא האור הנחתך מהחלון , ימשוך את תשומת ליבם,

וגם כאלו שהנפשות הפועלות בצילום, יעניקו להם מסר של חום ומשפחתיות,

אבל משהו בכל זאת חסר , מה הסיפור שמסתתר בתמונה,

הצילום צולם לפני 3 ימים בהפוגה בין הגשמים של חודש ינואר, השמש הפציעה והתחבאה חליפות,

כשמסגרת החלון מופיעה ונעלמת לסירוגין כמו מופע תעתועים,

כשהעליתי את התמונה באתר , קראתי לה מחבואים,

הדמות היושבת בכורסה היא דמות אמי, צילמתי אותה מהגב, ומספר שנות חייה (87) איננו נרמז בתמונה,

הדמות היושבת על ספה באפלולית וקוראת בעיתון, היא של יעל , ומזה שנים מאומצת ע'י אמי כבת משפחה,

(זה מעין מלוי ב קשה של שר ה אמה של יעל שהיתה חולה בסכרת ונפטרה בג יל צעיר (54),

אפשר לומר שיעל מסתתרת באפלולית החדר וגם עסוקה בקריאת עיתון,

הילד הנלחץ בתווך בין שתי הדמויות הוא יונתן, נכדה הבכור של יעל,

והוא מסתיר את עיניו בסרט פלסטיק כחול,

אם תתאמצו מעט תוכלו לדמיין את אמי אוחזת בשולי האור כאילו היה עמוד  כפול בעיתון,

והיא נראית ישובה כהרגלה וקוראת קטעי אקטואליה מעיתון יומי,

אבל בעצם מה שמתואר בעיתון זה סיפור חייה, במרכז נראה כד עם פרחי פלסטיק,

שלא מזמן אהבה לעסוק בצביעה ובעיטור כדי חרס , כמו גם בפרחי פלסטיק,צביעת בדים,

תפורה וכיו'ב,

בפינה השמאלית התחתונה הפנים המחייכות של יונתן עדיין מציצים מבין דפי העיתון ,

ואילו החלק הנותר נשאר בטריטוריה האפלולית של יעל,

התמונות בחלק השמאלי של התצלום הם חלק מתעוד של  יער אוסישקין,

שעליו אני עובד משנת 2004,