כותרות TheMarker >
    ';

    ברוכים הבאים

    הבלוג של חנה וייס

    הבנה בינדתית, שלום בטיבט, שלום עולמי, זכויות אדם, אחריות אוניברסלית, חינוך למוסר ויצירת חברה אנושית וחומלת אלה הנושאים שמעסיקים אותי היום. פועלת כדי שניקח בחפץ לב את התרופה לאפידמיית העדר המוסר הפוקדת אותנו ושניישם את תרגול המוסר בחיינו.
     
    שכל בעלי התודעה יזכו לאושר בר-קיימא!

    תגובות (2)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      22/1/12 15:40:

    צטט: edna.l 2012-01-22 15:16:17

    כל הכבוד על היוזמה לתרגום! תבורכי על מעשייך!

     

    את צצה לי תמיד במקומות נהדרים. תודה רבה לך על הפירגון, על ההתמדה ועל הביקורים. ברוך בואך.

    שנזכה כולנו לאושר בר-קיימא למען  כ - ו - ל - ם.

      22/1/12 15:16:
    כל הכבוד על היוזמה לתרגום! תבורכי על מעשייך!
    0

    כבוד הדלאי לאמה "מגשרים על פער האמונה: חמלה בפעולה" - סרט בתרגום לעברית

    2 תגובות   יום ראשון, 22/1/12, 13:14

    His Holiness the Dalai Lama: Bridging the Faith Divide


    הרצאה של כבוד הדלאי לאמה ה-14

    "מגשרים על פער האמונה: חמלה בפעולה"

    האגודה התיאוסופית באמריקה

    אוניברסיטת אילינוי בשיקגו

    17 ביולי 2011

     

    http://cafe.themarker.com/video/2506577/

     

    http://www.dalailama.com/webcasts/post/199-bridging-the-faith-divide

     

    כבוד הדלאי לאמה:

    אחים ואחיות יקרים. אני מאד שמח להיות כאן, שוב, בשיקגו, ולהזדמנות להפגש עם אנשים ולחלוק כמה ממחשבותיי לגבי ניסיוני שלי. 

     

    כעת, האגודה התיאוסופית הזמינה אותי, והאגודה התיאוסופית, מאז שנות ה-50, למעשה משנת 1956, כאשר הגעתי להודו, בדרום הודו, שם נמצא מרכז האגודה התיאוסופית, בדרום הודו... אז הכוונה שלהם היא לגבי כל הדתות. ובכדי לפתח כבוד, ישנו מקדש קטן לכל הדתות העקריות. הם בנו מקומות תפילה קטנים, כך שאנשים ממש מתנסים ורוכשים קצת ידע לגבי המסורות השונות, אז זאת הדרך הנכונה לפתח כבוד הדדי, וגם לאפשר למידה הדדית, אז... זה נהדר. עכשיו, לגבי היותי בשיקגו, אני חושב שסוואמי וויוויקאנאנדה היה כאן, ואני חושב שהרעיון להקים את הפרלמנט העולמי לדתות... לכן, אני מאד שמח להיות כאן שוב. 

     

    נאמר לי על ידי האנשים שקשורים לעניין, שבמשך החודשיים האחרונים הכינו את עבודת האמנות הזאת שמראה את הסמלים של כל הדתות העקריות בעולם, כך שאני מאד מעריך את זה.  

     

    (גשה טובטן ג'ינפה, המתרגמן של כבוד הדלאי לאמה, פונה לדלאי לאמה בטיבטית.) אני מבין, אני מבין. עדיף לשבת שם. (הקהל צוחק; הדלאי לאמה ניגש למושבו.)

     

    חשבתי שהאנשים שם יוכלו לראות את הפנים שלי טוב יותר. בדרך כלל אנשים מביעים, אומרים שהם אוהבים את החיוך שלי. (צוחק; מחיאות כפיים)

     

    לכן, אם אני נשאר כאן, אני חושב, כמה אנשים שם, אני חושב, אולי לא יראו. 

     

    (גשה טובטן ג'ינפה פונה לדלאי לאמה בטיבטית, מצביע על מסך הוידאו.)

     

    כבוד הדלאי לאמה (מביט במסך): או, כן. טוב. (הקהל צוחק)

     

    אם כך, כמובן... לפני שבאתי לכאן, ביליתי כמה רגעים עם המושל ואשתו. למדתי שהמדינה הזו, ממש לאחרונה, בעצם בשנה הזו, המושל חתם על ביטול ההוצאה להורג.

     

    (מחיאות כפיים)

     

    לכן, כששמעתי את זה, מיד לחצתי למושל את היד, "מזל טוב" ואמרתי לו, שאני אחד מהחתומים של ארגון אמנסטי אינטרנשיונל במשך כמה שנים. הם מבצעים מסע כלשהו לביטול ההוצאה להורג, כך שאני מאד מעריך את זה. 

     

    אני חושב שההוצאה להורג... כמובן, כל אדם עם נגיעה לעניין, יש לו זכות להוציא לפועל, אבל בעיקרון... אני חושב, שאלוהים, מרבית המאמינים מאמינים באלוהים, אז, אלוהים מבחין בין החוטא לחטא. אלוהים תמיד מתנגד או שולל חטא, אבל תמיד סולח לחוטא. הוא מבחין.

     

    (מחיאות כפיים)

     

    לכן, אני חושב שהמעשה שלך, אני חושב, ממלא או משרת את משאלתו של אלוהים. יש הבדל. כחטא, עלינו להתנגד. כחוטא, עלינו לסלוח, ולהעניק אהבה, חמלה. עכשיו, הרצאתי העיקרית, "מגשרים על פער האמונה: חמלה בפעולה". עכשיו, כמובן, ב- 3000-4000 שנים האחרונות, באיזורים שונים בעולם, בזמנים שונים, באו מורים רוחניים שונים, מאסטרים באו, ולימדו רוחניות מופלאה. 

     

    למעשה, כל המורים הגדולים הללו, המאסטרים הגדולים, כאשר הם העבירו מסר רוחני לאנשים, המוטיבציה היחידה שלהם היתה בכדי לסייע לאנושות, להביא שלווה פנימית. אבל, לפעמים, אנחנו בני האדם, אודות לחולשה שלנו, במקרים אחדים אפילו עושים שימוש בדת לצורכי עימות, או למטרות אישיות, לכוח, לכסף, לתהילה. זאת לא הדרך הנכונה לתרגל, הדרך הנכונה לתרגל דת.

     

    לכן, מכיוון שישנם קונפליקטים, בשם דתות שונות, לא רק בהיסטוריה האנושית בעבר, אלא גם בזמנים מודרניים, זה מאד מאד מצער.

     

    רק שיתפתי את המושל היקר והמכובד, ציינתי... קונפליקט, לשם כוח, ניתן להבין. קונפליקט לשם כסף, ניתן להבין. אבל קונפליקט בשם דת, קשה להבין. אין שום סיבות ספציפיות. כי המטרה הממשית של מסורות הדת השונות היא בכדי ליצור שלווה פנימית, סובלנות, סליחה, סבלנות. כאשר מסורת אחת, או שיטה אחת ללמד ולחזק את הערכים האלה, כאשר הדת עצמה הופכת למקור נוסף של בעיה, זה מאד מאד עצוב. עכשיו, עלינו לנתח, כיצד זה קרה.

     

    דבר ראשון, אני מאמין, אם אנחנו בוחנים בקפידה רבה, בעבר וגם היום, אני חושב שמרבית מקרי הקונפליקט בשם הדת, הם למעשה לא בגלל אמונה דתית, אלא לשם כוח. זה מובן. 

     

    האינטרס העיקרי של האנשים האלה הוא העצמת הכוח שלהם עצמם, הרווחה הכלכלית שלהם עצמם, אבל הם עושים שימוש בדת. ברגע שאנשים אלה נוגעים בדת, שהיא קשורה לרגש אנושי, קל מאד לתכמן אנשים. זה גורם אחד.

     

    גורם נוסף... ייתכן שבמקרים אחדים, מתרגל הדת הוא כנה, אבל עקב חוסר מודעות לקיומן של מגוון דתות על פני כדור הארץ הזה ולכך שלכל מסורת דתית יש את אותו הפוטנציאל. לכן, עקב חוסר מודעות לדברים האלה, אז, רק הדת שלהם [מוצדקת], ובכדי להפיץ את דתם, כאשר נתקלים בהתנגדות כלשהי - יש קונפליקט. זה גם קורה. אבל זה קורה בגלל חוסר מודעות לערכן של מסורות אחרות. זה גם נובע מחוסר מגע.

     

    עכשיו, מתוך נסיוני. כשהייתי בטיבט, גם היתה לי הרגשה שהדת שלנו, הבודהיזם, היא הטובה ביותר (צוחק), שדתות אחרות הן ככה ככה. (צחוק) גם לאחר שבאתי להודו, והפכתי לפליט, היו לי הרבה אפשרויות לפגוש אנשים שונים ממסורות שונות, כמו תומאס מרטון המנוח, מארה''ב, וגם אמא תרסה, והרבה  אחרים. דרך המפגשים האלה, למדתי שכולם, כולם, עוסקים באותו התרגול הרוחני.

     

    עכשיו, תומאס מרטון, למשל, מאוחר יותר... כמובן, המוות הפתאומי שלו היה מאד מאד עצוב, מאד עצוב, שלא בעתו, אני חושב, כי.. אני מאמין שהוא, אני מחשיב אותו, אני מחשיב את האדם הזה כאח רוחני, מעין גשר חזק בין אחת הדתות המזרחיות החשובות, היא הבודהיזם, לנצרות. לאחר מותו, היתה לי הזדמנות לבקר במנזרו - אני לא זוכר את השם - "גת שמנים" (Gethsemane) - שם הוסבר לי סדר יומו. אני בדרך כלל מתעורר ב-3:30 לפנות בוקר; הוא נהג להתעורר ב-2:30 לפנות בוקר (צוחק; צחוק), שעה אחת לפניי. (צוחק) ובכן, שעת השינה - במקרה שלי בערך בשמונה וחצי או בשמונה בערב; במקרה שלו שבע וחצי, שעה אחת קודם. (צוחק) כך הוסבר לי. טוב, מכל מקום, לאחר שפגשתי אנשים כאלה, הבנתי שכל הדתות העקרי...

     

    גם במספר הזדמנויות, נפגשתי עם מתרגלים רוחניים מוסלמיים. המילה הזאת עצמה, ג'יהאד, לפי מתרגלי דת מוסלמים, משמעו של הגי'האד הוא לוחמה ברגשות השליליים שלך עצמך. הג'יהאד הוא לא לחימה עם אחרים. לא. לחימה בתוכך ברגשותיך ההרסניים. 

     

    מוסלמי אחד אמר לי שאדם שקורא לעצמו, שמתאר את עצמו כמתרגל את הדת המוסלמית, אם הוא שופך דם, אז למעשה, הוא כבר לא מוסלמי. כי המתרגל המוסלמי צריך להושיט אהבה וחמלה לכל היצירה של אללה. כן. טוב, זה מאד ברור. 

     

    גם פגשתי מספר מנהיגים רוחניים ומתרגלים רוחניים יהודיים. כך שזה מאד ברור, שכל מסורות הדת העקריות נושאות את אותו המסר של אהבה, או את אותו התרגול, זאת אומרת, של אהבה, חמלה, סליחה, סובלנות, משמעת עצמית, עיקרון מוסרי, צדק, יושר, הן מלמדות את כל הדברים האלה, את אותו הדבר. אבל, בתחום הפילוסופי קיימים הבדלים מאד גדולים. בעיקרון, כל מסורות הדת העיקריות בעולם מתחלקות לשתי קבוצות. אחת, קבוצה תיאיסטית. אחת, קבוצה לא-תאיסטית. נצרות, אסלם, יהדות והרבה... הינדואיזם, הן בקבוצה התיאיסטית. ישנה מסורת הודית עתיקה אחת שהיתה קיימת עוד לפני הבודהיזם, יש אחת - 'סאנגייה', היא נקראת פילוסופיית הסאנגה, היא חלק מזה, וגם ג'ייניזם ובודהיזם, שייכות לקטגוריה הלא-תיאסטית. הם מאמינים בחוק הסיבה ותוצאה. אז יש הבדלים גדולים. לפי הדתות הלא-תיאסטיות - אין מושג של בורא עולם; אדם עצמו הוא הבורא. אבל זוהי רק שיטה שונה, כפי שציינתי קודם. המסר זהה. לכן, בכדי לשאת את המסר הזה לציבור המאמינים באופן אפקטיבי יותר, האחת, הדת התאיסטית, משתמשת בתיאוריית בורא עולם. הכל נברא על ידי אלוהים. גם החיים האלה נבראו על ידי אלוהים. באופן ממשי, במובן של אבינו. [הערת המתרגם: הדלאי לאמה מתייחס כאן לאמונה הנוצרית בבורא עולם שהיא שונה מהתפיסה היהודית.] זה מביא תחושת קרבה לאלוהים. ככל שיש יותר תחושת קרבה, יש יותר נכונות לפעול על פי רצונו או על פי הכוונתו של אלוהים. 

     

    ובכן, מהי המשמעות האמיתית של אלוהים? היא אהבה אינסופית, חמלה. לכן, עם הרעיון הזה, יש התלהבות חזקה לשרת אחרים, מתוך אהבה וחמלה כלפי הזולת. יש ארגונים נוצריים רבים שהם באמת מאד מסורים, שמקדישים את כל חייהם לנתינה לזולת דרך חינוך, בתחום החינוך ובתחום הבריאות. זה נהדר. הרבה פעמים אני שם לב, שבאיזה איזור מרוחק בהודו, נמצאים כמה בתי ספר של של מיסיונרים נוצריים, כמה מרפאות. אז האנשים האלה, הם בעצמם חיים בתנאים המאד מרוחקים והעניים האלה. הם מקריבים את הנוחות האישית שלהם. כל ההתלהבות הזאת באה מתוך אמונתם. כך שהתוצאה זהה. 

     

    לדתות הלא-תאיסטיות אין רעיון של בורא עולם, אלא חוק סיבה ותוצאה, כך שההשקפה הפילוסופית מביאה את אותה ההתלהבות, כי דברים קורים עקב הסיבות והתוצאות שלהם. כך גם החוויה שלנו, של הנאה, של סבל או של כאב, מתרחשת בעקבות הסיבות והתוצאות שלה. בסופו של דבר, סיבות אלו הן המעשים שלך עצמך. אם תבצע מעשים טובים, זאת אומרת, לעזור לזולת, לשרת את הזולת, תקבל תוצאות חיוביות. אם תבצע מעשה של פגיעה בזולת, של הונאת הזולת, של בריונות, הסיבה הזו, שהיא המעשה הזה, תביא סבל. הגישה שונה אבל המטרה זהה, ליצור ערכים פנימיים וליצור חברה מאושרת יותר. 

     

    אמנם, כל מסורות הדת העיקריות, למרות... כן... למרות הפילוסופיות השונות שלהן, לכולן יש את אותו המסר, את אותו הפוטנציאל. פילוסופיה שונה היא הכרחית, כי בקרב אנשים יש כל כך הרבה נטיות מנטליות. לכן, נחוצות גישות שונות. לפעמים אני מסביר שרוחניות היא כמו תרופה למחלה. כפי שישנם סוגים שונים של מחלות וגם עקב התנאים הפיזיים [הקיימים], המחלה, אותה המחלה, לפעמים, אצל אדם אחד, עם גוף חלש - תהיה קשה יותר ועם גוף חזק - פחות קשה. יש גם מגוון של תרופות. חייב להיות מגוון.

     

    לכן, המדענים תמיד עורכים מחקרים, לתרופה חדשה כלשהי, לשיטת ריפוי חדשה. ולפעמים אני חושב שהמדענים האלה, או חברות התרופות... הם גם יותר דואגים לכסף, לעסקים. (צוחק) אבל, בעיקרון, אתם מבינים, העבודה שלהם, כיצד להביא בריאות טובה יותר לאנושות, ולמצוא דרכים חדשות ואמצעים לרפא חולי, ואיך ל... שיטות כדי להאריך את חיינו, בצורה הזאת. זה אומר שיש מגוון מקרים, כך שתרופה, לא ניתן לומר שרק תרופה אחת מתאימה לכל דבר, לא ניתן לומר. 

     

    כך שאפילו למחלות פיזיות, אנחנו זקוקים למגוות תרופות. התודעה היא הרבה יותר מורכבת מהגוף. המוח הוא מאד מורכב, לפי מומחי המוח או מדעני המוח, כשהם מסבירים לגבי החלקים של מוחנו, זה באמת נפלא, זה עולם... זה כמו עולם שלם. 

     

    עכשיו, הרגשות, התודעה, הם עוד יותר מורכבים. אני מכיר מספר גדול של מדענים, במיוחד בתחום המוח ודברים כאלה. בשיחה יותר מעמיקה יוצא ש-, עכשיו הם מודים, שעולם התודעה מורכב יותר אפילו מזה של המוח. (צוחק) ככה זה. לכן, תרופה לתודעה - אתה צריך עוד יותר מגוון. לכן, זאת הסיבה שבפלנטה הזאת קרו כל כך הרבה מסורות דת שונות. והמסורות השונות האלו באמת הביאו תועלת עצומה, במשך הכמה אלפי שנים האחרונות ואפילו היום. 

     

    אני חושב שעכשיו, היום, אנחנו במאה ה-21. ההתפתחות החומרית מאד מפותחת. אני חושב, למשל, בשיקאגו, עיר גדולה, אני חושב שמדי שנה תמיד ישנם כמה בניינים חדשים, או כמה פרוייקטים חדשים, או איזו טכנולוגיה חדשה, תמיד ישנם. כך שמתחולל הרבה שינוי, הרבה התפתחות. כל ההתפתחויות החיצוניות האלו... אני חושב, אני מאמין שהמשמעות של מודרניות היא התפתחות חיצונית, ולא התפתחות רגשית. אני חושב שהרגש, לפחות בכמה אלפי שנים האחרונות, אני חושב שהרגש האנושי נשאר פחות או יותר אותו הדבר. גם בעתיד, במשך הכמה אלפי שנים הבאות, אני חושב שהוא יישאר אותו הדבר. 

     

    אחרי כמה אלפי שנים, גם היה שינוי אקלים, היו שינויים בדפוסים הגלובליים. אולי המוח שלנו ישתנה ואז גם התודעה שלנו תשתנה. אחרת, אתם רואים, בכמה אלפי שנים הבאות, אני חושב שאלה יישארו כפי שהם. לכן, מודרניות משמעה שינוי חיצוני. לכן, שירותים מודרניים לא יכולים להביא שלווה פנימית. אני חושב, כאן, בקרב הקהל, יש אולי כמה אנשים יותר עשירים. אני חושב שחייבים להמצא כאן אנשים יותר עשירים. אני חושב, תאמרו לי, תאמרו לי, כשהייתם ברמה הרגילה, מבחינה כלכלית, אולי היחסים שלכם עם השכן היו טובים יותר, אולי אנושיים יותר. אחר כך הפכתם למצליחים יותר. הפכתם למיליונרים, למיליארדרים. אולי קנאו בכם יותר (צוחק), תחושת התחרות היתה עזה יותר ואחר כך, חוסר אימון, פחד, חוסר אימון, תסכול. יותר מדי לחץ. כסף גם מביא את הדברים האלה. לא כך? זה אומר שערך חומרי לא יכול להביא שלווה פנימית. 

     

    לכן, יש לי את ההשקפה, שבמשך כמה אלפי שנים, האנושות בכדור הארץ הזה, שמנו את כל התקוה בתפילה, בפנייה לאלוהים. גם אנחנו הטיבטים, במשך כמה מאות שנים, ערכנו הרבה מאד פוג'ות, טקסים. כשאתה חולה, כמה טקסים. כשהעושר שלך פוחת, שוב כמה טקסים. זה, אני חושב, מאד תלוי במזל. אם יש מזל טוב, לפעמים הטקס עובד, אבל אם המזל הוא רע, הטקס נכשל. (צוחק)

     

    טוב, אז, נאמר שבשלושת המאות האחרונות, בערך 200, 300 שנה, המדע והטכולוגיה התפתחו ואז, הרבה מהדברים שציפינו להם, שציפינו להם דרך תפילה, הרבה מהם הובאו על ידי מכונות ובעזרת המדע. לכן, באופן טבעי, אנשים גילו יותר עניין במדע ובטכנולוגיה, מאשר ברוחניות. 

     

    לקראת סוף המאה ה-20, דומה כי, אני חושב, מתוך שני תחומים. תחום אחד, כפי שציינתי קודם, האנשים העשירים יותר, אנשים נהיים יותר... עשירים, יותר מתקדמים מבחינה חומרית. לכן, הם, מתוך נסיונם האישי, לאט לאט מוצאים שהערכים החומריים האלה - יש מגבלה. , לא ניתן להפחית אי שקט נפשי, סטרס, באמצעות כסף. האנשים האלה, הם אנשים מאד עשירים, אבל מאד מסתמכים על תרופות הרגעה או על אלכוהול. במקרים אחדים, אני חושב שרבים מהם... בקרב הצעירים - על סמים. הם לא מאושרים מבחינה נפשית, לא רגועים, לכן הם מסתמכים על אמצעים חיצוניים, על אלכוהול, על סמים, בדרך הזו. זה גורם אחד.

     

    תחום אחר, גורם אחר - מדע, ידע, מחקר, חודרים ממש יותר ויותר עמוק לגבי מוח האדם, תפקוד המוח, וגם תחום הרפואה. עכשיו מדענים בתחום הרפואה מתחילים להרגיש שרגש הוא גורם מאד חשוב, ובמיוחד כאמצעי מניעה, תודעה שלווה ולהיות מלא התלהבות הם מאד חשובים. יותר מדי לחץ, יותר מדי דאגה, יותר מדי כעס, יותר מדי פחד, מאד מזיקים לבריאות שלנו, הורסים את הבריאות שלנו. וגם להחלמה, אותו חולה, חולה אחד שהוא בריא נפשית מחלים הרבה יותר מהר. כ שמדעני הרפואה, בתחום המדע וגם מומחי מדע המוח, בתחומים האלה, כעת יותר ויותר מדענים רציניים מצביעים על יותר שאלות. 'או, תיתכן תופעה אחת שאנחנו קוראים לה תודעה והיא בעצם משפיעה על המוח שלנו'. רק בכמה שנים האחרונות, כבר הראו, שדרך תרגול התודעה, דרך איזשהו סוג של מדיטציה או תרגול, זה ממש שינה את תאי המוח. זה ממש קרה. ועם השינוי בהרגלי החיים, הסטרס ירד, לחץ הדם ירד, אז זה גורם נוסף. ובכן, שני הגורמים האלה. 

     

    עכשיו, לקראת סוף המאה ה-20, אנשים, יותר ויותר אנשים, מגלים עניין ברוחניות, בדרך כלל מה שאני מכנה ערכים פנימיים. באופן הזה. לכן, בתקופה כזו, הרמוניה בין מסורות הדת השונות היא מאד מאד חיונית. הרמוניה דתית היא לא רק, איך לומר, מתוך הכרח, איזשהו, איזשהו שיתוף פעולה. לא בדרך הזאת. מתוך הבנה - שלכל מסורות הדת יש מסר זהה, פוטנציאל זהה, והשקפות שונות ושיטות שונות -  ההבנה הזו הכרחית. 

     

    לכן, כאן, עלינו לדעת. הרעיון של דת אחת, אמת אחת והרעיון של כמה אמיתות, כמה דתות, שני הדברים האלה. לכשעצמם זו סתירה. אבל אין שום סתירה. במקרה של אדם אחד, הרעיון של אמת אחת, דת אחת הוא מאד רלוונטי, בכדי שיפתח אמונה חד-נקודתית כלפי האלוהים שלו עצמו או כלפי הדת שלו עצמו. אחר כך, במונחים של קהילה, אפילו ברמה המשפחתית, נגיד, נוצרי אחד, יהודי אחד, מוסלמי אחד, אפילו ברמה המשפחתית, כן, חייבות שיהיו שם כמה אמיתות, כמה דתות. 

     

    למשל, עכשיו, באולם הזה, אני חושב שבאופן טבעי, ישנם אחים ואחיות נוצריים, ואני חושב, במידת מה, כמה מוסלמים, אחר כך יהודים, ואחר כך כמה בודהיסטים וכמה הינודאים. לכן, כבר, באולם הזה, המציאות של כמה אמיתות, כמה דתות, כבר נמצאת שם. זאת לא רק ההמצאה של האנשים המודרניים, אבל במשך שלושת אלפים השנים האחרונות, כמה אמיתות כבר היו שם. איש לא יכול לשנות את זה. לכן, במבחינת קהילה, הרעיון של כמה אמיתות, כמה דתות הוא מאד רלוונטי. במונחים של המתרגל היחיד, הרעיון של אמת אחת או דת אחת הוא מאד רלוונטי. 

     

    אז, אחת מההתחייבויות שלי היא קידום הרמוניה דתית. דבר ראשון... אה, כן, אוקיי, אני ממלא את ההתחייבות ברמה של "אני נזיר בודהיסטי", ואולי, אני חושב, נזיר בודהיסטי אחד שיש לו די הרבה חברים בקרב נוצרים, בקרב מוסלמים, בקרב יהודים, בקרב הינדואים. לעתים קרובות, כשאני מרצה למנהיגים מקומיים נוצרים, קורה שמציגים אותי, כך, שפעם אחת, באוסטרוליה, כהן דת נוצרי מאד טוב, אחד מאד טוב, נהדר - הוא גם, רק שתדעו, מעורב באופן מאד רציני בלעזור למגזר העני של האנשים - אז פעם אחת הוא הציג אותי כנוצרי טוב. אז אני מיד השבתי לו, "או, אני מחשיב אותך לבודהיסט טוב". (צחוק) אתם מבינים, תרגול דומה, כזה. 

     

    לכן, אני נזיר בודהיסטי שגם יש לו קשרים מאד רחבים, עם הרבה אחים ואחיות דתיים רוחניים שונים, לכן, אחת מההתחייבויות שלי היא קידום הרמוניה דתית. לכן, עכשיו כאן, ההרצאה העיקרית שלי היא על זה. בינתיים, עוד אחת מההתחייבויות שלי, שאני מחשיב כמספר אחד מבין ההתחייבויות שלי, ההתחייבות הזאת היא ברמה של "אני בן אדם". אז ישנם כמעט 7 מיליארד בני אדם בכוכב בלכת הזה. כולם אותם הבני אדם. צבע שונה, תרבות שונה, שפה שונה, אמונה שונה, לאום שונה, רקע חברתי שונה - אלה משניים.

     

    כולנו באים לפלנטה הזאת באותה הדרך, מתוך רחם אם. כולנו טופחנו וגודלנו באהבה ובמסירות על ידי אמנו. ואז, חשוב יותר, במושגים של הכמעט 7 מיליארד בני אדם שלנו, כולם רוצים חיים מאושרים. לכולם יש את הזכות להשיג חיים מאושרים. זהו הבסיס לרעיון זכויות האדם שלנו. נולדנו אותו הדבר, אותם בני האדם, מבחינה פיזית, רגשית, נפשית, מאה אחוז אותו הדבר. והכמיהה הפנימית זהה. לכן, על הבסיס הזה, לכולם יש את הזכות להגשים את הכמיהה הזאת. לכן, בכדי להגשים חיים מואשרים ומשפחה בריאה, חברה בריאה היא מאד מכרעת. 

     

    עכשיו, בזמנים מודרניים, יש איזושהו סוג של מחלה קשה, זאת השחיתות, בחלקים רבים של העולם. בארה''ב אולי פחות, אינני יודע. אני חושב שהמושל יודע. (צוחק) כמו בהודו, במיוחד בסין, ובעוד מקומות רבים, השחיתות היא עכשיו עניין מאד רציני. ובכן, דרך משמעותית להפחית את הבעיה הזו - "להחמיר בעונשים" זאת לא תשובה - אבל מענה אמיתי הוא לקדם עיקרון מוסרי אנושי. כל המחלה הזאת היא לא עקב מחסור בחינוך. לא. אני חושב, בעצם, שמרבית האנשים המושחתים, אני חושב, יש להם חינוך טוב יותר. (צוחק)

     

    האנשים התמימים האלה, עם פחות חינוך, אולי הם יותר ישרים. אז חינוך נכשל להביא עיקרון מוסרי. אחר כך, כמובן, כסף אף פעם לא מביא עיקרון מוסרי. לכן, עכשיו, נשאלת השאלה - כולם מסכימים - בכדי לבנות חברה בריאה, משפחה בריאה, צדק, אמת, יושר, אלה גורמים בסיסיים בכדי ליצור חברה בריאה, קהילה בריאה, קהילה שמחה. באופן הזה. אלה מאד מושתתים על עיקרון מוסרי. 

     

    טוב, עכשיו, השאלה: כיצד להביא... או, קודם כל... מהו עיקרון מוסרי? אחר כך, כיצד להביא את העיקרון המוסרי הזה? זאת השאלה הרצינית. חלק מחבריי מאמינים שעיקרון מוסרי חייב להיות מבוסס על אמונה דתית. בו בזמן, חברים אחרים שלי אומרים שעיקרון מוסרי לא בהכרח מושתת על אמונה דתית. זה גם מה שאני מאמין. 

     

    בקרב הלא-מאמינים, ישנם אנשים מאד ישרים, אנשים מאד כנים וחומלים, שנמצא, שנוכל לראות. לכן, עיקרון מוסרי הוא לא בהכרח מבוסס על אמונה דתית. מצד שני, ישנם אנשים בעלי מאמונה דתית מאד רצינית, והחיים שלהם מאד מושחתים. גם את זה נוכל לראות. לפעמים אני מתלוצץ עם חברים אחדים שלי, ואומר שכשאלה מבצעים את התפילה היומית שלהם, הם מתפללים, אבל בהחלט אפשרי שחלק מהאנשים המושחתים האלה, בבוקר השכם הם זוכרים את אלוהים ומתפללים, והתפילה כוללת: 'שהעבודה המושחתת שלי תצליח'. (צוחק, צחוק) טוב, כך, מכל מקום, מרמים את אלוהים. אדם כזה הוא לא רציני. בכל מקרה, זה מראה שאמונה דתית לא מבטיחה שאדם יהיה אדם ישר, שהוא יהפוך לאדם ישר. 

     

    מכך אמונתי, שעקרונות מוסריים אנושיים בסיסיים, אינם בהכרח מושתתים על דת. הבסיס האמיתי של עקרונות מוסריים, הוא, אני מאמין, קודם כל - יושר. לשם כך, בכדי להיות אדם ישר, קודם כל, אדם צריך ביטחון עצמי, חוסן פנימי. ביטחון עצמי מאד קשור ללב חם. אם הנך מתייחס לאחרים כאחים וכאחיות ממשיים, ומכיר בכך שגם להם יש את הזכות להגשים חיים מאושרים, ברגע שיש לך את הוודאות הזאת, סוג כזה של יחס מנטלי, אין מקום לרמות אחרים, או לשקר או לצביעות או לניצול. 

     

    לכן, בסופו של דבר, כאשר לב חם נמצא שם, אז אתה מקבל ביטחון עצמי. בדרך הזו, הנך מסוגל לדבר עם אנשים ביושר, בכנות, בשקיפות. זה מביא אימון. אימון מביא חברות. חברות מביאה סביבה שמחה. אז, בקרב החברים שלנו, חלקם אולי לא בעלי חינוך, אבל אדם מאד פתוח, לבבי, נוכל לבטוח בו בקלות, לבסס את החברות שלנו, חברות אמיתית, על בסיס אימון הדדי. 

     

    ללא אימון, משפחה עשירה אחת, אולי יהיו יחסים טובים, אבל למעשה קצת מלאכותיים. סוג כזה של חברות עדיין יכול להיות מלווה בחשד, בחוסר אימון, בקנאה. אימון אמיתי הוא עם לב לגמרי פתוח, הנך מתייחס לאחר כחלק של עצמך, בדרך הזאת, תפתחַ אימון אמיתי, תיווצר חברות אמיתית. בדרך הזאת, מבחינה כלכלית, אולי עני, חינוכית, אולי לא חכם במיוחד, אבל יכולה להיות לו משפחה שמחה, אדם מאד שמח. לכן, את זה אני מחשיב כעיקרון מוסרי. כאשר זה ישנו, אין סכנה לשחיתות, אין סכנה לתרמית, אין סכנה להתעמרות. באופן הזה. את זה אני מחשיב כמוסר חילוני. 

     

    עכשיו, כשאני אומר 'חילוני', הכוונה אינה ליחס שלילי לגבי דת. לא. כמובן, במשך המהפכה הצרפתית, וגם במהפכה הבולשביקית, במקרים האלה היתה נטיה כלשהי נגד הדת שלהם. זה למעשה לא היה נגד תרגול דתי לכשעצמו אלא כלפי מוסדות הדת. לכן, באותה העת, המצב היה כך שהנצלן הממשי של האנשים, המפלגה השלטת, העליתה השלטת, לעליתה השלטת היתה את התמיכה המלאה מצד מוסדות הדת. לכן, כאשר אנשים התחילו להתנגד לעליתה השלטת, היו חייבים להתנגד למי שתומך בה. 

     

    אבל, למעשה, אין שום טעם להיות נגד הדת, כי המהות האמיתית של הדת היא אהבה, חמלה, סליחה, סובלנות. אין שום דבר לא בסדר שם. כולם צריכים את אלה. אפילו בע''ח מעריכים אותם. לכן, לפי הודו, במשך אלפי שנים, היה רעיון של חילוניות. זאת אומרת, כבוד לכל הדתות. לא העדפה לדת זו או אחרת, או לדת מסוימת. וגם, במשך אלפי שנים, לפי המסורת ההודית, גם כבוד ללא-מאמינים. 

     

    אחד מהחברים שלי, סגן ראש ממשלת הודו, מר אדוואני, יום אחד, היתה לנו שיחה ידידותית, והוא הזכיר שאחד מהגורמים להצלחת השיטה הדמוקרטית בהודו היא שבהודו, במשך אלפי שנים, במשך יותר מ-3000 שנה, בקרב הפילוסופים, היו השקפות פילוסופיות שונות, ופילוסופים שונים, גם פילוסוף אחד שלטענתו הכחיש את קיום האלוהים או את קיום הרוחניות, פשוט [חסרות שתי מלים] שאנחנו מכנים אותו צ'ארוואקה - צ'ארוואקה, אסכולת המחשבה שמכחישה כל ערך רוחני. ובכן, הפילוסופיה הזאת בדרך כלל מתוארת או נחשבת לניהיליזם. ובכן, שאר הפילוסופים ההודיים, המערכת הפילוסופית, ביקרו את הניהיליזם, אפילו גינו אותו. אבל לפילוסוף שדגל בסוג הזה של פילוסופיה, הסוג הזה של השקפה פילוסופית, רכשו לו כבוד, התייחסו אליו כ'רישי', משמעו 'תלמיד חכם', בכבוד. לכן, הוא הזכיר שזהו גורם אחד, שבהודו, במשך אלפי שנים, יש כזו מסורת. השקפות שונות, מבקרים אחד את השני, מתווכחים אחד עם השני, אבל המחזיק בדעה, אותו יש לכבד. כך, הלא-מאמינים של העבר הרחוק, אז אותם... המסורת מכבדת אותם. לכן, בזמנים מודרניים גם כן, עלינו לכבד גם לא-מאמינים. לכן, כשאני משתמש במילה חילוניות, זה על פי ההודים, בכלל לא במשמעות השלילית נגד דת, אלא במשמעות של כבוד לכל הדתות, כולל לא-מאימינים. זה, אני חושב, חשוב.

     

    עכשיו כמובן, כמעט 7 מיליארד בני אדם, האוכלוסיה האנושית. אחוז די משמעותי של האוכלוסיה הזאת הוא למעשה לא-מאמינים. לכן, גם לאלה יש את הזכות להגשים חיים מאושרים, משפחה מאושרת. ולעשות הבחנות זה חשוב ורלוונטי, כי, אתם רואים, בחברה לפעמים לאנשים יש את ההשקפה, כשאנחנו מדברים על חמלה, סליחה, הדברים האלה, אז לאנשים יש את הרושם שאלה ענייני דת, תרגול דתי. לכן האנשים שאין להם הרבה עניין בדת, אז הם לגמרי מזניחים את הערכים האלה. זאת טעות.

     

    לכן, חשוב - אני תמיד מבהיר - האם לקבל אמונה דתית או לא - זה תלוי בפרט. אף אחד לא יכול לכפות. אבל, הערכים הבסיסיים האנושיים האלה, לב חם, הדברים האלה - אין טעם להזניח. עליכם להבין, הדברים האלה הם בסופו של דבר המקור של אושרכם עצמכם, האושר של המשפחה, האושר של הקהילה. לכן, זוהי המחוייבות מספר אחד שלי, קידום ערכים אנושיים, בעיקר חום לב אנושי, חמלה, חיבה. 

     

    אנחנו בני האדם, קודם כל, אנחנו בעל חיים חברתי. אחר כך, גם הגורם הביולוגי שיש לנו, לכולם יש את הפוטנציאל להראות חיבה לאחרים. מכיוון שחיינו מתחילים בחיבת ההורים, במיוחד החום ואהבה של אמנו, זה נכון גם לגבי הגורם הפיזי הזה - תודעה יותר לבבית תואמת מאד את הגוף הזה. יחס נפשי של יותר כעס, יותר שנאה, הוא מאד פוגעני לגוף הזה. לכן, ניתן להסיק שהטבע האנושי הבסיסי נוטה יותר לעדינות, יותר לחמלה. 

     

    כמובן, בגלל האינטליגנציה האנושית, בגלל, כמעט, אני חושב, תשוקה בלתי מוגבלת או תאוות בצע בלתי מוגבלת, לפעמים אגרסיה גם הופכת לחלק מחיינו. אבל בעיקרון הטבע האנושי הוא: יותר עדינות, יותר חמלה. לכן... (הדלאי לאמה מביט בשעונו) אני חושב שזהו. (צחוק, מחיאות כפיים) אני חושב... (מחיאות כפיים)

     

    להמשך התרגום בעברית

    מומלץ מאד לקרוא עד הסוף - יש עוד המון חכמה ואוצרות. 

    בהמשך, הדלאי לאמה מתייחס לשאלת התחרות שקיימת בין דתות, למפגשיו האישיים עם מתרגלי דתות שונות, ולשיתופי הפעולה שלו עם מדענים מתחומי מדע שונים להמשך קריאה

     

     ~  ~  ~

    תוכן וקישורים לבלוג ברוכים הבאים

    English TOC: therealjannaweiss.blogspot.com

    דפי הבלוג Blog Pages

    1 2 3 4 5 6 7 8

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      חנה וייס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      פיד RSS

      פיד RSS

      ארכיון