יש תובנות שעולות רק לאחר שבוע מילואים, שבוע בו אתה ישן כמו חמור, אוכל כמו כלב ומריח כמו חזיר ובעיקר שבוע בו אתה מבלה במרוכז עם חבורה של אנשים מרקעים שונים, מקצועות שונים וגילאים שונים. הנה התובנות שלי:
1. אני באמת לא מבין איך ניצחנו את הערבים, יותר נכון אני לא מבין איך הם הפסידו לנו. כמה גרועים הם כבר יכולים להיות?? אתה רואה צבא מצ׳וקמק עם בסיסים שלידם גבעת חלפון נראה כמו ווסט פוינט ואתה פוגש חיילי סדיר שנראים כמו קריקטורה ומתנהגים כמו בהמות. בשבילכם קיבצתי שתי דוגמאות. דוגמה ראשונה- מודיעים לכל הפלוגה להגיע בשעה 8:00 לרכבת צפון (ארלוזורוב) ומשם יאסוף אותנו אוטובוס בדרכנו לדרום הרחוק (עין יהב, למתעניינים). אז הגעתי בזמן, כמו חייל טוב, וחיכינו שם המון זמן. המון. בסוף גילינו שהאוטובוס שאמור לאסוף אותנו עדיין בתחנה מרכזית ת״א מכיון, תחזיקו חזק, שהצבא לא מאפשר לו לצאת משם כשהוא ריק!! אוטובוס שאמור לאסוף חיילים לא יכול לנסוע בלעדיהם... אז כל הפלוגה עלתה על רכבת דרומה לשתי תחנות וירדנו בתחנת ת״א ההגנה ואז הלכנו ברגל לתחנה מרכזית (הערת ביניים- אלוהים ישמור, מה הולך שם, פחד אלוהים. המאבטח בכניסה לא ידע איך לבדוק אותנו, הוא לא רגיל לבדוק דוברי עברית) ושם סוף סוף צה״ל הצליח לחבר בין חיילים לאוטובוס. דוגמה שנייה- אנחנו פלוגת סיור ובדר״כ משרתים בנגב והערבה. יש לנו האמרים פתוחים (מי שלא ידע את אהבת החייל לגפ״ס שיצא משירות אצלנו, לא יודע מהי אהבה שהסתיימה בטרם עת) שזה אמור להיות כלי מצויין. אלא מה, בצה״ל של שנות האלפיים אתה מקבל מהחימוש מיכל ספריי דיאודורנט כדי להתניע איתו את ההאמר! כן, שמעתם נכון, אומרים לך ״קח, אם הוא יעשה בעיות בהתנעה תנסו לרסס לחור הזה ונקווה לטוב״. צבא קטן וחכם, הא?
2. כפי שציינתי אתה פוגש במילואים את החבר׳ה שאיתך שכל אחד הוא סיפור אחר, כל אחד הוא אדם שונה. מכלול של רעיונות, דעות והשקפות. כך התאפשר לי לראות מקרוב עד כמה הדבר הזה שאני מכנה ״המטריקס״ שולט על התודעה של הישראלים. אתה מגלה שמרבית הפלוגה לא מכירה עובדות בסיסיות. אני כבר לא מדבר על השקפות עולם שונות, אני מדבר על עובדות. מה שנקרא the cold hard facts. בשיחה עם חברים אני מגלה שאין להם מושג מהי ועידת סן-רמו, הם לא מכירים את ההתפתחויות בארץ ישראל לפני קום המדינה, הם לא יודעים ש"הצעת החלוקה" של האו"ם ב-47' אינה מחייבת ולעולם לא התקבלה, הם לא יודעים שהמשפט הבינ"ל עומד למעשה לצד מדינת ישראל, הם לא יודעים שהפת"ח הוקם לפני 67' והם בטח לא יודעים שבכירי ה"פלשתינים" נתפסו בראיונות מודים שלאחר הכישלון הצבאי הם ינסו גישה אחרת להשמיד את ישראל. בתקופה הנוכחית הם לא יודעים מה בדיוק קרה בבג״ץ מגרון והם לא שומעים על השמאל הקיצוני אלא כמובן רק על הימין. סתם דוגמה- הם מעולם לא שמעו על חוברות כמו ״נכבא-חרטא״ של אם תרצו או ״ארץ זו היא ארצי״ של אלי הרץ, שתי חוברות שחובה לקרוא כדי לקבל עובדות שלא תראו במיינסטרים הישראלי (לינקים למטה). ואני לא מדבר על אנשים טיפשים, אני מדבר על אקדמאים, מלח הארץ, אנשים מאוד משכילים שמנהלים חברות ועובדים בקשת רחבה של מקצועות. אלא שהם לא אשמים, אדם בן 28 כבר ספג כעשרים שנות תעמולת-שלום אז מה הוא כבר זוכר/למד בשמונה השנים שלפני? כאשר כל השיח התקשורתי והאקדמי הוא חד כיווני, כאשר אין אפשרות לבחון את האמת בפומבי, כאשר כל מה שאתה יודע זה מה שערוץ 2 ו-Ynet אמרו לך שאתה יודע אז למה כבר אפשר לצפות. מזל שיש מילואים פעם-פעמיים בשנה כדי להרחיב קצת את האופקים, גם אם זה בקור מקפיא תוך כדי נסיעה בהאמר עטופים במכנסי דובון...
נכבא-חרטא: http://www.imti.org.il/Reports/The_BS_That_is_the_Nakba.pdf ארץ זו היא ארצי: http://www.mythsandfacts.org/Conflict/mandate_for_palestine/MandateN%20-%2010-29-07-Hebrew.pdf
|