שירה
פוסטים אחרונים
- אני 26/2/14
- ודמותך 8/2/14
- ודמותך 10/1/14
- ערב השקת ספרי 8/12/13
- ערב השקה 2/12/13
- ספר שירי "אישה - שירה" 9/11/13
ארכיון
חדרים
חדרים
משני חדרים המשקיפים על הירקון ואופק ירוק של אקליפטוסים למרגלותיו גגות רעפים אדומים, ווילות בצפויי אגו של שיש בורגני "בשיכון (חברים) וותיקים"... שאינם עברה אמא ל..ממ"ד, דיור מוגן, מוגן חדר קטן מוקף בתמונות משפחתה ציורים של הדסה אחות חסרה ועוד אחיות ואחים חסרים ובן בכור שחסר ולקח את הלב ואמא שרה "תראה כמה שהיא יפה, מלכה שהקימה ממלכה, משפחה שידעה ב-22 שצריך לחסל את הגולה כתבתי בספר תקרא, בספר כשאני מתגעגעת וכואבת אני שמה את הספר במיטה וקוראת פעם, ועוד פעם, ועוד פעם" חלון מתכת זכוכית עבה, מסגרת אלומיניום עם פינות שורטות סימנים בגב ידה כורסת טלוויזיה לסדרות ספרדיות. אהבות ובגידות וחיים "צעירים לנצח", צעירה לנצח ויומני חדשות "אהוד, העולם השתגע!" ושלט שלא תמיד ממוקד כוון
ארון עץ סטנדרתי מדפים עטורי זכרונות / מתנות "אהוד זו מתנה מאלה (בגין) וזה מבצלאל ואשתו מימי אצ"ל שלא חלפו לעולם וזו, מ..מד"א " 17 שנים של התנדבות ועשיה בהרבה אהבה ושמחה וחיוך שנמשך עד היום "זכיתי בפרס עובדת מצטיינת וטיול לארה"ב ועליתי ברגל לפסל החרות ו... לא עצמתי עין (כמו היום) אהוד, מה אתה צוחק?" מבט פולני אני סובלת, ואתה..." לא לא צוחק... נהנה" "אכלת?? שמרתי לך במקרר" "אמא אכלתי, אכלתי, אכלתי!!! ....נו טוב. כן טעים, טעים" .
והיום בסיעודית בעינים עצומות, פקוחות, עצומות מטיילת, בחדרי ליבה
בחלון גשם מרווה ניצני חיים חדשים חדשים |
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
צבעים עצובים
לזקנה מטופלת
אך קשה .
בעיקר לך הבן
כתבת נוגע ללב
הלכה תקופה
באה תקופה חדשה בחיים
והחיים מובלים (סביל) מרצוננו או לא מרצוננו לחדרים שונים במרחב הפיזי והרגשי
בעינים עצומות, פקוחות, עצומות
מטיילת,
בחדרי ליבה....
מיוחד, מיוחד, מיוחד....
אהבתי מאד
שבוע נהדר לך
שרה קונפורטי
תהליך טבעי (וכואב למתבונן מן המרחב הטבעי)
של צמצום והתכנסות פנימה
לתוך חדרי הלב
משם- היציאה החוצה
היא רק שאלה של זמן...
למרחבי אינסוף
במימד אחר:-))
והטבע ממשיך בתהליכי ההפריה והרוויה.
כתוב ברגישות מופלאה:-)
זכרונות של הירקון.
זכרונות.
עצוב ונוגע.
נוגע ומרגיש.
אתה. והיא
ואתה,