אָמַרְתִּי שֶׁלֹא דִּבַּרְנוּ הָמוֹן זְמַן אָמַרְתָּ "יוֹתֵר" וְצָחַקְנוּ לְאָחוֹר אֶת הַשָּׁנִים. פַּעַם קָרָאתִי שֶׁלִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים יֵשׁ אֶת סָךְ הָרְגָעִים הָעוֹבְרִים בֵּינֵיהֶם וְהֵם יְכוֹלִים לִמְנוֹתָם לְחוּד אוֹ בְּיַחַד. אוֹמְרִים שֶׁהָאֶפְשָׁרוּת הַשְׁנִיָה טוֹמֶנֶת בְּחֻבָּהּ תִּקְוָה חַסְרַת פֵּשֶׁר אוּלַי בָּהּ נֶאֱחַזְנוּ בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱבַרְנוּ אֶצְבַּע עַל פְּנֵי הַמַּרְאָה לְהַחְלִיק אֶת הַקְּמָטִים. שָׁתַקְתִּי. "לֹא הִשְׁתַּנֵּית" אָמַרְתָּ "קוֹלֵךְ מֵבִיא בְּגוּפוֹ אֶת הַלַּיְלָה. מִלִּים עֲדַיִן מַמְרִיאוֹת מִמֶּנּוּ אֵלַי כְּלַהֲקַת צִפֳּרִים". |