הרהורים, מחשבות וכל השאר.
פוסטים פופולאריים
-
הרהורים...
9/10/07 | 643 צפיות
-
אני חמות.
24/11/07 | 847 צפיות
-
לא להכנע לכאב...
19/12/07 | 830 צפיות
-
עונת הוירוסים
12/10/07 | 716 צפיות
-
דור לדור סובב...כסביבון.
12/12/07 | 806 צפיות
-
אהבת רקפות!
7/1/08 | 711 צפיות
פוסטים אחרונים
- אהבת רקפות! 7/1/08
- לא להכנע לכאב... 19/12/07
- דור לדור סובב...כסביבון. 12/12/07
- אני חמות. 24/11/07
- עונת הוירוסים 12/10/07
- הרהורים... 9/10/07
דור לדור סובב...כסביבון.
חג החנוכה מביא עמו, כבכל שנה,
ניחוחות מוכרים וזכרונות ישנים ואהובים.
הנרות הדולקים, ריחות הסופגניה המסורתית
שמביאה איתה תמיד את ההתלבטות הרגילה
של לטעום..? או לא...?
והכי.... הכי..... הם הקולות....
השירים המוכרים המלווים אותנו מדור לדור
ומרטיטים את הנפש....
" מעוז צור "..... " נר לי.. נר לי..דקיק"...
ומיד מתייצבת תמונה לפני העיניים:
גן ילדים.....מסיבת חג חנוכה....הורים מוזמנים....
והזאטוט שלנו. במלוא הדרו ובמיטב מחלצותיו...
משתתף בחגיגה...ושר.... ורוקד - כמובן :
נר לי, נר לי דקיק.. ורוקע ברגלו הקטנה:
סורה חושך....
ואני מתמלאת נחת וגאווה... הבן הקטן, המתוק,
כבר גדל, אינו תינוק, והוא בגן... משתתף...
ולבי עובר על גדותיו משמחה...
והנה לפתע, כאשר מתערבבים הקולות והריחות בדמיוני...
מצלצל הטלפון ,ועל הקו , בני , הזאטוט של אז...
שהיום אב בעצמו....לזאטוט קטן משלו.....
ומספר לי בהתרגשות על החוויה בגן הילדים.
במסיבת החנוכה של בנו ..(נכדי ,שיחיה)
ונשמע כל כך גאה לספר כיצד בנו השתתף,
ושר, ורוקד נר לי...נר לי
וכמובן הסופגניה המסורתית, המשמינה....
ואני מקשיבה, ודמעת התרגשות זולגת על לחיי,
ואומרת לבני :
זכור היטב את מסיבת הגן הראשונה, השירים,
הגאוה וההתרגשות, כי לא "ירחק" היום,
כשבנך זה יגדל, ויביא בעצמו בן/בת לעולם,
ויספר לך אותן חוויות ואותם זכרונות.......
|
תגובות אחרונות
-
הילולה forever
בתגובה על אהבת רקפות!
-
girl of the north
בתגובה על לא להכנע לכאב...
-
likange
בתגובה על דור לדור סובב...כסביבון.
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מתוקתי,
תודה על ביקורך,
ותודה על כל האיחולים הבאים מהלב..
אוהבת ומתגעגעת....
זהבית יקרה,
קצת באיחור גיליתי את הפוסט, אבל...
ריגשת אותי גם לאחר שכבו כבר כל הנרות.
חנוכה נראה אחרת עכשיו. מלא שמחה ואור.
תודה...
נכון מאוד..הם גודלים מאוד מהר..אבל הכי מפתיע הוא
עד כמה מהר הם מחקים ומעתיקים התנהגות ושפה שלנו
צמרמורת עברה בי כשקראתי את הפוסט המקסים שלך..
הזמן באמת חולף מהר...
מקסים!
אכן דור ועוד דור ועוד..
כך חולפים חיים שלמים
ורגעים קטנים אלו.. כה חשובים
בהם צריך לעצור דקה מהמירוץ ולומר
תודה!
כתבת מקסים.
אפילו התרגשתי.
מאחלת לך שתחגגי עוד המון שנים עם בנך ונכדך,
ובכלל עם כל משפחתך.