רונן, תודה על תגובתך, מה שאתה אומר תואם חלקית את דברי הרשם הקודם בפסק דין בעניין גירפה נ' עודד מלינק, ואולם אתה מתאלם מהצד השני, והוא העניין שהמחוקק התייחס במפורש לתוכנה בחוק זכות יוצרים וקבע שדינה כדין יצירה ספרותית לעניין זכות היוצרים. להלן ציטוט מדבריו של הרשם שלומוביץ': 65. המחוקק ייחד לתוכנת מחשב מקום במסגרת ההגנה על זכויות היוצרים, וקבע בסעיף 2א לפקודת זכות יוצרים: "לענין זכות יוצרים, דין תוכנה של מחשב כדין יצירה ספרותית כמשמעותה בחוק זכות יוצרים, 1911. בפקודה זו, "תוכנה של מחשב" - בין שהיא תכנית מקור ובין שהיא קוד יעד." 66. קביעה זו, אמירה לצידה. מלבד זהויה של תוכנת מחשב כשייכת לעולם התכנים, מסדירה היא היטב את אופיה של התנהלות השוק. הכלל הוא, כי זכות יוצרים מוענקת ליוצר על מנת שיחלוק את יצירותיו עם הציבור ויעמידן לשימושו. מהותה של הזכות היא, כי היוצר אינו צריך לחשוש מהעתקה. יכול הוא למכור את יצירתו, להשכירה או לחלק ממנה העתקים בכל דרך אחרת, ועל פי חוק אסור לכל אדם זולתו להעתיק את פרי יצירתו. הזכות מוענקת לפרק זמן ארוך, מעבר לשנות חיי המחבר, ומבטיחה ליוצר את התמורה הגלומה בפירות יצירתו. זכות היוצרים מהווה מגן מפני העתקה, אולם אין בה מונופול מוחלט. אדם אחר כי יעמול וייצור יצירה זהה או דומה, ייהנה אף הוא מבלעדיות ביצירתו והעתקתה תיאסר אף היא. 67. לא זו אף זו, המחוקק רצה לעודד יצירות זהות או דומות שאין בהן משום העתקה, ועל כן קבע כי לא תינתן זכות יוצרים לרעיון אלא לביטוי בלבד (סע' 7ב'(1) לפקודת זכות יוצרים). 68. המנגנון המסדיר את דיני הפטנטים שונה הוא בתכלית. שם אין הממציא מתבקש להעמיד את אמצאתו לרשות הציבור על מנת שישתמש בה בלבד. הממציא נדרש להעמיד את אמצאתו לרשות מתחריו על מנת שיוכלו אף הם לייצר את פרי אמצאתו או לנצלו בכל דרך אחרת. תמורת העמדה זו מקבל הממציא מונופול מוחלט, לפיו לא רק העתקת אמצאתו אסורה, אלא גם ניצול שלה בדרך הכתובה בתביעות או בדרך דומה לכך אסורה, אפילו לא היה הניצול תולדת העתקה. יתכן שאתה צודק, אך מה שאתה אומר הוא לטעמי רק צד אחד של המתבע ומתעלם מהחוק בעניין זכות יוצרים.

צטט: ינשוף פצוע כנף ורגל 2012-01-26 09:59:14

דורון -

 

מעולם לא נחקק חוק או תוקנה תקנה בישראל המונעת הענקת מונופול תכנת-מחשב.

 

לכן, לא נראה לי שנחוץ שינוי חקיקה כדי לאפשר מונופול שכזה.

 

חוק הפטנטים הישראלי דורש, בסעיף 3 לחוק, "אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט.".

 

אם כך, מדוע לא יותר מתן מונופול על תכנת-ממחשב?

 

האם תכנת-מחשב היא מוצר?  וודאי שכן - היא נמכרת...

האם היא תהליך?  וודאי, שכן המחשב המריץ אותה (אפילו אם הוא סמארט-פון) מבצע תהליכים רבים.

האם תכנת-מחשב היא בתחום טכנולוגי,ו/או ניתנת לשימוש תעשייתי?  כאן אולי השאחלה היא מה יקרה אם לא יראו בה תעשייה או טכנולוגיה, כי אז מה יהיה על תעשיית ההיי-טק?  איך נקרא לה - בילוי?  משחקי ילדים? (אה, שכחתי - ייצור ופיתוח משחקי-מחשב היא תעשייה עניפה בעולם...).

 

אם כך, השאלה מתמקדת בשני סעיפי-משנה בלבד - האם תוכנה מססויימת היא חדשה?  האם יש בה התקדמות המצאתית?  ובזה, השאלה חוזרת אל סיפו של רשם הפטנטים, שכן הוא ההעומד בראש המערכת שצריכה להחליט בשאלות אלה...

 

אני רק מקווה שכבוד הרשם שריין תקציב רב-שנתי לצורך קליטת, הכשרת, והעסקת בוחנים מתאימים...

 

רונן יחיאב, עורך-פטנטים ישראלי #284