ובכלל  הייתי אמורה לכתוב  'בלית ברירה'.

תמיד ידעתי שאמא שלי

היא זו שעולה במדרגות.

לפי נקישות העקבים על הדרך.

הלוואי ויכולתי לנעול נעליים עם עקבים,

כך יכלו מקבלי פני

לדעת שהגעתי.

בלאט ברירה,

אני מתקדמת , בשקט

' הולכת שטוח ' 

 כל כך בשקט

עד שלא תמיד

יודעים שהגעתי.

 דרך החיים שלי.