0

העיקר לא למצמץ

20 תגובות   יום חמישי, 26/1/12, 10:08

''

בוודאי שאני יודעת להיות רעה. אני אוספת שפתיים לעיגול, מושכת פנימה פנים-לחיים בשר ורוד ולח, השיניים חשוקות, לסת נעולה. העור על עצמות הלחיים מושך מטה ופוער עיניים. יותר אוויר במקום הנחשף.

מותחת צוואר,מרימה סנטר כדי שהמבט יבוא מלמעלה. מאזנת הכל בקו ישר של הגבות. ואז לא לזוז. לפחות לדקה.

חושבת על עצמות הלחיים שלי, מרגישה אותן הולכות ומזדקרות. שואבת מהן החלטיות. "יש לך עצמות לחיים נהדרות" אמר לי הדרום אפריקאי המבוגר באנגלית בזמן שנהג על הכביש המהיר מתל-אביב לדרום. במושב האחורי שכב אלי, ישן. בזמן שהדרום אפריקאי בילה בים עם אחותו היפה של אלי הלכנו להסתובב בעיר, לא ידענו שאין מה לעשות בתל-אביב ביום שבת. בסוף קנינו כמה בירות והשתכרנו על ספסל בשמש. אף אחד לא אמר לנו דבר.

אחותו הגדולה של אלי תמיד יצאה עם גברים מבוגרים שמדברים אנגלית, היא הייתה יפה מאד, לא רק בעצמות לחיים. היא נשארה בתל-אביב ואנחנו חזרנו הביתה.

"למה שלא תבואי אלי פעם" המשיך הדרום-אמריקאי "אני לא יכול להגיד לא לאישה במדים" סיפרתי לו שאני חיילת. הוא שכר בית פרטי בחלק העתיק של העיר. פעם אחת, הלכתי לשם במדים רק כדי לראות.

דרג את התוכן: