כותרות TheMarker >>
    מעבר ל-
    page id : 9
    TheMarker Cafeאורי זמירמהודו ועד סיןTHAT USED TO BE US

    ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café

    כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.

    ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.

    אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי

    מהודו ועד סין

    מהנעשה בשווקים ההודו סיניים. פרשנויות, ניתוחים ותחזיות מעודכנות.

    THAT USED TO BE US

    THAT USED TO BE US

    ‎11

    יזמות ועסקים  סין, הודו, ארהב, סקירה כלכלית

    23 תגובות   יום חמישי, 26/1/12, 12:39

    ''

     

    מזה מספר שנים מצביעים כלכלנים שצמיחת התל"ג הסיני מעידה על כל כך שסין עתידה לחלוף על פני ארה"ב בתוך כשני עשורים בלבד. בעוד הפער הגדול בעלויות העבודה בינה לבין ארה"ב מסביר חלק ניכר מצמיחה עדיפה זו אין הוא מהווה את התמונה כולה. 

    בעזרת מעמד בינוני הגדל במהירות והמייצר ביקושים חסרי תקדים הפכו 1.3 מיליארד האזרחים הסיניים ברבות השנים גם לשוק צרכני עצום. בנוסף, השכילה סין להבין, כי מבחינה פיננסית משתלם הרבה יותר עבורה לספק חלק מחומרי הגלם בעצמה מאשר לייבא אותם מבחוץ.

     

    THAT USED TO BE US

      

    האמריקאים מצדם התרגלו עם השנים להיות מובילים כמעט כל סקטור כלכלי נתון. אבל כבר עתה, במספר לא מבוטל של תעשיות איבדה ארה"ב את הבכורה, לרוב לטובתה של סין.

    בעוד בסקטורים מסוימים, כגון תעשיית הפחם למשל, אין אובדן הבכורה מפתיע במיוחד (לנוכח נסיונותיה של ארה"ב לצמצם את תלותה במחצב המזהם), ישנם תחומים אחרים בהם אובדן הבכורה מבשר על אובדן עוצמה ומנהיגות יותר מאשר על כל דבר אחר.  

     

    בסיפרו החדש, שיצא השנה תחת הכותרת 'אלה היינו פעם אנחנו' (that used to be us) פורס העיתונאי והפובליציסט תומאס פרידמן את משנתו בדבר הסיבות בגינם איבדה וממשיכה לאבד ארה"ב את הבכורה בהדרגה לסין.

    לטענתו של פרידמן מוטב יהיה לאמריקאים להתרגל כמה שיותר מהר להיותם שניים לסין על כל המשתמע מכך.

     

    ''

     

    אך פרידמן ומנדלבלאום אינם היחידים המצביעים על כך לאחרונה שאובדן הבכורה האמריקאית היננו בבחינת שאלה של זמן ותו לו.

    בכתבה מקיפה ומרתקת, הסוקרת כמה מהסקטורים היותר מרתקים של הכלכלה העולמית, פורס בפנינו הפורטל האינטרנטי 'ביזנס אינסיידר' תמונה מרתקת של זו שעולה וזו שיורדת.

    אגב, בחירתם הלא מייצגת של עורכי המגאזין בסקטורים הנסקרים להלן איננה מקרית ומצליחה לצייר (מבלי צורך להפעיל דמיון רב) תמונה עתידית מרתקת של מאזן הכוחות החדש ההולך ונרקם לנגד עיננו.

      

    1. פלדה

     

    • היצור הסיני – 627 מיליון טונים מטריים (מקום ראשון). 
    • היצור האמריקאי – 80 מיליון טונים מטריים (מקום שלישי). 

     

    על פי מכון היצור העולמי בשנת 1973 הייתה ארה"ב עדין יצרנית הפלדה הגדולה בעולם. ביצרה יותר מ136 מיליון טונות מטריות.

    שנה אחר כך כבר איבדה ארה"ב את הבכורה לברית המועצות. כיום לעומת זאת שולטים שחקנים אחרים לגמרי בשוק הפלדה.  ב-2010 יצרנית הפלדה המובילה בעולם (בפער גדול מהמזדנבות בה) הייתה כבר כאמור סין. הרחק מאחור ניצבת לה יפן עם כ-110 טונות מטריים ואחריה ארה"ב.

     

    2. כותנה

     

    • היצור הסיני 7.3 מיליון טונות מטריים (מספר אחת בעולם). 
    • ארה"ב 3.4 מיליון טונות מטריים (מספר שלוש בעולם). 

     

    לא הרחק מאחור, אי שם בשנת 2000 יצרה ארה"ב 4.2 מיליון טונות מטריים של כותנה – הכמות הגדולה ביותר בעולם באותם שנה. כבר אז לא הייתה סין רחוקה מאחור ביצרה 3.81 מיליון טונות מטריים. ב2008 לעומת זאת, סין לא רק התעלתה על ארה"ב בכמות יצור הכותנה, אלה יצרה כבר כמעט כפול מזו שיצרה ארה"ב באותה השנה.

    שנה לפני כן כבר איבדה ארה"ב את המקום השני להודו, תודות לפריצת דרך טכנולוגית בהזרעה ובתהליכי היצור שם.

    בין שנת 2011 לשנת 2012 יצרה כבר סין כאמור 7.3 מיליון טונות מטריים, הודו טיפסה לכדי 6 מיליון טונות מטריים וארה"ב "התדרדרה" רק למקום השלישי עם קצת יותר מ3.4 מיליון.

     

    3. הנפקות ראשונות לציבור

     

    היצור הסיני : גייס 73$ טריליון ב 2011 (מקום ראשון). 

    היצור האמריקאי : גייס 30.7$ טריליון ב2011 (מקום שני).

     

    אפילו על במת המימון העולמי ארה"ב מאבדת גובה לטובת סין.  על פי הלשכה הבינ"ל למחקר כלכלי: הממוצע השנתי של הנפקות בורסאיות בארה"ב התדרדר מכ- 27% (מהנתח העולמי) בו החזיקה בשנת 1990 לכ-12% בלבד ב-2011.

    בשנת 2011 גייסו חברות סה"כ של 73$ טריליון דולרים דרך הנפקות בבורסות של שנחאי, שאנזן והונג-קונג. סכום המתקרב לכפול בקירוב מזה שגיוס בבורסה לניירות ערך של ניו-יורק ובנסדאק, על פי נתונים שמוסר דיאלוגיק  (Dealogic).

    הפעם האחרונה בה גייסה ארה"ב את מירב ההון הגלובאלי דרך הנפקות היה אי שם בשנת 2008.

     

    ''

    "זה ירידות שערים או שאדום זה הירוק החדש?" 

     

    4. טבק

     

    סין : 3 מיליון טונות מטריים (מקום ראשון בעולם). 

    ארה"ב : 0.33 מיליון טונות מטריים (מקום רביעי בעולם).

     

    עד שנת 1976 החזיקה ארה"ב בנתח הגדול ביותר בעולם של יצור טבק. על פי מידע עדכני, שנאסף מארגון החקלאות העולמי, ארה"ב כיום הנה רק יצרנית הטבק הרביעית בגודלה בעולם בייצרה כ6% בלבד מסך הצריכה העולמית.

    על פי אותו מקור ממש סין הנה יצרנית הטבק המובילה בעולם, ביצרה קצת יותר מ3 מיליון טונות מטריים בשנה, כאשר קצת לפני ארה"ב ניתן למצוא גם את ברזיל והודו בהתאמה.

     

    5. רכבים

     

    סין : 18.3 מיליון רכבים (מספר אחת בעולם).

    ארה"ב : 7.8 רכבים בלבד (מספר 3 בעולם).

     

    תעשיית הרכב נחשבת כאחת מתעשיות הדגל החשובות ביותר עבור ארה"ב. אבל למרות עובדה זו בשנים האחרונות מצליחות מדינות אחרות להתעלות על האמריקאים ולנגוס בנתחי השוק שלה בהתמדה.

    תעשיית הרכב האמריקנית למעשה כמעט והתמוטטה כליל ב2008, בהזדקקה לכמויות אדירות של מימון פדראלי על מנת לאפשר לחברות הדגל של ג'נרל מוטורס וקרייזלר לשרוד. בשנת 2010 יצרה ארה"ב 7.8 מיליון רכבים בעוד יפן, המהווה בית למותגים מובילים כגון טויוטא, הונדה, ניסאן ומאזדה יצרה כ-9.6 מיליון. זאת למרות שהנזקים שנגרמו בעקבות רעידת האדמה החזקה במדינה פגעו גם הם קשות ביצור.

     

    גבוהה מעל שתיהן, הרחק מעט מאור הזרקורים של המותגים הבינ"ל, ניצבת לה סין המייצרת כ-18.3 מיליון רכבים בשנה וגם הודו (ביתו של מותג העל 'טאטא') אשר תעשיית הרכב שלה מקיפה כיום מותגים בינ"ל מובילים מרחבי העולם נושפת גם היא בעורפה של תעשיית הרכב האמריקאית מהמקום הרביעי.

     

    6. בירה

     

    סין : 443.8 מיליון הקטו ליטרים. (מקום ראשון בעולם) 

    ארה"ב : 227.8 מיליון הקטו ליטרים. (מקום שני בעולם)

     

    גם בסקטור סימבולי זה, כך מסתבר, איבדה ארה"ב את הבכורה לטובתה של סין. לא הרחק מאחור אי שם בשנת 2000 הייתה ארה"ב יצרנית הבירה הגדולה בעולם ביצרה כ-232 מיליון הקטו ליטרים בשנה בהשוואה ל-220 של סין.

     

    עשור אחד מאוחר יותר וסין כבר ממוקמת בבטחה במקום הראשון ביצרה קצת יותר מ443 מיליון הקטו ליטרים (!) כנגד כמעט כמחצית ממה שמייצרת ארה"ב.

    נתונים שמוסר ארגון הבריאות העולמי מסבירים את הצמיחה בכך שלא רק שאוכלוסייתה של סין המונה קצת יותר מפי ארבע מזו של ארה"ב גדולה יותר אלה גם שהצריכה שם גדלה באופן דרמטי בשנים האחרונות מחצי בקבוק בירה לאדם בממוצע לשנה בשנת 1961 לכדי 103 (!) בקבוקים בשנה בממוצע בשנת 2007.

     

    ''

     

    7. טכנולוגיות מתקדמות

     

    היצוא הסיני : 348$ ביליארד דולרים (מקום ראשון בעולם). 

    היצוא האמריקני : 142 ביליארד דולרים (מקום שני בעולם).

     

    פעמיים נוספות במהלך ההיסטוריה המודרנית קראו אומות תיגר על הבכורה האמריקאית. היו אלה הרוסים לאחר מלחמת העולם השנייה והיפנים במהלך שנות השמונים והתשעים. פעמיים עשו זאת קוראי התיגר על ידי חתירה לעליונות טכנולוגית.

     

    על פי הבנק העולמי יצוא טכנולוגיות מתקדמות מוגדרות כיצוא מוצרים אשר יש בהם חלק מחקרי גדול כגון: טכנולוגיות חלל, מחשבים, רפואה, כלים מדעיים וציוד אלקטרוני. בעוד ארה"ב נותרת ביתה של התעשייה הרפואית הגדולה בעולם בשאר התחומים איבדה זה מכבר ארה"ב את הבכורה.

    על פי נתונים שמוסר הבנק העולמי עברה סין לראשונה את ארה"ב בתחומי היצוא הטכנולוגי אי שם בשנת 2005 ומאז לא הסתכלה לאחור בהגדילה את הפער לכדי פי 2.5 (!) בתוך 5 שנים תמימות.

     

    8. פחם

      

    סין : כ- 3.24 מיליארד טונות (מקום ראשון בעולם).  

    ארה"ב : כ-985 מיליון טונות (שנייה בעולם).

     

    עד שנת 1984 הובילה בבטחה ארה"ב את העולם ביצור פחם והיא כעת מקום שני ומרוחק מזה של סין. על פי סקר סטטיסטי שערך המכון הבריטי לאנרגיה עולמית היה היצור האמריקני בשנת 2010 קצת פחות ממליארד טונות בעוד זה הסיני קצת יותר ממשלש אותה.

    מאז 2005 צמיחתה הדרמטית של תשתית ייצור הפחם הסינית בתחום האנרגיה בעשור האחרון הביאה לצמיחה מואצת בייצור (38%) אל מול שחיקה קלה אך מתמדת בזה האמריקאי. ביחד מהוות שתי המדינות קצת יותר ממחצית מסך יצור הפחם העולמי (!).

     

    אגב, זה נכון: האמריקנים נוטשים אט אט את יצור הפחם המזהם לטובת חיפוש אחר מקורות אנרגיה פחות מזהמים אבל גם בתחום השימוש באנרגיה מבוססת רוח למשל האמריקאים שניים בלבד בעולם. שואלים את עצמכם מי מוביל את הטבלה? סין כמובן.  

     

     ''

    אפילו בסין כבר מבינים שהעתיד נמצא באנרגיות מתחדשות

     

    סדר עולמי ישן (?)

     

    "העובדה שאמריקה מפגרת בתעשיות אלה הנה סימפטום למדיניות הסחר האמריקנית הכושלת המעודדת עדין את פירוק בסיסי היצור המקומיים, הגברת מיקור חוץ ויבוא מוגבר ממקורות זולים אחרים" כתב לאחרונה דוסטין אנסינגר, כלכלן אמריקני מוערך בבלוג שלו, הנחשב לאחד הבלוגים הכלכליים הנצפים ביותר בארה"ב.

     

    לאן כל זה מוביל? כפי הנראה לסדר עולמי חדש. האם האמריקאים הגאים שאינם מורגלים להרכין ראש בפני אף אחד עתידים לוותר על הבכורה ללא קרב? כנראה שלא. כך או כך נכונו לנו שני עשורים מרתקים בהם עתידות להתנגש המעצמות ביותר ממגרש אחד על מנת להגיע לנקודת ההכרעה בה נדע האם תסיים סין בקול ענות חלושה כפי שעשו בריה"מ ויפן לפניה או שלראשונה מזה 100 שנים תתיצב קיסרית חדשה במושב הנהג הבינ"ל.

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/2/12 14:55:

      קישור אחד ששמתי בתגובה למטה לא עובד: עושר - כבוד הדלאי לאמה על סדרי עדיפויות בחיים.

      הסדר המומלץ הוא: 1. שלוות נפש, 2. בריאות, 3. חברים, 4. כסף

      אצלינו אומרים "העיקר הבריאות". בריאות נפשית אופטימלית היא שלוות נפש אמיתית וברת-קיימא. 

      מהפך של הלב - "האדם המאושר ביותר בעולם", לשעבר מדען, היום נזיר טיבטי, מתייה ריקאר, מסביר מהי שלוות נפש

      הנה גרף שמתמצת את עיקרון האושר (עושר אמיתי חיוך), למי שאוהב גרפים

      http://cafe.themarker.com/image/1622887/

       

        17/2/12 05:01:

      צטט: אורי זמיר 2012-02-07 10:57:52

      צטט: forte nina 2012-02-07 10:30:01

      אורי יופי של פוסט עשיר במידע תענוג. אין ספק שסין בראש הרשימה הופכת להיות עם בלעדיות בכל התחומים הכלכליים. זו התחזית הצפוייה שהיא תתפתח ותתעצם ותיכנס גם להלוואות עתק בהרבה מדינות והיא גם רוכשת שטחים שלמים בכל מיני מדינות. לא מזמן קראתי שתושבי איסלנד הסובלים מנסיגה כלכלית נעמדו על רגליהם האחוריות כשמליארדר סיני עמד לרכוש רצועה בת 300 ק"מ כדי לזכות בגישה לים ולמרות ההצעה המפתה נדמה לי, שהם הבינו שהם בבעיה של איבוד נכסים מעבר לפן הרגשי גם האסטרטגי. אז הסינים שוקדים על מפות העולם ומתכננים איך להתפתח בשעה שאוכלוסייתם הענקית ממשיכה לצמוח ובשקדנות רבה הם מנהלים אסטרטגיה מופתית. אבל אני אפתיע אותך כשאומר לך שלדעתי הם לא יצליחו להימנע ממהפכה חברתית רבת עוצמה ובסין כמו בסין, יש את המנוצלים מאוד והם רואים את האוליגרכיה העשירה מול עיניהם והתהליכים יתפסו תאוצה ובסופו של דבר המהפכה תהיה בלתי נמנעת. ובקיצור כל מה שאני רוצה להגיד שהכל טוב ויפה עד שהעם הסיני יקום על האחוריות שלו ויעבור את מה שכל העולם עובר במדינות בהם האדם נחשב לאפס. למרות העוצמה התאגידים והקרטלים, רוח האדם בהיסטוריה הוכיחה זאת בהשתחררותה מהפאודליזם וגם באביב העמים הנוכחי וזו בהחלט רק ההתחלה.


      תודה לך נינה על הערותייך המנומקות והמושקעות. אינני חולק על דעתך אגב וגם אני סבור שעוד לפני שיספיקו בסין לגעת בפסגת האולימפוס, מטרה הנראית כרגע בהישג ידה, תרעד האדמה תחת רגליו של השלטון ותכריח אותו לסדר מחדש את סדר העדיפויות הלאומי שם.

       

      נסיון הסינים שונה מנסיון המערב, לכן אני צופה ומאחלת לסין מהפכה חומלת בשונה ממהפכות העבר. כאשר הסינים יתעשתו ויעשו את הדין וחשבון המתבקש לגבי טיבט - על רקע אלפי שנות לאו צה, קונפוציוס, בודהיזם מהאיאנה, רפואה סינית חומלת של שן נונג, ומאסרטים של צ'י גונג ואומנויות לוחמה, על רקע העושר האדיר של קיסרים מול עוני העם, עלבונות והשפלות של פלישות זרים מלווים בטבחים כואבים ומזעזעים, על רקע מלחמת האחים של מאו וכל הסבל של רעב שנות החמישים, מהפכת מאה הפרחים, המהפכה "התרבותית" וטבח טיין אן מן, לאור בודהיזם משגשג היום בערי המזרח ובהונג קונג, לאור מאות אלפי מתרגלי פאלון גונג ולאור צ'רטר 2008 של דמוקרטים סינים אמיצים, לאורם של בלוגרים כמו ווסר, של פרס נובל אחד (בהמשך למטה), לאור 23 הלפידים הבוערים של טיבט ובעזרת הרבה מאד חברים ברחבי העולם - אני צופה, מנבאה ומאחלת לעמיתינו, לחברינו, הסינים הנבונים והיקרים, שהמהפכה הבאה תהיה מהפכה אתית, מהפכה מוסרית, מהפכה רוחנית. הסינים, יד ביד עם הטיבטים והאמריקאים, על בסיס ערכים משותפים אונברסלים, יובילו את כולנו לשלום המיוחל, ושלושתם יחד יתפסו מקום מס' 1. ווין-ווין-ווין. המשאבים הם של כולנו, של האנושות כולה. על מה בדיוק מתחרים?

      פעם, נציג שגרירות סין במקסיקו, שפגשתי במסיבת יום העצמאות של שגרירות ישראל, שאל אותי מה דעתי על סין. אמרתי שסין היא דרקון ענק, שצועד לאט לאט, צעד ימינה, צעד שמאלה, צעד ימינה וכך הוא מתקדם קדימה, ל - א - ט - ל - א - ט. הוא אמר לי, "את באמת מכירה מאד טוב את סין". לדעתי, הדרקון הסיני (מגולם ע''י הנרקיסיסט טאי לונג, "דרקון גדול", 太龙 בסרטי "קונגפו פנדה") עומד לצעוד את דרך האמצע (של הפנדה הצמחוני, שמו פּוֹ 大熊猫阿魄 "נפש", "נשמה", "רוח"). הסינים על סף מטמורפוזה. הדרקון יפרוש כנפיו. היום הסינים כבר מבינים חד-משמעית שהעושר לא בהכרח מביא את האושר. 


      (מקוה שזה בסדר, אורי, לתפוס קצת מקום פה... עוד לא התלוננת... :)

       

      http://cafe.themarker.com/video/2535168/

       

      http://www.amnesty.org.il/?CategoryID=393&ArticleID=638

      (הכתוביות בסרט מאד קטנות; מעניין למהקריצה)

      פרס נובל לשלום, 2010

      סליל שאטי

      מזכ''ל אמנסטי אינטרנשיונל:

       

      אני חושב שליו שיאובו הוא מקרה סמלי,

      אנחנו עוקבים אחריו - הוא אסיר מצפון מבחינתו

       

      אבל הוא בהחלט מסמל רק את קצה הקרחון,

      ישנם אלפי ליו שיאובו בסין

       

      שנמצאים במעצר בית או בכלא,

      תקועים לשנים רבות ללא משפט הוגן

       

      בגלל דברים מאד פשוטים כמו

      הבעת דעתם, או התאגדות עם אחרים

       

      אז כן, אה, ליו שיאובו באמת מסמל

       

      הוא סמל אמיתי לבעיה ענקית

      של חירויות בסיסיות שסין מונעת

       

      יאנג ג'יאנגלי

      פעיל זכויות אדם סיני:

       

      הפרס הזה הגיע כעידוד משמעותי לעם הסיני

       

      הפרס מסמל הכרה בינלאומית של תנועת הדמוקרטיה

      הסינית, הקרבותיה, והשיגיה בשלושים השנים האחרונות

       

      והוא גם מגיע בזמן שהעם הסיני מתחיל להגיע לקונזנצוס

       

      שדמוקרטיה הכרחית עבור עתיד סין

       

      ליו שיאובו

      זוכה פרס נובל לשלום 2010:

       

      מידת החופש בסין קשורה לכל העולם

       

      ותואמת ישירות את התקדמות התרבות העולמית

       

      יתר מכך, לדעתי - במידה מסוימת אם לעם הסיני יש תמיכה של כלל העולם

       

      אנו יכולים לעבוד יחד בכדי לשנות את סין ממדינה טוטליטרית

       

      ממדינה ללא חופש ביטוי למדינה חופשית

       

      בה כל אדם יכול להביע את עצמו בחופשיות

       

      ולכתוב ולהפיץ ללא הגבלות

       

      וזה לבדו ישדרג את הסטנדרט התרבותי בכל העולם

       

      אמנסטי אינטרנשיונל - סניף ישראל

      ~ ~ ~

      הנה עוד חברים בלהסה:

      http://lhasa.usvpp.gov

        7/2/12 10:57:

      צטט: forte nina 2012-02-07 10:30:01

      אורי יופי של פוסט עשיר במידע תענוג. אין ספק שסין בראש הרשימה הופכת להיות עם בלעדיות בכל התחומים הכלכליים. זו התחזית הצפוייה שהיא תתפתח ותתעצם ותיכנס גם להלוואות עתק בהרבה מדינות והיא גם רוכשת שטחים שלמים בכל מיני מדינות. לא מזמן קראתי שתושבי איסלנד הסובלים מנסיגה כלכלית נעמדו על רגליהם האחוריות כשמליארדר סיני עמד לרכוש רצועה בת 300 ק"מ כדי לזכות בגישה לים ולמרות ההצעה המפתה נדמה לי, שהם הבינו שהם בבעיה של איבוד נכסים מעבר לפן הרגשי גם האסטרטגי. אז הסינים שוקדים על מפות העולם ומתכננים איך להתפתח בשעה שאוכלוסייתם הענקית ממשיכה לצמוח ובשקדנות רבה הם מנהלים אסטרטגיה מופתית. אבל אני אפתיע אותך כשאומר לך שלדעתי הם לא יצליחו להימנע ממהפכה חברתית רבת עוצמה ובסין כמו בסין, יש את המנוצלים מאוד והם רואים את האוליגרכיה העשירה מול עיניהם והתהליכים יתפסו תאוצה ובסופו של דבר המהפכה תהיה בלתי נמנעת. ובקיצור כל מה שאני רוצה להגיד שהכל טוב ויפה עד שהעם הסיני יקום על האחוריות שלו ויעבור את מה שכל העולם עובר במדינות בהם האדם נחשב לאפס. למרות העוצמה התאגידים והקרטלים, רוח האדם בהיסטוריה הוכיחה זאת בהשתחררותה מהפאודליזם וגם באביב העמים הנוכחי וזו בהחלט רק ההתחלה.

       

      תודה לך נינה על הערותייך המנומקות והמושקעות. אינני חולק על דעתך אגב וגם אני סבור שעוד לפני שיספיקו בסין לגעת בפסגת האולימפוס, מטרה הנראית כרגע בהישג ידה, תרעד האדמה תחת רגליו של השלטון ותכריח אותו לסדר מחדש את סדר העדיפויות הלאומי שם.

        7/2/12 10:30:

      אורי יופי של פוסט עשיר במידע תענוג. אין ספק שסין בראש הרשימה הופכת להיות עם בלעדיות בכל התחומים הכלכליים. זו התחזית הצפוייה שהיא תתפתח ותתעצם ותיכנס גם להלוואות עתק בהרבה מדינות והיא גם רוכשת שטחים שלמים בכל מיני מדינות. לא מזמן קראתי שתושבי איסלנד הסובלים מנסיגה כלכלית נעמדו על רגליהם האחוריות כשמליארדר סיני עמד לרכוש רצועה בת 300 ק"מ כדי לזכות בגישה לים ולמרות ההצעה המפתה נדמה לי, שהם הבינו שהם בבעיה של איבוד נכסים מעבר לפן הרגשי גם האסטרטגי. אז הסינים שוקדים על מפות העולם ומתכננים איך להתפתח בשעה שאוכלוסייתם הענקית ממשיכה לצמוח ובשקדנות רבה הם מנהלים אסטרטגיה מופתית. אבל אני אפתיע אותך כשאומר לך שלדעתי הם לא יצליחו להימנע ממהפכה חברתית רבת עוצמה ובסין כמו בסין, יש את המנוצלים מאוד והם רואים את האוליגרכיה העשירה מול עיניהם והתהליכים יתפסו תאוצה ובסופו של דבר המהפכה תהיה בלתי נמנעת. ובקיצור כל מה שאני רוצה להגיד שהכל טוב ויפה עד שהעם הסיני יקום על האחוריות שלו ויעבור את מה שכל העולם עובר במדינות בהם האדם נחשב לאפס. למרות העוצמה התאגידים והקרטלים, רוח האדם בהיסטוריה הוכיחה זאת בהשתחררותה מהפאודליזם וגם באביב העמים הנוכחי וזו בהחלט רק ההתחלה.

        6/2/12 10:42:
      תענוג. עוד פוסט מרתק. לעניות דעתי סין תתמודד ולא בהצלחה עם עם קשיש ללא ילדים המטופל על ידי מי שצריך להתקיים ולקיים כפולות ממנו. אני לא רואה את סין הופכת למעצמה כפי שאנו תופסים את המושג כיום. אני חושב שהריכוזיות תתמוטט. כי חברתית, אני מניח שסין תשתנה לחלוטין ועם השינוי תהפוך לצרכנית של ייצורה העצמי. סין תאלץ ותוותר על חובות לקוחותיה כדי שימשיכו לקנות ממנה. בו בזמן אלה גם ילמדו לצרוך פחות ממה שבמילא לא דרוש להם כי האיכותל שתעלה ורמת החים בסין שתעלה איתה יעלו את המחיר ויקטינו את התחרות שלה מול המערב. שלא לדבר על הודו שטרם נכנסה באמת למרוץ. מה שמדאיג אותי הוא חלקה של סין במצב העולם הערבי המתמוטט ומתפלג מה שיהפוך אותו להיות כמו אפריקה השסועה ממלחמות שאינטרסים כלכליים יוצרים.
        6/2/12 09:45:
      הי אורי, אכן הכלכלה הסינית דוהרת קדימה ולפי ההערכות, בשנת 2023 תהיה הכלכלה המובילה. מה שמעניין בכל זה הוא שהם עושים את זה באמצעות משטר מרכזי מסודר, עם הרבה פחות דרגות חופש לכלכלה ממה שקיים במערב. אמנם כוחות השוק כאן פועלים היטב, אבל הקפיטליזם כאן פורח גם ללא התאוריות על הצורך בחוסר מעורבות ממשלתית, הפרטה וחופש מידע. בעוד שנים ילמדו את המודל הזה בבתי הספר לכלכלה.
        31/1/12 14:12:

      צטט: b_itamar 2012-01-31 14:03:37

      דווקא אתמול תומס פרידמן פירסם בניו-יורק טיימס מאמר שטוען שאם יעשו את "הדבר הנכון" אז אין תחרות לכלכלה האמריקאית. http://www.nytimes.com/2012/01/29/opinion/sunday/friedman-made-in-the-world.html?_r=1&src=me&ref=general

       

      ראשית חשוב לשים את העובדות במקומם: האמריקנים עדין מובילים ומעל ראשם של הסינים מרחפות כמה עננות כלכליות לא קטנות. הנבואה ניתנה לשוטים כמובן ולנו, אלה הנזהרים מנבועות, ניתן בסך הכול להעריך דברים בזהירות נדרשת ובצניעות גמורה.

        31/1/12 14:10:

      צטט: אורי זמיר 2012-01-29 15:43:50

      צטט: yigalbat 2012-01-29 15:29:24

      נתוני הרכב אינם נכונים, רק גנרל מוטורס יצרה ומכרה קרוב ל 8 מליון רכבים, מה עם פורד וקרייזלר ? לגבי כל שאר הנתונים יש לקחת בחשבון את גודלה של סין והצרכים הפנימים שלה על 1.5 מליארד איש לעומת אילו של ארה"ב אשר מונה כ 310 מליון איש, הפער הזה לבדו מצדיק פערים מעין אילו בתוצרת, לגבי פחם , האמריקאים החלו לנצל פצלי שמן אשר מפקים מהם אנרגיה רבה ובסיכון מועט מאשר כרית פים. לגבי הטבק, הירידה ביצור ובצריכה הם פועל יוצא של מדיניות להפחתת העישון ובנזקים הנילווים שלו, משהו שבסין והודו עדין לא נפוץ, וככל הנראה אחוז התמותה שם ממחלות נילוות לצריכת טבק יתגלו ב20 שנה הקרובות.

       

      יגאל שלום רב ותודה לך על ההתייחסות הרצינית. לגבי תעשיית הרכב כנס בבקשה לקישור הבא ותיווכח בעצמך מהיכן שאבתי את הנתונים: הסינים מוכרים יותר רכבים מהאמריקאים.

      לגבי הפחם, נושא איכות הסביבה מצוין גם בפוסט כסיבה לירידה.

      הנה עוד מקור שמראה שסין מובילה את תעשיית הרכב העולמית. 

        31/1/12 14:03:
      דווקא אתמול תומס פרידמן פירסם בניו-יורק טיימס מאמר שטוען שאם יעשו את "הדבר הנכון" אז אין תחרות לכלכלה האמריקאית. http://www.nytimes.com/2012/01/29/opinion/sunday/friedman-made-in-the-world.html?_r=1&src=me&ref=general
        29/1/12 15:43:

      צטט: yigalbat 2012-01-29 15:29:24

      נתוני הרכב אינם נכונים, רק גנרל מוטורס יצרה ומכרה קרוב ל 8 מליון רכבים, מה עם פורד וקרייזלר ? לגבי כל שאר הנתונים יש לקחת בחשבון את גודלה של סין והצרכים הפנימים שלה על 1.5 מליארד איש לעומת אילו של ארה"ב אשר מונה כ 310 מליון איש, הפער הזה לבדו מצדיק פערים מעין אילו בתוצרת, לגבי פחם , האמריקאים החלו לנצל פצלי שמן אשר מפקים מהם אנרגיה רבה ובסיכון מועט מאשר כרית פים. לגבי הטבק, הירידה ביצור ובצריכה הם פועל יוצא של מדיניות להפחתת העישון ובנזקים הנילווים שלו, משהו שבסין והודו עדין לא נפוץ, וככל הנראה אחוז התמותה שם ממחלות נילוות לצריכת טבק יתגלו ב20 שנה הקרובות.

       

      יגאל שלום רב ותודה לך על ההתייחסות הרצינית. לגבי תעשיית הרכב כנס בבקשה לקישור הבא ותיווכח בעצמך מהיכן שאבתי את הנתונים: הסינים מוכרים יותר רכבים מהאמריקאים.

      לגבי הפחם, נושא איכות הסביבה מצוין גם בפוסט כסיבה לירידה.

        29/1/12 15:29:
      נתוני הרכב אינם נכונים, רק גנרל מוטורס יצרה ומכרה קרוב ל 8 מליון רכבים, מה עם פורד וקרייזלר ? לגבי כל שאר הנתונים יש לקחת בחשבון את גודלה של סין והצרכים הפנימים שלה על 1.5 מליארד איש לעומת אילו של ארה"ב אשר מונה כ 310 מליון איש, הפער הזה לבדו מצדיק פערים מעין אילו בתוצרת, לגבי פחם , האמריקאים החלו לנצל פצלי שמן אשר מפקים מהם אנרגיה רבה ובסיכון מועט מאשר כרית פים. לגבי הטבק, הירידה ביצור ובצריכה הם פועל יוצא של מדיניות להפחתת העישון ובנזקים הנילווים שלו, משהו שבסין והודו עדין לא נפוץ, וככל הנראה אחוז התמותה שם ממחלות נילוות לצריכת טבק יתגלו ב20 שנה הקרובות.
        29/1/12 10:30:

      צטט: עו''דפרייסאורי 2012-01-29 09:32:09

      תודה רבה, מרתק, כרגיל.

      תודה....כרגיל עושה כמיטב יכולתי 

        29/1/12 09:32:
      תודה רבה, מרתק, כרגיל.
        29/1/12 07:43:

      צטט: יסינראל 2012-01-28 17:41:23

      שלום אורי, תודה על הנתונים שאתה אוסף למעננו. עם זאת נראה לי שלמחקר הכמותי צריך להתלוות מחקר איכות[ני]. בסין יותר מפי שלושה אנשים וזו מדינה שעסוקה בהתגברות על פיגור שהותיר אותה רחוק אחרי המערב במשך כמה מאות שנים.
      מה אפוא ראוי להכניס להשוואה? לדעתי, חשוב להשוות דברים כמו: איך חיים האנשים? מה הם אוכלים? מה הם שותים? נושמים? כמה העניים הרבים בסין הם עניים יותר מהעניים במערב... יש לך מספרים על כך? ארצות הברית גילמה את העולם החדש ואת הערכים המודרניים שלו. היה לה סיפור [נארטיב] משכנע להפיץ בעולם. ובני האדם אהבו אותו. לכן היא הייתה מעצמה. בסין עדיין לא הומצא נארטיב מופתי, שיהיה בבחינת מקור משיכה אלטרנטיבי לאנושות. לקפיטליזם ולעושר יש כוח גיאו-פוליטי אך לא רוחני-תרבותי. מה שיש לסינים "למכור" לעולם הוא תכונות ולא סיפור, כמו: חריצות, רצינות, תחרותיות, כושר סבל, משמעת ועוד. זה פירוק של נאראטיב שמתאים לעולם הפוסט-מודרני. אבל אורך החיי המדף שלו קצר.

       

      קודם כול שוב תודה על התשובה המעמיקה והרצינית. אם את עוקבת אחרי הפוסטים (ואני חושב שאת עושה זאת) אזי תמצאי מחקרי עומק מסוגים וממינים שונים ההופכים את החידה הסינית על כל צדדיה. אני חייב לומר שאני מחסידי הראיה ההוליסיטית. אני מאמין שהכול קשור בהכול : פוליטיקה שזורה בכלכלה, שזורה בתרבות שזורה בהיסטוריה שזורה בגיאוגרפיה וכו'...כל ניסיון לפשט את הדברים ולראותם כחלקים נפרדים עושה עוול משווע לשלם..והסינים כמו סינים עם מורכב ומופלא שאת צופונותיו אנחנו רק מתחילים לגלות ולנסות להבין...בכול מקרה מבטיח כמובן להמשיך ולעקוב להמשיך ולנתח ולדווח...ושמח שיש לכך מאזינים מדהימים כמותכם!

        29/1/12 07:40:

      צטט: ~בועז22~ 2012-01-28 16:48:26

      אורי,

      אתה מעמיד את פני הדברים כעין מלחמת

      בכורה בין יעקב לעשיו...

      ואני לא בטוח שהאזרח האמריקאי כול כך מעוניין

      במלחמת בכורה. בסופו של דבר אני מאמין שהאזרח

      האמריקאי מעוניין בפרנסה טובה ומספקת ולראות שהוא

      מסוגל להעניק לילדיו ביטוח בריאות טוב, השכלה טובה

      ועתיד טוב מזה שלו..., את האזרח הסיני, גם אם הוא

      מעוניין באותם הדברים, השלטון הסיני לא טורח כלל לשאול

      אותו לדעתו, ואתה בעצמך הבאת לכך דוגמאות מאלפות...

      נקעה נפשם של האמריקאים, כך נדמה לי, מלהוביל.

      אדרבא, שיהנה הענק הסיני מגידול בתל"ג, ומהכנסות יפות

      על השקעותיו בסין ומחוצה לה ושיהפוך למעצמה מובילה

      כלכלית, זה טוב וזה אפילו מבורך.

      ואילו האמריקאים, הם צריכים להיות עסוקים בהבראת כלכלתם

      לאחר שמחציתו של העולם ינק וממשיך לינוק ממנה, תוך שהוא

      מגדיל את הגרעון שלה.

      אני כבר לא זוכר היכן קראתי זאת, אבל בכלכלה הסינית לא הכול

      שפיר, וישנם כלכלנים סיניים אשר כבר צועקים (בשקט...) לעבר

      מוסדות השלטון הסיניים לעצור את המרוצה...

      פוסט נהדר, אורי!

       

      ראשית תודה לך בועז על ההתייחסויות המעמיקות , הרציניות והמלמדות. הלוואי ולכולנו היה את הסבלנות ואת העומק להחזיר תמיד חזרה לאלה שנותנים לנו כמו שאתה נוהג. לגופו של עניין...תרשה לי לחלוק עליך. אתה מדבר מנקודת מבט כל כך אירופאית...אם יש אומה שלא ימאס לה לעולם להיות מספר אחת זה האמריקאים. זה בנארטיב שלהם. בגנים שלהם. הם גדלו וגדלים על מיתוס של לנו הבכורה ואנו העם הנבחר. אם אתה שואל אותי הדבר האחרון שהאמריקאים יעשו זה לרדת מהבמה בשקט. נחכה ונראה...

        28/1/12 17:41:
      שלום אורי, תודה על הנתונים שאתה אוסף למעננו. עם זאת נראה לי שלמחקר הכמותי צריך להתלוות מחקר איכות[ני]. בסין יותר מפי שלושה אנשים וזו מדינה שעסוקה בהתגברות על פיגור שהותיר אותה רחוק אחרי המערב במשך כמה מאות שנים.
      מה אפוא ראוי להכניס להשוואה? לדעתי, חשוב להשוות דברים כמו: איך חיים האנשים? מה הם אוכלים? מה הם שותים? נושמים? כמה העניים הרבים בסין הם עניים יותר מהעניים במערב... יש לך מספרים על כך? ארצות הברית גילמה את העולם החדש ואת הערכים המודרניים שלו. היה לה סיפור [נארטיב] משכנע להפיץ בעולם. ובני האדם אהבו אותו. לכן היא הייתה מעצמה. בסין עדיין לא הומצא נארטיב מופתי, שיהיה בבחינת מקור משיכה אלטרנטיבי לאנושות. לקפיטליזם ולעושר יש כוח גיאו-פוליטי אך לא רוחני-תרבותי. מה שיש לסינים "למכור" לעולם הוא תכונות ולא סיפור, כמו: חריצות, רצינות, תחרותיות, כושר סבל, משמעת ועוד. זה פירוק של נאראטיב שמתאים לעולם הפוסט-מודרני. אבל אורך החיי המדף שלו קצר.
        28/1/12 16:48:

      אורי,

      אתה מעמיד את פני הדברים כעין מלחמת

      בכורה בין יעקב לעשיו...

      ואני לא בטוח שהאזרח האמריקאי כול כך מעוניין

      במלחמת בכורה. בסופו של דבר אני מאמין שהאזרח

      האמריקאי מעוניין בפרנסה טובה ומספקת ולראות שהוא

      מסוגל להעניק לילדיו ביטוח בריאות טוב, השכלה טובה

      ועתיד טוב מזה שלו..., את האזרח הסיני, גם אם הוא

      מעוניין באותם הדברים, השלטון הסיני לא טורח כלל לשאול

      אותו לדעתו, ואתה בעצמך הבאת לכך דוגמאות מאלפות...

      נקעה נפשם של האמריקאים, כך נדמה לי, מלהוביל.

      אדרבא, שיהנה הענק הסיני מגידול בתל"ג, ומהכנסות יפות

      על השקעותיו בסין ומחוצה לה ושיהפוך למעצמה מובילה

      כלכלית, זה טוב וזה אפילו מבורך.

      ואילו האמריקאים, הם צריכים להיות עסוקים בהבראת כלכלתם

      לאחר שמחציתו של העולם ינק וממשיך לינוק ממנה, תוך שהוא

      מגדיל את הגרעון שלה.

      אני כבר לא זוכר היכן קראתי זאת, אבל בכלכלה הסינית לא הכול

      שפיר, וישנם כלכלנים סיניים אשר כבר צועקים (בשקט...) לעבר

      מוסדות השלטון הסיניים לעצור את המרוצה...

      פוסט נהדר, אורי!

        28/1/12 15:45:

      צטט: תרמיקס 2012-01-28 14:14:15

      מאד מאד מעניין! נקודה אחת שלדעתי מאד חשוב לשים לב - ארה"ב היא מעין מיקרוקוסמוס של כל העולם כולו. יש בה אירים, איטלקים, היספנים, רוסים, יפנים וכמובן גם סינים... במידה מסויימת גם ישראל היא מעין מיקרוקוסמוס של העולם בזעיר אנפין... האם סין יכולה להיות מובילה אמיתית כאשר לא היא זו שמייצגת באופן רחב את כל הדתות, גזעים, מוצאים וארצות - בדומה לארה"ב!?

      תרמיקס ידידי עלית על נקודה מאוד מרתקת. חשוב אבל להבין סין בניגוד לארה"ב איננה מדינת הגירה. סין איננה מחפשת אינטגרציה של מוחות אלה יותר פועלת לשאוב גרעיני רעיונות אותם היא יכולה לנצל. בשלב זה רמת הפתיחות והפלורליזציה של הסינים נמוכה מאוד מה שעתיד אבל ודאי להשתנות עם המשך האינטגרציה המואצת עם העולם.

       

        28/1/12 14:14:
      מאד מאד מעניין! נקודה אחת שלדעתי מאד חשוב לשים לב - ארה"ב היא מעין מיקרוקוסמוס של כל העולם כולו. יש בה אירים, איטלקים, היספנים, רוסים, יפנים וכמובן גם סינים... במידה מסויימת גם ישראל היא מעין מיקרוקוסמוס של העולם בזעיר אנפין... האם סין יכולה להיות מובילה אמיתית כאשר לא היא זו שמייצגת באופן רחב את כל הדתות, גזעים, מוצאים וארצות - בדומה לארה"ב!?
        27/1/12 13:00:

      צטט: טל רשף 2012-01-26 19:43:45

      השאלות שבסיום הן רטוריות, נכון?

       

      האמת....שלא בהכרח...

        26/1/12 19:43:
      השאלות שבסיום הן רטוריות, נכון?
        26/1/12 18:47:
      אין ספק,לי לפחות.....-סדר עולמי חדש!
        26/1/12 17:03:
      מעניין מאוד. תודה.

      ארכיון

      פרופיל

      אורי זמיר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין
      Cafe:  ראשי  |   העמוד שלי  |   אנשים  |   קהילות  |   בלוגים  |   תמונות  |   וידאו  |   אודיו  |   קהילת תמיכה  
      מדורים:  העמוד הראשון  |   הייטק  |   שוק ההון  |   וול סטריט  |   smartphone  |   קריירה  |   פרסום ומדיה  |   צרכנות  |   נדל"ן  |   משפט  |   רכב  |   עסקים קטנים  
      שימושים:  התראות RSS  |   כל הפרשנויות  |   כל כותרות היום  |   תנאי שימוש באתר  |  כתבו אלינו
      עכבר העיר:  מדריך עכבר העיר  |   סרטים  |   מסעדות  |   הופעות  |   ילדים  |   הצגות  |   ברים  |   מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע  
      הארץ:  חדשות  |   בחירות  |   מזג אוויר  |   גלריה  |   חדשות חוץ  |   ביקורות סרטים  |   סרטים חדשים  |   ביקורת מסעדות  |   ספורט  |   לונדון 2012  |   ספרים  

      לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

      המועדפים שלי