עוד לפני הפריימריז שיערכו בשבוע הבא בליכוד, התפנה ראה"מ נתניהו, והקליט השבוע ברכה משודרת לעם הסיני, לרגל השנה החדשה שלהם. עשרות מיליוני סינים כבר צפו בברכה הזו, וכן מיליונים נוספים בכל רחבי העולם.

הרעיון היה של שגרירות ישראל בסין, שחיפשה דרך אפקטיבית להגיע לליבו של העם הסיני. במקום לשגר ברכה שגרתית כתובה, החליטו שם לנסות ולשגר ברכה בוידאו. הממשל הסיני אישר את היוזמה, וללשכת נתניהו שוגר, הדובר לשעבר של שגרירות ישראל בסין, גיא קיבץ. נתניהו למד לומר כמה משפטים בסינית, המשיך באנ־ גלית, הביע תקווה להעמקת הקשר בין שתי המדינות, ציין את הערכתו לתרומת העם הסיני לעולם, וחתם את דבריו שוב בשפה הסינית. התשדיר יצא לדרך, ותוך כמה ימים צפו בו כאמור עשרות מיליוני סינים.

״נתניהו קלט את המילים במכה הראשונה״, סיפר מאוחר יותר גיא קיבץ, ״המורה לסינית״ של נתניהו. התגובות כאמור היו רבות ונלהבות, והעידו כי התשדיר פגע בול. אם הסינים היו מצביעים בפריימריז של הליכוד, משה פייגלין לא היה מקבל ולו אחוז בודד..

ובכל זאת דבר אחד היה חסר בדבריו של נתניהו לעם הסיני: ״הפסיקו כליל לרכוש נפט מאיראן״. אם רק זו מתעצמת לאחר החלטת אירופה להטיל חרם נפט על האיראנים. אירופה כידוע היא הקניינית מספר 2 של הנפט האיראני. סין היא הראשונה.

כאשר יפסיקו גם הסינים לרכוש את הנפט האיראני, אפשר יהיה לומר שהסנקציות הן חריפות ביותר. את זה נתניהו לא אמר בסינית, גם לא באנגלית. את זה שמעו ממנו נציגי סין בארץ, באירוע שנערך השבוע לציון עשרים שנה לכינון היחסים בין סין למדינת ישראל.

בדבריו אמר כי הוא מקווה שההנהגה הסינית תפסיק כליל את רכישות הנפט האיראני כפי שעשו מדינות אירו־ פה. ״ניתן למצוא בקלות תחליף לנפט הזה״, אמר.

קמפיין דיפלומטי אדיר

ההחלטה האירופית לא הגיעה בקלות. קדם לה קמפיין דיפלומטי אדיר של כל בכירי המערכת המדינית. נתניהו לא היסס למתוח ביקורת על הסנקציות שננקטו עד עתה, וטען כי הן לא אפקטיביות. בשבוע שעבר כאשר ביקר בהולנד, זכו דבריו על הצורך בהחרפת הסנקציות, להבלטה רבה בכלי התקשורת בעולם.

בשלושת החודשים האחרונים התנהלו שיחות רבות של נתניהו וכל בכירי הממשלה, מערכת הביטחון ומשרד החוץ עם ממשלות ברחבי העולם. בשיחות עלתה הדרישה להטיל אמברגו נפט על איראן ולהחרים את  הבנק המרכזי האיראני. ״רק כך יבינו האיראנים את הדרישה מהם להפסיק את תוכנית הגרעין״, טענו הנציגים הישראלים. ברקע עמדה (ועומדת) כל העת, אופציית המתקפה הצבאית מצד מדינת ישראל על מתקני הגרעין באיראן. העולם חושש ממתקפה כזו, ובעיקר האמריקאים. הסיבה: אובמה לא רוצה להסתבך צבאית בשנת הבחירות שלו.

ההערכה הישראלית היתה פסימית. ״אין כל סיכוי שאירופה תגבש קונסנזוס על סבב סנקציות חמור״, טענו בכירים במערכת המדינית. הפסימיות הזו היא שהביאה להמשך הרמיזות כי לא יהיה מנוס ממתקפה צבאית. המסרים של נתניהו הלכו והחריפו, ומי ששוחח עימו, לא שמע הכחשה על אפשרות של מתקפה. אדרבה.

כל זה הביא את 27 שרי החוץ של האיחוד האירופי להתכנס השבוע בבריסל, ולקבל לראשונה שורה של הח־ לטות. בסיום הישיבה הכריזו על חרם נפט החל מעוד חצי שנה (עד לסיום החוזים הקיימים) וכן הקפאת נכסי הבנק המרכזי של איראן במדינות האיחוד האירופי.

מכת מוות לכלכלה האיראנית

האיראנים אמורים להרגיש היטב את החרם בכיסם. העולם צורך מידי יום 86 מיליון חביות נפט, מתוכם מס־ פקים האיראנים בין 2־3 מיליון חביות. מי שיכול להכנס תחתם הם הסעודים, שיעשו זאת ללא כל קושי. אם כך יקרה, הרי שאיראן תפסיד בין 200 ל־300 מליון דולר ביום. המשמעות היא קטלנית. מכות מוות לכלכלה האיראנית, שגם כך מקרטעת.

כבר השבוע, מיד לאחר ההודעה על הסנקציות ועוד לפני שהן יכנסו לפועל, צנח שער המטבע האיראני (הריאל) באופן חד ביותר בשוקי המטבע הלא רשמיים באיראן. האזרחים החלו לתור אחר רכישת דולרים, בשער הרבה יותר גבוה מהשער האפקטיבי שהיה בתוקף לפני חודש. ההידרדרות בערך הריאל, משקפת את החשש של מעמד הבינים באיראן, מפני מה שצפוי להתרחש בהמשך. האיום על יציבות המשטר בטהראן יכול להגיע רק מהם.

זו בדיוק הנחת העבודה של גורמי המודיעין המער־ ביים, וכן של מדינות המפרץ - יריבותיה של איראן. העיק־ רון קובע כי מנוף הלחץ הכלכלי על חמינאי ואחמדינג׳אד מהווה איום ממשי על יציבות המשטר. זה המסר שמגיע לחמינאי מהמערב (עם אחמדינג׳אד לא מדברים). ״וותר על תוכנית הנשק הגרעיני, אחרת הסנקציות יפילו את השלטון שלכם״.

נקודת המפתח תהיה בעוד כחודשיים, כאשר יערכו הבחירות לפרלמנט האיראני. רק אז ניתן יהיה להיווכח כיצד מגיב הרחוב לסנקציות נגד המשטר בטהראן. האם יגיב בהצבעה נגד המשטר הנוכחי, או שיתמוך בו.

סגירת הורמוז - עילה למלחמה

המשטר האיסלמי באיראן, לא מתכוון להבליג לנוכח הסנקציות של אירופה וארה״ב, ועלול לנקוט בפעולות קי־ צוניות. הדברים נאמרים גם באופן רשמי מול המיקרופונים. תחילה נשמעים הדברים מרוככים, ולאחר מכן באופן תקיף. סגן יושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הפרלמנט האיראני, איסמעיל כוסרי, אמר השבוע כי חרם הנפט שה־ חליטה אירופה להטיל על ארצו לא ישפיע על טהרן. ״אם המערב יימנע מרכישת נפט איראני, נמכור אותו ללקוחות הלא־אירופים שלנו״. לאחר מכן הוסיף, כי ״אם תהיה פגיעה במכירת הנפט של איראן, חד משמעית - נסגור את מצרי הורמוז״.

כוסרי, הנחשב למקורבו של הנשיא מחמוד אחמדינג׳אד, המשיך ואמר כי נראה שתפרוץ מלחמה, ואז איראן ״תוכל להפוך את העולם למקום לא בטוח עבור האמריקאים״.

באם אכן האיראנים יממשו את איומיהם ויסגרו את מיצרי הורמוז, תהיה זו עילה למלחמה כוללת. זאת משום שמדובר בסגירת נתיב ההובלה הימי היחיד למכליות הנפט ממדינות המפרץ הפרסי. בעשורים האחרונים עברו דרכם 25% מתפוקת הנפט העולמית.

המיצרים הללו נמצאים בין המפרץ הפרסי למפרץ עומאן. אורכם כ־280 ק״מ ורוחבם נע בין 48 ל־80 ק״מ. הנקודה הצפונית ביותר שלהם נמצאת בתחומה של איראן, והדרומית - בעומאן. האמריקאים כבר הבהירו כי לא יבליגו על סגירת המיצרים, ולפי שעה האיראנים חוששים לעשות זאת. משחתת אמריקאית אף עברה ללא הפרעה במיצרים. אם היא היתה נתקלת בקושי מסוים, יתכן שהיינו עכשיו בעיצומה של מלחמה.

ללא התחכמויות והתחמקויות

האיראנים נטו לזלזל בסנקציות שהופעלו נגדם בחמשת הסבבים עד כה. עיקר היצוא של הנפט האיראני הולך למדינות אסיה ובראשן סין. 20% מהנפט האיראני נמכר לסין ועוד 17% להודו. האיראנים גם סבורים שלא יהיה חלופה לנפט שלהם גם עבור אירופה, וכי סעודיה לא תוכל לספק את הנפט החסר.

ולמרות הדברים הללו, אם הסנקציות אכן יבוצעו ללא התחכמויות והתחמקויות מצד אירופה, יאלצו האיראנים להוריד מחירים ולתת הנחות משמעותיות לסין, למדינות באסיה ולמדינות דרום אמריקה, וגם לסוחרים בשו ק השחור. איראן תיאלץ להשתמש בערוצים בין לאומיים חלופיים ומסובכים, חלקם חשאיים ולא חוקיים, כדי לקבל את התשלום ממכירות הנפט וכדי לשלם לספקים. כל ערוץ חשאי שכזה, וכל מתווך יבקש תוספת סיכון, והדבר יגרע כמובן מהסך הכולל של התשלום, וידלל את המזומנים של קופות הבנק המרכזי בטהראן.

הסנקציות אמורות להיכנס לתוקף בעוד כשישה חודשים, ביולי השנה, בד בבד עם כניסתו לתוקף של החוק האמריקאי, המחרים חברות שיעשו עסקים עם הבנק המרכזי של איראן ויקנו נפט מהמשטר בטהרן. אובמה כבר חתם על החוק הזה.

עם זאת הצליח הנשיא האמריקאי לקבל אישור מהקו־ נגרס, לדחות כליל את ביצוע חוק החרם על איראן, באם יראה בעוד כמה חדשים שהפעלתו תגרום לעליית מחירים חמורה בשוקי הנפט. אובמה גם חושש כי הסנקציות עלולות לפגוע כבומרנג בכלכלה האמריקאית שמגלה סימני התאוששות, והדבר יחבל במרוץ שלו לכהונה שנייה כנשיא.

מבחן התוצאה יקבע

שאלה נוספת קשורה לעיתוי התחלת הסנקציות. מדוע מחכים לקיץ ולא מתחילים מיד בחרם הנפט. האיראנים הרי מתקדמים בקצב מטורף לעבר פצצת הגרעין, וכל יום שעובר מקדם אותם ליעד. 

במצב הזה כאשר יופעלו הסנקציות בקיץ, תהיה איראן במרחק נגיעה של חצי שנה מהפצצה. עד שהסנקציות יתחילו להכאיב לה, תעבור עוד חצי שנה ואז כבר יהיה מאוחר מדי. 

טענה זו נשמעת על ידי נתניהו וברק, המדגישים כי בסוף השנה הנוכחית, איראן תהיה בעלת יכולת גרעינית צבאית בפועל. מה עוד שההתבצרות האיראנית במעבה התת קרקעי תצמצם את האפשרות לפגוע במתקניה הגרעיניים ובכמות האורניום המועשר שצברה.

באירופה חושבים בכל זאת אחרת, וסבורים כי הלחץ יעשה את שלו. עובדה היא שכבר עתה ניתן לחוש בעצ־ בנות האיראנית, המתבטאת בנכונות שלהם לחדש את ההידברות עם האיחוד האירופי, והנכונות לאשר ביקור של הסוכנות לאנרגיה אטומית של האו״ם במתקני הגרעין. זאת כדי לברר את טענות סבא״א שאיראן מפתחת נשק גרעיני. הדבר נחשב לתפנית בעמדה האיראנית, שעד עתה סירבה לדון בממצאי סבא״א.

המבחן יהיה רק בתוצאה. בינתים במבחן ההצהרה יש שינוי חיובי לטובת מדינת ישראל עם ההחלטה על החרפת הסנקציות. אולם צריך יהיה לבדוק עד כמה הן יופעלו בר־ צינות, והאם לא מדובר רק בניסיון למנוע ממדינת ישראל מתקפה צבאית ותו לא.