חן הקוקייה
\"כדי לא לשנוא את בני האדם, אני מעדיף להתרחק מהם\"
ז'אן ז'אק רוסו
פוסטים אחרונים
- טרגדיות של חורף 26/1/12
- חרדתו של הגבר בשמלה הלבנה 10/11/11
- הלשעברית 23/9/11
- הנרדפות 8/9/11
- עזה כמוות חניה 1/9/11
- סלח לי, אתה רוכב על צווארי 11/8/11
ארכיון
אולי זאת, כאילו, LOVE?
מילים: מיא לחן: רומני חינני ביצוע: מיכאל וחתולי הקצב הגשם בחלוני זב, העצב חודר אט, כגנב רוצה להיות איתך עכשיו, אך העניין, אבוי, מורכב. פתאום אני, בגיל זהב, אדם פשוט, צלם עניו, מוצא עצמי כולי נשאב לחום לבך שבי נצרב. ■ ■ ■ בחלומי, לאור כוכב, את שוב שוכבת על הגב וכרגיל אני נגנב, קופץ עלייך כמו חגב. ומתעורר - העצב שב, שוב את בוכה עלי משכב. ולא יועיל כאן אף שרברב, קולחים נוזלים, באין מגב. ■ ■ ■ ושום דבר כבר לא נחשב ולא בוחל אף בכזב: רזה את (!) אמרתי - כחצב ומתוקה לי כעינב. אטוס אלייך, אני שב, זקור ועז כמו לולב. באמבטיה נטבול יחדיו, אשקה אותך המון חלב. ■ ■ ■ ארווה אותך ביום שרב, בחשק רב, כשל ארנב. לפטמתך אצמיד אטב - ואז תאמרי: אתה שובב! ותלטפיני ככלבלב, ותנשקי עד שיכאב, ואם יגידו: מאוהב... אודה אזי כי יש מצב!
וברוח הדביליזם השׁורה עליי, להרגעת הרוחות אחרי שני פוסטים כאובים וזועמים, מה יותר מתאים לעטר אהבה שׂגיבה מאשר מלחייה? אז קבלו את המלחייה הכי מפורסמת בעולם (נכון שלא ידעתם שיש דבר כזה?) מלאכת מחשבת של פָּסל הרנסאנס והצורף המהולל ביותר בדורו בֶּנוֶנוּטוֹ צֶ'ליני, שממש כמו ליאונרדו דָה וינצ'י בן תקופתו, הוזמן ליצור בחצרו של גדול הספונסרים דאז, מלך צרפת פרָנסוּאָה הראשון (הסבא של מָרגֶריט דה ואלוּאָה, היא המלכה מרגו, היא איזבל אדג'אני החד-פעמית, אבל לה מגיע פוסט נפרד). שם, לשולחן הסעודה בטירת אָמבּוּאָז המפוארת שבחבל הנהר לוּאָר, הוגש המלח שנחשב אז תבלין יוקרתי ביותר, מידיהם של נפטון אל הים ושל קֶרֶס, אלת האדמה, שני הטאלנטים המככבים על הסאליֶרָה (דהיינו המלחייה, באיטלקית. וכשאומרים סאליֶרָה - לזו מתכוונים) האליפטית, שנוצרה בזהב טהור, בשנהב ובאמייל, בגודל נדיב של 33.5 אורך ושל 26 ס"מ גובה. צ'ליני, יליד פירנצה, היה גם פסל מחונן, שפיסל בעיקר גברים צעירים ויפים בדמויות של עלמים מהמיתולוגיה (פסלו המוכר ביותר הוא פסל ארד של פֶּרסֵאוּס עם ראשה הכרות של מדוזה בידו) וסופר. הוא כתב אוטוביוגרפיה שערורייתית שהתייחסה לחייו במחיצת שועי הדור (כמו משפחות האצולה מֶדיצ'י ופָרנֶזֶה, האפיפיור קלֶמֶנטוּס השביעי שהיה פטרון נוסף שלו, חשמנים ועוד) וגם לאהבותיו כהומו, שזיכו אותו בארבעה כתבי אישום. בקיצור, היה שמח במאה ה-16! |
תגובות (171)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ועוד יהיו זמנים במזרח
קבלי חיבוק ב360 מעלות..
החיים מפתיעים, וטוב שכך.
מקלל, אה?
תודה נשמתי...
(אני מעדיף את האחות של הרופאה... :-)...זיי גזונט !!!
תודה, תודה. אגב, אחותי רופאה!
הקרדיט לחברתי הטובה ד', הנותנת בראש ובביזאר!
שלא....לאהוב אותך איך אפשר.... ??? ראבאקקקק........איך שאת כותבתתתתתתתת....בררררררר
אני הולך לרופא...נעשיתי מכור אלייך
לפטמתך אצמיד אטב -
ואז תאמרי: אתה שובב!
הרגת אותי !!
הידעתם שאת הצרצרים שומעים, אך לא רואים?
שיר יפה,, אך התרשמתי יותר מתמונתך החדשה.....
כולי קנאה בפקק של האמבטיה......
סוכר שלי!!!
העגילים, לא שמת לב?
כבר חודשים ענודים על אוזנייך...
ממש מלח הארץ את !
סוכם על אירושין בשלב ראשון
תודה, וגם שלך הכי גדול!
רע רק לעומת פאריז
כייף לך שאת יכולה. העיקר זה למצוא אהבה אמיתית. הפורמט פחות חשוב.
וחוצמזה, מה רע בלטוס להולנד כמה פעמים בשנה?
"ובאמת, אין לך מה לומר על אהבה?"
ככל שאני חושב על זה יש לי הרבה יותר לומר על מלחייה מאשר על אהבה. אני לא חושב על זה ברמה היום יומית. הזוגיות שלי, לאנשים אחרים היא מאוד משעממת. אני נשוי לנאוית, אוהב אותה אהבה ענקית וטוב לי להיות איתה יותר מכל אדם אחר. אצלנו, כמו שכבר כתבת, האהבה חשופה לזיהומים. שני עצמאים עם אגו מנופח, ימים לחוצים, ארבעה ילדים, ועוד כל מיני מכשולים שיכולים לזהם את האהבה עד מוות מוחלט. אבל זו החוכמה, גם במצבים קשים למצוא את האנטיביוטיקה הנכונה שמחזירה אותך לחיים.
צ'מע, על זה תנו רבנן: אספר לך בפרטי.
אבל אם תורשה לי גיחה אל הצד האפל: מדיאה עלתה על משהו.... (בררררר....... ברקע אש לוחשת ויללות חנוקות כפסקול יוקרתי)
צ'מע, על זה תנו רבנן: ספר לך בפרטי.
אבל אם תורשה לי גיחה אל הצד האפל: מדיאה עלתה על משהו.... (בררררר....... ברקע אש לוחשת ויללות חנוקות כפסקול יוקרתי)
חושבת שמצאו אותה באיזה חור מאובק, לא?
אתה יודע אגב איך היא התגלגלה לווינה? שרל התשיעי, הנכד של פרנסואה הראשון, שהיה לשתי דקות וחצי מלך צרפת, נתן אותה מתנה לארכידוכס פרדיננד מאוסטריה, שהיה בעצמו הנכד היוקרתי של פיליפ היפה לבית הבסבורג ושל חואנה המטורפת (בתם של מי שכונו המלכים הקתוליים, דהיינו פרננדו ואיזבלה, שכידוע לכל חובבי הטריוויה שלחו את קולומבוס למסעו ההיסטורי ואף גירשו את יהודי ספרד, וחבל). הקיצר, כך זכה בית הבסבורג במלחייה.
ובאמת, אין לך מה לומר על אהבה?
לא נעים לי להפריע באמצע הדיון החשוב הזה על אהבה ברוטו או נטו (באהבה ברוטו מקבלים החזרי מס?) אבל, המלחייה רבאק, ידעת שהיא שווה 60 מיליון דולר?!!!
בשנה שעברה מישהו הצליח לשים עליה יד ולסחוב אותה מהמוזיאון בוינה, אבל כנראה שהוא סבל מיסורי מצפון והחליט להחזיר אותה.
חיבוק פרונטלי בעירום זה יותר כיף מלשלם משכנתא, אבל את זה את יודעת גם בלעדיי, ובעצם רוב בני האדם כבר הבינו. מה שנשאר עכשיו זה לגלות איך מקימים בועה מסביב לתשוקה. אני לא יודע איך עושים את זה, אבל אם תכתבי ספר הדרכה, "להפוך את הברוטו לנטו, או: כיצד תערטלו את בני זוגכם לאור נרות מבלי שילדיכם יצרחו ברקע" - את תהיי עשירה כקורח פלוס הסולטן מברוניי, ומלא אנשים יהיו מאושרים.
(אני מוכן להסתפק בקרדיט צנוע).
מיא, שיחקת אותה. הבאת אותי ישר אל תוך הסדינים שלך, ועוד בחרוזים!!! בפעם הבאה לפחות תזהירי קודם, אסתרק ואתבשם או משהו.
איך אומרת קרן פלס
"אם אלה החיים"......
בכל עצב יש גם צחוק.
ואני אמשיך לחדד
הכי טוב לתת ולקבל יחד
אני אחדד
הכי טוב לקבל
בוכה עכשיו...
אביא מגב!
לקחת כל יום בנפרד. זה נראה לי מצוין!
ואין תרופה יותר טובה מזאת. למה רק לפחדים? לחיים בכלל!
זה לא סיפור גדול,
כשאוהבים חרגול!
מיכאל הוא טריפ, אין ספק.
מטריקס זה לקלינגונים.
אני יותר בכיוון של סוז'ניצין, אם כבר כלא.
כנראה שבאמת יותר קל לבחור בנטו, אחרי שאכלנו כל כך הרבה שנים את הברוטו הזה, שקצת חונק אפעס
חותמת על כל מה שאת אומרת. בייחוד על זה
חותמת על כל מה שאת אומרת. בייחוד על זהאוףףףףף. הכי טוב לקבל בשחור, אומרת לך!
גם אני. וכולן מברכות על כך שמיכאל מתחלק איתן מעתה בנטל ההקשבה להרצאותיי הרבות והמלומדות בענייני השעה, המרחב והזמן!
גרעין איראני? לא מכירה.
מכירה פיצוחי חממה, קליית יוסי, וכמובן - הכי טוב שיש - נחליאלי עמרני משוק הכרמל!
darling,
את והחגב...
it must be love
מה שאגיד עכשיו זה לא ממש דברי אלוהים חיים, אבל לי אישית זה עושה המון שכל. זה הולך כמובן להרוס לך, מיא, את כל הרומנטיקה, אבל בשביל זה אני פה. וזה הולך ככה: הרגשות שלנו, לרבות אהבה, מקורם בבטן. הם עמומים וקדומים ומנוהלים בחלקים פרימיטיביים במוח, ולקח לדארווין מיליוני שנה כדי להוסיף לנו במוח קליפה נוספת, ש: א. עושה מותר האדם מן הבהמה. ב. עושה מאוסף האימפולסים והכימיקלים וההורמונים והטרנסמיטרים העצביים - סיפור. כן, מיא, נאראטיב זה כל הסיפור. זו אשליה שמארגנת את כל מה שקורה בדיעבד, ונותנת לו משמעות. אשליה של משמעות, כי זה מושג וירטואלי בדיוק כמו שאני בשבילך. ראית את המטריקס? אז נטו, ברוטו, טרה - הכל חארטה בארטה. יום אחד תקני את זה בסופר, את הכדור הנכון, ויהיה לך אחלה טריפ של אהבה. בינתיים תסתפקי במיכאל, ותגידי תודה שהוא רחוק ונדיר, זה מאריך לך קצת את האשליה.
באהבה,
מואה.
עדיין בענין האהבה נטו.
התגובות שלנו באות ממקומות שונים ומושפעות מאלף ואחד דברים.
בתחנת הזמן בה אני נמצאת כרגע - לאחר הרבה שנים של ברוטו - הנטו, מאד נוח ומתאים לי.
אני מאד איתך מיא ומשנתי הסדורה והמאד קצרה, תואמת למשנתך.
Viv La MIA
דעתי המאוד מאוד נשגבת על מושג אהבה כוללים בתוכה את החיים.
וזה אומר, יש מהכל במינון.
אני לא יכולה להיות שותפה להליך של נישואים והבאת ילדים ביחד, כי אני לא במקום הזה.
אבל אני יודעת במוחי ובגופי מה הייתי רוצה שיהיה לי באהבה.
הבעיה שכיום אנשים נוטים לשכוח לאהוב את בן זוגם, הם נוטים להתחיל בבום הגדול..בלי לבדוק אם יש להם רקע משותף אם יש להם יסודות משותפים, רוב הקרעים בחיי זוג נובעים מחוסר יכולת להאכיל ו/או לקבל אחד את השני כמו שהוא.
בהתחלה אוהבים אחר כך רוצים לשנות, רק אי אפשר לשנות את הבן אדם.
כל חיי אהבתי את הגברים שלי בהבטן והלב והראש, לא הייתי עיוורת למי שהם לא ראיתי בהם מלאכי שמיים ומושלמים..ובחיים לא רציתי לשנות אף אחד מהם.
ברגע שהיו מחלוקות שלא ניתן לגשר עליהם, ידעתי שהאהבה הזו מוצתה עד סופה וזה הזמן ללכת הלאה.
בכלל מוסד הנישואין הוא בעיניי דינוזאור שחלף זמנו.
אנשים בכלל ואני בפרט רוצה להיות עם בן זוג שמפרה אותי ואני אותו, שמפרגן, שאוהב, שמבין שמאכיל. וכמובן שזה יהיה הדדי.
ובמקום הראשון, אני צריכה לכבד אותו בתור אישות נפרדת ממני, ולתת לאישות הזאת מקום.
ברגע שאנשים מאבדים את מקומם בזוגיות, מתחילים מאבקי הכוח.
המושג הוא שלי, מעולם לא חצה את ראשי, אף אחד מבני הזוג שלי מעולם לא היה קנייני הפרטי.
ואז מגיעים הילדים..וכל כובד המשקל עובר מהבן זוג לילד, וזו הטעות הכי קשה והכי כואבת לזוגיות.
הילד שלי כמה שאני אוהבת אותו, הוא לא כל עולמי, הוא הצטרף לעולם שלי, העולם שלי מלא בכלכך הרבה דברים שאני אוהבת. ואם היה לי בן זוג..הוא היה נשאר באותו מקום בו הוא היה קודם. בן זוגי, אהובי, חבר שלי. מעולם לא הסכמתי להתפשר על זוגיות שאין בה חברות אמיתית.
ורוב הזוגות שיש היום, אין בניהם חברות כלל. רוב הנשים שאני מכירה , אפילו אין להן מושג קלוש מי הבן זוג שלהן. יש להן תמונה. ולא יותר. יש להן פנטזיה מי הוא היה צריך להיות. ואז אחרי תקופה..מתפוצצת הפנטזיה ומגלים שהאיש הזה שכלכך אהבת, הוא לא מי שהוא.
וגם הפוך.
אבל הוא לא השתנה..התמונה השתנתה.
ולכן אני חושבת כשיש אהבה וחברות אמיתית, ולא משנה התפאורה..כמה סקס..איך מחזיקים ידיים, שקיעה, וכל מה שתבחרו..זה משהו שיש או אין במשותף..כל עוד זה הדדי ושני הצדדים חושבים שזה מתאים להם ולא התפשרו..כי.וכי..וכי..ויש להם סיפוק הדדי..אזי הזוג מאושר. שלם.ברגע שהסימטריה הזו נפגעת..לא משנה למה, והחברות לא קיימת כדי לדבר ולגשר. שם נגמרה האהבה וגם הזוגיות.
זה שאנשים נשארים יחד שנים..בגלל כל הסיבות הלא נכונות..לא אומר שיש להם זוגיות. יש להם בעל או אשה על הנייר ותו לא.
אצלי ברוטו ונטו ישר מתקשר לתלוש המשכורת שלי...
ואם נקשר זאת לחיים ילדים (שאין לי) החיים,הצרות, הכאבים, הכעסים
כל אלו הם הברוטו שגורעים מהנטו(מהאהבה)
אותי תמיד מעניין מה נשאר לי ביד- אחרי כל ההורדות
והאם זה היה שווה את המאמץ
ובינינו יש פעמים שהנטו (האהבה) נראה כה נמוך עד כי מעדיפה כבר לא לעבוד
אלא לעבוד בעבודות מזדמנות שהכסף ישר ביד- (ואני ממש מקווה שפה אני לא צריכה להבהיר את הכוונה)
מבחינתי שהנטו יגדל על חשבון הברוטו- במשכורת ובאהבה
מי בעד??
מיא יקירתי
הפוסט שלך כבר גלש למאה...ולכן כתבתי את תגובתי בפוסט חדש
אוהב
א.
מיא מקסימה. טוב לי אם טוב לך. אשרייך שמצאת אהבההנכונה לך.
אני באופן אישי צריכה אהבה, בעיקר כדי שאוכל להפסיק לחשוב עליה - כדי לפנות כמה תאי מוח לעניינים אחרים. חברות. אני מאמינה בחברות.
די, אתן מעוררות בי את כל החרדות כולן!
אל תתקרבו אליי עם איום אהבה הזה,
כמו מטוס שמטיל צלו על מגדלי התאומים!
אין נושאים אחרים? דברו על משהו פחות מפחיד,
כמו הגרעין האיראני.
צטערת- הקונוטציה היחידה שעולה לי בברוטו הוא תלוש המכורת שלי
כשרואה כמה הרבה משקיעה וכמה מעט נשאר אחרי הקיזוזים
ואז לא אחת עולה לי התהיה האם שווה ההשקעה
אולי עדיף לחתום בלשכה- ולקבל רק חלק ללא מאמץ
אז מעדיפה את הנטו-ולהוציא אגרסיות על אלו שגורעים ממנו
בשבילי, אהבה ותשוקה בין גבר לאשה היא כמו ילד הבועה. היא מאוד חשופה לזיהומים, וכל דבר יכול להרוג אותה. ילדים הורגים אותה. בעיות פרנסה הורגות אותה. הסידורים הקטנים והמעצבנים של החיים (שזה בערך כל החיים כולם) הורגים אותה.
היום אני שומרת עליה בצמר גפן ומנסה לבודד אותה. אני רוצה לשמור את הזיונים שלי מלאי תשוקה, מלווים בפסקול באיטלקית, באור נרות ובאלכוהול. רוצה לאבד את עצמי לדעת באהבה, לאדות את המוח, לשכוח מהעולם - לא בגלל שיש לי יצר הרס עצמי או סוצומטיות יוצאת דופן או משו - פשוט כי מעטים הדברים בעולם שבכלל מתקרבים לאושר של, את יודעת מה, תעזבי זיון - חיבוק פרונטלי בעירום עם אדם שאת אוהבת, שאוהב אותך ושמתרגש ממך ואת מתרגשת ממנו.
שאר החוויות שעברתי בחיים, כולל עם הילדים, לא הביאו אותי לדרגה כזאת של אושר ושל הנאה ושל אהבה לעצמי אפילו ושל רצון לחיות ושל הבנה למה לא כדאי בעצם להתאבד, כי אמא שלי, בין שאר מעלותיה, נהגה לומר לי לא אחת: אדם צריך לקבל כל יום החלטה: למה היום אני לא מתאבד.כן, באמת. אני זוכרת שבעלי לשעבר, שהוא אבא נפלא ומסור ומשקיען, תמיד אמר בפליאה, מאז שהם היו קטנים: לא ידעתי שילדים זה כל כך הרבה סבל בשביל כל כך מעט אושר...
וזה כל-כך כל-כך כל-כך נדיר, הסימטריה הזאת, שבה מתלכדות התשוקות. פעם זלזלתי בזה. חשבתי שזה קורה הרבה בחיים, ושאם לא יהיה גבר זה, יבוא אחר במקומו. היום, מתוך מודעות לנדירות הממצא, אני רוצה לשמור על הבועה שלי מכל משמר, ומבחינה זאת, דווקא הריחוק ממיכאל, העובדה שכל פעם שאנחנו ביחד זה כמו חלום בהקיץ, פסק זמן מהחיים - שומר עליה.
בשבילי, אהבה ותשוקה בין גבר לאשה היא כמו ילד הבועה. היא מאוד חשופה לזיהומים, וכל דבר יכול להרוג אותה. ילדים הורגים אותה. בעיות פרנסה הורגות אותה. הסידורים הקטנים והמעצבנים של החיים (שזה בערך כל החיים כולם) הורגים אותה.
היום אני שומרת עליה בצמר גפן ומנסה לבודד אותה. אני רוצה לשמור את הזיונים שלי מלאי תשוקה, מלווים בפסקול באיטלקית, באור נרות ובאלכוהול. רוצה לאבד את עצמי לדעת באהבה, לאדות את המוח, לשכוח מהעולם - לא בגלל שיש לי יצר הרס עצמי או סוצומטיות יוצאת דופן או משו - פשוט כי מעטים הדברים בעולם שבכלל מתקרבים לאושר של, את יודעת מה, תעזבי זיון - חיבוק פרונטלי בעירום עם אדם שאת אוהבת, שאוהב אותך ושמתרגש ממך ואת מתרגשת ממנו.
שאר החוויות שעברתי בחיים, כולל עם הילדים, לא הביאו אותי לדרגה כזאת של אושר ושל הנאה ושל אהבה לעצמי אפילו ושל רצון לחיות ושל הבנה למה לא כדאי בעצם להתאבד, כי אמא שלי, בין שאר מעלותיה, נהגה לומר לי לא אחת: אדם צריך לקבל כל יום החלטה: למה היום אני לא מתאבד.כן, באמת. אני זוכרת שבעלי לשעבר, שהוא אבא נפלא ומסור ומשקיען, תמיד אמר בפליאה, מאז שהם היו קטנים: לא ידעתי שילדים זה כל כך הרבה סבל בשביל כל כך מעט אושר...
וזה כל-כך כל-כך כל-כך נדיר, הסימטריה הזאת, שבה מתלכדות התשוקות. פעם זלזלתי בזה. חשבתי שזה קורה הרבה בחיים, ושאם לא יהיה גבר זה, יבוא אחר במקומו. היום, מתוך מודעות לנדירות הממצא, אני רוצה לשמור על הבועה שלי מכל משמר, ומבחינה זאת, דווקא הריחוק ממיכאל, העובדה שכל פעם שאנחנו ביחד זה כמו חלום בהקיץ, פסק זמן מהחיים - שומר עליה.
מתוקה את. הוא יכול להיות נורווגי, או שבדי או סתם אחד שדומה לההוא מהוידאו של כשרונית....
לא האריה......
אני באופן אישי אינני יכולה לסבול "אהבה נטו". זה גורם לי להיסטרייה. אינני יודעת מה עושים בה. רק לא ים, שקיעה, יין, עיניים, עיניים, ויחסי מין ארוכים כאורך הגלות. מררתי דורשת כתובת הרבה פחות רומנטית - אהבה ברוטו.
בכל זאת, הרי כמעט כל האנשים שאני מכירה לא היו מעוניינים במערכת יחסים כזאת. זו ממש משימה למיטיבי-טוס ולמי שבאמת עברו הכל ומחפשים רק את האהבה ולא כפי שכל הציבור שואף - "זוגיות", דהיינו מישהו להישען עליו, לנהל משק בית משותף,
ממש לא נכון. מבחינתי מתאימה לי זוגיות כזאת.
לא שגרתית, לא משעממת, בלי זבל , בלי התחשבנויות על רקע יומיומי, כל אחד והעיסוקים שלו.
אהבה נטו, הכי טוב.
צודקת. הזכרת לי את המוטו של חיי: הפחמימה היא אויבתו של האדם!
תמר, קודם כל תודה על המילים החמות. אני מבטיחה לנסות להיות מרושעת ככל יכולתי!
שנית, פתאום נזכרתי שמיכאל ואני הרי ממש לא סיפור רגיל, כי, כאילו - דא - הוא בהולנד ואני בישראל, ואנחנו לא יכולים לגור יחד כי לו יש ילדים ועבודה שם ולי יש ילדים ועבודה פה, אז התיאור שלי בוכה איפשהו בהתחלת השיר באמת מהחיים. זאת אומרת, אנחנו טסים ונפגשים, אבל בעיקר מתגעגעים, וכך יהיה גם בעתי אם נרצה להמשיך להיות יחד!
בכל זאת, הרי כמעט כל האנשים שאני מכירה לא היו מעוניינים במערכת יחסים כזאת. זו ממש משימה למיטיבי-טוס ולמי שבאמת עברו הכל ומחפשים רק את האהבה ולא כפי שכל הציבור שואף - "זוגיות", דהיינו מישהו להישען עליו, לנהל משק בית משותף, להתחלק במטלות החיים, להציג אותו כאביזר יוקרתי באירועים ולהציק לו על בסיס יומיומי (למה לא הורדת את הזבל, יא זבל?)
לסיכום, אני דורשת את הכבוד המגיע לי כסובלת כרונית וכיללנית מקצועית, גם כשיש לי אהבה!
ברצינות לשנייה? אני חושבת שאנשים שמוצאים אהבה - באותה שנייה הם צריכים להתגייס למען הציבור: אם לעזרה לעניים, או לפגועים, או להתנדב במקלט לנשים מוכות, או להקדיש עצמם לשידוכים, או תנו לחיות לחיות....
במקום זה הם בדרך כלל מסתובבים עם חיוך דבילי ומעצבנים את כולם. אני באמת מפרגנת לאוהבים, אבל לא צריך לדחוף את זה לגרון של כל הלבבות הבודדים.
זה היה תשדיר שירות מטעם האגודה למלחמה בסוכרת.
תודה
בתוך כל הטוב הזה, אני מאבדת את המילים.
קפצתי לבקר רק עם נשיקה, זה לא משמין.
וחוצמזה, את ופחמימות....?
יקירתי,
הומור עצמי זה דבר בריא!
חסרונו משאיר אותך מתבוסס בפטתיות או בצדקנות.
ומודה שנופלת לשלוליות הללו לפעמים,
אך משתדלת להוציא את הראש מהסחי.
ואם לטבוע אז רק במרק סמיך וטעים (היום במוד חורפי, ככה זה)
שתהיי בריאה, צינית, מרושעת ומושחזת - כמו שאנחנו אוהבים :)
למי קראת שמנה?
זה קורה גם בהריון. בואי נגלה סובלנות, אחרת לא תהיה אהבה ולא יהיו ילדים (הנה, אני עצמי הפסקתי ללדת אחרי פעמיים כאלו).
דביליזים ורזון כזב
ערוץ 2 קורא לך !
פוסט חמודי ונהדר
סליחה, האמת גם לי היתה בחילה באמצע מעצמי.
פשוט שנינו, אני והוא, אכלנו כל כך הרבה חרא (ויסלחו לי המעודנים והפיות) בשנים האחרונות, וגם זה מזו בשנה האחרונה, עד שנראה לי לגיטימי בהחלט לחרוז לעצמי שיר פתטי אך בלתי מזיק זה.
בפוסטים הבאים אני מבטיחה דרמות, לכלוכים, עצבים וקילולים - שהם מרחב המחייה הרגיל שלי, כידוע.
בכלל,
שמתי לב שכמה כותבים מהקפה שנפלו לאהבה (שימי לב לפועל שבחרתי. אכן נפילה חופשית), קרה להם אחד מהשניים: או שהפסיקו לכתוב, או שנהיו דביקים ומגעילים. אכן, אין כמו קצת סבל בריא לשמירת העירנות והכושר השכלי. כשאתה מאוהב, המוח פשוט מתאדה, או שמא טובע (בלופ בלופ).
בואינה, מזל שהוספת מלחייה
כי היה לי קצת בחילה מהמתוק,
מצד שני ככה עושים קוגל ירושלמי:
סוכר שרוף, מלח, פלפל שחור ואטריות כמובן.
הולכת לחפש איטרייה :)
טוטם? הסבירי, כי אני לא מבינה...
אבל קבלי חיבוק מכל הנשמה!
הממת אותי כל כך!
לא מבינה כלום בתנ"ך.
אני לרגלייך עפר ואפר,
אבל מיד הולכת לפתוח ת'ספר!
איך אני מחבקת אותך עכשיו חיבוק דובבבבבב
עם ציפור השיר שמיתנגנת בך
אני כל כך כל כך
מעניין מה הטוטם שלך?
ואז גם נכנסה דלילה
חתיכה של שרלילה
ואחריה הטיפשון
ששמו כמובן הריהוא שימשון
וגם יעל וגם סיסרא
עשו הם מסיבת שירה
שרו הם אז בציבור
כל המילים שאז
היה אסור
אך לפתע
חרש הס
לחדרם נגנס
דרדס
עם כפכפים
וכובע מחודד
תפס הוא לדלילה
בשד
היא אותו
היכתה אפיים
שלא יצאו לו
העיניים
מחוריהין
בגלל נשים
שמסובבות את
החושים!
קפצת לבקר עם עוגיות, לפחות?
תודה רבה. שמחתי לביקורך.
את לעומת זאת, כפי שקראתי בבלוגך, כותבת נהדר, אבל כל כך עצוב!!!
לא בטוח שלבי המעוך יעמוד בעוד פוסטים כמו האחרון שלך.
בכל מקרה אני ממליצה עליו בחום.
את בטוחה שזה לגיל של יונתן, כל הסקס החגבי הזה ותשפוכת הנוזלים?
טוב, לא אתערב לך בחינוך הילד, רק אציין לעצמי בסיפוק שאני עומדת ברמה אחת עם בילוייכם הסוערים בערבים - דהיינו מסעדות היוקרה מסיבו החשק. ואם למדרגה זו הגעתי, דייני!
או בקיצור, מאותגרת + מע"מ. אהבתי. תודה!וואו,
את ממש סוכריה טעימה.
כמה נעים היה לקרוא.
באיחור אופנתי -
השיר מ א א מ ם
בילינו את הערב כשיונתן מקריא לנו אותו בדרמטיות
הצחיק אותנו עד דמעות
אוהבת דיביליות אינטלגנטית בעלת ערך מוסף.
אז גם אני אפסיק שניה לדאחקק ואענה ברצינות -
זה שיר שגם אהוב עליי, ובאמת שיר יפה, רק מה - מסרס.
את יודעת למה? כי never say never, וציפורים רבות יופי, כדימוי לאהבה או לבנזוג, עוד יהיו כמה, גם אם לא רבות, ואפילו יותר יפות. וכפי שפעם קראתי את השיר הזה בכאב רב כי ייחסתי אותו לחוויה מסוימת של אהבה נכזבת שעברתי, היום אני יודעת שיש לי ציפור יפה יותר, ויותר מזה - היכולת הנפשית שלי לחוות את העולם, את האהבה וציפורים בפרט - התחדדה והועמקה.
מפיך לאלוהימה, הלוואי -
אכן שנים תהיתי עד מתי,
אסבול ואחכה לשווא,
לאהבה - כנחל אכזב.
והנה הגיע החרגול -
בשבילי זה עניין גדול!
ואם אני זכיתי, אכן יש מצב,
לאהבה ולשלום עכשיו!
אוי מיאאאאאא
השיר המקורי
הוא אחד היפים בעיניי
ראיתי ציפור רבת יופי
הציפור ראתה אותי
ציפור רבת יופי כזו לא אראה עוד
עד יום מותי ...
סליחה שהרתי את רצף הציניות תמשיכו תמשיכו
תודה. אם אני אביא את המלח, ומיכאל את הסוכר - יהיה בסדר.
פרץ יצירה שֶׁאף אותי שאב...
לא פלא מה שהבחור כתב
תכונותייך התרומיות זורחיות למרחב
בעזרת השם, על כל הכדור ויושביונעשה אהבה <וגם שלום>עכשיו.הולמת אותך המאניה
עם כזו מלחיה אפשר בקלות לתבל כל מערכת יחסים.
שיהיה בהצלחה
זה הכי טוב שלך?
חגב?
אסלח, לא אפנה לך
את הגב
מה לעשות אני מאוהב.
אכן ררררררררררררר.
לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר!
יקירתי טיבלי טיבל באהבתך
ותני מנוח לליבך
מלאי את עצמך
ביופי ההולם אותך (ת כמו תה יעני שכונה)שיתחרז עם עצמך)
ובנוגע לחלום כחול
יקירתי
כשזה יקרה
מבטיחה לא לפספס אף לא פרט קטנטן
ולשתף עד כלות
אות באות
תנועה ועוד תנועה
מעבירה
ליקוק נאות
של הנאה .... צרופה ונעימה...
רררררררררר....
בקר טוב
עוד פעם כתבת שיר אהבה לעצמך שחיפה שלי?
סליחה, פנטזתי לשנייה,
על אוכל. בטני ההומייה -
מרוב חציר וגם אספסת,
על הקירות היא מטפסת!
ניצחת!
האמת, זוגיות = עבודה קשה - כך קראתי בלאשה.
וחסילים אני אוהבת - עם ביצה וחומוס מנגבת!
כבודו של שמר.קומ מונח,
במקומו הייתי מרגיש מקופח,
דבילית כמשמש? על מה הוא סח?
נראה לי סתם עם אגו מנופח!
שמר.קומ, נאמרו דברים בלהט,
אבל הכל נכתב בבדיחות הדעת :)
רגע, שאני אבין, יש לך זוגיות?
וככה אני צריך לגלות את זה, כאחרון חגבי הסלע?!
ככתוב:
"וְיֶתֶר הָאַרְבֶּה אָכַל הַיָּלֶק, וְיֶתֶר הַיֶּלֶק אָכַל הֶחָסִיל" (יואל, לא הופמן).
אכן, רגליים לדבר
שהדימוי אותו שבר.
אבל זה לא חגב ממש -
פשוט קופץ עליי, נרגש!
ואין ספק - גם בניכר,
בעיר, בכפר - הוא איש הפר!
על זה נאמר: מותק, הילדים הומלחו!
מיא יקירה,
תגידי, מיכאל לא נעלב?
שאת מכנה אותו חגב?
הרי הבחור הזה, אם כבר
דומה לסוס או אולי לפר?
מסכימה איתך, רק מה...
הזעם שומר אותי חמה.
אכן, מתאים לי מזרחי,
האם תרקוד איתי, אחי?
שמר.קום מתעקש,
שאני דבילית כמשמש,
לכן ממך רק אבקש,
המשך לכתוב - הבער האש!
איזבל אדג'אני אכן חד-פעמית. וגם שיר שמכיל שורה כמו "קופץ עלייך כמו חגב" הוא חד-פעמי. אם תחליפי את הלחן הרומני-חינני במנגינה, איך קוראים לזה היום? ים-תיכונית, יהיה לך ביד שלאגר שעידן יניב יריב עליו עם קובי פרץ ואפילו איציק שמלי יעשה הכל, הכל, כדי לשיר אותו.
תוך כלום זמן כל גברברי ישראל יפזמו ברחובות "אטוס אלייך, אני שב, זקור ועז כמו לולב" פלוס ישגרו אל נערותיהם SMS-ים שמבטיחים "ארווה אותך ביום שרב, בחשק רב כשל ארנב" - והכל בזכותך.
ואמנם היכרותנו מצומצמת היא, וכל ניסיון לתת בך סימנים יהיה יומרני, אבל בכל זאת אכתוב את הפסקה הבאה, מה'כפת לי, מקסימום טעיתי:
הכעס קצת מרדד אותך. כשהוא מונח בצד את הרבה יותר יצירתית, ומושחזת, ומופרזת, ומדויקת, ומעוררת, מחשבות ורגשות.
דביליזם???
יש כמה בתים ב"דביליזם" שלך שהם מעדנים של ממש..
רוצה דוגמית?
"ותלטפיני ככלבלב,
ותנשקי עד שיכאב,
ואם יגידו: מאוהב...
אודה אזי כי יש מצב!"
"ord" כבר כתבה לך שאת ממתקית של בוקר
אני רק מוסיף,
את ממתקית לכל היום:)
סופ"ש נפלא מיא
תודה לך, נשמה,
יפה כמו כוכבת,
קבלי ברכה חמה -
אותך אני אוהבת!
ראיתי חגב מלא אופי
אך הוא לא ראה אותי -
ירקרק ודוחה כזה
לא אראה עוד עד יום מותי!
השם שלי ממש מותג -
איך לא היה לך מושג?
אמרה איזבל לאחאב:
שמע נא, כואב לי הלבלב,
לכן לרגל המצב,
אקים לי פסל מזהב!
מיא אישה יפה , יקירתי ,
חיוך העלית על שפתיי ,
ואז החיוך הפך לצחוק רחב !!
מקסים , מקסימה את ...
*
תודה, נמאס לי כבר לסבול
באהבה נעים לטבול -
זה כמו לפצוח במחול.
אגב, חלמת חלום כחול?
לא רק ונטולין מוזהב,
גם בלוון חמצן לכל מצב!
מה, בשביל מה יש חתולים?
אצלי הם אלה שמקפלים!
מצבטי פטמות??????????? יעודיים???????????
מצבטי פטמות ממותגים? באמת יש דבר כזה? אתמהה!
סחתיין על ההשקעה -
אכן היתה זו הפתעה!
איך ידעת בנאדם,
שאני כל יום בים?
קוביסטי? אתה רומז שאני קובייה?
ובכן דע לך איש יקר,
בעוד אתה שם בניכר,
קופצים עליי כאן המונים
לכן סובלת כבר שנים!
אני מבקשת - מיוקל!!!!
איני אוכלת עוד בכלל...
האהבה היא סם לא קל
אשתה אותה כמו גמל.
וחתוליי אמנם שמנים,
אבל אינם כה עצלנים,
אם רק אתן בהם מבט,
לי ג'וק יביאו למחבת!
אכן אוחזת בחבר,
והוא קנאי, עליי שומר
לכן נגמור כאן לשורר,
פן את גופך הוא יפורר!
חתוליי אמנם שמנים,
אבל אינם כה עצלנים,
אם רק אתן בהם מבט,
לי ג'וק יביאו למחבת!
אכן אוחזת בחבר,
והוא קנאי, עליי שומר
לכן נגמור כאן לשורר,
פן את גופך הוא יפורר!
תודה רבה אחרוז בכתב,
אנעים לך בנגינת עוגב!
תודה על הכוכב,
זוהר הוא לי כמו דג זהב!
האמת, יותר פר מורעב מאשר חגב...
ובאשר לאטב - האמת שהסכמתי להוריד לו אותו מהלולב,
רק אחרי שנשבע שאני דקיקה כחוט עכשיו!
אני ממתק???
אבוי, מחנק
גרוני נשנק
היכה הברק
מרחתי לק
לבשתי שק
עדיף אם כבר
להיות מקק!
לא ידעתי, לא היה לי מושג... כמה שזה מביך.
מבטיח לתקן בפעם הבאה!
האמת, מיכאל חולה הנפש והבריאות שותה רק חלב עזים.
ולכן שנינו כה חטובים ורזים!
ממממממ.... ממתק? את רומזת שאני שמנה?
מרוב תסכול ירדתי כרגע על עוגת גבינה!
עצובה? נשאב? הוא היה מרוצה כמו חתולי העב!
שמחת בית השואבה, מאמי!
ושבת שלום לך, אשה חזקה.
הרשות לבטיחות ולגיהות לא יכלה לנסח את זה טוב יותר!
תודה (מדובר בסוג של מחמאה, נכון?)!
מיא בשני קמצים!!!!!! (אבל הבנתי שאתה חולה, אז זה נסלח)
תודה. אני באמת מאיימת לתת קולי בשיר, לזוועת ענף הלול כולו.
אין לי התנגדות לדימוי הזה של הפרי, רק אם אפשר דובדבן חטוב - כמו שעל היוגורט כתוב!
התאמנתי פשוט בחבישת כובעים!
אוי מלכת התחושות
בעלת היכולת בכל מצב להתגרות ולהתעלות
שיר מעורר חיול
ואיך שמחתי שיש לך זוגיות
יפה לך האהבה
אה וחלמתי עליך הבקר
אכתוב לך באישי
היה מדהים....
התמימות שלך נוגעת ללב. ברור שאטבים פשוטים טובים באותה מידה, וחשוב מכך - הם מגיעים בשלל צבעים וחוזקים וזולים בהרבה. הייתי ממליץ להתחיל עם אלה הזולים, בחנויות דולר, שהידיות שלהם מעט רופפות, משם לעבור לקצת יותר איכותיים וחזקים, לאחר מכן אטבי עץ קלאסיים, ובסוף את הקטנים הממזרים מהסופר, שהקפיצים שלהם אימתניים ויופיקו ממך זעקות אימה ענוג... אבל רגע, נסחפתי. אני סוטה. מה רציתי להגיד?
אה, כן, יש לי כביסה לקפל.
באופן אישי, מצאתי את נושא האטב על הפיטמה קסום ומקסים
האם את מתכוונת לרמוז שניתן להפיק את אותה הנאה מאטב פשוט ואין צורך להשקיע במצבטי פטמות ממותגים?
או שמא יש כאן רמז לכך שגבר הרוצה לכבוש אותנו במיטה, מן הראוי שיסייע לנו בעבודות הבית, יתלה כביסה ואף יקפל לאחר מכן את הביגוד ויוביל אותו למקומו הסופי?
ואני אשכב לי על החול
ואשפוך עלייך מלח כחול
וכשהפלפל בעינייך יהיה אדום ומזמין
אשים את הסלולארי שלך על לא זמין
אכין את הלולב לפעולה
אבל אעניק אותו קודם לחברתך הפעילה
ולפני שניפרד, כדרך אגב,
אהרוג את החגב.
(כל הזכויות שמורות לשובב)
מענין אותי לדעת
וזאת כמובן מבחינה אימפרסיוניסטית
ליטרלית גרידא
ללא התייחסות לפן הסובייקטיבי קולקטיבי
בהיבט הקוביסטי של הענין, כמובן
מתי בפעם האחרונה קפץ עליך מישהו כמו חגב???
מיונז שלי, את כה מוכשרת!
כוכבים בעיניים ומילים במחברת.
להבא תצטלמי כשאת מאושרת,במיטה, כשביז'ו לצידך נוחרת.
שמחתי לשמוע שיש לך חבר -כולי תקווה שאיננו עיוור
כי על יופי כזה חבל לוותר
(שורה רביעית? במועד אחר).
גם חתולייך בוודאי נהניםלהיות איתך בין הסדינים
למרות שהם שעירים ושמנים
ולא יוצאים עוד לצוד לך יונים.
גיורא צריך עכשיו ללכת.
אביב של פרחים וסתיו של שלכת.
בחורף עכור, בעיר מלוכלכת,
אכתוב לך שירים תחת עץ אזדרכת.
רזה את (!) אמרתי - כחצב
ומתוקה לי כעינב.
מקסים מקסים! הכל מקסים!
כוכב טרי מהתנור
אהבתי ...
בהתחלה חשבתי שזה עליי, עד שהגיע הקטע עם החגב. את בטוחה שזו מחמאה? זה נשמע קצת רזה מדי, עם זיפים על השוקיים.
ואז הגיע העניין עם האטב, ושוב הייתי בטוח שזה עליי. נו, השד יודע.
שמח למצוא אותך דביליסטית מדי פעם; זה טוב לנפש.
של שנינו.
קסיו זו הייתי אני!!!!
עד שאני כבר נותנת מחמאה למישהי
מנכסים לי אותה.........
ממתק, ממתק, ממתק ממתק
מותק אני חושבת שמצאתי לך ניק :)))))
מה את אומרת מאמי??
:))))
מזמן תהיתי לגבי אמבטיות חלב -
עושים את זה עם חלב 3% ? דל שומן ? חלב עמיד ? חלב נאקות ?
וכמה שקיות חלב צריך כדי למלא אמבטיה אחת תקנית בישראל ?
ברוח הדביליזם השורה עלייך, קבלי נשיקה לצחוק המתגלגל שלי מול המסך.
כמו שפליקר כתבה למעלה, את ממתק אמיתי.
נהדרת.
(ואינטיליגנטית כל כך.... תענוג)
מוצא עצמי כולי נשאב
תהיי בטוחה שאני אמצא את השורה הכי עצובה בשיר. ואף על פי כן...חיוך ענק נמרח על שפתיי ודקה שלמה של שקט מטרדות עבודתי הקדחתנית. תודה,תודה,תודה! שבת שלום, יפתי!
אני לא מרשה לקרוא לחברה שלי דבילית (פחחחחח). שמעת על השוטרת שהרביצה לאסי אבוטבול וניפחה לו ת'פרצוף? ובכן, היא בגודל שלי
אוי, כמה, כמה אני עייפה (כי אצלי בחיים, אני החגב), שאני חושבת על הגהה ובמקום לומר להגיע אני כותבת להגיה והראש בכלל נמצא בפוריה (הנוף, פסטורליה בהתגלמותה).
ממי את פורייה לאללה, אבל לא הייתי מציעה לך להגיה לפוריה אחרי שהחגב קפץ עליך, בית חולים חשוד.
רק אושר והרבה כושר!
יא קרועה
Mia, all you need is love... love...
Love is all you need
שיר מצויין.
MTV מחכים לקליפ.
(לא ידעתי שמדובר בלחן רומני דווקא, נשמע לי אמנם צועני, אבל יותר הונגרי...)
ולגבי המלחיה- פעם ידע לעשות מלחיות! (לתשומת לב מנהלי איקאה)
בוקר מחוייך פיסלת כאן :-))
או קיי אני לא אנפנף באנגלית אבל באידיש אם אנפנף זה אומר שאת כן יודעת לחבוש פצעים?
בוקר טוב, נשמה. לא לנפנף באנגלית, כן? לא כולנו יודעים להכות בפטיש
איך כבר הספקת, איך? ראית את הגרסה הצבעונית?
looooooooool א-משיגינע קופ! שניכם!
לא ידעתי שגם את ב fetish על antiques...
תעברי אצלי במישרד בהיזדמנות נחליף קצת רשמים הא?
בוקר טוב גיברת.
את ממתק של בוקר
זה מה שיש לי להגיד
ולו יש טעם טוב