כי האדם עץ השדה הדיגיטלי ופרותיו מסתמסים מדן ועד אילת ענפיו נעים ברוח הנושבת בשמש היוקדת ובקור העז
כי האדם עץ השדה הדגיטלי נתון להלמות השירה העכשווית צלילי נגינה חורשים תלמיו ועורמים ערמות של כוכב נולד
כי האדם עץ השדה הדגיטלי ואני מבקש את השקט הדק את טעם פירות עבר מילותיו רטט אוושת חלומות המיטב
ואני צליל בודד בשכרון צבעיו מחפש, מבקש גם מגע של, אז
מבט בעיניים רטט שפתיים צרידות המבוכה וחיוך של דמעה. |
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
"מבט בעיניים
רטט שפתיים
צרידות המבוכה
וחיוך של דמעה"
אהבתי תודה
ואני צליל בודד
בשכרון צבעיו
מחפש, מבקש גם
מגע של, אז
כולנו חולי נוסטלגיה
שיר נהדר
כמו כולנו ...
כי האדם עץ השדה הדגיטלי
ואני מבקש את השקט הדק
את טעם פירות עבר מילותיו
רטט אוושת חלומות המיטב
ואני צליל בודד
בשכרון צבעיו
מחפש, מבקש גם
מגע של, אז
המילה הכתובה באמתלה
לחיפוש ריגושים, חיבה, הכרה
כתיבה במיטבה
תודה על ההערה, תקנתי. זך גדול. וכבודו במקומו מונח. ו"האדם עץ השדה" פרק כ' בספר דברים כמדומני. תודה על תגובתך המעניינת.
מצד אחד נתן זך היה מתעלף (ולא מאלכוהול)
מצד שני למרות מסר שירך הרומנטיקה לא פסה מהעולם, אם כבר - שנתה צורה והתאימה עצמה ל"צורת" העולם
וכמו שלא יכולתי שלא לזהות את הקריצה לשירו של זך כך גם מצאתי כאן הד לשיר "תכול המטפחת".
ועניין קטנטן - כתבת ניגינה (צ"ל נגינה, שלא נחטוף חלילה אנגינה :) )
איזה יופי של כתיבה.
בין אז לעכשו..
וככל שהקדמה מתפתחת
ככה הרווח מצתמצם.
הצליל שלך נפלא ומיוחד.
.
בלוז