כותרות TheMarker >
    ';

    plus ultra

    פלוס אולטרה? מאין צמח השם

    פוסטים אחרונים

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    0

    אנחנו מאותו קילומטר מרובע, או על רפיון השכל הקולקטיבי

    0 תגובות   יום שישי , 27/1/12, 14:46

    מתעורר לו בבוקר השכל העצל וחושב כיצד יעביר את היום. כמו כל העצלים, הוא תר אחר קולב לתלות בו את הזמן שאינו יודע מה יעשה עמו. פתאום, יש! יארצייט! אפשר להיות תרבותיים ואפילו מעט פואטיים. היום חמש שנים למותו של עלי מוהר, ומה נאה יותר ותרבותי יותר אם לא לדוש בזכרו ובמפעלותיו.

    ממהר לו מולי שפירא שמח וטוב לב אל המיקרופון הצבאי שביפו ומטריח עלינו בקול של געגוע סיפורי עלי מוהר, שהיה חברו הקרוב. "אנחנו" אמר למי שלא היה בסוד העניין "מאותו קילומטר מרובע." וואללה! והוא, מוהר ג'וניור ע"ה,  היה מאד כישרוני ומאד אהוד וגם אהוב, ובכלל הוא אבידה גדולה לכולנו. והפזמונים שלו הקימו לנו חברה שופרא דשופרא. ובצהריים יהיה מופע לזכרו שלאושרנו הוא ישודר, איך לא, בגל"צ. זהו! איזה יופי, חלפה לה עוד תוכנית עם מולי שפירא. כל עצלי השכל מאד נהנו, גם ממוהר שהוחרד מעולם המתים, גם מהויצים של קירשנבאום, וממולי עצמו שהוא מאד נחמד, כידוע לכולם.

    התרפקות עד לא ידע על פזמונאים בינוניים, היא מסימני הבורות, נמיכות הרוח, השטחיות, הרדידות, השטותיות, הצעקנות, המרדף אחר ההבל האופנתי, האסקפיזם, של חברה המסתופפת סביב מעללי האח הגדול ושואבת ממנו את תעצומות הנפש שלה. הוא הבאר ממנה היא שותה, הוא לה מודל לחיקוי וטעם חייה. גם יאיר הורוביץ שנפטר מזמן מזמן, היה "מאותו קילומטר מרובע," אך אותו איש לא מזכיר ואיש אינו זוכר, שלא לומר עורך מופע לזכרו. כי משוררים הם כמו אספרסו, קצר ומרוכז, לא מתאים לכולם. משוררים שהולחנו הם כמו אספרסו עם חלב, נוחים יותר לבליעה. פזמונים הם (בדרך כלל) כמו ציקוריה עם חלב. החלב משכיח וגובר על טעמה התפל של הציקוריה. כי הרי בסופו של דבר, איננו מכירים כמעט את מילות הפזמונים, אלא רק את המנגינות שלהם המצליחות להשכיח ולגבור על טעמן התפל. כי השכל העצל אוהב את מה שקליט, אוהב מים המחליקים על מרצפת ואינם מותירים סימן.

    אם להתרשם מדברי מולי שפירא, הרי שעלי מוהר, לו חי,  היה היום בלי ספק, וגם בצדק גמור, תלמיד לד"ר אינסטנט בבר אילן, חולק ספסל עם יאיר לפיד, אף הוא טלנט שהצמיחה חברת מי האפסיים שלנו, המצליח לנפח את הנביבות שלו באמצעות הפריזורה, האיפור, וה-ב.מ.וו. שהוחלף ב-4X4 העממי ב-360 אלף בלבד. החיים קשים נעבעך, ודורשים ויתורים כואבים. עיני יורדה דמעה.

    ביג דיל, עלי מוהר נפטר השבוע לפני חמש שנים. אך החייל שרצח לפני חודש ממרחק מטר את המפגין מוסטפא תמימי, מהלך לו חופשי, ויצא כנראה השבוע לחמשוש. אני ממתין להופעה לכבודו של החייל הרוצח בגל"צ, שבוודאי עוד תבוא. הוא הרי חייל של כולנו.    

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      plus ultra
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין