and at once I knew I was not magnificent I could see for miles, miles, miles = הגשם מכה בגג בחוזקה מוקפת מים מעליי מצדדיי מלפניי בכל מקום וזה היכה בי כך לפתע. חשבתי על זה שיש תובנות כאלה מתוחכמות בחיים אך המובן מאליו לעתים לא מובן כלל ומרוב המחשבות, אני נמנעת מהדבר שלעצמו וזה היכה בי באמת לפתע. .... ישבתי עם תמרי ביפו ושתיתי בירה בשישי בצהריים. [אני מחבבת את השעה הזו ביום] ואז אמרתי לה, שפתאום הבנתי שאני אישה. שאני לא ילדה יותר. היא כמובן הגיבה כמו שחברות מגיבות: "לא רואים עלייך"...וכו' וכד' וכיו"ב אך הדבר היה ונפל כרעם ביום בהיר. בעיר. פתאום קם אדם ומבין שהוא לא ילד, לא עוד פתאום השפה משתנה המחשבות מתקבעות ואז יוצאות מהקבעון ואז חוזרות אליו שוב. להכנס לקופסא לצאת מהקופסא לנעול סניקרס לא להתאפר לדלג על שלוליות להאחז בכל הדברים הקטנים האלה. הם תמיד יהיו שם, בלי קשר לגיל למקום הם תמיד יהיו שם. אבל הנה, זה קרה לי פתאום, באמצע הבריכה בעודי אוחזת ילד של מישהו אחר באמצע שיעור ההורים כולם סביבי נפלה עליי ההבנה. בלי קשר לשעון ביולוגי בלי קשר לגיל בלי קשר לכלום. ההבנה הבסיסית ביותר. = = |
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חזרת ילדה?
..
(מה שהיא אמרה על עצמה. זה זה :)
אף אחד לא מכין אותנו לזה.....
בא לי לומר: "אוה, הנה המנטור שלי הגיע"...אבל בימים אלו המילה "מנטור" קצת מוזילה את כל העניין.
וואו.
..
כתבת כל כך יפה על משהו כל כך משמעותי.
.
בהצלחה :)
בדיוק. אני מכיר את זה בגרסת האבוקדו:
לא בשל, לא בשל, לא בשל, רקוב.
יש כאלו שקופצים ממצב בוסר למצב בשלות ביום אחד בלי הכנה
ויש כאלו שאצלם זה תהליך ארוך של הבשלה.
לא הבנתי את המטאפורה: לא בשלה...עוד לא עוד לא עוד לא, בשלה מדיי? כמו בננה?
:) כן, זה רגש שקשה להסביר, כל תיאור הופך אותו לדביק. אבל יכלתי לשים את האצבע על הרגע המדויק הזה אתמול.