כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בן מזל

    אקטואליה

    0

    החרדים לא עוברים סף גיוס

    5 תגובות   יום שישי , 27/1/12, 19:53

      תשעים אחוז מהחרדים לו היו באים להתגייס, היו נדחים על ידי צה"ל, בגלל אי התאמה.

    הקבא והדפר שלהם היו נמוכים כל כך, שצה"ל היה דוחה אותם.


    לחרדים לא רק חוסר מוטיבציה, המוטיבציה שלהם היא אנטי שירות.


    בנוסף לבורות בסיסית בכל המקצועות. דרך כושר לקוי, ומחלות מדומות, או אמיתיות. ברור שצהל היה מותר על גיוסם, כמו שהוא מוותר על אוכלוסיות חלשות ביותר, ועם עבר פלילי.


    חמישה אחוז שהיו עוברים את סף הגיוס, חרדים  "מודרנים" ,כפי שהם נקראים בפי החרדים. היו לנטל על צהל בדיוק כמו שפרויקט "שחר" הוא נטל כלכלי על צה"ל.


    והשאר, ה"שבבניקים", כמו שהם נקראים בפי החרדים, משרתים בלאו הכי ב"נחל החרדי", שם המדריכים שלהם מטעם הרבנים, עמלים כל השירות, שלא יעזבו את הדת לגמרי.

    אין צורך בחוק טל או בכל חוק אחר. כל בחור חרדי שיקבל צו גיוס, יגיע ללשכת הגיוס, יצהיר אני חרדי וישתחרר.(כל פקידה תראה מיד שאכן חרדי לפניה )ויקבל מיד בלתי כשיר לשירות .פרופיל 21, ויהיה חופשי לעשות ככל העולה על רוחו, עם חייו ללא הגבלות.


    מקסימום הצבא יבלוש אחרי כמה מהם. כמו שמקובל עם בנות, שמצהירות שהן דתיות. עילויים שהישיבה חפצה ביקרם. יקבלו תעודה כמו ספורטאי מצטיין ,במקום שחרור על בסיס אי התאמה.

     

     כשהחניכים
    בחופשה,  נערכו בכפרי נוער פעילויות משותפות שכללו לינה.  ג ם בגי ן פעולות כאלה
    דיווחו המשרתים כרצף של שעות שירות.  בפועל,  נקבע בדוח המבקר,  המשרתים
    שעוסקים בחונכות "השלימ ו א ת כל שעות השירות במהלך ימים ספורים א ו בסופי
    שבוע בלבד"   (שם,  עמ'  976) .  הדוח התריע עוד על ליקויים הקשורים בעבודת הגוף
    המתפעל – שהוא גוף פרטי א לי ו הועברו סמכויות הפיקוח ו הבקר ה של המינהלת. 
    נמצ א כי רכזים,  שאמורים לפקח על פעילות המתנדבים,  היו אחר אי ם לכמות גדולה
    יותר של מתנדבים מזו שהגוף המתפעל התחייב במ כר ז;  וכי דוחות נוכחות,  שהיה חשד
    שאינם משקפי ם א ת הנוכחות בפועל או שלא הי ו חתומים,  ל א ט ופל ו בדרך כלשהי.  עוד
    נמצ א כי הגוף המתפעל ערך ביקורות בהן נמצאו קשרי משפח ה בי ן המשרתי ם לבי ן
    בעלי תפקידים בג  ופי ם בהם שירתו.  למרות החשש לניגוד עניינים,  המינהלת ל א
    הפסיקה א ת שירותם של אותם בני משפחה,  אלא רק הכפיפה אותם לאנשים אחרים
    שאינם קרובי משפחתם (שם, עמ' 977-976).    
    בזכות החוקתית לבין היתרון הצומח מהפגיעה (על מבחן המידתיות ראו:
    2002 ), להלן: פרשת ) 280-279 ,235 ( בג"ץ 4769/95 מנחם נ' שר
    בזכות החוקתית היא הנמוכה ביותר, מבין האמצעים
    האפשריים; ולבסוף, מבחן המידתיות במובנה הצר, המחייב את קיומו של יחס סביר
    בין הפגיעה בזכות החוקתית לבין היתרון הצומח מהפגיעה (על מבחן המידתיות ראו:
    2002 ), להלן: פרשת ) 280-279 ,235 ( בג"ץ 4769/95 מנחם נ' שר התחבורה, פ"ד נז(
    בזכות החוקתית היא הנמוכה ביותר, מבין האמצעים
    האפשריים; ולבסוף, מבחן המידתיות במובנה הצר, המחייב את קיומו של יחס סביר
    בין הפגיעה בזכות החוקתית לבין היתרון הצומח מהפגיעה (על מבחן המידתיות ראו:
    2002 ), להלן: פרשת ) 280-279 ,235 ( בג"ץ 4769/95 מנחם נ' שר התחבורה, פ"ד נז(
    קבלת הפטור המלא מן השירות הצבאי. הנתונים המספריים
    העומדים בפנינו כיום מספיקים בכדי לגבש עמדה אם תכליות החוק הוגשמו, או
    למצער, אם ניכרת מגמה כלשהי ביישום החוק באופן המשנה את המאזן שניכר בפרשת
    התנועה לאיכות השלטון, כך שניתן יהיה לקבוע שהחוק עומד במבחן
    קבלת הפטור המלא מן השירות הצבאי. הנתונים המספריים
    העומדים בפנינו כיום מספיקים בכדי לגבש עמדה אם תכליות החוק הוגשמו, או
    למצער, אם ניכרת מגמה כלשהי ביישום החוק באופן המשנה את המאזן שניכר בפרשת
    התנועה לאיכות השלטון, כך שניתן יהיה לקבוע שהחוק עומד במבחן
    31
    על מספר ליקויים בעבודת מינהלת השירות האזרחי וביישום חוק דחיית השירות
    בהיבט של מסלול השירות האזרחי. בממצאי הביקורת נמצא כי כ- 40% מהמשרתים
    בשירות אזרחי עושים שירות בתחומי חינוך מיוחד וחונכות. זאת, למרות שהכנסת
    בחרה, במסגרת הליך החקיקה של חוק דחיית השירות, להוציא מתחומי השירות את
    תחום החינוך (כך שהשירות האזרחי ייעשה, לפי סעיף 6 לחוק דחיית השירות, למטרות
    בריאות, רווחה, קליטת עלייה, שמירת הסביבה, ביטחון פנים ושירותי הצלה שונים).
    עוד נמצא כי המשרתים בתחום החינוך אירחו חניכים בבתיהם בסופי שבוע, "כדבר
    שבשגרה", ודיווחו על 36-24 שעות שירות רצופות. בחודשי הקיץ, כשהחניכים
    בחופשה, נערכו בכפרי נוער פעילויות משותפות שכללו לינה. גם בגין פעולות כאלה
    דיווחו המשרתים כרצף של שעות שירות. בפועל, נקבע בדוח המבקר, המשרתים
    שעוסקים בחונכות "השלימו את כל שעות השירות במהלך ימים ספורים או בסופי
    שבוע בלבד" (שם, עמ' 976 ). הדוח התריע עוד על ליקויים הקשורים בעבודת הגוף
    המתפעל – שהוא גוף פרטי אליו הועברו סמכויות הפיקוח והבקרה של המינהלת.
    נמצא כי רכזים, שאמורים לפקח על פעילות המתנדבים, היו אחראים לכמות גדולה
    יותר של מתנדבים מזו שהגוף המתפעל התחייב במכרז; וכי דוחות נוכחות, שהיה חשד
    שאינם משקפים את הנוכחות בפועל או שלא היו חתומים, לא טופלו בדרך כלשהי. עוד
    נמצא כי הגוף המתפעל ערך ביקורות בהן נמצאו קשרי משפחה בין המשרתים לבין
    בעלי תפקידים בגופים בהם שירתו. למרות החשש לניגוד עניינים, המינהלת לא
    הפסיקה את שירותם של אותם בני משפחה, אלא רק הכפיפה אותם לאנשים אחרים
    .( שאינם קרובי משפחתם (שם, עמ' 977-976
    45 . ממצאים דומים נזכרו גם בדוח הביניים של צוות פלסנר. דוח הביניים מציין כי
    במשך שנתיים בהן נבחן תפקודה של מינהלת השירות האזרחי- לאומי התגלו קשיים
    בתפקודה. הדוח מציין כי נציגי המינהלת לא הציגו תוכנית עבודה הכוללת מדיניות
    ויעדים קונקרטיים בשאלת המספר הרצוי של המתנדבים בתחומי השירות השונים;
    יעדים רב שנתיים לתמהיל השירות; ניתוח צרכי הגופים הממלכתיים בראי סדר
    העדיפויות הלאומי ובניית מערך תוכניות הכשרה על מנת לספק אופק תעסוקתי לאחר
    סיום השירות האזרחי. כן צוין בדוח הביניים כי המינהלת לא גיבשה שיטות לפיקוח על
    נוכחות המתנדבים במקומות השירות ועל איכות ההתנדבות (שם, עמ' 24 ). לגישת חברי
    הצוות, "מנהלת השירות האזרחי- לאומי צריכה להפוך לגוף מתווה חזון, קובע
    מדיניות, מציב יעדים, נושא ונותן בדבר פתיחת מסלולי שירות ממלכתיים נוספים,
    ומפקח על העמותות העוסקות באיתור השמה, וכן על הגופים המפעילים בלבד. גוף זה
    חייב להיות גוף רגולטורי ומנחה מדיניות ומומלץ כי יעביר תפקידי הביצוע לגופים
    חיצוניים". (שם, עמ' 25 ) התוצאה של העדר חזון וקווי מדיניות היא שהמינהלת לא
    31
    על מספר ליקויים בעבודת מינהלת השירות האזרחי וביישום חוק דחיית השירות
    בהיבט של מסלול השירות האזרחי. בממצאי הביקורת נמצא כי כ- 40% מהמשרתים
    בשירות אזרחי עושים שירות בתחומי חינוך מיוחד וחונכות. זאת, למרות שהכנסת
    בחרה, במסגרת הליך החקיקה של חוק דחיית השירות, להוציא מתחומי השירות את
    תחום החינוך (כך שהשירות האזרחי ייעשה, לפי סעיף 6 לחוק דחיית השירות, למטרות
    בריאות, רווחה, קליטת עלייה, שמירת הסביבה, ביטחון פנים ושירותי הצלה שונים).
    עוד נמצא כי המשרתים בתחום החינוך אירחו חניכים בבתיהם בסופי שבוע, "כדבר
    שבשגרה", ודיווחו על 36-24 שעות שירות רצופות. בחודשי הקיץ, כשהחניכים
    בחופשה, נערכו בכפרי נוער פעילויות משותפות שכללו לינה. גם בגין פעולות כאלה
    דיווחו המשרתים כרצף של שעות שירות. בפועל, נקבע בדוח המבקר, המשרתים
    שעוסקים בחונכות "השלימו את כל שעות השירות במהלך ימים ספורים או בסופי
    שבוע בלבד" (שם, עמ' 976 ). הדוח התריע עוד על ליקויים הקשורים בעבודת הגוף
    המתפעל – שהוא גוף פרטי אליו הועברו סמכויות הפיקוח והבקרה של המינהלת.
    נמצא כי רכזים, שאמורים לפקח על פעילות המתנדבים, היו אחראים לכמות גדולה
    יותר של מתנדבים מזו שהגוף המתפעל התחייב במכרז; וכי דוחות נוכחות, שהיה חשד
    שאינם משקפים את הנוכחות בפועל או שלא היו חתומים, לא טופלו בדרך כלשהי. עוד
    נמצא כי הגוף המתפעל ערך ביקורות בהן נמצאו קשרי משפחה בין המשרתים לבין
    בעלי תפקידים בגופים בהם שירתו. למרות החשש לניגוד עניינים, המינהלת לא
    הפסיקה את שירותם של אותם בני משפחה, אלא רק הכפיפה אותם לאנשים אחרים
    .( שאינם קרובי משפחתם (שם, עמ' 977-976
    45 . ממצאים דומים נזכרו גם בדוח הביניים של צוות פלסנר. דוח הביניים מציין כי
    במשך שנתיים בהן נבחן תפקודה של מינהלת השירות האזרחי- לאומי התגלו קשיים
    בתפקודה. הדוח מציין כי נציגי המינהלת לא הציגו תוכנית עבודה הכוללת מדיניות
    ויעדים קונקרטיים בשאלת המספר הרצוי של המתנדבים בתחומי השירות השונים;
    יעדים רב שנתיים לתמהיל השירות; ניתוח צרכי הגופים הממלכתיים בראי סדר
    העדיפויות הלאומי ובניית מערך תוכניות הכשרה על מנת לספק אופק תעסוקתי לאחר
    סיום השירות האזרחי. כן צוין בדוח הביניים כי המינהלת לא גיבשה שיטות לפיקוח על
    נוכחות המתנדבים במקומות השירות ועל איכות ההתנדבות (שם, עמ' 24 ). לגישת חברי
    הצוות, "מנהלת השירות האזרחי- לאומי צריכה להפוך לגוף מתווה חזון, קובע
    מדיניות, מציב יעדים, נושא ונותן בדבר פתיחת מסלולי שירות ממלכתיים נוספים,
    ומפקח על העמותות העוסקות באיתור השמה, וכן על הגופים המפעילים בלבד. גוף זה
    חייב להיות גוף רגולטורי ומנחה מדיניות ומומלץ כי יעביר תפקידי הביצוע לגופים
    חיצוניים". (שם, עמ' 25 ) התוצאה של העדר חזון וקווי מדיניות היא שהמינהלת לא

     

     

     כשהחניכים
    בחופשה,  נערכו בכפרי נוער פעילויות משותפות שכללו לינה.  ג ם בגי ן פעולות כאלה
    דיווחו המשרתים כרצף של שעות שירות.  בפועל,  נקבע בדוח המבקר,  המשרתים
    שעוסקים בחונכות "השלימ ו א ת כל שעות השירות במהלך ימים ספורים א ו בסופי
    שבוע בלבד"   (שם,  עמ'  976) .  הדוח התריע עוד על ליקויים הקשורים בעבודת הגוף
    המתפעל – שהוא גוף פרטי א לי ו הועברו סמכויות הפיקוח ו הבקר ה של המינהלת. 
    נמצ א כי רכזים,  שאמורים לפקח על פעילות המתנדבים,  היו אחר אי ם לכמות גדולה
    יותר של מתנדבים מזו שהגוף המתפעל התחייב במ כר ז;  וכי דוחות נוכחות,  שהיה חשד
    שאינם משקפי ם א ת הנוכחות בפועל או שלא הי ו חתומים,  ל א ט ופל ו בדרך כלשהי.  עוד
    נמצ א כי הגוף המתפעל ערך ביקורות בהן נמצאו קשרי משפח ה בי ן המשרתי ם לבי ן
    בעלי תפקידים בג  ופי ם בהם שירתו.  למרות החשש לניגוד עניינים,  המינהלת ל א
    הפסיקה א ת שירותם של אותם בני משפחה,  אלא רק הכפיפה אותם לאנשים אחרים
    שאינם קרובי משפחתם (שם, עמ' 977-976).    
     כשהחניכים
    בחופשה,  נערכו בכפרי נוער פעילויות משותפות שכללו לינה.  ג ם בגי ן פעולות כאלה
    דיווחו המשרתים כרצף של שעות שירות.  בפועל,  נקבע בדוח המבקר,  המשרתים
    שעוסקים בחונכות "השלימ ו א ת כל שעות השירות במהלך ימים ספורים א ו בסופי
    שבוע בלבד"   (שם,  עמ'  976) .  הדוח התריע עוד על ליקויים הקשורים בעבודת הגוף
    המתפעל – שהוא גוף פרטי א לי ו הועברו סמכויות הפיקוח ו הבקר ה של המינהלת. 
    נמצ א כי רכזים,  שאמורים לפקח על פעילות המתנדבים,  היו אחר אי ם לכמות גדולה
    יותר של מתנדבים מזו שהגוף המתפעל התחייב במ כר ז;  וכי דוחות נוכחות,  שהיה חשד
    שאינם משקפי ם א ת הנוכחות בפועל או שלא הי ו חתומים,  ל א ט ופל ו בדרך כלשהי.  עוד
    נמצ א כי הגוף המתפעל ערך ביקורות בהן נמצאו קשרי משפח ה בי ן המשרתי ם לבי ן
    בעלי תפקידים בג  ופי ם בהם שירתו.  למרות החשש לניגוד עניינים,  המינהלת ל א
    הפסיקה א ת שירותם של אותם בני משפחה,  אלא רק הכפיפה אותם לאנשים אחרים
    שאינם קרובי משפחתם (שם, עמ' 977-976).    
     כשהחניכים
    בחופשה,  נערכו בכפרי נוער פעילויות משותפות שכללו לינה.  ג ם בגי ן פעולות כאלה
    דיווחו המשרתים כרצף של שעות שירות.  בפועל,  נקבע בדוח המבקר,  המשרתים
    שעוסקים בחונכות "השלימ ו א ת כל שעות השירות במהלך ימים ספורים א ו בסופי
    שבוע בלבד"   (שם,  עמ'  976) .  הדוח התריע עוד על ליקויים הקשורים בעבודת הגוף
    המתפעל – שהוא גוף פרטי א לי ו הועברו סמכויות הפיקוח ו הבקר ה של המינהלת. 
    נמצ א כי רכזים,  שאמורים לפקח על פעילות המתנדבים,  היו אחר אי ם לכמות גדולה
    יותר של מתנדבים מזו שהגוף המתפעל התחייב במ כר ז;  וכי דוחות נוכחות,  שהיה חשד
    שאינם משקפי ם א ת הנוכחות בפועל או שלא הי ו חתומים,  ל א ט ופל ו בדרך כלשהי.  עוד
    נמצ א כי הגוף המתפעל ערך ביקורות בהן נמצאו קשרי משפח ה בי ן המשרתי ם לבי ן
    בעלי תפקידים בג  ופי ם בהם שירתו.  למרות החשש לניגוד עניינים,  המינהלת ל א
    הפסיקה א ת שירותם של אותם בני משפחה,  אלא רק הכפיפה אותם לאנשים אחרים
    שאינם קרובי משפחתם (שם, עמ' 977-976).    
    בזכות החוקתית לבין היתרון הצומח מהפגיעה (על מבחן המידתיות ראו:
    2002 ), להלן: פרשת ) 280-279 ,235 ( בג"ץ 4769/95 מנחם נ' שר
    קבלת הפטור המלא מן השירות הצבאי. הנתונים המספריים
    העומדים בפנינו כיום מספיקים בכדי לגבש עמדה אם תכליות החוק הוגשמו, או
    למצער, אם ניכרת מגמה כלשהי ביישום החוק באופן המשנה את המאזן שניכר בפרשת
    התנועה לאיכות השלטון, כך שניתן יהיה לקבוע שהחוק עומד במבחן
    31
    על מספר ליקויים בעבודת מינהלת השירות האזרחי וביישום חוק דחיית השירות
    בהיבט של מסלול השירות האזרחי. בממצאי הביקורת נמצא כי כ- 40% מהמשרתים
    בשירות אזרחי עושים שירות בתחומי חינוך מיוחד וחונכות. זאת, למרות שהכנסת
    בחרה, במסגרת הליך החקיקה של חוק דחיית השירות, להוציא מתחומי השירות את
    תחום החינוך (כך שהשירות האזרחי ייעשה, לפי סעיף 6 לחוק דחיית השירות, למטרות
    בריאות, רווחה, קליטת עלייה, שמירת הסביבה, ביטחון פנים ושירותי הצלה שונים).
    עוד נמצא כי המשרתים בתחום החינוך אירחו חניכים בבתיהם בסופי שבוע, "כדבר
    שבשגרה", ודיווחו על 36-24 שעות שירות רצופות. בחודשי הקיץ, כשהחניכים
    בחופשה, נערכו בכפרי נוער פעילויות משותפות שכללו לינה. גם בגין פעולות כאלה
    דיווחו המשרתים כרצף של שעות שירות. בפועל, נקבע בדוח המבקר, המשרתים
    שעוסקים בחונכות "השלימו את כל שעות השירות במהלך ימים ספורים או בסופי
    שבוע בלבד" (שם, עמ' 976 ). הדוח התריע עוד על ליקויים הקשורים בעבודת הגוף
    המתפעל – שהוא גוף פרטי אליו הועברו סמכויות הפיקוח והבקרה של המינהלת.
    נמצא כי רכזים, שאמורים לפקח על פעילות המתנדבים, היו אחראים לכמות גדולה
    יותר של מתנדבים מזו שהגוף המתפעל התחייב במכרז; וכי דוחות נוכחות, שהיה חשד
    שאינם משקפים את הנוכחות בפועל או שלא היו חתומים, לא טופלו בדרך כלשהי. עוד
    נמצא כי הגוף המתפעל ערך ביקורות בהן נמצאו קשרי משפחה בין המשרתים לבין
    בעלי תפקידים בגופים בהם שירתו. למרות החשש לניגוד עניינים, המינהלת לא
    הפסיקה את שירותם של אותם בני משפחה, אלא רק הכפיפה אותם לאנשים אחרים
    .( שאינם קרובי משפחתם (שם, עמ' 977-976
    45 . ממצאים דומים נזכרו גם בדוח הביניים של צוות פלסנר. דוח הביניים מציין כי
    במשך שנתיים בהן נבחן תפקודה של מינהלת השירות האזרחי- לאומי התגלו קשיים
    בתפקודה. הדוח מציין כי נציגי המינהלת לא הציגו תוכנית עבודה הכוללת מדיניות
    ויעדים קונקרטיים בשאלת המספר הרצוי של המתנדבים בתחומי השירות השונים;
    יעדים רב שנתיים לתמהיל השירות; ניתוח צרכי הגופים הממלכתיים בראי סדר
    העדיפויות הלאומי ובניית מערך תוכניות הכשרה על מנת לספק אופק תעסוקתי לאחר
    סיום השירות האזרחי. כן צוין בדוח הביניים כי המינהלת לא גיבשה שיטות לפיקוח על
    נוכחות המתנדבים במקומות השירות ועל איכות ההתנדבות (שם, עמ' 24 ). לגישת חברי
    הצוות, "מנהלת השירות האזרחי- לאומי צריכה להפוך לגוף מתווה חזון, קובע
    מדיניות, מציב יעדים, נושא ונותן בדבר פתיחת מסלולי שירות ממלכתיים נוספים,
    ומפקח על העמותות העוסקות באיתור השמה, וכן על הגופים המפעילים בלבד. גוף זה
    חייב להיות גוף רגולטורי ומנחה מדיניות ומומלץ כי יעביר תפקידי הביצוע לגופים
    חיצוניים". (שם, עמ' 25 ) התוצאה של העדר חזון וקווי מדיניות היא שהמינהלת לא
    31
    על מספר ליקויים בעבודת מינהלת השירות האזרחי וביישום חוק דחיית השירות
    בהיבט של מסלול השירות האזרחי. בממצאי הביקורת נמצא כי כ- 40% מהמשרתים
    בשירות אזרחי עושים שירות בתחומי חינוך מיוחד וחונכות. זאת, למרות שהכנסת
    בחרה, במסגרת הליך החקיקה של חוק דחיית השירות, להוציא מתחומי השירות את
    תחום החינוך (כך שהשירות האזרחי ייעשה, לפי סעיף 6 לחוק דחיית השירות, למטרות
    בריאות, רווחה, קליטת עלייה, שמירת הסביבה, ביטחון פנים ושירותי הצלה שונים).
    עוד נמצא כי המשרתים בתחום החינוך אירחו חניכים בבתיהם בסופי שבוע, "כדבר
    שבשגרה", ודיווחו על 36-24 שעות שירות רצופות. בחודשי הקיץ, כשהחניכים
    בחופשה, נערכו בכפרי נוער פעילויות משותפות שכללו לינה. גם בגין פעולות כאלה
    דיווחו המשרתים כרצף של שעות שירות. בפועל, נקבע בדוח המבקר, המשרתים
    שעוסקים בחונכות "השלימו את כל שעות השירות במהלך ימים ספורים או בסופי
    שבוע בלבד" (שם, עמ' 976 ). הדוח התריע עוד על ליקויים הקשורים בעבודת הגוף
    המתפעל – שהוא גוף פרטי אליו הועברו סמכויות הפיקוח והבקרה של המינהלת.
    נמצא כי רכזים, שאמורים לפקח על פעילות המתנדבים, היו אחראים לכמות גדולה
    יותר של מתנדבים מזו שהגוף המתפעל התחייב במכרז; וכי דוחות נוכחות, שהיה חשד
    שאינם משקפים את הנוכחות בפועל או שלא היו חתומים, לא טופלו בדרך כלשהי. עוד
    נמצא כי הגוף המתפעל ערך ביקורות בהן נמצאו קשרי משפחה בין המשרתים לבין
    בעלי תפקידים בגופים בהם שירתו. למרות החשש לניגוד עניינים, המינהלת לא
    הפסיקה את שירותם של אותם בני משפחה, אלא רק הכפיפה אותם לאנשים אחרים
    .( שאינם קרובי משפחתם (שם, עמ' 977-976
    45 . ממצאים דומים נזכרו גם בדוח הביניים של צוות פלסנר. דוח הביניים מציין כי
    במשך שנתיים בהן נבחן תפקודה של מינהלת השירות האזרחי- לאומי התגלו קשיים
    בתפקודה. הדוח מציין כי נציגי המינהלת לא הציגו תוכנית עבודה הכוללת מדיניות
    ויעדים קונקרטיים בשאלת המספר הרצוי של המתנדבים בתחומי השירות השונים;
    יעדים רב שנתיים לתמהיל השירות; ניתוח צרכי הגופים הממלכתיים בראי סדר
    העדיפויות הלאומי ובניית מערך תוכניות הכשרה על מנת לספק אופק תעסוקתי לאחר
    סיום השירות האזרחי. כן צוין בדוח הביניים כי המינהלת לא גיבשה שיטות לפיקוח על
    נוכחות המתנדבים במקומות השירות ועל איכות ההתנדבות (שם, עמ' 24 ). לגישת חברי
    הצוות, "מנהלת השירות האזרחי- לאומי צריכה להפוך לגוף מתווה חזון, קובע
    מדיניות, מציב יעדים, נושא ונותן בדבר פתיחת מסלולי שירות ממלכתיים נוספים,
    ומפקח על העמותות העוסקות באיתור השמה, וכן על הגופים המפעילים בלבד. גוף זה
    חייב להיות גוף רגולטורי ומנחה מדיניות ומומלץ כי יעביר תפקידי הביצוע לגופים
    חיצוניים". (שם, עמ' 25 ) התוצאה של העדר חזון וקווי מדיניות היא שהמינהלת לא

    קראו בפסק דין על ביטול חוק טל על ההונאה המתקיימת כבר היום בשירות האזרחי ונמצאה בביקורת מבקר המדינה 

    שוויון בנטל ההונאה הגדולה!

    אז על מה מדברים בדיוק? כל התמימים, המפגינים, בעד גיוס לכוולם! 

    הבעיה הפשוטה היא שהישראלי לא אוהב להרגיש פראייר.

    והוא מרגיש שהחרדים מקבלים יותר, ונותנים כלום.

    ובכן הסיפור התחיל בבן גוריון, ונגמר בחוק טל.  את ההיסטוריה כולם יודעים. התמימים, והשרלטנים. התירוץ ב48 היה לשמור על הגחלת, ולאחר שהמספרים הפכו לשיטפון,הגיע חוק טל.

     

    התירוץ של חוק טל היה, צה"ל מונע את היציאה לעבודה של החרדים. הנה החרדים בחו"ל עובדים. ובכן החרדים לא עומדים בתור בלשכות העבודה. ולאחר עשר שנים של חוק טל, המצב רק החריף.

    הסיבה האמיתית היא, שבישראל החרדים מאוימים על ידי הציונות. שכן אם הרבנים ירשו לצאן מרעיתם לצאת לעבודה, ולהתערבב עם יהודים חילונים, רובם הגדול יבין שאפשר להיות יהודי, בארץ ישראל בלי להיות חרדי. וזאת להבדיל מחרדים בארצות אחרות שם אין צורך לשמור עליהם כיוון שאין סיכוי שהם יהפכו לגויים.

    כל מי שחושב שברק, נתניהו, והחרדים, התעוררו פתאום, לצלצול אוי ווי תוקפו של חוק טל מסתיים. טעות בידו, הם הרבה יותר מתוחכמים.

    השלב הבא כבר מוכן. גם התמימים מדקלמים אותו בפה מלא. גיוס לצבא או שירות אזרחי מי נהרג או נפצע בשירות אזרחי? מה הישראבלוף הזה למה הוא נועד? אם לא למרוח את אלו שמשרתים. כאילו גם החרדים "משרתים"

    הרי בעוד עשר שנים (כנראה זה תאריך התפוגה של הבלופים)תקום המחאה נגד השירות האזרחי. שהרי כל כולו מיועד לזה, שחלילה תהיה העדפה כלשהי למשרתים בצה"ל. שהרי כבר עכשיו תובעים כל מגלגלי העיניים שמתפרנסים מהשירות הלאומי, והשירות האזרחי, השוואת תנאים למשרתים בצה"ל.

    פרט לזאת מה הדבר הלא ברור הזה,? שירות אזרחי ,עונש  למי שלא שירת בצה"ל? עובדים חינמיים? במקום עובדי קבלן .הרי כל אלו הנם אנשים חסרי הכשרה מינימלית, ויהיו נזק נטו!

    למערכת

     מי יפקח עליהם? איזה אכיפה יש כלפיהם?  הרי כל חייל שמאחר לבסיסו צפוי לעונש. מה יעשו למתנדב בשירות הלאומי? את המיליונים שישפכו על ההונאה הזו יש להפנות לשיפור תנאי החיילים. 

    יש לאזור אומץ. לשחרר מידית את כל החרדים כפסולי גיוס. לבטל את "תורתו אומנותו" עוד מושג תלמודי (שנועד סך הכול לשחרר מישהו מתפילה). אם זו אומנות? הרי מישהו צריך לשלם עבורה, ואכן החרדים גובים עבורה כסף מלא.

    צה"ל הגן על המדינה גם בלי החרדים, ויעשה זאת גם בעתיד.

    המדינה הגיעה להישגים כלכלים גם בלי החרדים, ותעשה זאת גם בעתיד.         

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/2/12 14:19:

      צטט: The Horse Whisperer 2012-01-31 08:07:50

      פוסט לא נכון עובדתית, חבל!

       

      הסבר ונמק

        31/1/12 08:07:
      פוסט לא נכון עובדתית, חבל!
        28/1/12 16:16:
      לגבי?
        28/1/12 15:43:

      צטט: flicker 2012-01-28 14:34:34

      הפוך על הפוך

      מה יהיה?

        28/1/12 14:34:
      הפוך על הפוך

      ארכיון

      פרופיל

      בןמזל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין