| קצב, חשתי את הקצב, את אותו קצב שפועם בי. מסתבר כי הקצב שפועם בי אינו קצבו של אדם אחר. זהו רק הקצב שלי.שנים שאני מתאמן בריצה ואינני מצליח לשפר את התוצאות שלי. הנה אני בא לאימון, הנה אני עושה מה שהמאמן אומר. "...תקיפו הוא אומר , בזמן של 40 שניות הוא קובע. נו מה נעשה ? נעשה ונעשה. והנה אני מניע את עצמי וצובר את התאוצה על מסלול הריצה. מתחיל בצעדי, ליבי ממהר לי קדימה ואני בעקבותיו, רץ שאתפוס אותו לפני שיחמוק לי החוצה, אך אינני מוותר ,רגליי צולפות באוויר,וסוליותיי מתופפות על המסלול. ליבי הולם, חש את הזיעה ניגרת מפני ועקביו של מי שלפני רואה כבוכנות אשר עושת את עבודתן סדיר. ובקצב ברור מלפני. אך ראו קיבצו של ליבי משתגע והנה אני מתנשף, אך רגלי לא תוותרנה וראשי יודע את המשימה, אותי הוא דוחף קדימה. וסיבוב אחד עבר והנה אני מתעייף , ליבי זועק אליי הצילו, נשימתי כנשימת הקטר חורקת ומצטמצמת. אך ראשי קבוע , בקרסוליו של אותו אחד מלפני הוא תקוע ולא אוותר.ושוב האימון מסתיים, ואני את תוצאותיי לא שיפרתי ורק נגררתי , מה לעזאזל, ולא אמרתי ,לא רציתי לא השתדלתי. כן אך לא מצאתי, לא מצאתי את אותו הקצב הפנימי, שאני ניחנתי בו.והנה ,שנה עוברת ולאט לאט אני חש כי הקצב בא אליי או שאני לייתר דיוק מתחיל להאזין לו, מתחיל לשמוע אותו לחוש אותו לדעת אותו להיות ער לו ופשוט לנוע איתו. את נשימותיי אכיר יותר, את צעדיי ואורכן אדע ואת אותה נקודה אותה אני חש, כמין נקודה פנימית הבאה בשילוב של אותו לב וריאה, את קול חריקת נשימתי, בצליל המדויק אדע והנה הקצב בא ,הוא מגיע ואני מתופף עם רגליי בקצב תיפוף ליבי, והנה אני חש את גבולותיי, אני נוגע בהם אך לא שובר אותם אלה מותח אותם, ושם הפטנט, הכר את גבולותייך ומתח אותם עד אותה נקודה עדינה לפני השבר, שהרי מאחוריהם תהום פעורה , ואותי תשאב פנימה. בכל אותם הפעמים ,שבהם הסתמכתי על הראש בלבד, ולו נתתי לקבוע, משך את גבולותיי וניפצם ותחרות הפסדתי.שהרי כל שנייה שתעבור את הקצב הטבעי שלך, את הקצב לו נועדת , 5 שניות תאבד בסוף התחרות. הגוף מתעתע, יודע את גבולותיו ,וכמו בא לאמור לך משכת על חשבון מה שאין לך??? כעת שלם. אבל הנה עכשיו, לאחר שלושים ותשע שנים אולי ומגיע הקצב אליי.אותו קצב אליו נועדתי, אותה הפעימה הפועמת בבריאה עכשיו התחברתי לאותו ריקוד המרקיד אותי מבפנים , העושה שימוש בגופי וממזג אותו בבריאה אוורירית הפועמת בגל ושזורה למקצב אחד.והנה אני מביט וכל דבר הקצב שלו, כל אחד פועם בדרכו. והנה אפשר לשפר את הקצב, אך לא תעשה זאת לעולם אם לא תמצא את אותו מקצב ההתחלתי אליו נועדת.לאחד צעדים גדולים וקצב איטי יעשה קפיצות גדולות ממקום למקום, אך ישתהה יותר. ואחד צעדים קטנים וקצב מהיר, ישתהה מעט ויקפוץ מהר לנקודה הקרובה הבאה אחריה.אך אם תסתכל בקצב של אותו אחד שמלפניך, תראה כי טעית, והקצב שלו, כלל לא דומה הוא לשלך, והוא מטעה אותך ,משלה אותך ומושך אותך אחורה. אמנות היא למצוא את קצבך, אך לא תעשה זאת לעולם אם בראשך השאיפה לא תתקיים.כך שאל תתבלבל ותחמוד פעימה לא לך, כי שלך יפה היא וטובה היא לך במיוחד. |