הגוון שבין השחור ללבן
על הכל ועל לא כלום
מנסה להסתכל לעצמי בלבן של העין..
לגעת במקומות הכואבים,
לגעת במקומות הלא שיגרתיים
לגעת בכל אותן נקודות שבחיי היוםיום שלנו אנחנו לפעמים מדחיקים או שוכחים
פוסטים אחרונים
- "על עצמי" 16/2/11
- אהבות שקטות 31/1/11
- על החיים ועל המוות 26/12/10
- אכזבות קטנות 19/12/10
- מעבדות לחירות 6/11/10
- התחלות חדשות 24/10/10
ארכיון
קפאון
קיפאון הייתי בקיפאון של כמה חודשים. הכל התחיל באיזה התאהבות, התאהבות גדולה או התאהבות מדומה חודש וחצי התהלכתי על ענן, הרגשתי מיליון דולר, נראתי מיליון דולר הכל הלך מעולה, הכל הצליח לי הרגשתי שקבלתי מתנה, מתנה ענקית
שבוע אחד, איפשרה לי המציאות להסתכל עליו בדיוק כמו שהוא. אנוכי, מרוכז בעצמו, לא מוכן לתת לי שום דבר מעבר למה שהוא רוצה. לא נותן לי בטחון בקשר. הכל אך ורק בדרך שלו. הבדידות באותו שבוע, היתה קשה. כל חברי תמכו בי יותר ממנו. רק בסופו של אותו שבוע, הוא לקח אותי לאיזה מסעדה קטנה, לחגוג את היומולדת שלי. באתי בלי חשק. ישבתי קפואה, כועסת, מאוכזבת מול הגבר היפה הזה, שעד לפני שבוע הייתי כל כך מאוהבת בו.
כששכבנו בלילה, לא ממש הייתי שם... כשקמנו בבוקר, לא הבנתי מה אני עושה איתו.
יצאתי החוצה לרחוב, השעה היתה עשר בבוקר, יום שישי, רחוב דיזינגוף אני צועדת לי ברחוב, בשמלה היפה שלבשתי אתמול, היום היומולדת שלי. יש שמש נעימה בחוץ, כולם מבלים, צוחקים, אני הולכת ליבי כבד, מבולבלת, לאן ברחה לי האהבה הזאת. זאת הפעם הראשונה שאני יוצאת מביתו בלי חיוך ענק למה האיש הזה לא מסוגל לתת שום דבר. למה אני בתוך הקשר הזה, שברור שלא יוביל אותי לשום דבר.
נפגשתי איתו שוב אחרי הצהרים. אמרתי לו שאני שאני מרגישה לא טוב בנקודה שבה אנחנו נמצאים. הוא הסתכל עלי במבט קר וסינן "את לא חייבת להישאר" וזהו, ככה נפרדנו.
שלושה שבועות לפני זה הוא "רצה לצרוח מרוב אושר" שבוע לפני הוא הבטיח לי את הגלובוס ואת הירח במשך 7 שבועות לא שבענו זה מזו.
וזה נגמר בשתי שורות "לא טוב לי ככה" "אז תלכי"
מאז אותו יום אני בקפאון, לא כותבת, לא מרגישה, לא אוהבת
היום התחלתי להפשיר |
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
"כשאת אומרת לגבר שרוצה להביא לך את הירח "לא טוב לי ככה", הוא שומע "הירח שהבאת לי לא ממש שווה"... -
אתה כל כך צודק.....
אני עובדת על זה... (גם קצת כתבתי על זה בפוסט הקודם "מסרסת")
כתבת יפה ונוגע ללב
ואני מאחל לך הפשרה נעימה.
נקודה למחשבה,
כשאת אומרת לגבר שרוצה להביא לך את הירח "לא טוב לי ככה", הוא שומע "הירח שהבאת לי לא ממש שווה"... או במילים אחרות "זה לא הולך ביננו" ויש כאלה ששומעים אפילו "אני רוצה להפרד"...
בכל הקשור ליחסים, אנחנו הגברים בד"כ מבינים כשמדברים איתנו ישירות.. ועל דברים ספציפיים.
ולפעמים זו בעיה כי אצלכן זה קצת שונה.
מזדהה כל כך. אבל כל פעם, תהליך ההפשרה ארוך מהרגיל. כאילו - הלב מתרגל להיות במצב של קפאון.
מאחלת לך עוד המון חיוכים ו"צרחות של אושר".
ההפשרה נעימה מאוד,
הקפאון היה נוראי,
זה היה דכאון מודחק...
אני שמחה שחזרת.. התגעגעתי לקרוא,
מצטערת שהסתיים לך ככה,
אבל זה רק אומר שהוא באמת לא היה טוב בשבילך.. ומה שצריך לבוא עוד יבוא.
(ואת יודעת.. רק תאמיני)
לפעמים אנחנו מאוהבים באהבה,
רואים באדם שמולנו את האשליה
זה כואב כשהיא מתנפצת,
לעיתים אף כואב מנשוא
אבל בשביל להמשיך הלאה, למקום טוב יותר,
לפעמים חייבים קצת לחוות כאב.
מאחלת לך שיעבור במהרה,
הפשרה נעימה :)
תודה :-)
אהבתי.
קצת מזכיר את הסגנון שלי.
מותק,
הוא לא שווה אפילו מבט קטן לאחור. תסמכי עליי. הוא חולה ואת בריאה. הוא לא יודע מה זאת אהבה ואת לא תתפשרי על פחות.
הוא אף פעם לא היה שם אלא רק עשה מה שהוא יודע כל כך טוב.
הוא יישאר כזה לנצח. ואת כבר מזמן לא שם.
תאמיני בעצמך, אומנם אנחנו בתל אביב ולא בפרובינציה :) אבל תשאירי אותו יחד עם חבריו החולים ותמשיכי להאמין באהבה אמיתית.
היה טוב
טוב שהיה
וטוב שנגמר
תביטי רק קדימה!