למה אני חושבת עלייך

עוצמת את עיניי החומות ונושמת אותך

ומרחוק כשאני מבחינה בך, פוגשת בך

 נשימותיי בועטות בכוח בתוכי

שמים של זיכרונות מתחילים לרקוד סביבי

יוצרים דמעות סודיות

הולכת לי עם ראש מורם

מנגבת דמעה ועוד אחת

מסתירה כל תחושה

אני רואה אותך

בתוך מערבולת של שירים ומנגינות מרגשים של פעם

 אני רואה אותך בתוך תמונה פתוחה שאין לה סוף

ואת נטמעת בתוכה כמו בדמעותיי

נטמעת בתוך שבילים מלאי עפר ואדמה

צבעים צהובים ואדומים מפוזרים לאורכם

והאור באופק צועק

נוגע בעיניים, מאיר בתוכי קרעים

אלה שהצטברו מהניתוק

מאדי מילותייך החמות הלוחשות באוזניי כצלילי גלים בלתי נגמרים

מחום חיבוקך המעיר בי געגועים לעוד חיבוק

המעיר בי בכי חריף...

טל מטשטש ומעמיק

הכול נראה כה לבן, תוהה

מערבולת של לבן מלא בצבעי זיכרון

נושאת אותך בלבי כקמע ברכה

כאות ומפה

סימני חזרה אל ביתי, אשר כאן

ילדה חושבת אותך

מחבקת את שמך

מלטפת אות ואות מהמרחקים

שולחת אותם חזרה

עם הרוח

אל דמותך

ללא תגובה, ללא התייחסות

ואת נראית חותכת מהמרחקים, בורחת ומשנה כיוונים

כאילו שנגמרו המילים

כאילו שנמחקה הסליחות

פוחדת, מוחקת רגש עצום

במבטים חושדים, כואבים

 וקורעת אותי מתוך מסגרת שחורה

כמו עוברת שנפלטה מרחם אימה

כמו שורש עץ שנעקרה מאדמתה

כל יום שעובר, מכינה את פיסות גופי

לתחושות הניתוק

לכאב הגעגוע האין סופי

בעיניים הירוקות שלך

עיניים אלה שאומרות, אני לא יכולה להתקרב

עיניים אלה המספרות חסרון

העיניים שלך שישארו לי כמסגרת נצחית לא מנצחת

מוצאת את עצמי נוגעת בשאריות של מילים

בשאריות של אהבה חזקה

 ב ש א ר י ו ת שברים חדים..

שנסחבו איתי כל הזמן

שורטים את הלב

מפוגגים את הנשימות

וכל מה שנותר בסוף

להיחנק ולהיחנק...

לא רוצה שתבואי בשביל לדבר

לא רוצה שתבואי בשביל לעטוף את גופי בגופך

רק רוצה מבט אמיתי מחבק

משהו שיחמם

כשאת רחוקה, עוברת בשביל

כשאת מגוננת על עצמך מהגשם הסוער

כשאת שומרת על עצמך מפני מחשבות שרוצות להיכנס

כשאת שותקת, מרגישה געגועים שאוכלים בבשרי

שתינו באות מתוך כאב

מראה לך עיני עצב שלי

רואה שם אותך

ואני יודעת שאת יודעת שרק אני מבינה

שרק אני שותקת איתך

כי יודעת עצב ושתיקה שכמוני

כי מפלסת את דרכי בתוך המון של אנשים

כי שוחה בתוך בועה שיבשו דמעותיה

כי אני כמותך

יודעת עצב ושתיקה

וכל מה שנותר לי

לשבת אל מול השולחן

לנסות לכתוב ולכתוב

לנסות להוציא

לנסות להרגיע בך את הסערה

לנסות לחמם בכל זאת את הקור העצום

להתקרב אל האור

להזיל דמעות..ולהתגעגע

וליצור קווים של כאב מתוך פנים שפעם הכרתי

.......